אבל כל מי שכאן הסתכלו סביב על מכריכם הקרובים כמה לדעתכם ההכנסה המשותפת
לבית חרדי ממוצע בסביבתכם בגיל 30-40
אתה צריך להבחין רק בין אחוז האנשים שיש בבעלותם דירה
לבין האנשים שאין להם דירה

אם נניח המשכורות בקרב האנשים בני ה40 הם 12000 לזוג עם כמה ילדים(אבל כבר יש להם דירה)
אז אז הם לא רלוונטיים למשוואה

מי שרלוונטי אלו הצעירים ובעלי פוטנציאל קניית הדירה

והם אלו שיקבעו את המחירים בעתיד הקרוב והרחוק
אם ההייטק ימשיך לפרוח כמו שהוא פרח בעשור האחרון בקרב הציבור החרדי
ואם כמות הבנות שילכו לשם יעמוד על 50 אחוז ומעלה
ואם המשכורות הממוצעות בהייטק לאחר כמה שנים יעמדו על 30 אלף שקל (בנוסף ל קרן התשלמות של 200 אלף שקל ומעלה שמתשחררת לאחר 6 שנים )

אז יש מקום למחירים להתקיים לתפסתי

אם לא -אז לא
 
דעתך הבנתי והיא לגיטימית בדיוק כמו כל תאוריה אחרת
אבל אני מתייחס לרוב העם שאני חי בקרבו
זה נכון שמאות מתכנתות ומתכנתים ועוד בעלי מקצועות חופשים הקפיצו את המחירים
אבל רוב העם חי באזור המשכורות שציינתי דהיינו במקרה הטוב הכנסה כללית 20000 ש"ח ומטה
ואם כך אז אנו בבועה אמיתית בתחילת הדליפה ולפני הפיצוץ
רק מוסיף על זה
מדוע אתה חושב שרוב העם חייב לגור במרכז במחירי ה2.5 מיליון?

רוב העם יכול לנוע לפרייפריה (וזה אכן צובר תאוצה)
ושם יש דירות ב50 -60-70 אחוז פחות!!

המרכז הוא קטן וצפוף
 
רק אני חושב שכל הויכוח הזה לא רלוונטי?
אסביר:
יש שני סוגי קניית דירה,
הראשון הוא למגורים, או דירה ליחידה להשקעה שהיא כגידור עתידי למגורים, - בגלל שאין פה שוק יציב לשכירות, ויש זמן שרוצים להיות בטוחים בדירה ללא תלות חיצונית (וודאי בגילאי הפנסיה),

השני הוא להשקעה: לקניית דירות לשם השקעה לרוווח כספי.

למי שקונה בדרך ומהטעם הראשון זה לא כלכך משנה לו האם ממוצע השוק יעלה או ירד , כי הוא קונה מוצר למגורים או שווה ערך להם. אם ירד לו או יעלה לו ערך הדירה כי הוא קנה דירה שהיא ממוצעת ומעלה (דירה טובה, בשטח גיאוגרפי שמושפע משאר הביקושים בשוק הכללי ומגיב לפיהם), ואם ירצה לשנות או להשתדרג הערך הריאלי של דירתו נשאר אותו דבר. הגם שמבאס ששניה אחרי שקנה ירדו המחירים בעשר אחוז, זה יכל לקרות גם ההפך.

למי שקונה מטעם השני של השקעה, בכל מקרה נדל"ן בישראל זה לא רווחי חוץ מספקולציות על עליית ערך. שייתכן שיעלו יתכן שירדו ויתכן שיקפאו. בכוח כל ממשלה לעצור את עליית המחירים אם היא רוצה ע"י היצע וחברות נדלן סיניות וכדומה בתוך שנים ספורות, כך שלבנות על עליית ערך זאת ציפיה תלויה ועומדת בידי פוליטיקאים. מי האמין שבאמת ממשלה בראשות נתניהו תנסה לעשות רפורמה משפטית? מחר יכולה לבוא קריזה חדשה..
(למי שקונה ומשביח באיזורים שזה נראה לו מציאה מבחינת הדירה והשטח שיעלה מחיר בקרוב ביחס לשאר הארץ, אז אם הוא צודק, אפילו אם ירדו המחירים בארץ, אצלו הם ירדו פחות, והוא כן הרויח ריאלית אע"פ שלא נומינלית.)


גם למי שמשקיע בשביל לתת דירות לילדים, אז הוא כמו מי שקונה למגורים. לא אכפת לו אם המחיר יעלה או ירד, הוא רוצה לתת את הדירה לילדים שיהיה להם היכן לגור או שווה ערך לכך.
 
רק אני חושב שכל הויכוח הזה לא רלוונטי?
אסביר:
יש שני סוגי קניית דירה,
הראשון הוא למגורים, או דירה ליחידה להשקעה שהיא כגידור עתידי למגורים, - בגלל שאין פה שוק יציב לשכירות, ויש זמן שרוצים להיות בטוחים בדירה ללא תלות חיצונית (וודאי בגילאי הפנסיה),

השני הוא להשקעה: לקניית דירות לשם השקעה לרוווח כספי.

למי שקונה בדרך ומהטעם הראשון זה לא כלכך משנה לו האם ממוצע השוק יעלה או ירד , כי הוא קונה מוצר למגורים או שווה ערך להם. אם ירד לו או יעלה לו ערך הדירה כי הוא קנה דירה שהיא ממוצעת ומעלה (דירה טובה, בשטח גיאוגרפי שמושפע משאר הביקושים בשוק הכללי ומגיב לפיהם), ואם ירצה לשנות או להשתדרג הערך הריאלי של דירתו נשאר אותו דבר. הגם שמבאס ששניה אחרי שקנה ירדו המחירים בעשר אחוז, זה יכל לקרות גם ההפך.

למי שקונה מטעם השני של השקעה, בכל מקרה נדל"ן בישראל זה לא רווחי חוץ מספקולציות על עליית ערך. שייתכן שיעלו יתכן שירדו ויתכן שיקפאו. בכוח כל ממשלה לעצור את עליית המחירים אם היא רוצה ע"י היצע וחברות נדלן סיניות וכדומה בתוך שנים ספורות, כך שלבנות על עליית ערך זאת ציפיה תלויה ועומדת בידי פוליטיקאים. מי האמין שבאמת ממשלה בראשות נתניהו תנסה לעשות רפורמה משפטית? מחר יכולה לבוא קריזה חדשה..
(למי שקונה ומשביח באיזורים שזה נראה לו מציאה מבחינת הדירה והשטח שיעלה מחיר בקרוב ביחס לשאר הארץ, אז אם הוא צודק, אפילו אם ירדו המחירים בארץ, אצלו הם ירדו פחות, והוא כן הרויח ריאלית אע"פ שלא נומינלית.)


גם למי שמשקיע בשביל לתת דירות לילדים, אז הוא כמו מי שקונה למגורים. לא אכפת לו אם המחיר יעלה או ירד, הוא רוצה לתת את הדירה לילדים שיהיה להם היכן לגור או שווה ערך לכך.
כל מה שאמרת נכון.
ועדיין הוויכוח רלוונטי.

הדיון הוא על רוכשי דירה למגורים
כי כמו שאמרת שלהשקעה אף אחד לא חושב באמת שעכשיו זה זמן נכון ולרכוש דירה(למעט
כאלה שיודעים למצוא מציאות)
הריבית גבוהה
המחירים בשיא
הדולר עולה
ומצב כלכלי בינוני ומטה
וחוסר יציבות פוליטית

אבל
הנושא הוא רוכשי דירה למגורים האם-כדאי בנקודת הזמן הנוכחית
להשתעבד למשכנתא ל30 שנה בנישאוין קתוליים
כשהשחלופה לכסף תביא ריבית שנתית של 3-4 אחוז יציבים מקרן כספית
מבלי להכינס לסחרור פיננסי בשלב מוקדם כל כך של החיים
 

הלמ"ס מזהירה: רק שליש ממשקי הבית יכולים לרכוש דירה עם משכנתא ל-30 שנה​

ההחזר החודשי למשכנתא של 30 שנה לרכישת דירה עמד ברבעון הראשון של 2022 על 5,335 שקל ועלה ל-6,623 שקל. דורון סייג מנהל מדדי הדיור בלמ"ס: "הקושי לרכוש דירה בתנאים הנוכחיים צפוי להוות גורם משמעותי במיתון הביקוש לדירות ובכך עשוי לצנן את שוק הדיור"
איציק יצחקי | 10/09/2023 11:00

בזמן שמחירי הדירות יורדים ודמי השכירות לא מפסיקים לעלות, הציבור נמצא בבעיה: הוא צריך להחליט על אחת משתי האלטרנטיבות, ומכיוון שהריבית של המשכנתאות עדיין גבוהה, הוא מתקשה לרכוש דירה בישראל.
על פי נתוני הלמ"ס, המצב קשה: במחוז ירושלים רק 18.8% ממשקי הבית המתגוררים במחוז יכולים לרכוש דירה במחיר ממוצע, בתל אביב רק 20.9% ובמחוז מרכז 34.2%. במחוז חיפה 43.8%, במחוז דרום 53.2%, ובמחוז הצפון 53.3%. עליית הריבית במשק גרמה לירידה משמעותית במספר משקי הבית שיכולים לרכוש דירה במחיר ממוצע בישראל גם עם משכנתא ל– 30 שנה. כתוצאה מהירידה בנשיגות הדיור, בשנה האחרונה רכישת דירה אינה בהישג ידם של כ-225 אלף משקי בית נוספים, המהווים כ-8.2% מכלל משקי הבית כך שנכון לרבעון השני של 2023 רק 37.3% בלבד מכלל משקי הבית בישראל יכולים לרכוש דירה במחיר ממוצע לעומת 45.5% ברבעון הראשון של 2022.
הנתונים התפרסמו במהלך סקירה בנושא "מגמות בנשיגות הדיור" שהציג דורון סייג, מנהל מדדי הדיור בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הסקירה שבוצעה על ידי סייג וד"ר לריסה פליישמן מלשכת הסטטיסטיקן הלאומי, בשנה האחרונה חלה עלייה בריבית על המשכנתאות ועלייה במחירי הדירות הממוצעים לצד עלייה קלה בהכנסות משקי הבית. כדי להעריך את ההשפעה של המגמות האלו פיתחו בלמ"ס מודל המעריך את השינוי שחל בנשיגות הדיור תוך התייחסות לעליית מחירי הדיור בין הרבעון הראשון 2022 לרבעון השני 2023, השינוי בהכנסות משקי הבית, עליית הריבית על המשכנתאות ונתוני רישום האוכלוסין. ההנחות לחישוב סכום המשכנתא המקסימלי למשק בית התייחסו להחזר חודשי המהווה שליש מההכנסה נטו של משק הבית (המקסימום המקובל בשוק), עמידה בדרישת ההון העצמי המינימלי (25% ממחיר הדירה) והתקופה מקסימלית להחזר המשכנתא - 30 שנים.



מהסקירה עולה כי ההחזר החודשי הנדרש לרכישת דירה במחיר ממוצע אשר עמד ברבעון הראשון של 2022 על 5,335 שקל עלה ל-6,623 שקל ברבעון השני של שנת 2023, עלייה של 24.1% שמורכבת גם מעליית הריבית וגם מעליית מחירי הדיור. העלייה בשני הגורמים (מחירים וריבית) הביאו לירידה בנשיגות הדיור. עם זאת, ההשפעה של עליית הריבית הייתה משמעותית יותר על פני התקופה שנבחנה.

דורון סייג, מנהל מדדי הדיור בלמ"ס ציין עוד בכנס הנדל"ן השנתי של אתר "מגדילים" כי "הקושי ביכולתם של משקי-בית לרכוש דירה בתנאים הנוכחיים צפוי להוות גורם משמעותי במיתון הביקוש לדירות ובכך עשוי לצנן את שוק הדיור".
 
בזמן שהנדלן רק יורד מתחילת השנה ויש ריביות בשמיים + מס רכישה + עלויות נוספות
הנאסדק טס כבר 37% מתחילת השנה.
תשואה ששוק הנדלן עושה במצטבר בעשר שנים שלמות (למעט שנת 2021).
החכם עיניו בראשו.
הטיפש ימשיך לחלום שהנדלן היא השקעה טובה.
במאמר המוסגר, אם זה נכון, אז כל האמריקאים הם טיפשים כי הם משקיעים במניות ולא בנדלן.
 
ג. היקף אדיר של פרוייקטי תמ"א שלא נספרים בלמ"ס שגם הם מוסיפים אלפי דירות בכללי כל שנה

לדעתי אתה לא צודק
יש נתונים ברורים כמה בניה יש בתמא

יש לך מקור להמצאה שזה לא נספר?
 
 
כדרכם בקודש אין כמעט קשר בין הכותרת לכתבה
הם מצאו 2 דירות שירד בהן קצת המחיר מלפני שנה וחצי. נו-נו.
האתר הזה בפוזיציה כבדה נגד שוק הנדל"ן, והוא מנסה בכח לפמפם ירידות, רק שלפעמים התוצאה מגוחכת...
 
  • שכוייח!
Reactions: szn
לפי הכלכלנית הראשית באוצר 15.6% מהמשקיעים בב"ש מכרו בהפסד.
מדובר ברבעון הראשון של 2023 המספר כעת הוא כנראה גבוה יותר
מקורhttps://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/weekly-review?skip=0&limit=10
סקירה מתאריך 15/8 עמוד17
אין חולק שהמחירים ירדו השנה בכמה אחוזים, ולכן משקיעים שהיו לחוצים מהעלאת הריבית והתפטרו מהדירות שלהם הפסידו לפעמים, בפרט עם כל ההוצאות הנלוות של הקניה והמכירה (תיווך, מיסוי, ייעוץ משנתא ועוד). זו לכאורה תופעה הקיימת גם בשאר המקומות בארץ. אל תשכח שלעומת 15 האחוזים שמכרו בהפסד יש 85 אחוז אחרים שמכרו ברווח...
 
לפי הכלכלנית הראשית באוצר 15.6% מהמשקיעים בב"ש מכרו בהפסד.
מדובר ברבעון הראשון של 2023 המספר כעת הוא כנראה גבוה יותר
מקורhttps://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/weekly-review?skip=0&limit=10
סקירה מתאריך 15/8 עמוד17

לקחת את אחת הערים היחידות בארץ שהמחירים לא קפצו ולהשליך על כך הארץ, זה לא רציני.

כבר כמה שנים שבאר שבע זה לא השקעה הכי כדאית מבחינת עליית ערך
(יותר מתאים למי שרוצה תשואת שכירות גבוהה בחודשי)
לא היתה שם קפיצת מחירים כמו שהיה ברוב המקומות בארץ של 20-30%
(כמו העליה הגדולה שהייתה באופקים, נתיבות, ק"ג, אשקלון, וחלק מהקריות ועוד ערים)

פרשנות שלי: כנראה שבמקום שרובו משקיעים אין עליית ערך כמו בשאר המקומות...
 
כתבה מגלובס הבוקר - שימו לב לקטע על ירושלים ובית שמש

עמוד הביתנדל"ן ותשתיות

מחירי הדירות | בדיקת גלובס

מחירי הדירות בירידה? אלו האזורים שבהם ניתן בעיקר לראות את המגמה​

ערכנו בדיקה של מספר פרויקטים באזורים השונים כדי להבין היכן עומדים כעת מחירי הדירות • הממצאים: היצע הדירות במחוזות המרכז גדול, הביקוש בירידה וכך גם המחירים • מנגד, בעיר חיפה נרכשו יותר דירות מאשר התחילו להיבנות​

אריק מירובסקי05:56

בנייה בתל אביב. ירידה של 56% במספר העסקאות במחצית הראשונה של 2023 / צילום: בר - אל

בנייה בתל אביב. ירידה של 56% במספר העסקאות במחצית הראשונה של 2023 / צילום: בר - אל


הכותרות המקובלות מעולם הנדל"ן הישראלי הן שמחירי הדירות יורדים. זה נכון, אבל הירידות אינן נרשמות בכל הארץ וגם לא במידה שווה. שלושה מחוזות גיאוגרפיים גוררים את מדד מחירי הדירות למטה, בעוד ששלושה דווקא ממשיכים להראות עליות מחירים.

מאז חודש אוקטובר האחרון, מדד מחירי הדירות עלה בקרטוע ובשיעורים מאוד נמוכים, לאחר מכן שאף לאפס כמה חודשים ובמרץ השנה מחירי הדירות החלו לרדת, ועד כה ירדו ב־0.8%. כבר כתבנו בעבר שאזור תל־אביב מוביל את הירידות, במיוחד באפריל ובמאי האחרונים. בסך הכול ירדו מחירי הדירות במחוז זה ב־2.8% מאז אוקטובר האחרון.
- פרסומת -

במחוז המרכז המחירים הוסיפו לעלות עד לתחילת השנה, ומאז ירדו בשיעור מכובד של 2.5%. במחוז הדרום לעומת זאת הירידה מתחילת השנה כבר הגיעה לכ־2%, אך בחודשיים האחרונים התמתנה במקצת והתייצבה על 0.6%.
ואולם במחוז הצפון מדד מחירי הדירות דווקא עלה בכ־3% בתקופה הזו, וזאת אחרי שבפברואר העלייה כבר הגיעה ל־4.5%, אולם מאז התמתנה; בירושלים נרשמה עלייה של 1.8% מאז ינואר, ובאותו זמן במחוז חיפה נרשמה עלייה של כ־1%.


בתל־אביב: מלאי דירות שמספיק לכשלוש שנים​

מדוע זה קורה? שלושת המחוזות שבהם נרשמו ירידות מחירים (תל־אביב, מרכז ודרום) הם המחוזות הגדולים ביותר, הנבנים ביותר ועתירי העסקאות ביותר. במחוזות תל אביב והמרכז נרשמו הירידות הגדולות ביותר ברכישת דירות חדשות במחצית הראשונה של השנה הנוכחית לעומת המחצית הראשונה של שנה שעברה: 56% בתל אביב ו־48% במרכז.
במחוז הדרום דווקא נרשמה ירידה קלה יותר של 21%, והוא כיום המחוז המוביל מבחינת מכירת דירות חדשות. אך קצב הבנייה מהיר יותר כיום, ובסוף יוני השנה נותר בו מלאי של 11 אלף דירות חדשות לא מכורות.
לפי קצב המכירות היום, מדובר במלאי שמספיק לעוד שנה וחצי, והוא מוסיף לעלות. כמעט חמישית מהיצע הדירות החדשות בישראל נמצא במחוז זה, ומצבו יחסית טוב לעומת שני המחוזות האחרים שמחירי הדירות בהם ירדו.

בתל אביב יש מלאי של יותר מ־17 אלף דירות, שמספיק בזמן הנוכחי לכמעט שלוש שנים; במרכז יש כ־14 אלף דירות חדשות לא מכורות, מלאי שמספיק לכשנתיים; בצפון (מלאי של 3,700 דירות), בירושלים (מלאי של 6,200 דירות) ובחיפה (4,200) - המספיקים לכשנה.

קהל חרדי שבוי בבית שמש ובירושלים​

למספר הנומינלי של מלאי הדירות יש חשיבות אדירה, כי ככל שיזם תקוע עם מלאי גדול יותר - הוא נתון ללחצים פיננסיים ואחרים גדולים יותר. לכן כשיזמים תקועים עם מלאי של למעלה מ־10,000 דירות בשלושת המחוזות הללו וקצב המכירות הוא כה נמוך - יש להם את התמריץ הגדול ביותר להוריד מחיר.
כשמדברים על מחוז ירושלים, מכוונים בעיקר לבירה ולבית שמש. בשני המקומות הללו, בעיקר בבית שמש, יש לא מעט "קהל שבוי" חרדי. עם מלאי לא גדול של כ־6,200 דירות של דירות לא מכורות, נראה שליזמים הפועלים במחוז יש מקום לאופטימיות יחסית לגבי עתיד המלאי שלהם, והם לא מוצאים צורך להוריד מחירים.

בקריות הצפה, בחיפה חסרות דירות​

הערים המובילות במחוז חיפה הן חיפה עצמה, הקריות וטירת הכרמל. בבירת המחוז חיפה, מתקיים מצב חריג למציאות הנדל"ן בישראל, שעה שבשנים האחרונות נרכשות יותר דירות מאשר נבנות: מאז 2021 ועד לסוף הרבעון הראשון של השנה הנוכחית הוחל בהקמת 1,600 יחידות דיור בעיר, אבל נמכרו כ־2,200; איך דבר כזה יכול לקרות? ככל הנראה הליכי פריסייל של יזמים שמוכרים לפני שהם מתחילים בבנייה. אם מישהו רוצה הדגמה מעשית למחסור בדירות - חיפה היא המקרה.

ניסינו לבדוק מה קורה בכמה מקומות בעיר באמצעות בדיקת המכירות בפרויקטים חדשים. אמנם משקלן של דירות חדשות בשוק החופשי מגיע לכ־20% מכלל העסקאות, אך כשיש ירידות בשוק הזה, הן מושכות אחריהן גם את שוק הדירות יד שנייה. מאז אוקטובר האחרון נרשמה ירידה של 6.5% במחירי הדירות החדשות בכלל הארץ, ללא הכללת דירות של מחיר למשתכן - נתון שהיווה את אמת המידה שלנו בבדיקה.
בחינה של מחירי דירות חדשות בפרויקטים שנמכרו בשנה האחרונה בעיר מעלה שבחלק מהמקרים, למשל בפרויקט התחדשות עירונית בנווה דוד, נרשמה עליית מחירים קלה. בחלק מהעסקאות שבוצעו בדירות סמוכות באותן קומות, מצאנו עלייה של עשרות אלפי שקלים, ובמקרים אחרים המחירים היו דומים. לא נמצאו ירידות מחירים.
וכך, בעוד בקריות יש בשנים האחרונות סימנים להצפה בבנייה, המצב בחיפה, והמלאי הנמוך של דירות שנותר למכירה במחוז - מביאים לכך שעל אף המצב הקשה, בינתיים המחוז הזה מוסיף להעלות במחירי הדירות שבו.

נהריה: המחיר לא זז כמעט שנה​

ההתנהגות המעניינת ביותר ניכרת במחוז הצפון, שמוביל בחודשים האחרונים בעליות מחירים. בניגוד למחוזות האחרים שמאופיינים בערים דומיננטיות, מחוז הצפון כולל הרבה מאוד יישובים, שמפוזרים על פני שטח גיאוגרפי נרחב, ובהם אוכלוסייה מגוונת.
היצע הדירות החדשות במחוז זה צנוע במיוחד - כ־3,700 דירות. שתי הערים שהובילו בשנים האחרונות את הבנייה במחוז זה הן נהריה ועפולה. מה קורה בהן?

הבדיקה שערכנו אינה עומדת באמות מידה סטטיסטיות, אבל לדעתנו היא יכולה לתאר לא רע את התמונה המתגבשת. בדקנו מספר פרויקטים בנהריה ובעפולה. בנהריה לא נראה שחלה תזוזה במחירי הדירות. כך למשל שתי דירות 4 חדרים שכנות בקומה הראשונה של פרויקט חדש בן 8 קומות ברחוב הרצל, נמכרו באוקטובר שנה שעברה וביולי האחרון באותו מחיר בדיוק: 1.72 מיליון שקל; גם בפרויקטים ברחובות אברהם קיי ולוחמי הגטאות לא ניכרת ירידת מחירים בין סוף שנה שעברה לחודשים האחרונים.
לעומת זאת בעפולה מצאנו מצב אחר לכאורה: בדצמבר שנה שעברה ובפברואר שנה זו נמכרו שתי דירות 4 חדרים בקומות השמינית והשביעית של פרויקט בן 10 קומות, ב־1.375 ו־1.425 מיליון שקל; בחודש יולי האחרון בוצעו מספר עסקאות על דירות דומות בקומות 6־8 לפי 1.3 מיליון שקל. באם העסקאות בוצעו לפי אותם תנאים, יש כאן ירידת מחיר של כ־7%. אלא שבפרויקטים אחרים בעיר שבדקנו לא נתקלנו בשינויי מחירים משמעותיים.
בשורה התחתונה, אמנם הגידול במספר הדירות המוצעת משמעותי, ובא לידי ביטוי בירידת מחירים, אך במקרה זה הוא נובע מירידה בביקוש לדירות במרכז הארץ ובדרום. אין מדובר בסמנטיקה, שכן ברגע שהביקוש יגדל - המחירים ישובו לעלות.

 
קצת אופטימיות לקראת השנה החדשה
 
קצת אופטימיות לקראת השנה החדשה
מה אופטימי?
שאין כמעט מקום בארץ לדירה נורמלית בפחות ממיליון שח?
שאין דירות חדשות במרכז?
הבשורה היחידה זה מחיר למשתכן בק.גת שזה 1700 דירות
על השאר ימכרו במחירים מפולפלים
 
מה אופטימי?
שאין כמעט מקום בארץ לדירה נורמלית בפחות ממיליון שח?
שאין דירות חדשות במרכז?
הבשורה היחידה זה מחיר למשתכן בק.גת שזה 1700 דירות
על השאר ימכרו במחירים מפולפלים
עד שהגיע הממשלה הנוכחית גם את הדברים הנ''ל לא היה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה