דרוש מידע ניתוחים בריאטריים 2023

[GRN]

אני חושבת שהוא אמור לאזן תאמת שלא ממש בדקתי( קופסא לבנה קטנה)

כדאי מאוד לבדוק

 

[חנה חיה]

כדאי מאוד לבדוק

מעניין מאוד תודה רבה!

 

[מזמור לתודה!!!]

נוגדי תאבון, גורמים במקביל לדיכאון.
כמו"כ נוגדי החשק לסיגריות. מניסיון.

שמעתי שכ-50 אחוז מהמנותחים בקיצור קיבה חוזרים על הניתוח.

במשפחתי הקרובה עשו כעשר ניתוחים.
בד"כ נשים עלו בחזרה משמעותית, וגברים עלו פחות, אולי יש להם יותר זמן לכושר והליכות? לעומ"ז חברים שלי עלו כמעט כמו לפני הניתוח. אז זו לא סטטיסטיקה ברורה.

בהצלחה

דאייייי רחמים!
אל תיאשו כאן כאלו שזה באמת הסיכוי האחרון (או האחד לפניו) שלהם!
שמעתם גם שה50% האחרים, אלו שפעלו לפי הכללים ולא ניסו לעקוף את ההנחיות, קיבלו פתאום הזדמנות שניה לנקודת פתיחה טובה יותר לחיים שלהם? שהם מאושרים! שפתאום הם לא מתנשפים כשהם עולים מדרגות! שהם מצליחים לעשות דיאטה בלי להיות רעביםםםם! שאף אחד כבר לא מצקצק בלשונו כשהם מעיזים לקחת מנה של...?

ואגב 99% מאלו שעושים דיאטה עולים חזרה!!!

נכון, המנתח אמר לי במפורש שאלו שנולדו עם נטיה להשמנה (אם תמיד הייתם שמנים, זאת הכוונה נטיה) אין לרפואה פתרון לנטיה, כך שהיא לא נעלמת אחרי הניתוח.
אבל היא גם לעולם לא תעלם אחרי דיאטות, אחרי זריקות, אחרי תרופות וכו'
והקטע הטוב של הניתוח שתחושת הרעב הפיזית נעלמת לחלוטין לתקופה ארוכה ויש פניות נפשית ללמוד לשמור על תזונה נכונה, על הרגלים טובים, על כושר והליכות (שכבר שכחנו איך זזים...)
ושיש מעטפת מלווה ברמה האישית לכל אורך התקופה, לפי הצורך, מקופת החולים של דיאטנית, עוס"ית, יועצת פע"ג, מדריכת כושר והמון עידוד אינטנסיבי - זה משפר את התוצאות לאין-ערוך. אני מאמינה שאלו שציינתם שם למעלה לא ממש נעזרו במה שיש לקופה שלהם להציע.

המנתח גם הסביר שנשים יותר עולות במשקל בגלל שינויים הורמונאלים, הריונות, לידות וכו' שגורמים לשינויים פיזיים בגוף. הם לוקחים בחשבון שנשים בשלב החיים הזה יתכן מאד שתרצינה ניתוח נוסף בעתיד. אני לא נבהלת מזה. הרי בלי הניתוח 100% הייתי נשארת שמנה, עכשיו יש לי (לדעתכם, אני מכירה סטטיסטיקה אחרת) 50% סיכוי להשמין בעתיד. לא משכנע?

ועוד משהו, אם שומרים על ההנחיות במלואן (כמו ה50% החכמים) הקיבה נשארת יחסית ממש קטנה!
אחרי דיאטות הכי רציניות שעשיתי שוב עליתי, למה? כי הנפח של הקיבה שלי היה גדול ונשאר גדול. דיאטה לא מקטינה אותו! רק מכווצת, והוא מתרחב לפי כמות האוכל באלסטיות מדהימה...
אם לדוגמא בדיאטה אכלתי בבוקר: פרוסת לחם, 2 מלפפונים 2 עגבניות פלפל חביתה מביצה או שתיים וגבינה
אז אתם יכולים לתאר לעצמכם איך היתה נראית ארוחת בוקר בלי דיאטה ק"ו חתונה, אירוע, חופש וכו'

כיום אני יכולה ליהנות ולשבוע מפרוסת לחם, מעט עגבניה וכף גבינה. זהו. לפעמים פחות...
וגם באירוע אני מוגבלת ועושה חושבים מראש שלא יהיה לי מקום לאכול הכל אז עדיף לאכול בשר או דג, לא בורקס.

אני לא ידעת אם אתם מאלו שראו אי-פעם את הספרה 1 בצד שמאל של המשקל. אם לא, תודו לה' וצאו לבלות...
אם כן, יש למערכת הבריאטרית של 2023 פתרונות גם בעבורכם. אולי תשקלו אותם.

 

[מזמור לתודה!!!]

בבקשה יותר פרטים על זה. כמה עולה? איך קונים? תופעות לווי?

בשביל זה יש אשכול נפרד:

דרוש מידע - זריקה והפכת לרזה

האם יש לך מידע על זריקת סקסנדה? זריקה שמאושרת ע"י משרד הבריאות הזרקת חומר שמפחית תאבון ומביא לירידה במשקל @פרפר סגול, יש לך אשכול מלפני שנה, מה קורה?

www.prog.co.il

 

[top]

מזמור לתודה, האם תוכלי ליצור איתי קשר במייל: bfdtop בgmail?
תודה רבה גדולה מראש, זה יעזור לי מאד

 

[יונלה]

לסיכום אנחנו רוצים לשמוע מאוד אנשים שעברו בעצמם ניתוחים בריאטריים
ומה הם אומרים לאחר כמה שנים שווה כדאי וכו.....

אני 5 שנים אחרי שרוול, מרוצה מאוד וממליצה בכל פה.
כמובן שיש כללי התנהגות לאחרי הניתוח שחייבים לציית להם.

דיכאון- ב"ה לא מכירה דבר כזה.
ב"ה יש לי מספיק מה לאכול, ואני שבעה מהר.
נכון שאני לא יכולה לחסל קערה עמוסה באוכל כמו בעבר,
העיקר האיכות ולא הכמות

 

[יונלה]

אני לא בטוחה שהמידע שגוי.
הדיאטנית שליוותה אותי אחרי הניתוח אמרה לי שהירידה שלי היתה גבוהה מהצפוי.
החיסרון המשמעותי בשרוול הוא שניתן להרחיב את הקיבה בקלות רבה ולחזור למשקל המקור.
מה שאין כן במיני מעקף.

ירדתי 40 ק"ג אחרי שרוול,
הקיבה נמתחת בחזרה אם מעמיסים עליה מעבר לקיבולת החדשה שלה.
חייבים להקשיב לגוף ולעצור רגע לפני תחושת מלאות.

 

[ברוך אתה]

@r0583297118
מה שלומך?
איך את מרגישה עכשיו

 

[r0583297118]

@r0583297118
מה שלומך?
איך את מרגישה עכשיו

תודה על ההתעניינות, ברוך ה' מתחילה לחזור לעצמי
עדיין נלחמת עם האוכל והשתייה
לא כ"כ מצליחה להבין מהם התחושות האלה בבטן, אבל לוקחת את הזמן.
מגשימה את החלום שאוכל ממש דוחה אותי!!

 

[ברוך אתה]

@r0583297118
איזה תחושות יש לך בבטן?
ומזה זה שאת נלחמת קשה לך לאכול ולחכות שעה עד השתיה

 

[r0583297118]

@r0583297118
איזה תחושות יש לך בבטן?
ומזה זה שאת נלחמת קשה לך לאכול ולחכות שעה עד השתיה

תחושות מוזרות - אני עדיין לא מספיק מרגישה מה זה שובע ומה זה רעב... (זה מוזר?)
לגבי האוכל והשתייה, אני לא מצליחה לצרוך את הכמות המומלצת...

 

[מלכה לב]

אני מנותחת בריאטרית כבר שנתיים וחצי, עשיתי מעקף מלא, אצל ד"ר אילנית מלר באסותא, רופאה מדהימה ברגישות באנושיות ובמומחיות,
אם יש למישהו שאלות בשמחה...
ממליצה בחום

 

[מזמור לתודה!!!]

תחושות מוזרות - אני עדיין לא מספיק מרגישה מה זה שובע ומה זה רעב... (זה מוזר?)
לגבי האוכל והשתייה, אני לא מצליחה לצרוך את הכמות המומלצת...

לא, זה לא מוזר...
בחודש הראשון אני ממש נלחמתי על האוכל והשתיה ולא ויתרתי לעצמי.
פתאום לא הבנתי את עצמי איך קודם שידלתי ילדים לסיים את האוכל שלא יהיה בל תשחית,
פיזית אין לך מקום בקיבה. היא ממש כמו של ילד קטן.

לא 'כיף' לאכול וגם לא כל כך נוח בקיבה, לכן צריך להלחם...
הכנתי לי בקבוק מים של ליטר וחצי ושמתי אותו לידי כדי להכריח את עצמי לשתות. שמתי לב שמכוס אני שותה יותר באופן יחסי, אז עברתי לשתיה רק מכוסות. (נראה לי בתקופה הזאת רק פעמיים הצלחתי להגיע לליטר וחצי )

רק להרגיע אותך שכשעבר חודש פתאום הרגשתי בן אדם! האוכל כבר התעכל רגוע יותר, הירידה כבר הייתה ניכרת לעין, כבר היה אפשר לאכול ירקות טריים ואוכל מוצק מה שנתן לי הרגשה של 'אוכל' שכבר חודש לא הרגשתי.
הגוף כבר חוזר לעצמו, אפשר להתחיל הליכות ואת תרגישי שאחרי חודש כבר יש השקה לחיים הקודמים.

ושובע ורעב את לא אמורה להרגיש לפחות חצי שנה, זה הרעיון!
מה שתרגישי (ואולי את כבר מרגישה) זה סוג של מלאות אחרי האוכל.

 

[ברוך אתה]

@מלכה לב
האם את עכשיו במאבק לא לאכול או שזה בסדר ואת מסתדרת
אני רוצה לדעת מה קורה אחרי שנתיים שלוש
מלחמה או שעדיין זה בסדר, והאם להפריד אוכל משתיה הגיוני ולא לשתות מוגז
והאם זה עשה לך עצבות דכאון שאת לא יכולה לאכול
תודה רבה זה עוזר לי מאוד!!!!

 

[r0583297118]

לא, זה לא מוזר...
בחודש הראשון אני ממש נלחמתי על האוכל והשתיה ולא ויתרתי לעצמי.
פתאום לא הבנתי את עצמי איך קודם שידלתי ילדים לסיים את האוכל שלא יהיה בל תשחית,
פיזית אין לך מקום בקיבה. היא ממש כמו של ילד קטן.

לא 'כיף' לאכול וגם לא כל כך נוח בקיבה, לכן צריך להלחם...
הכנתי לי בקבוק מים של ליטר וחצי ושמתי אותו לידי כדי להכריח את עצמי לשתות. שמתי לב שמכוס אני שותה יותר באופן יחסי, אז עברתי לשתיה רק מכוסות. (נראה לי בתקופה הזאת רק פעמיים הצלחתי להגיע לליטר וחצי )

רק להרגיע אותך שכשעבר חודש פתאום הרגשתי בן אדם! האוכל כבר התעכל רגוע יותר, הירידה כבר הייתה ניכרת לעין, כבר היה אפשר לאכול ירקות טריים ואוכל מוצק מה שנתן לי הרגשה של 'אוכל' שכבר חודש לא הרגשתי.
הגוף כבר חוזר לעצמו, אפשר להתחיל הליכות ואת תרגישי שאחרי חודש כבר יש השקה לחיים הקודמים.

ושובע ורעב את לא אמורה להרגיש לפחות חצי שנה, זה הרעיון!
מה שתרגישי (ואולי את כבר מרגישה) זה סוג של מלאות אחרי האוכל.

אם אין תחושה של רעב ושובע אז איך אני אמורה להקשיב לגוף שלי? איך אדע כמה לצרוך?
כרגע אני אוכלת משהו כמו 4-5 כפיות ואין לי מושג אם אני צריכה עוד או לא...
אני מרגישה כבדות מכמויות המים האלה ואוכלת רק כי שוב תור האוכל...
אני אמורה לעבור שלב ולא רואה את עצמי מסיימת אפילו קציצה, האם אני צריכה לאכול יותר? או שמה זה ירחיב לי את הקיבה?
בקטע הזה אני מרגישה שלא ממש הדריכו אותי בכל ההכנה המייגעת לניתוח. ותור לדיאטנית יש לי רק עוד חודש.

 

[פייגיפ]

אני מנותחת 5 חודשים
אבל כבר מפרידה אוכל ושתיה יותר משנה וגם לא שותה מוגז וזה אפשרי בהחלט ובכלל לא קשה.

 

[מלכה לב]

אם אין תחושה של רעב ושובע אז איך אני אמורה להקשיב לגוף שלי? איך אדע כמה לצרוך?
כרגע אני אוכלת משהו כמו 4-5 כפיות ואין לי מושג אם אני צריכה עוד או לא...
אני מרגישה כבדות מכמויות המים האלה ואוכלת רק כי שוב תור האוכל...
אני אמורה לעבור שלב ולא רואה את עצמי מסיימת אפילו קציצה, האם אני צריכה לאכול יותר? או שמה זה ירחיב לי את הקיבה?
בקטע הזה אני מרגישה שלא ממש הדריכו אותי בכל ההכנה המייגעת לניתוח. ותור לדיאטנית יש לי רק עוד חודש.

את אמורה להרגיש, אם את כבדה ומלאה תפסיקי לאכול, מהר מאד את תלמדי כמה הכמויות שלך האישיות. אי אפשר ללמד את זה זה אישי לכל אחד, ולוקח זמן...
ואין דבר כזה אמורה לעבור שלב...
השלבים הם המלצה ואינדוודואליים לכל אחד, לפי הרגשתו

 

[פייגיפ]

אם אין תחושה של רעב ושובע אז איך אני אמורה להקשיב לגוף שלי? איך אדע כמה לצרוך?
כרגע אני אוכלת משהו כמו 4-5 כפיות ואין לי מושג אם אני צריכה עוד או לא...
אני מרגישה כבדות מכמויות המים האלה ואוכלת רק כי שוב תור האוכל...
אני אמורה לעבור שלב ולא רואה את עצמי מסיימת אפילו קציצה, האם אני צריכה לאכול יותר? או שמה זה ירחיב לי את הקיבה?
בקטע הזה אני מרגישה שלא ממש הדריכו אותי בכל ההכנה המייגעת לניתוח. ותור לדיאטנית יש לי רק עוד חודש.

4-5 כפיות בארוחה זה הגיוני וככה אמור להיות
שימי לב שאת אוכלת ככה בערך 5 ארוחות ביום
ושיכיל בעיקר חלבון!

 

[מזמור לתודה!!!]

אם אין תחושה של רעב ושובע אז איך אני אמורה להקשיב לגוף שלי? איך אדע כמה לצרוך?
כרגע אני אוכלת משהו כמו 4-5 כפיות ואין לי מושג אם אני צריכה עוד או לא...
אני מרגישה כבדות מכמויות המים האלה ואוכלת רק כי שוב תור האוכל...
אני אמורה לעבור שלב ולא רואה את עצמי מסיימת אפילו קציצה, האם אני צריכה לאכול יותר? או שמה זה ירחיב לי את הקיבה?
בקטע הזה אני מרגישה שלא ממש הדריכו אותי בכל ההכנה המייגעת לניתוח. ותור לדיאטנית יש לי רק עוד חודש.

מבינה אותך כל כך!
היה לי ממש קשה בחודש הראשון.
דבר ראשון האי-ודאות. הרגשתי (כמוך) שלא הדריכו אותי מספיק לגבי התקופה שאחרי, למרות כל ההכנות המתישות והוועדות וכו'...
אף אחד לא עונה לך ברור, את צריכה להחליט בעצמך, להרגיש מה טוב לך - ושום דבר לא הרגיש לי טוב! והכל היה הכי לא ברור! וגם לי לא היה מושג אם אכלתי מספיק, אם אכלתי הרבה, אם אני הרסתי לעצמי ועוד כאלו מחשבות מתסכלות.
אני אדם שמח בכללי. מאד. ואופטימית-על. בתקופה הזאת הרגשתי סוג של דיכאון. כולי חלשה, הרבה במיטה, אין אוכל בכלל (4 כפיות יוגורט זה לא אוכל, כן? וללעוס דג בלי סוף לפני הבליעה ואחר כך להרגיש מוזר בבטן, גם לא.) לא יוצאת מהבית, ומחשבת את כל הכדורים/ויטמינים/זריקות/טיפות שממש הקפדתי לקחת בלי ויתורים.

לדעתי היה צריך קבוצת תמיכה כלשהי לתקופה הזאת, או לפחות אפשרות מטעם הקופ"ח לשאלות לדיאטנית במייל/בצ'אט.

את צריכה להבין שבשלב הזה הקיבה שלך מתרפאת מהפצעים ולכן יש בה בצקת באזור שהסירו ולכן היא מכילה פחות. לאט לאט הבצקת יורדת, המקום מתרפא ואפשר לחשוב גם על 2 קציצות...

מה שחשוב להבין שהגוף שלך כרגע לא צריך פחמימות (כמעט) אבל חלבונים קריטיים לו כדי שההורדה במשקל תהיה משומנים ולא משריר.

את לא צריכה לאכול יותר. בטח הדיאטנית הביאה לך דף שכתוב שם מה הכמות שסביר להניח שתוכלי לאכול בארוחה.
תבדקי שם כמה בשלב שלך צריך/מומלץ/אפשר לאכול.
אני חושבת שהנפח הוא משהו בין 1/4 ל1/2 כוס, תלוי בבנ"א. זה נשמע שאת עם כמויות בסדר גמור! לא אמורה לאכול יותר. וההרגשה שאוכלים כי הגיע תור האוכל - כולם הרגישו ככה בחודש הראשון! את לא יחידה! זה נורמלי לחלוטין!
והמים שקשה לשתות - גם. כולם ככה. לאט לאט זה נרגע. אבל אל תוותרי לעצמך, תשתי כמה שיותר.

לי אישית לא קשה להפריד בין שתיה לאוכל. התרגלתי. ( שותה 10 דק' לפני / חצי שעה אחרי)

 

[r0583297118]

מבינה אותך כל כך!
היה לי ממש קשה בחודש הראשון.
דבר ראשון האי-ודאות. הרגשתי (כמוך) שלא הדריכו אותי מספיק לגבי התקופה שאחרי, למרות כל ההכנות המתישות והוועדות וכו'...
אף אחד לא עונה לך ברור, את צריכה להחליט בעצמך, להרגיש מה טוב לך - ושום דבר לא הרגיש לי טוב! והכל היה הכי לא ברור! וגם לי לא היה מושג אם אכלתי מספיק, אם אכלתי הרבה, אם אני הרסתי לעצמי ועוד כאלו מחשבות מתסכלות.
אני אדם שמח בכללי. מאד. ואופטימית-על. בתקופה הזאת הרגשתי סוג של דיכאון. כולי חלשה, הרבה במיטה, אין אוכל בכלל (4 כפיות יוגורט זה לא אוכל, כן? וללעוס דג בלי סוף לפני הבליעה ואחר כך להרגיש מוזר בבטן, גם לא.) לא יוצאת מהבית, ומחשבת את כל הכדורים/ויטמינים/זריקות/טיפות שממש הקפדתי לקחת בלי ויתורים.

לדעתי היה צריך קבוצת תמיכה כלשהי לתקופה הזאת, או לפחות אפשרות מטעם הקופ"ח לשאלות לדיאטנית במייל/בצ'אט.

את צריכה להבין שבשלב הזה הקיבה שלך מתרפאת מהפצעים ולכן יש בה בצקת באזור שהסירו ולכן היא מכילה פחות. לאט לאט הבצקת יורדת, המקום מתרפא ואפשר לחשוב גם על 2 קציצות...

מה שחשוב להבין שהגוף שלך כרגע לא צריך פחמימות (כמעט) אבל חלבונים קריטיים לו כדי שההורדה במשקל תהיה משומנים ולא משריר.

את לא צריכה לאכול יותר. בטח הדיאטנית הביאה לך דף שכתוב שם מה הכמות שסביר להניח שתוכלי לאכול בארוחה.
תבדקי שם כמה בשלב שלך צריך/מומלץ/אפשר לאכול.
אני חושבת שהנפח הוא משהו בין 1/4 ל1/2 כוס, תלוי בבנ"א. זה נשמע שאת עם כמויות בסדר גמור! לא אמורה לאכול יותר. וההרגשה שאוכלים כי הגיע תור האוכל - כולם הרגישו ככה בחודש הראשון! את לא יחידה! זה נורמלי לחלוטין!
והמים שקשה לשתות - גם. כולם ככה. לאט לאט זה נרגע. אבל אל תוותרי לעצמך, תשתי כמה שיותר.

לי אישית לא קשה להפריד בין שתיה לאוכל. התרגלתי. ( שותה 10 דק' לפני / חצי שעה אחרי)

ואוו, איזה כיף לדעת שזה נורמלי!!!!
תודה על התשובה המפורטת.

דווקא מבחינת מצב רוח, אני בעננים.
רואה את כולם אוכלים ומסוגלת אפילו לא להתגרות.
מכינה ארוחות ולא צריכה לטעום תוך כדי כלום.
מבחינתי חלומות של שנים מתגשמים.