דרוש מידע הגיוני לסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה בפתוחה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
מכרה שלי מעוניינת בתואר בפסיכולוגיה בפתוחה.
מכל כיוון מחלישים שזה קשה מאוד מאוד עד בלתי אפשרי לסיים את התואר היוקרתי הזה…

האמנם? האם יש כאן מישהי שכן הצליח שיכול לשתף?

תודה ובהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ברור שהגיוני.
מה נראה לכם, שאין להם בוגרים?
אממה, זה אכן מסע קשה ומאתגר ולא כל מי שיוצא לדרך מצליח להגיע לקו הסיום המצופה. נכון.
אז כדאי לבדוק את הנתונים לפני שמתחילים, ולזה מעולה האשכול הזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ברור שהגיוני.
מה נראה לכם, שאין להם בוגרים?
אממה, זה אכן מסע קשה ומאתגר ולא כל מי שיוצא לדרך מצליח להגיע לקו הסיום המצופה. נכון.
אז כדאי לבדוק את הנתונים לפני שמתחילים, ולזה מעולה האשכול הזה...
בטח שיש בוגרים 😊 והיא שואפת גם להיות
השאלה איך עושים זאת מבלי להישבר?!

ואולי יש כאן בוגרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בטח שיש בוגרים 😊 והיא שואפת גם להיות
השאלה איך עושים זאת מבלי להישבר?!

ואולי יש כאן בוגרים?
יש פה כמה, השאלה אם בא להם להזדהות....

אני בוגרת תואר בסוציולוגיה אצלם. אם עוזר - בשמחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מעניין גם אותי מאד
אני. מאתגר ודורש אבל בוודאי אפשרי.
היי מעניין גם אותי מאד
נראה לך אפשר לשלב עם עבודה די מאסיבית
והאם באמת זה כמעט בלתי אפשרי למצוא עבודה ללא תואר שני ? וגם הבנתי שהתואר השני הרבה יותר מאתגר גם בשביל להתקבל אליו וגם התואר עצמו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מעניין גם אותי מאד

היי מעניין גם אותי מאד
נראה לך אפשר לשלב עם עבודה די מאסיבית
והאם באמת זה כמעט בלתי אפשרי למצוא עבודה ללא תואר שני ? וגם הבנתי שהתואר השני הרבה יותר מאתגר גם בשביל להתקבל אליו וגם התואר עצמו...
אפשר כמובן לשלב עם עבודה מאסיבית, ולקחת פחות קורסים בסמסטר. את קובעת מה יהיה קצב הלימודים שלך. כשהיו לי תקופות קלות יותר לקחתי שלושה קורסים של 6 נקודות בסמסטר, ובתקופות עמוסות ממש לקחתי קורס אחד. הכל בידיים שלך.
לגבי תואר שני, אי אפשר לטפל בלעדיו. מציאת עבודה רק עם תואר ראשון שקולה פחות או יותר למציאת עבודה עם תואר ראשון כמעט בכל תחום אחר. אין לו פור משמעותי.
הקבלה לתואר שני באמת מאד מאד לא פשוטה ואת צריכה לחשוב מראש אם את בנויה לכך מכל ההיבטים.
בהצלחה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אפשר כמובן לשלב עם עבודה מאסיבית, ולקחת פחות קורסים בסמסטר. את קובעת מה יהיה קצב הלימודים שלך. כשהיו לי תקופות קלות יותר לקחתי שלושה קורסים של 6 נקודות בסמסטר, ובתקופות עמוסות ממש לקחתי קורס אחד. הכל בידיים שלך.
לגבי תואר שני, אי אפשר לטפל בלעדיו. מציאת עבודה רק עם תואר ראשון שקולה פחות או יותר למציאת עבודה עם תואר ראשון כמעט בכל תחום אחר. אין לו פור משמעותי.
הקבלה לתואר שני באמת מאד מאד לא פשוטה ואת צריכה לחשוב מראש אם את בנויה לכך מכל ההיבטים.
בהצלחה!!!
כמה שעות שבועיות לוקח כל קורס מעבר לשעות הלימוד עצמם, בערך?
אם יש לי כל ערב נגיד 3-4 שעות פנויות, כמה קורסים הגיוני לקחת בסמסטר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כמה שעות שבועיות לוקח כל קורס מעבר לשעות הלימוד עצמם, בערך?
אם יש לי כל ערב נגיד 3-4 שעות פנויות, כמה קורסים הגיוני לקחת בסמסטר?
אדגיש שסיימתי את התואר לפני כמה שנים, כך שאם חלו שינויים בקורסים אין לי מושג בהם. אני לא השתתפתי בשיעורים וגם כמעט ולא צפיתי בהרצאות המוקלטות. צפיתי רק בחלק מההרצאות המוקלטות של קורסי הסטטיסטיקה. את כל החומר שלמדתי רכשתי אך ורק מספרי הלימוד, כך שזו הייתה למידה שונה מהשתתפות או צפיה בשיעורים.
עיקר העבודה בקורסים של הפתוחה היא סביב ה'ממן' - מטלה שיש להגיש אחת לכמה שבועות לפי אורך הסמסטר. מטבע הדברים לפני הממן יש עבודה רבה יותר, וכמובן שלפני המבחנים צריך להקדיש שעות רבות יותר ללמידה.
אם את יכולה לשבת וללמוד כל ערב שלוש שעות - אשרייך. לא מכירה הרבה כאלה. זה דורש המון משמעת עצמית וניתוק מתחומי חיים אחרים, בייחוד אם את נשואה ואמא. במצב כזה הייתי לוקחת בכל סמסטר שלושה או ארבעה קורסים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אדגיש שסיימתי את התואר לפני כמה שנים, כך שאם חלו שינויים בקורסים אין לי מושג בהם. אני לא השתתפתי בשיעורים וגם כמעט ולא צפיתי בהרצאות המוקלטות. צפיתי רק בחלק מההרצאות המוקלטות של קורסי הסטטיסטיקה. את כל החומר שלמדתי רכשתי אך ורק מספרי הלימוד, כך שזו הייתה למידה שונה מהשתתפות או צפיה בשיעורים.
עיקר העבודה בקורסים של הפתוחה היא סביב ה'ממן' - מטלה שיש להגיש אחת לכמה שבועות לפי אורך הסמסטר. מטבע הדברים לפני הממן יש עבודה רבה יותר, וכמובן שלפני המבחנים צריך להקדיש שעות רבות יותר ללמידה.
אם את יכולה לשבת וללמוד כל ערב שלוש שעות - אשרייך. לא מכירה הרבה כאלה. זה דורש המון משמעת עצמית וניתוק מתחומי חיים אחרים, בייחוד אם את נשואה ואמא. במצב כזה הייתי לוקחת בכל סמסטר שלושה או ארבעה קורסים.
אם התחום מאוד מעניין אותי , בסופו של דבר מדובר בלימודים מעניינים, לא?
כך שאם נהנים נראה לי אפשר להתמיד?
או שזה רק חומר משמים וכו'?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אם התחום מאוד מעניין אותי , בסופו של דבר מדובר בלימודים מעניינים, לא?
כך שאם נהנים נראה לי אפשר להתמיד?
או שזה רק חומר משמים וכו'?
לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה כוללים הרבה חומרים תיאורטיים, חלקם פחות מגניבים ממה שנשמע. פסיכולוגיה פיזיולוגית, לדוגמה. וגם אם החומר מרתק, לפעמים יש גבול לכושר הריכוז, במיוחד בשעות הערב. אבל אני משערת שאת מכירה את עצמך בסיטואציות לימודיות ויודעת יותר טוב ממני איך את מגיבה אליהן :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
כמה שעות שבועיות לוקח כל קורס מעבר לשעות הלימוד עצמם, בערך?
אם יש לי כל ערב נגיד 3-4 שעות פנויות, כמה קורסים הגיוני לקחת בסמסטר?
אין בזה כללים ברורים, זה מאוד תלוי איזה קורסים את לוקחת. תבדקי על כל קורס בנפרד עד כמה הוא עמוס ודורש ולפי זה תחליטי כמה לקחת.
קחי בחשבון שגם התקופת מבחנים היא התקופה הכי עמוסה בסמסטר,
ובנוסף יש קורסים שלא דורשים הרבה זמן במהלך הסמסטר עצמו אבל בסוף הקורס יש פרויקט/עבודה (לא יודעת איך זה בפסיכולוגיה, מניסיון בתואר אחר בפתוחה)
עוד נקודה-אם תצטרכי קורסים באנגלית, לאחרונה כבר יש בהם חובת נוכחות. זה אומר 3 שעות זום פעם בשבוע בקורסי אנגלית מתקדמים יותר, ופעמיים בשבוע*3 שעות בקורסים הבסיסיים באנגלית. (מצד שני רוב הממנים באנגלית קלים יחסית ולא דורשים הרבה זמן)
אבל מה שהכי נוח בפתוחה-את מתאימה את הלימודים לקצב החיים שלך, ולא להפך...
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
רפרפתי על האשכול, מוסיפה שלימודים פרונטליים
כך שאם נהנים נראה לי אפשר להתמיד?
או שזה רק חומר משמים וכו'?
אני רק רוצה להוסיף: שלימודים פרונטליים - לפחות בשנים הראשונות של התואר מקלים מאד,
וגם חברה של עוד נשים שעוברות את זה ביחד זו תמיכה רצינית.
יש ב ינ''ר בירושלים,
וגם אם מתאים ורלוונטי מבחינת גיל.. בבית ברכה פותחים שנה הבאה.
יש על זה אשכול ארוך כאן בפרוג
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אין בזה כללים ברורים, זה מאוד תלוי איזה קורסים את לוקחת. תבדקי על כל קורס בנפרד עד כמה הוא עמוס ודורש ולפי זה תחליטי כמה לקחת.
קחי בחשבון שגם התקופת מבחנים היא התקופה הכי עמוסה בסמסטר,
ובנוסף יש קורסים שלא דורשים הרבה זמן במהלך הסמסטר עצמו אבל בסוף הקורס יש פרויקט/עבודה (לא יודעת איך זה בפסיכולוגיה, מניסיון בתואר אחר בפתוחה)
עוד נקודה-אם תצטרכי קורסים באנגלית, לאחרונה כבר יש בהם חובת נוכחות. זה אומר 3 שעות זום פעם בשבוע בקורסי אנגלית מתקדמים יותר, ופעמיים בשבוע*3 שעות בקורסים הבסיסיים באנגלית. (מצד שני רוב הממנים באנגלית קלים יחסית ולא דורשים הרבה זמן)
אבל מה שהכי נוח בפתוחה-את מתאימה את הלימודים לקצב החיים שלך, ולא להפך...
בהצלחה!
השאלה שלי איך לצפות מראש על כמה קורסים להחליט, כלומר אני יכולה להחליט לבד על הקצב, אבל איך אני מוודאה שאני לא מוצאת את עצמי באמצע סמסטר עמוסה מדי, או לחילופין פנוייה מידי ואז חבל לי על הזמן.
איך אפשר לדעת מראש מה הקורס דורש וכמה הוא עמוס?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
רפרפתי על האשכול, מוסיפה שלימודים פרונטליים

אני רק רוצה להוסיף: שלימודים פרונטליים - לפחות בשנים הראשונות של התואר מקלים מאד,
וגם חברה של עוד נשים שעוברות את זה ביחד זו תמיכה רצינית.
יש ב ינ''ר בירושלים,
וגם אם מתאים ורלוונטי מבחינת גיל.. בבית ברכה פותחים שנה הבאה.
יש על זה אשכול ארוך כאן בפרוג
ידוע לך על מקום עם לימודים פרונטליים בשעות הערב?
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אין לי מושג, אבל מצרפת לך קישורים

בהצלחה
ידוע לך על מקום עם לימודים פרונטליים בשעות הערב?


 
  • הוסף לסימניות
  • #18
השאלה שלי איך לצפות מראש על כמה קורסים להחליט, כלומר אני יכולה להחליט לבד על הקצב, אבל איך אני מוודאה שאני לא מוצאת את עצמי באמצע סמסטר עמוסה מדי, או לחילופין פנוייה מידי ואז חבל לי על הזמן.
איך אפשר לדעת מראש מה הקורס דורש וכמה הוא עמוס?
אם את לומדת במרכז לימוד, בד''כ יש להם תכנית מומלצת.
אם את לומדת לבד יש יועצים של האוניברסיטה שיכולים להתאים לך את הקצב והקורסים..
הם יידעו כמובן אילו קורסים מורכבייותר ומה קליל.
וגם תמיד אפשר להשוות ולברר אצל סטודנטים אחרים, שעברו את הדרך הזו. (שמעתי שיש קבוצות ווטסאפ של כלל הסטודנטים בקורס ועוד..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני לא מכירה בכלל את בית ברכה, אבל יש משמעות מאד גדולה איזה תואר אתה מקבל, פסיכולוגית ממבחר ופסיכולוגית מהאוניברסיטה לעברית לא באותה שורה מן הסתם אצל עוד אנשים חוץ ממני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
השאלה שלי איך לצפות מראש על כמה קורסים להחליט, כלומר אני יכולה להחליט לבד על הקצב, אבל איך אני מוודאה שאני לא מוצאת את עצמי באמצע סמסטר עמוסה מדי, או לחילופין פנוייה מידי ואז חבל לי על הזמן.
איך אפשר לדעת מראש מה הקורס דורש וכמה הוא עמוס?
את מתחילה בקטן עם קורס אחד מקסימום שנים, ואז את לומדתאת המערכת ואותך בתוכה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה