עזרה בת 3 שבועות, צורחתת הבו עצות! -דחוף-

[רינה דיצה]

מענין הרבה כותבות להוריד חלבי על כל צורותיו.
לי האוסטופט אמר להוריד רק מוצרי גבינה, אמרו כזה דבר פעם למשהי?
וירקות חומציים למה הכוונה? (גם את זה אמר להוריד)

 

[חברהמנית]

רק לציין שאחד הדברים המעצבנים והקשים שאין רופא שמוכן בכלל להסתכל על תינוק שבוכה. כולם עם אותם תשובה אין מה לעשות זה לגיטימי בגיל הזה לוקח להם זמן וכולי...........
ובאמת בסיפור שלי רק אחרי מעשה כולם אמרו אהההה עכשיו מובן....
(מזכיר קצת שיש מצבים מסוימים בנשים ... שבין אם יש להם צרבות. כאבי ראש. ציפורן חודרנית. נשירת שיער. אגזמה. כל רופאה אומרת בכובד ראש : בהחלט זה לגיטימי למצב.... ולעולם לא יסכימו לבדוק או לנסות אולי יש כאן משהו מעבר....)

 

[יודיתתתתתתת]

תודה על החיזוק... אני ממש מרגישה שזה זה וסביבי מנסים לשכנע אותי שלא....

3-צרחניםם שסובלים מלא ולא רואים כי עולה להם בעיקר בפנים-ויורד, עולה ויורד בוושט, ממש כמו צרבת של מבוגרים...
ומה שגורם להם לצרוח, זה החומציות הזו

הכי מבינה אותך..בדיוק מה שהיה עם הבן שלי ואני לא הנקתי כך שלא היה אפשר להוריד מאכלים כדי שיעזור
לוידעת אם יש לי מה לעודד אותך...רק שבשבילנו ובשביל התינוקי זה היה הישרדות יומיומית 8 חודשים בערך..
מה שמעודד-תודה לה' זה עובר בסוף...
מה לא ניסינו..אוסטאופט,סימיקול,ביוגאיה...

 

[א.י.ל עיצובים]

מה הכוונה שהובחן שזה ריפלוקס?
איך מהבחנים את זה???
גם לי יש בייבי בן חודשיים שלא מפסיק לצרוח
מזדהה עם כל מילה!!!
והייתי אצל אוטוספט ולא עזר...

 

[חלון בלון]

בדקתם אפשרות של סתימת מעיים?
הבת שלי גם בכתה הרבה הפיתרון היה פשוט קיינגרו, בגיל הזה פינוק לא קיים וזה צורך בסיסי

 

[לי@.ס]

תודה על החיזוק... אני ממש מרגישה שזה זה וסביבי מנסים לשכנע אותי שלא....

אם את באמת מרגישה ובטוחה שזה ריפלוקס אז..
אין כמו ההרגשה הטבעית של אמא!!

 

[לאה 22]

יש מצב שאת מאכילה אותה יותר מידי?
תנסי להתעקש על שעתיים וחצי שלוש, לפחות, בין הנקה להנקה.
יש מצב שהיא בוכה כי כואבת לה הבטן ואת מפרשת את זה כרעב ומעמיסה עליה עוד...

וואוזה אחת התגובות הכי מעצבנות שיש

 

[לאה 22]

רופא ילדים מומחה אמר לנו אתמול שיש 3 קבוצות של סובלים מרפלוקס, מהם:
1-פולטים הרבה\מקיאים את האוכל
2-לא עולים במשקל טוב
3-צרחניםם שסובלים מלא ולא רואים כי עולה להם בעיקר בפנים-ויורד, עולה ויורד בוושט, ממש כמו צרבת של מבוגרים...
ומה שגורם להם לצרוח, זה החומציות הזו

לגבי הסדר של הארוחות, זה אף פעם לא ברור לי מאה אחוז אם היא אכלה מספיק הפעם, אולי היא תהיה רעבה מהר יותר או להיפך,
לתת לה לישון או להעיר אותה לאכול....
בקיצור הרבה מדי שיקולים...
סתם מעניין, את הזמן שבין הארוחות [בהנקה],
אתן סופרות מסיום הארוחה\מתחילתה??

לבן שלי היה את 1 ו3 ביחד

 

[לאה 22]

הכי מבינה אותך..בדיוק מה שהיה עם הבן שלי ואני לא הנקתי כך שלא היה אפשר להוריד מאכלים כדי שיעזור
לוידעת אם יש לי מה לעודד אותך...רק שבשבילנו ובשביל התינוקי זה היה הישרדות יומיומית 8 חודשים בערך..
מה שמעודד-תודה לה' זה עובר בסוף...
מה לא ניסינו..אוסטאופט,סימיקול,ביוגאיה...

בול כמו אצלי
אצל כולם לצערי
בגיל קרוב לשנה הגיעה הישועה

 

[שרה ויינריך]

תודה על החיזוק... אני ממש מרגישה שזה זה וסביבי מנסים לשכנע אותי שלא....

ריפלוקס זה לא איזה מחלה חשוכת מרפא חלילה...

אצל תינוקות השריר שבין הקיבה לוושט רפוי יותר מה שגורם לחומצות לעלות ביתר קלות, יש חלק מהתינוקות שאצלם השריר רפוי יותר מהרגיל - ובזה אוסטיאופת טוב יכול ממש לעזור. לחזק את השריר. (חשוב ללכת רק לאוסטיאופת שמוכר מטעם איגוד האוסטאופתים https://osteopathy.org.il/רשימת-אוסטיאופתים/, יש אחד שאנשים סוגדים לו משום מה - נחשב לכל יכול ולצערי אפילו לא סיים לימודים, וכשהלכתי אליו לא עזר בכלל, אני לא רוצה להרוס אבל שימו לב!)

וכמובן עוד חלק שמאד מאד ישפר כמו שאמרו רבים פה - זה להפסיק מוצרי חלב לגמרי.(השיפור ניכר רק לאחר שבוע- שבועיים כי לוקח זמן לגוף להתנקות) תינוקות רבים לא מסוגלים לעכל לקטוז! וזה כמובן מסבך את כל מערכת העיכול אצלם. אצלי התינוקות היו צורחים עד שעליתי על זה, מאז שידעתי התנזרתי כבר מהתחלה והתינוקות הבאים כבר לא סבלו! (אם ממש דחוף אפשר לנסות להוסיף עם הזמן בהדרגה, להתחיל עם מוצרים שידועים עם פחות לקטוז - אבל קודם כל להגיע למצב של שקט)

 

[(:keep smiling]

מה הכוונה שהובחן שזה ריפלוקס?
איך מהבחנים את זה???
גם לי יש בייבי בן חודשיים שלא מפסיק לצרוח
מזדהה עם כל מילה!!!
והייתי אצל אוטוספט ולא עזר...

ללכת לרופא ילדים לבקש תרופה לרפלוקס לנסיון לשבועעים לראות אם עוזר,
אני תארתי לרופא שהיא לא רגועה באוכל ואחריו וצורחת מלא [כמובן שהלכתי לרופא טוב שיש לו יחס מדהים אפילו שזה היה לחכות בסבל עוד איזה שבוע כי יש רופאים שלא יתנו ויגידו שאין מה לעשות.....]

 

[שלוומי]

אולי כבר הזכירו אבל אמונה ותפילה אלו דברים שתמיד אפשר להעמיק בהם יותר להכיר בהם יותר ,עד אינסוף!!
פרק תהילים
בקשה מ'קרוב לכל קוראיו'
שקל בצדקה
אלו בעלי כח אדיר!!
הרי בכל סבל בכל צרה יש מי שמשגיח ,חובתינו ראשית לדבר איתו ,לבקש ממנו, לעשות משו שאהוב עליו ,אחר כך ובמקביל לעשות ההשתדלות הטבעית.

 

[(:keep smiling]

וואוזה אחת התגובות הכי מעצבנות שיש

לגמריי...
חחחחח

 

[יחפ]

להוריד חלבי

 

[שרה ויינריך]

יש מצב שאת מאכילה אותה יותר מידי?
תנסי להתעקש על שעתיים וחצי שלוש, לפחות, בין הנקה להנקה.
יש מצב שהיא בוכה כי כואבת לה הבטן ואת מפרשת את זה כרעב ומעמיסה עליה עוד...

אני כל פעם משתגעת מהמשפט הזה.
תינוק לא נולד עם בולמיה.
ה' ברחמיו ברא את התינוק עם מנגנון מופלא.
וכן, התינוק הקטן הזה יודע בדיוק מתי הוא רעב ומתי הוא שבע.
אין כזה דבר תינוק שאוכל יותר ממה שהוא צריך.
בפרט בפרט בהנקה.
הפרעת אכילה רגשית - שבה אדם דוחס יותר ממה שהוא צריך ומגדיל את קיבתו, היא דבר שמתפתח עם הזמן, לצערנו...
וגם כשאנחנו אוכלים יותר ממה שאנחנו אמורים לאכול הכאבים (במידה ויש בכלל) עוברים די מהר.
אז תסמכו קצת על הקטן החכם הזה, שבסה"כ צריך לאכול המון כדי לגדול...
כמובן שלא אומרת להאכיל על כל בכי, אבל כל אמא מבינה מצוין מתי התינוק שלה רעב.

 

[חילזון]

מזדהה לגמרי. (עברתי את אותו סרט)
עיצה של רופא: תנו לו לצרוח. בסוף הוא ירדם...הכוונה אתם "מפנקים אותו" איך תינוק לומד להתפנק בגיל שבועיים? לא ברור...
תנסי את כל ההצעות פה ואם לא עובד פשוט להשלים עם זה. יש ילדים שנולדים מאד רגישים עובדה שנרדמים רק על הידיים או בנדנוד. כמה שהם גדלים ומתענינים בעולם זה עובר לאט לאט.
צריך רק המון כח אין שינה ואין מנוחה בכלל. וכולם מסתכלים ויש להם עיצות...כאילו נכשלתם בתפקיד..

 

[שרה ויינריך]

אגב, הנשימה מהאף פתוחה ב-100% או קצת סתום לה?
לפי התיאור שתיארת שהיא בוכה המון באמצע האוכל ולאחריו.
פעמים רבות כשהנשימה מהאף לא מספיק משוחררת הם לא מצליחים לאכול כמו שצריך - צריכים להפסיק כדי לנשום מהפה, והם רעבים, ואז זה גם מתסכל אותם באוכל (הם רעבים וקשה להם לאכול!) וגם גורם להם לבלוע הרבה אוויר תו"כ האוכל וממילא גורר גם גזים אחרי האוכל וצורך מרובה בגרפסים.

 

[(:keep smiling]

אגב, הנשימה מהאף פתוחה ב-100% או קצת סתום לה?
לפי התיאור שתיארת שהיא בוכה המון באמצע האוכל ולאחריו.
פעמים רבות כשהנשימה מהאף לא מספיק משוחררת הם לא מצליחים לאכול כמו שצריך - צריכים להפסיק כדי לנשום מהפה, והם רעבים, ואז זה גם מתסכל אותם באוכל וגם גורם להם לבלוע הרבה אוויר תו"כ האוכל וממילא גורר גם גזים אחרי האוכל וצורך מרובה בגרפסים.

קצת סתום באמת...
מה אפשר לעשות?

 

[שרה ויינריך]

לא נעים כל כך, אבל חיוני. שטיפת מי מלח.
אצלי היתה תינוקת בדיוק כזו, הרופא נתן לי ספריי שפותח, אבל עזר קדחת.
עד שמרוב צרחות הלכתי לאוסטאופת והוא גם עשה לה כזו שטיפה (הזרקת מי מלח מנחיר אחד עד שיוצא מנחיר השני וכנ"ל בשני) שלא הייתי מסוגלת להסתכל, אבל פתר לה את הבעיה.
ועל הדרך עוד כמה בעיות, כמובן. מאד ממליצה עליו (רפאל בנסאל).
שיפר לה את שריר הפתיחה של הלשון, משהו שהיה קצת תפוס בצוואר ועוד.
באופן כללי תמיד יש מה לשחרר עם אוסתאופתיה - צריך רק לדעת לעשות את זה, והוא מאלה שיודעים.

 

[נעמה CPA]

אני כל פעם משתגעת מהמשפט הזה.
תינוק לא נולד עם בולמיה.
ה' ברחמיו ברא את התינוק עם מנגנון מופלא.
וכן, התינוק הקטן הזה יודע בדיוק מתי הוא רעב ומתי הוא שבע.
אין כזה דבר תינוק שאוכל יותר ממה שהוא צריך.
בפרט בפרט בהנקה.
הפרעת אכילה רגשית - שבה אדם דוחס יותר ממה שהוא צריך ומגדיל את קיבתו, היא דבר שמתפתח עם הזמן, לצערנו...
וגם כשאנחנו אוכלים יותר ממה שאנחנו אמורים לאכול הכאבים (במידה ויש בכלל) עוברים די מהר.
אז תסמכו קצת על הקטן החכם הזה, שבסה"כ צריך לאכול המון כדי לגדול...
כמובן שלא אומרת להאכיל על כל בכי, אבל כל אמא מבינה מצוין מתי התינוק שלה רעב.

הרבה תינוקות אוהבים פשוט להתפנק על האמא
במיוחד כאלה שלא אוהבים מוצץ
זה הדרך שלהם להרגע