תח"צ (כמעט) ניסיון דריסה!!!

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #42
לי קרה כזה דבר שהנהג פשוט לא פתח את הדלת אז נקשתי בעדינות על הדלת זכוכית
וכשראיתי שהוא לא פותח אז הנקישות התחילו להיות יותר חזקות
עד שהוא התחיל לנסוע אז הדפיקות התחילו להיות יותר עוצמתיות עד ש....
כן צדקתם בסוף זה התנפץ לרסיסים !
פעם הבא תתחיל עם פטיש ותחסוך לך ולנוסעים זמן,
ממש פורום של גיבורי חייל ברוח חנוכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אני כבר מזמממממממן התייאשתי מהתחב"צ ועברתי לרכב פרטי. כיוון חשיבה...
זה או כי אתה גר בבית עם חניה פרטית שאי אפשר לגנוב, או בחת הערים הבודדות בארץ בלי מצוקת חניה.
לנושא האשכול- להגיש תלונה בכל מקום אפשרי- יעזור או לא- הם חיבים לדעת שזה לא הפקר!!!!!!!!!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
ומה עם אלה שנוסעים לך בנתיב השני ומסמנים לך שהם לא יכולים להכנס לתחנה ועכשיו אתה תקוע באמצע שום מקום עד האוטובוס הבא- במקרה הטוב- שעה??????????? והם עוד יגידו לך מה יכלנו לעשות- אי אפשר לעבור נתיב מכל מיני סיבות. מה זה ה יכלתם לעשות? אל תיסעו שם אם יש לכם תחנה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
האשמה היא אך ורק על משרד התחבורה!
גם אני חושבת שנהג האוטובוס נהג בצורה שלא מתקבלת על הדעת, אך לכל מטבע שני צדדים. תחשבו מה עובר על נהג שרוצה לבצע קו כסדרו, ולהגיע לביתו בזמן סביר למשפחתו, ולכל תוכניותיו. יש לו מספר קבוע של נוסעים אותם הוא יכול להעלות ואין אפשרות חריגה
כל נוסע מיותר מסכן את רשיון הנהיגה שלו. גם בחברה שלו, לא מתירים לו לעשות את זה.
הוא מתקרב לתחנה מלאה בנוסעים שמתכוונים לעלות, בעוד יש לו אך ורק שלושה מקומות. מה יקרה, כולנו יכולים לשער...
הוא לא יכול להמשיך לנסוע, אם יעלו יותר משלושה, וזה לא קשור לטוב ליבו! אין לו אפשרות!
מתי הוא יוכל להמשיך בביצוע הקו? במקרה הטוב, עוד 7-10 דקות, במקרה הגרוע, רק אחרי שיזעיק משטרה והיא תגיע להוריד נוסעים. למה שירצה לעצור?
ואגב, זה לא נכון שנהגים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. יש עליהם בקרה ופיקוח ברמה של כל תחנה ותחנה. הנתונים כולם מגיעים למשרד התחבורה ולחברות האוטובוסים, גם אם לא תתלוננו.
חברות התחבורה נקנסות על כך בסכומים גבוהים.
התלונות, העצבים, והתסכול צריכים להיות מופנים כלפי מעלה, לא כנגד הנהגים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
פעם הבא תתחיל עם פטיש ותחסוך לך ולנוסעים זמן,
ממש פורום של גיבורי חייל ברוח חנוכה.
תסכים איתי שזה הרבה יותר טוב מלסכן חיים
וכמובן שזה לא היה בתכנון שזה ישבר....
(אפשר לנחש שיש לכבודו רכב וכמעט לא משתמש בתח"צ)
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
כבר כתבתי את זה פעם באשכול דומה- הפתרון שעוזר תמיד! מנסיון...
זה להסריט את הנהגים שנכנסים לתחנה. או לפחות להציג שמסריטים.
כל הנהגים עוצרים מיד כמו ילדים טובים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
האשמה היא אך ורק על משרד התחבורה!
גם אני חושבת שנהג האוטובוס נהג בצורה שלא מתקבלת על הדעת, אך לכל מטבע שני צדדים. תחשבו מה עובר על נהג שרוצה לבצע קו כסדרו, ולהגיע לביתו בזמן סביר למשפחתו, ולכל תוכניותיו. יש לו מספר קבוע של נוסעים אותם הוא יכול להעלות ואין אפשרות חריגה
כל נוסע מיותר מסכן את רשיון הנהיגה שלו. גם בחברה שלו, לא מתירים לו לעשות את זה.
הוא מתקרב לתחנה מלאה בנוסעים שמתכוונים לעלות, בעוד יש לו אך ורק שלושה מקומות. מה יקרה, כולנו יכולים לשער...
הוא לא יכול להמשיך לנסוע, אם יעלו יותר משלושה, וזה לא קשור לטוב ליבו! אין לו אפשרות!
מתי הוא יוכל להמשיך בביצוע הקו? במקרה הטוב, עוד 7-10 דקות, במקרה הגרוע, רק אחרי שיזעיק משטרה והיא תגיע להוריד נוסעים. למה שירצה לעצור?
ואגב, זה לא נכון שנהגים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. יש עליהם בקרה ופיקוח ברמה של כל תחנה ותחנה. הנתונים כולם מגיעים למשרד התחבורה ולחברות האוטובוסים, גם אם לא תתלוננו.
חברות התחבורה נקנסות על כך בסכומים גבוהים.
התלונות, העצבים, והתסכול צריכים להיות מופנים כלפי מעלה, לא כנגד הנהגים.
כנראה גם את לא נוסעת בתח"צ
את יודעת כמה פעמים יש מקום באוטובוס והנהג
סתם לא בה לו לעצור
וסתם בדרך כלל
כשמגיע משטרה אומרת לו לעלות את כולם וליסוע
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
בלת"ק
א. דבר ראשון תגיש תלונה על אי-עצירה בתחנה.
ב. יתכן שיש פה מעשה פלילי, אבל יש מצב שאם תתלונן תסתבך בעצמך משום שגם אתה עשית מעשה לא חוקי.
אני אישית לא הייתי מגישה תלונה פלילית על המעשה הנ"ל אא"כ הייתי מתייעצת עם עו"ד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
ואגב, זה לא נכון שנהגים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. יש עליהם בקרה ופיקוח ברמה של כל תחנה ותחנה. הנתונים כולם מגיעים למשרד התחבורה ולחברות האוטובוסים, גם אם לא תתלוננו.
חברות התחבורה נקנסות על כך בסכומים גבוהים.
ממש לא נראה כך לפי המצב בתחנות
הנהגים לא עוצרים חופשי על סתם!!
גם אני חושבת שנהג האוטובוס נהג בצורה שלא מתקבלת על הדעת, אך לכל מטבע שני צדדים. תחשבו מה עובר על נהג שרוצה לבצע קו כסדרו, ולהגיע לביתו בזמן סביר למשפחתו, ולכל תוכניותיו. יש לו מספר קבוע של נוסעים אותם הוא יכול להעלות ואין אפשרות חריגה
ממש מסכן אומלל
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
באמת גאוני..
בחורינו המצוינים..
ומה הבעיה בכלל לנסוע עם וישר פתוחים..
בא נראה שנהג עושה את זה
הוא חייב לפתוח את הדלת לסדר את זה ואז כולם מסודרים

דווקא לי נראה רעיון יותר טוב לסובב את המראות ואז ודאי שהוא לא יוכל לנסוע מידי רחוק

פעם היה אפשר לפתוח את תא המטען אבל היום לפחות את זה אם לא יועיל לא יזיק
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
חבר סיפר לי
הוא היה בדרך חזור מהצפון
והאוטובוסים לא עצרו
אוטובוס אחד עצר והעלה
אבל לא היה לו מקום והשאיר כמה נוסעים וחברי בתוכם
הנהג הבטיח כרגיל שיש אוטובוס מאחריו מחר בבוקר
הוא עלה לאוטובוס עם משפחתו
ואמר שהוא מחכה לאוטובוס הבא בתוך האוטובוס
הנהג לא רצה ליסוע אז הנוסע אמר לו שאם האוטובוס הבא קרוב אז זה לא יקח הרבה זמן...
למעשה אז הגיעו הרבה צדיקים וביקשו ממנו לחכות למטה גם זה ראוי לאשכול נפרד על האטימות של מי שכבר בתוך האוטובוס שברגע שהוא מסודר הוא מאחל שהנהג לא יעצור בשום תחנה ויקח אותו ספיישל הביתה רק מחר יתחלפו היוצרות ואז???
והוא הציע להם להחליף אותו ולחכות לאוטובוס הבא הריק
אחרי עשרים דקות שהאוטובוס חיכה בתחנה הגיע אוטובוס ריק
הלה עבר ונהנה מנסיעה רגועה
באמצע הדרך אמר לו הנהג אני לא מבין למה התעקשת העירו אותי מהשינה לבא לעשות את הקו הזה

עכשיו נפתח סקר מי אומר שהיו מעירים נהג גם אם נשאר מישהוא באיזה תחנה???
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
רעיון:
זו הרי התנהלות שחוזרת על עצמה מצד חברת האוטובוס ולכן
זה כל כך מרגיז ואתה חסר אונים מול הנהג, החברה.
ולכן תתכנן את זה מראש:
1. שים חבר שעולה לפניך, שיודיע לך על מקומות ריקים ושיסריט אותם, כולל שעה ותאריך.
2. תן למישהו להסריט אותך מנסה לעצור את הנהג באדיבות, כמו שעוצרים מונית, כולל שעה ותאריך.
3. תחתים עוד אנשים שחיכו אתך בתחנה.
3. תעשה את זה כמה פעמים.
4.תבקש אישור מרב ותגיש תביעה ייצוגית בבית המשפט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
רעיון:
זו הרי התנהלות שחוזרת על עצמה מצד חברת האוטובוס ולכן
זה כל כך מרגיז ואתה חסר אונים מול הנהג, החברה.
ולכן תתכנן את זה מראש:
1. שים חבר שעולה לפניך, שיודיע לך על מקומות ריקים ושיסריט אותם, כולל שעה ותאריך.
2. תן למישהו להסריט אותך מנסה לעצור את הנהג באדיבות, כמו שעוצרים מונית, כולל שעה ותאריך.
3. תחתים עוד אנשים שחיכו אתך בתחנה.
3. תעשה את זה כמה פעמים.
4.תבקש אישור מרב ותגיש תביעה ייצוגית בבית המשפט.
ואז?
מה תקבל על כל המאמץ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
באמת גאוני..
בחורינו המצוינים..
ומה הבעיה בכלל לנסוע עם וישר פתוחים..
יש שיטה יותר טובה לעצבן את הנהג להזיז לו את המראות שעה יקח לו לסדר את זה
רק שאני לא ממליץ לעצבן את הנהגים כי כל הנוסעים יסבלו בגלל אותו בחור פזיז
אין לנו אלא להמשיך לסבול ללא כל פתרון הנראה באופק
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אנחנו הרבה נוסעים מירושלים במוצ"ש לבית שמש עם קו 616 וזה פשוט
אין לי מילים לתאר את הסבל שאנחנו סובלים
יש אוטובוס כל 20 דקות [לפי השיטה שלהם אבל האמת רק כל 40 דקות יוצא]
ויש בתחנה יותר מ200 איש שמחכים לנסוע
אבל אין מקום ואז הכל מתחיל
רבים מי יעלה יותר מהר אנשים נשים וטף
כולם על אותו דלת ובכלל התא מטען מלא משום שאי אפשר להכניס יותר מ10 מזוודות
ועכשיו אני יספר לכם את מה שקרה אתמול
אתמול שעה הייתי בתחנה משום שלא היה לי מקום לעלות
ואז שכבר היה לי את האפשרות לדחוף ולעלות
ישבתי באוטובוס יותר מחצי שעה בלי מזגן על אותו מקום בלי לזוז ומנוע מכובה
והנהג ירד משום שהוא טען שהאוטובוס לא יכול לסחוב כל כך הרבה אנשים
בנתיים כולנו התקשרנו למשרד התחבורה והם עם התרוץ שלהם נעביר את הפניה שלכם
אחרי שכבר כמה אנשים ירדו
אז הסיוט התחיל
הנהג התחיל לנסוע ולזגזג על הכביש
אנשים צעקו לו מה אתה עושה והוא לא התיחס הוא המשיך עבר בין נתיב לנתיב כל הזמן
ממש זיגזג כל הדרך
מה מה יש לנו לעשות כאנשים פשוטים???????
עד מתי לרעה הזה???
אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?
יום ראשון בצהריים, החום של המדרכה עולה לך ישר לראש, ואתה עומד שם כבר 45 דקות עם עוד שבעים יהודים יקרים שנראים כאילו הם בדרך לגלות בבל. השלט הדיגיטלי מזייף זמנים, כבר ארבעים דקות כתוב "2 דקות" (כשמדי פעם זה קופץ ל-9 וחוזר ל-5), ובשלב מסוים המספר פשוט נעלם, כאילו האוטובוס עבר הארה רוחנית והחליט להפוך לניידת חב"ד.

פתאום, באופק, מופיע צל צהוב. האדרנלין בתחנה עולה לרמה של ערב פסח. עשרות ידיים נשלחות לאוויר בנפנוף נואש של ניצולים על אי בודד. אנשים קופצים לכביש, מסכנים את חייהם, מנופפים בתיקי טליתות, במזוודות בגודל של ארון קודש. והנהג? הנהג חולף על פניכם בטיסה נמוכה של מטוס F-15, עושה תנועת "ביטול" עם היד, ומשאיר אחריו ענן פיח שחור וסמיך שצובע לכולם את הציציות בשחור-פחם.

עוברת עוד חצי שעה. מגיע האוטובוס הבא. הוא לא עוצר בתחנה, כי זה פשוט מדי. הוא עוצר 30 מטר קדימה, באמצע נתיב נסיעה, ליד פח זבל שעלה על גדותיו. באותו רגע נשמעת שריקת הפתיחה. יהודים עם פראקים מתעופפים, נשים עם עגלות תאומים שהופכות לנגמ"שים, וכולם רצים בטירוף לעבר הדלת. הנהג פותח את הדלת הקדמית.

אתה נדחף פנימה ומוצא את עצמך נמרח על השמשה של הנהג. והנהג? יש לו אוזניית בלוטוס שיושבת לו על האוזן כמו גידול ממאיר, והוא צורח בערבית בווליום שגורם למנוע להישמע כמו לחישה. "יא אבו-יוסף! וולאהי אמרתי לו שהברקסים שרופים! יא חיוואן, אל תגיד לי מה לעשות!" הוא לא מדבר, הוא מנהל מלחמת עולם שלישית בשידור חי, ותוך כדי הוא דופק גז שמעיף את כל הנוסעים קדימה כמו ערימת דומינו.

בפנים אין מקום לעמוד, יש רק מקום "להיטמע". אתה מוצא את עצמך דבוק לאדם זר ברמה שאתה מרגיש את פעימות הלב שלו ואת העובדה שהוא אכל חמין לפני יומיים. הריח הוא שילוב של סולר, זיעה קולקטיבית ובושם זול שהנהג התיז כדי להסתיר את ריח הסנדוויץ' טונה שאכל. הנהג לוקח פנייה ב-80 קמ"ש בתוך סמטה צרה בבני ברק, האוטובוס נוטה על הצד, ואתה רואה את החלון מתקרב למדרכה. הנהג לא מסתכל על הכביש, הוא מחזיק קלמנטינה ביד אחת, את הטלפון ביד השנייה, ומנווט עם המרפק תוך כדי שהוא צורח בערבית: "לא, לא! תגיד לו שאני לא משלם על הטרקטור הזה!".

בכל ברקס חירום – ויש כאלה כל שלוש שניות – מאה איש מבצעים קידה אלימה קדימה. הראש שלך נכנס בתוך התיק של יהודי שסוחב קוגל תפוחי אדמה חם. "סליחה," אתה ממלמל, והוא עונה לך: "הכל טוב, בברקס הקודם נכנסתי לתוך קופסה של כבד קצוץ". הנהג מסתכל במראה, רואה את כל הפסיפס האנושי שמעוך לו על הדשבורד, ומחייך חיוך סדיסטי של מי שמצא את הייעוד שלו בחיים – התעללות המונית בשכר מינימום.

כשאתה סוף סוף מגיע לתחנה שלך, אתה מגלה שאתה נעול מאחורי חומה של מזוודות וארגזי חלב. אתה צועק "נהג, דלת!", אבל הוא בשיא של ויכוח על מחיר הדיזל בירדן. אתה לוחץ על הסטופ בטירוף, והוא מצפצף כמו סירנה של אמבולנס, אבל הנהג ב"מוד" של טייס קרב. הוא עוצר קילומטר אחרי היעד, פותח את הדלת לשנייה וחצי בדיוק כשהאוטובוס עוד בנסיעה איטית, ואתה פשוט "נפלט" החוצה כמו פגז שנורה מתותח. אתה נוחת על המדרכה, מיוזע, רועד, מריח כמו עשן וקוגל, ורואה את האוטובוס נעלם באופק בענן פיח, כשקולות הצרחות בערבית של הנהג עוד מהדהדות לך בתוך הנשמה כמו קינה על השפיות שאבדה לך לעד.
במשך כבר מעל חצי שנה אני נוסעת בכל בוקר בקו אוטובוס שעובר מחוץ לעיר על הכביש הראשי,
לפני כ- חודשים + האוטובוס לא עצר לי בתחנה וכשדיברתי עם הפקידה היא אמרה לי שאין שם תחנה,
הסברתי לה את טענותיי שאני כבר מתחילת שנה נוסעת בקו הזה באותה תחנה ואותה שעה בכל בוקר,
היא חזרה אלי אחרי בדיקה ואמרה שאני צודקת והיא דיברה עם הסדרן והוא אמר שהוא יעדכן את הנהגים, ושמעכשיו הוסיפו לרישיון הקו את התחנה שנפלה...
ושיש כמובן תחנה במקום.
(יש תחנה עומדת עם לוחית של אותו קו ומסלול מפורט על גבי התחנה).

שבועיים לאחר אותה שיחה שוב לא עצר לי האוטובוס התקשרתי שוב והפעם רשמתי זמנים של אותה שיחה והקלטתי...
ושוב חזרו אלי ואמרו לי את אותה תשובה,

היום בבוקר שוב האוטובוס לא עצר,
והתעצבנתי כל כך על הפקידה שענתה לי, ואמרתי לה שאם אני לא מקבלת היום שיחה מהמנהלת או מהסדרן אני תובעת אותם.
בהמשך היום התקשרה אלי המנהלת,
והסבירה לי שאין את התחנה הזאת ברישיון הקו,
והתחנה פעילה רק ביום שבת. (שאז אף אחד לא עולה עליה).


ואסביר,
אני מורה ואני צריכה להיות בעבודה בזמן!,
בשעות הבוקר התחבורה בין העיר שלי לעיר עבודתי מדוללת (למרות שבמשך היום יש המון קווים).
הקו אוטובוס הזה נמצא בדיוק בשעה 07:30 בכביש הראשי מחוץ לעיר שלי..
והתחנה נמצאת בדיוק על הדרך, הנהג לא צריך להכנס ולצאת וכו'...
בעיר שלי יש רק חברה אחת שנותנת שרות וזה החברה הזאת, וגם ציינתי למנהלת שהם היחידים שפועלים פה והם צריכים לתת שירות מלא.

מה אפשר לעשות כדי שהקו ימשיך לפעול בתחנה הזאת בשעה הזאת,
וכן האם יש ענין לתבוע אותם על כך שאמרו לי שזה סודר, ובעצם בסוף זה לא באמת סודר.

זה קריטי לי מאוד!!
תודה על העזרה!
היי,
בשבועות האחרונים הזדמן לי להמתין לקו 292 (של חברת דן) ברחוב מנחם בגין פ"ת לכיוון בני ברק.

אני מגיעה לתחנה בד"כ בסביבות השעה 21:00
יש קווים שאמורים לצאת ב 21:05, 21:25 ,21:45, 22:05.

ב 4 מתוך 6 ערבים שהייתי שם האוטובוס של השעה 21:25 לא יצא והמתנתי עד 21:45.
פעם נוספת הייתי בתחנה ב 21:03 והמתנתי עד השעה 22:10 לאוטובוס שיגיע!!!!!
אין צורך לתאר מה היה באוטובוס שהגיע לאחר ש 3 קווים לפניו לא יצאו.
בשעה זו האוטובוס מלא בבחורי ישיבות קטנות ובנשים ובנות שנוסעות לחתונות בב"ב.
הצפיפות והתערובות הנוראיים שהיו שם לא ניתנים לתיאור.
(גם כש"רק" קו אחד מדלג ולא יוצא כמעט אין אפשרות לעלות על האוטובוס בתחנה ה 4 שלו)!!!

מהשיח בתחנה ומהאנשים שגרים שם אני מבינה שזה נושא בעייתי מאד ותופעה מצערת שחוזרת על עצמה.
לאחר חיפוש באתר משרד התחבורה ודו"ח פניות הציבור לשנת 2024 קו 292 לא מופיע כקו שהתקבלו עבורו תלונות.
זו תופעה כואבת שמקשה מאד על ההתניידות מהשכונה ואליה- אך נראה כי יש השלמה מצד התושבים בשכונה עם הבעיה וחוסר עניין לטפל ולפנות לגורמים הרלוונטים (מבקר המדינה וכו').

אציין שזה לא נראה כמו בעיה בהתנהלות חברת דן בשכונה כי בזמן ההמתנה בתחנה יש קווים רבים של חברת דן שעוברים בתדירות גבוהה ללא עיכוב כלל (לדוגמא 238,166 וכו')

אשמח לשמוע מבעלי נסיון איך אפשר לטפל בנושא
וכן האם היה נסיון מצד תושבי השכונה לטפל בנושא וכיצד הוא נענה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה