דרוש מידע חינוך ילדים - מה לעשות מתי ש... ומה לא לעשות

[shimשימי]

היום לענ"ד החינוך (ובעצם זה היה לאורך כל הדורות אבל בדורנו בפרט)
מחמת שהדור ירוד מאוד
והדור גם מאוד מאוד רגיש על דרך כלל
והדור שלנו הוא דור שצריך מאוד להתחבר לדברים שהוא עושה ולהבין אותם
אחרת הוא פשוט יזרוק את הרעיונות הללו

יש דגש רב מאוד על הרבה לפני זה
יכול להיות הורה שיענה תשובה מדהימה לילד על שאלה ספיצפית
אבל הילד פשוט לא יאמין להורה
אין לזה רלוונטיות כל כך

הכל מתחיל שהחינוך מראשיתו מושתת על כך שהילד באמת סומך ומאמין על ההורה
וכן ההורה סומך ומאמין בילד שלו ורוצה בשבילו את הכי טוב בעולם

ברגע שהילד חי בעומק נפשו את הדבר הזה

לדעתי זה בכלל לא היה מגיע לוויכוח
התגובה של ההורה במקרה הזה גרועה במיוחד לדעתי
והתגובה של הילד מלבד היותה חצופה(ובעיקר תלוי באיזה טון היא נאמרה)
החלק הגרוע שלה הוא לא החוצפה

אלא משהו הרבה הרבה יותר גרוע
שבעצם מבטא חוסר אמון!!!

אחרי שיש אמון בין ההורה לילד והילד ברמת העיקרון מסכים עם ההורה
אזי לשאלה כזאת יש מקום
ובדרך כלל זה לא עניין של מילים אלא כנ"ל ההרגשה שהאמא תאמר לילדה
במילים הבאות"מוישי היקר שלי אנחנו כל כך רוצים שיהיה לך טוב והכי טוב בעולם
ואם היינו חושבים שטוב עבורך מחשב הרי שהיינו לא רק שקונים מחשב
אלא קונים לך את המחשב הטוב ביותר

אך מחמת שאנחנו חושבים שזה לא טוב עבורך לכן לא נוכל לקנות את זה"

 

[לי@.ס]

ז

אני חושבת בחינוך ילדים ילד אמור להיות לו ביטחון בהוריו שהם לא יעזבו אותו לעולם!!
גם אם הוא יהיה ילד רע

שמעתי פעם שדרך ההורים הילד לומד איך לעבוד את ה',
לומד את אהבת ה', וכו'

 

[שיבת ציון]

היום לענ"ד החינוך (ובעצם זה היה לאורך כל הדורות אבל בדורנו בפרט)
מחמת שהדור ירוד מאוד
והדור גם מאוד מאוד רגיש על דרך כלל
והדור שלנו הוא דור שצריך מאוד להתחבר לדברים שהוא עושה ולהבין אותם
אחרת הוא פשוט יזרוק את הרעיונות הללו

יש דגש רב מאוד על הרבה לפני זה
יכול להיות הורה שיענה תשובה מדהימה לילד על שאלה ספיצפית
אבל הילד פשוט לא יאמין להורה
אין לזה רלוונטיות כל כך

הכל מתחיל שהחינוך מראשיתו מושתת על כך שהילד באמת סומך ומאמין על ההורה
וכן ההורה סומך ומאמין בילד שלו ורוצה בשבילו את הכי טוב בעולם

ברגע שהילד חי בעומק נפשו את הדבר הזה

לדעתי זה בכלל לא היה מגיע לוויכוח
התגובה של ההורה במקרה הזה גרועה במיוחד לדעתי
והתגובה של הילד מלבד היותה חצופה(ובעיקר תלוי באיזה טון היא נאמרה)
החלק הגרוע שלה הוא לא החוצפה

אלא משהו הרבה הרבה יותר גרוע
שבעצם מבטא חוסר אמון!!!

אחרי שיש אמון בין ההורה לילד והילד ברמת העיקרון מסכים עם ההורה
אזי לשאלה כזאת יש מקום
ובדרך כלל זה לא עניין של מילים אלא כנ"ל ההרגשה שהאמא תאמר לילדה
במילים הבאות"מוישי היקר שלי אנחנו כל כך רוצים שיהיה לך טוב והכי טוב בעולם
ואם היינו חושבים שטוב עבורך מחשב הרי שהיינו לא רק שקונים מחשב
אלא קונים לך את המחשב הטוב ביותר

אך מחמת שאנחנו חושבים שזה לא טוב עבורך לכן לא נוכל לקנות את זה"

חוצפות לפעמים תמיד תהיינה. ובפרט בגיל הזה (המכונה גם: גיל המרד...), הילד מתחיל לדרוש הסברים לכל דבר- גם אם הוא סומך על ההורה לגמרי. וכאן השאלה היא: איך לענות בצורה החכמה ביותר שרק תבנה את הקשר בין הילד להורה באמון הדדי (כשההורה בטוח ורגוע ועונה תשובות המותאמות לגיל- זה בונה מאד את האמון של הילד בהורה. ותשובות קצרות שלא מספקות הסברים טובות ונחוצות בהחלט בתור התחלה, אבל ממש לא לאורך זמן).

 

[shimשימי]

חוצפות לפעמים תמיד תהיינה. ובפרט בגיל הזה (המכונה גם: גיל המרד...), הילד מתחיל לדרוש הסברים לכל דבר- גם אם הוא סומך על ההורה לגמרי. וכאן השאלה היא: איך לענות בצורה החכמה ביותר שרק תבנה את הקשר בין הילד להורה באמון הדדי (כשההורה בטוח ורגוע ועונה תשובות המותאמות לגיל- זה בונה מאד את האמון של הילד בהורה. ותשובות קצרות שלא מספקות הסברים טובות ונחוצות בהחלט בתור התחלה, אבל ממש לא לאורך זמן).

נכון, לא בהכרח שכהשילד מתחצף זה מראה על חוסר אמון
אבל השיח פה בוודאי מראה על חוסר אמון מצד האמא והילד
והאמא הוכיחה את זה בתגובותיה
ולכן אני מניח שגם ההתחצפות של הילד הגיע מאותה הסיבה

 

[לי@.ס]

האמת שממש מתאפקת כי אני לא בטוחה אם זה נכון,
ילד שאומר: "את אמא רעה"..
מרגיש לי כאילו הוא מחקה מישהו .
אלו מילים חריפות.
(מכירים את הסיפור של בת בילגה? "תינוק אומר בשוק...")

 

[shimשימי]

האמת שממש מתאפקת כי אני לא בטוחה אם זה נכון,
ילד שאומר: "את אמא רעה"..
מרגיש לי כאילו הוא מחקה מישהו .
אלו מילים חריפות.
(מכירים את הסיפור של בת בילגה? "תינוק אומר בשוק...")

יכול להיות שהוא מחקה את מוישי בסיפור ששם שהוא צעק לאמא שלו שהיא אמא רעה
היא התקפלה וקנתה לו מחשב

 

[לי@.ס]

יכול להיות שהוא מחקה את מוישי בסיפור ששם שהוא צעק לאמא שלו שהיא אמא רעה
היא התקפלה וקנתה לו מחשב

אהה, זה מה שקרה בסוף הסיפור?

 

[אין על עם-ישראל]

האמת שממש מתאפקת כי אני לא בטוחה אם זה נכון,
ילד שאומר: "את אמא רעה"..
מרגיש לי כאילו הוא מחקה מישהו .
אלו מילים חריפות.
(מכירים את הסיפור של בת בילגה? "תינוק אומר בשוק...")

זה יכול להגיע מהגן / מעון שילד אומר מילים להורה לא תמיד בהכרח הוא מבין את המשמעות...
לא דיברתי על גיל יותר גדול שכן מבין!

 

[אין על עם-ישראל]

@שיבת ציון שתדעי שכל ילד יש נקודות שהוא מזהה אצל ההורים שהוא לא רוצה להיות כמוהם ...
ובהמון מקרים בצדק!
ברור שיש דרגות ורמות!
ומהכרותי אולי אני טועה אבל ראיתי כמה זוגותהמון פעמים שמתחתנים ... הילדים מתנהגים כמו ההורים.
אולי זה נושא חדש שצריך לדון וללבן איך לא להמשיך דברים שליליים שראינו אצל ההורים..
רק שלא יצא ההיפך ויצא אשכול אני חינוכי צריך לדעת איך לגשת לזה!

 

[שיבת ציון]

האמת שממש מתאפקת כי אני לא בטוחה אם זה נכון,
ילד שאומר: "את אמא רעה"..
מרגיש לי כאילו הוא מחקה מישהו .
אלו מילים חריפות.
(מכירים את הסיפור של בת בילגה? "תינוק אומר בשוק...")

זה הגיוני, אבל לא מחייב. הוא מכיר את המושג: אמא, ומכיר את המושג: רעה (גם אם בשלב זה הוא מפרש אותו כ: מישהו שלא מסכים למה שאני רוצה= נגדי, כביכול), ומשלב אותם בפשטות מאד אופיינית לגיל (הוא עוד לא קולט את המשמעות האמיתית של מה שהוא אומר, רק לפי איך שהמילים מתפרשות אצלו)

 

[שיבת ציון]

המון פעמים שמתחתנים ... הילדים מתנהגים כמו ההורים.
אולי זה נושא חדש שצריך לדון וללבן איך לא להמשיך דברים שליליים שראינו אצל ההורים..
רק שלא יצא ההיפך ויצא אשכול אני חינוכי צריך לדעת איך לגשת לזה!

זה עניין של המון סיעתא דשמייא ושל עבודה עצמית שמקווה שעשיתי ואני עדיין עושה...

 

[חיים פרוג]

היה מעניין מאוד לקרוא את המקרה והדעות השונות....
לדעתי אין מקם להגררות לשיח הזה כלל.
האמא הייתה צריכה לסיים את הדיון בהבהרה שין מחשב אצלנו, אני הייתי מסבירה גם למה בהתאם לגיל הילד.
להציע ללכת לגור אצל מוישי? אם יש בעיה שהילד שלך יגור בבית עם מחשב, הבעיה קיימת גם בבית של מוישי
ובעניין האמא הרעה, מסכימה ממש עם צנובר שאסור לאמא להסכים כביכול שהיא אמא רעה.
אפשר מייד להגיד לילד שילך לחדר לחשוב על צורת הדיבור שלו לאמא או לומר "בבית שלנו לא מדברים ככה גם אם כועסים מאוד".
ואם האמא נפגעה, כפי שנכתב כאן, היא יכולה לומר לילד "זה פוגע בי שאתה מדבר אלי ככה. תבקש סליחה ותחשוב איך נכון לדבר לאמא ואבא".
וכמובן, תודה על העלאת הדיון המעניין והמחכים!

 

[שיבת ציון]

היא יכולה לומר לילד "זה פוגע בי שאתה מדבר אלי ככה.

אולי: "הצורה שאתה מדבר ממש פוגעת. תלך לחדר ותחשוב איך נכון לדבר" (למרות שממבט שני לא נכון להתעכב כל כך על המשפט האומלל שלו שהוא בכלל לא הבין את המשמעות שלו ככל הנראה. אולי כדאי רק להעיר ולא להתעכב...)
לא לייחס את הפגיעה לאמא, וגם:

תחשוב איך נכון לדבר לאמא ואבא".

לא רק לאבא ואמא...

 

[shimשימי]

לא רק לאבא ואמא...

אני חלוק עליך בנקודה הזאת

יש הבדלי מעמדות ברורים בין אבא ואמא לבין החברים של הילד או אנשים זרים אחרים

בעוד שאם הילד יגיד זאת לחבריו זה עוד איכשהו יתקבל על הדעת
כחלק מהמצב הנורמלי בו ילדים מדי פעם מדברים בשפה כזאת

אבל אצל ההורים זה קו אדום ולא אמור בשום פנים ואופן לקרות
ולכן בוודאי שיש להדגיש את העניין שלאבא ואמא זה חמור הרבה יותר

 

[שיבת ציון]

אני חלוק עליך בנקודה הזאת

יש הבדלי מעמדות ברורים בין אבא ואמא לבין החברים של הילד או אנשים זרים אחרים

בעוד שאם הילד יגיד זאת לחבריו זה עוד איכשהו יתקבל על הדעת
כחלק מהמצב הנורמלי בו ילדים מדי פעם מדברים בשפה כזאת

אבל אצל ההורים זה קו אדום ולא אמור בשום פנים ואופן לקרות
ולכן בוודאי שיש להדגיש את העניין שלאבא ואמא זה חמור הרבה יותר

נכון לגמרי שיש דברים שיוכל להגיד לחברים ולא להורים. אבל איך שהוא דבר בסיפור הנוכחי- לא מדברים ככה גם לחברים.

תלך לחדר ותחשוב איך נכון לדבר"

אז אולי: "תלך לחדר ותחשוב איך נכון לדבר, ובפרט לאמא".
או לא יודעת איך... להבהיר לו את הבדלי המעמדות ועם זאת לחנך אותו שלא מדברים ככה לאף יהודי.

 

[שיבת ציון]

אז אולי: "תלך לחדר ותחשוב איך נכון לדבר, ובפרט לאמא".
או לא יודעת איך... להבהיר לו את הבדלי המעמדות ועם זאת לחנך אותו שלא מדברים ככה לאף יהודי.

ואני שוב חולקת על עצמי, שאולי באמת לא כדאי כל כך להתעכב על זה... בסך הכל אמר שתי מילים (שכמובן צריך להעיר לו עליהם ולחנך אותו כמה זה חמור אבל) לא לבנות על זה את כל השיחה עם הילד מכאן ואילך, שבכלל עסקה בנושא אחר שעדיין לא הסברנו לו...


אני לא יכולה לכתוב עוד תגובה לפני שתעבור לה כמעט שלושת רבעי שעה, אז מוסיפה כאן בעריכה:

הילד אמר לאמא שהיא "אמא רעה"

אם הילד יגיד לחבר שלו שהוא "ילד רע"

בעייני זה לא משהו דרמטי כלל

אני הייתי רוצה לחנך את הילדים שלי לא לדבר ככה גם לחברים.

ולא נראה לי שעל כל דבר קטן ההורה צריך להתערב ולהעיר לילד(כל עוד הילד השני לא נפגע בצורה משמעותית)

באמת לא בקטע של להעיר. להסביר בנועם ולאו דווקא בשעת מעשה.
(אבל אם כבר דבר ככה לאמא, כבר להגיד לו שלא מדברים ככה בכלל. אפשר עם דגש על: "במיוחד לאמא".

 

[shimשימי]

נכון לגמרי שיש דברים שיוכל להגיד לחברים ולא להורים. אבל איך שהוא דבר בסיפור הנוכחי- לא מדברים ככה גם לחברים.

הילד אמר לאמא שהיא "אמא רעה"

אם הילד יגיד לחבר שלו שהוא "ילד רע"

בעייני זה לא משהו דרמטי כלל

ולא נראה לי שעל כל דבר קטן ההורה צריך להתערב ולהעיר לילד(כל עוד הילד השני לא נפגע בצורה משמעותית)

אבל להורים זה סיפור אחר לגמרי

 

[shimשימי]

בסך הכל אמר שתי מילים

ואם הוא היה אומר

"הלוואי שתמותי"?

אז גם היית אומרת שזה שתי מילים???


זה לא קשור למספר המילים

אלא למשמעות שלהם

 

[אין על עם-ישראל]

ואם הוא היה אומר

"הלוואי שתמותי"?

אז גם היית אומרת שזה שתי מילים???


זה לא קשור למספר המילים

אלא למשמעות שלהם

נכון אבל יש ילדים שמדקלמים....
ואם עושים מזה סיפור זה רק יגרום ההיפך ..
בקיצור אם הוא ילד שמבין מה הוא אומר אז לדעתי צריך טוב טוב איך להגיב ואפי' להתייעץ על כך... ולא חייבים להגיב מהר כמו ש @הכל לטובה תמיד אמרה
ואם לא מבין אז אפשר לתת פרצוף ולהמשיך הלאה!

 

[shimשימי]

ואם לא מבין אז אפשר לתת פרצוף ולהמשיך הלאה!

באופן כללי זה עיצה שאני מאוד אוהב.

חושב שהרבה מהבעיות היום הם נובעים מיזה
שאנשים נותנים משקל יתר לדברים שהם זניחים מאוד
ומאידך גיסא נותנים משקל קטן מדאי לדברים חשובים מאוד

הכלל השני בחינוך לדעתי אחרי הבסיס שהוא האמון
זה הפרופורציות

בעייני ילד שאומר לאמא שלו אמא רעה זה קו אדום
אבל ייתכן שזה מגיע רק בגלל הרקע של איפה שאני גדלתי
ויתכן שבמקומות אחרים זה לא משהו נוראי כל כך
ועצתך של לתת פרצוף תהיה נכונה