עזרה מדברים בחרדית? זקוקה לתרגום!

מצב
הנושא נעול.
הייתי שם פעם ויש להם קטע נורא מוזר - יש שם איזה בנין שמשום מה מכונה הבית-הלבן (אולי נשיא ארה"ב ביקר שם פעם).
כדאי לברר, יש שם עוד כמה וכמה כינויים הזויים ומצחיקים עד כאב בטן לאיזורים שונים בקריה.
שטיבל זה כל "סניף" של בית הכנסת המרכזי שנמצא בעיר של האדמו"ר.
ממש לא מדוייק. גם בב"ב, באשדוד, בערד, בחיפה ובחצור יש "שטיבלאך".
"פרנק" (ר' מנוקדת בסגול) הכוונה לספרדי מודרני
כשאומרים את זה על אשכנזי זה פשוט טעות אין כזה דבר אשכנזי פרנק
טעות.
פרענק זה צרפתי.
 
עוד משהו-
רזומה (של שידוכים)
נראה לי תלוי בערים כי לא הכרתי את המושג הזה עד לא מזמן
 
בלת"ק
חסידת גור - הכביסה תולה בחוץ (אולי בעוד חסידויות, אני שמעתי דווק מהן )
השאר - הכבחסה תלויה בחוץ.

מי אומר עט אדומה?
 
בלת"ק
חסידת גור - הכביסה תולה בחוץ (אולי בעוד חסידויות, אני שמעתי דווק מהן )

השוויגער שלי אומרת כך והיא ליטאית גמורה, וזן גם טעות גמורה (שהרי זה פועל בגוף שלישי)

והשוויגער היקרה גם אומרת "התמונה תולה על הקיר"
 
השוויגער שלי אומרת כך והיא ליטאית גמורה, וזן גם טעות גמורה (שהרי זה פועל בגוף שלישי)
אולי המורה שלה לדיקדוק היתה גורית?
בכל מקרה זו הפעם הראשונה שאני שומעת שליטאית אומרת כך, וגם אם יש עוד זו לא תופעה גורפת. או שהשויגער לא למדה בכלל דקדוק, וכאן מדובר על תלמידות שכמה דורות בארץ. נבחנות על 7 הבנינים וכו'
 
עוד משהו-
רזומה (של שידוכים)
נראה לי תלוי בערים כי לא הכרתי את המושג הזה עד לא מזמן
מושג די חדש (ליטאים בירושלים), לפני ארבע שנים עוד לא היה (לפחות אצלנו)
מי אומר עט אדומה?
ירושלמים מבוגרים (למיטב ידיעתי)
השוויגער שלי אומרת כך והיא ליטאית גמורה, וזן גם טעות גמורה (שהרי זה פועל בגוף שלישי)

והשוויגער היקרה גם אומרת "התמונה תולה על הקיר"
ההבדל בין פעיל לסביל...
יש מצב שאפשר לומר גם ככה
אופס...
יצאה לי עוד מילה בחרדית...
 
יצא לי לשמוע חסידים שאומרים "מדברים מזה" במקום "מדברים על זה". זה משהו מגזרי?
 
עוד מילה בחרדית
צינתוק...
המקור לא בחרדית.
המקור מגיע מהימים בהם לא היו חבילות של שיחות ללא הגבלה, וכל שיחה שענו לה היתה עולה כסף.
ואז אנשים בכל המגזרים היו מצנתקים אחד לשני כדי להעביר מסר שסוכם מראש בלי לשלם.
היום בעידן השיחות ללא הגבלה והווצאפ אין בזה צורך, ונשארו רק הארגונים המצנתקים למיניהם, וזה באמת קיים יותר אצל חרדים.
 
המקור לא בחרדית.
המקור מגיע מהימים בהם לא היו חבילות של שיחות ללא הגבלה, וכל שיחה שענו לה היתה עולה כסף.
ואז אנשים בכל המגזרים היו מצנתקים אחד לשני כדי להעביר מסר שסוכם מראש בלי לשלם.
היום בעידן השיחות ללא הגבלה והווצאפ אין בזה צורך, ונשארו רק הארגונים המצנתקים למיניהם, וזה באמת קיים יותר אצל חרדים.
לא הפעולה או השם הוא חרדי,
אלא המילה.
כשאני מדברת עם חילונים/דתיים ואני אומרת את המילה "צינתוק" אני נתקלת בהרבה פיות פעורים של "מה זה?"
כשמתרגמים לעברית-מדוברת- בפי-כל כולם מכירים את הדבר הזה
 
כשאני מדברת עם חילונים/דתיים ואני אומרת את המילה "צינתוק" אני נתקלת בהרבה פיות פעורים של "מה זה?"
הם כנראה צעירים מדי (או מבוגרים מדי). כי לפחות בציבור הדתי לאומי, המונח צינתוק היה מוכר מאד לפני 15 שנה בקרב בני הנוער.
והוא בכלל הומצא בתוכנית רדיו חילונית
 
הם כנראה צעירים מדי (או מבוגרים מדי). כי לפחות בציבור הדתי לאומי, המונח צינתוק היה מוכר מאד לפני 15 שנה בקרב בני הנוער.
והוא בכלל הומצא בתוכנית רדיו חילונית
מדברת על השפה היום.
כמו שיש מילים משפחתיות שרובם כנראה שמשו במהלך השנים כמילים שימושיות מאוד בכלל הציבור ומשום מה רק במשפחות מסוימות הן השתמרו.
 
מי אומר עט אדומה?
אם מתכוונים לצבע הדיו אכן מומלץ יותר לומר דיו אדומה (ע"פ האקדמיה).
יצא לי לשמוע חסידים שאומרים "מדברים מזה" במקום "מדברים על זה". זה משהו מגזרי?
גם זה כנראה מגיע מהתחביר האידישאי (לא יודע לכתוב באידיש, לכן לא אביך את עצמי בפומבי).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה