דיון מחירי הדירות לאן?

[מקצועיות]

חוששים מעליות מחירים? למרות המלחמה והריבית הגבוהה היצע הדירות בעלייה

***

www.themarker.com

לא חסר דירות

 

[יעקב הרמתי]

אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, עונה על שאלת השבוע
במשך שמונה חודשים בשנת 2023, בין אפריל לנובמבר, נרשמה ירידה רצופה במדד מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). אם מצרפים לנתון זה את שני החודשים שקדמו לתקופה זו - פברואר ומרץ - שבהם לא חל שינוי על פי הלמ"ס, מקבלים עשרה חודשים רצופים שבהם מחירי הדירות בישראל לא עלו כלל.

עצירת עליית המחירים, משמעותה היא לא רק, בלם בעלייה, בהתחשב לאינפלציה התמידית בכסף, משמעותה ירידה.

האם היו אלה רוחות של שינוי אחרי שנתיים של עליות מסחררות, חסרות תקדים כמעט? שוק המגורים חשב אחרת. בחמשת החודשים האחרונים עליהם דיווחה הלמ"ס, בין דצמבר לאפריל, חזר המדד לעלות, ולא במעט - שיעור עלייה של 4.4%,

פחות מהאינפלציה, כך שאין בה משמעות של עליית מחירים

שאם יימשך כך יגיע עד סוף השנה לכ־12%. האם מחירי הדירות צפויים להמשיך לעלות? אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, סבור שכן.
מה גורם ליוניסי לחשוב כך? היחס בין היצע לביקוש, שנותר כפי שהיה במשך שנים. למרות שלל הצהרות ותוכניות מצד הממשלות שכיהנו בארץ בשני העשורים האחרונים, הפער בין השניים לא נסגר, והביקוש לדירות ממשיך לדהור קדימה.
המספרים, לכאורה, ברורים: בעוד שמספר משקי הבית החדשים בישראל גדל בשנה בכ־60 אלף (ויש שאומרים שגם יותר מזה), התחלות הבנייה נמוכות מכך - והיו נמוכות משמעותית במשך כמה שנים סביב סוף העשור הקודם ותחילת העשור הנוכחי.

חסר דירות?
מעבר לדירות ריקות שממלאים את מרכזי הערים בישראל,- הנ"ל לא מחשב את הדירות החדשות הנוצרות כתוצאה מ'שיטוח הפירמידה', שיטוח זה נוצר מהתפרסות הביקושים,

קצב ההתחדשות העירונית למיניהם, סופרת דירות חדשות, הן בעיבוי בניין קיים שבה נוספות כעשרה דירות חדשות, מעל הישנות, והן בפינוי בינוי, בהם מתווספות פי כמה דירות בנוסף לישנות.

ההתחדשות מייצרת בנוסף ביקושים לדירות סרוחות ישנות שמעולם לא הייתה להן ביקוש, ומורידות דרסטית את הביקוש מאזורי מרכז וותיקים וחזקים- הם הלמ"ס, ושאר הרשויות היו סופרות את אותן דירות, היו מתלוננים פחות על חוסר בדירות.

"נוצר מצב שהפער הזה לא יכול לגרום להורדת מחירים", אומר יוניסי, "במקום זאת אנחנו רואים כרגע עלייה מחודשת במחירי הדירות, ובקצב מדאיג מאוד. זה קורה לצד ריבית גבוהה, שלא יורדת ולא מתוכננת לרדת בקרוב, ואינפלציה נשלטת - אבל כזו שעדיין מייצרת חוסר ודאות מסוים, וכל זה בזמן מלחמה. כלומר למרות הכול, הציבור מבין שאם הוא לא יעשה עכשיו מהלך ולא יקנה דירה, סביר מאוד להניח שאחרים יעשו זאת,

ינוניסי, לא מספק נתונים על כמות הדירות שנמכרו,
אני לא צופה ירידה דרסטית במספר הקונים, אך גם לא עלייה...

ובעקבות עודף הביקושים הקבוע - הדירה שהוא רוצה לקנות תעלה יותר בעתיד. כך, גם המשתנה הפסיכולוגי נכנס לתוך מארג השיקולים של הרוכש הפוטנציאלי, וגורם לאנשים רבים לרוץ לקנות דירה ברגע זה".

אם מישהו שואל היכן יש כאן 'משתנה פסיכולוגי'?, הנה התשובה, כתבות מסוג זה מייצרות את הלחץ הפסיכולוגי היחיד.

אותו משתנה פסיכולוגי נראה היטב גם בנתוני בנק ישראל שפורסמו השבוע: בחודש מאי היקף המשכנתאות החדשות עמד על 7.8 מיליארד, עלייה של 19% בהשוואה לחודש זה בשנה שעברה. זהו גם היקף המשכנתאות הגדול ביותר שניטל בשוק מאז ספטמבר 2022. גם מלאי הדירות שבידי הקבלנים מצטמצם, עובדה המעידה על התגברות קצב העסקאות על דירות חדשות. על פי הלמ"ס, מספר הדירות שנותרו למכירה בידי הקבלנים הצטמק בכמעט 2,000 בתוך ארבעה חודשים - 66 אלף דירות בסוף אפריל, לעומת כ־68 אלף דירות בסוף ינואר. מומחים טוענים כי מגמות אלו הן תוצאה של סחף מסוים, כפי שקרה לא פעם בשוק: כאשר מגמה מסוימת מתגברת, מצטרפים אליה רבים.
"הביקושים מגיעים מכל כיוון", מספר יונסי. "אפילו המשקיעים - שבתקופה הנוכחית עומדת לרשותם אלטרנטיבה חסרת סיכון בדמות פיקדונות הבנקים - חזרו לשוק. היינו מצפים שהם ישבו על הגדר ויורידו את הרגל מהגז, אבל קורה להפך. אנחנו רואים, על פי הנתונים שלנו, יותר רכישות מצד משקיעים, שפועלים בעיקר בדרום כי כנראה מזהים שם פוטנציאל לעליות מחירים משמעותיות בעתיד".
נציין כי יש לקחת בחשבון את העובדה שנתוני מדד מחירי הדירות אינם מחשבים את מבצעי הקבלנים אשר מוצעים כבר חודשים רבים לרוכשים. מבצעים אלו כוללים הטבות מימון בעיקר (פריסת תשלומים והיעדר הצמדה למדד, לדוגמה), ומבטאים מחירים נמוכים יותר, שאינם באים כאמור לידי ביטוי בנתוני הלמ"ס.
על פניו, המלחמה אמורה הייתה להאט את הפעילות בענף ואולי אף לתרום לירידת מחירים בעקבות כך. מצב חירום אינו מעודד פעילות עסקית, בלשון המעטה, בטח ובטח שלא עסקאות גדולות כדוגמת רכישת דירה. בפועל, בענף המגורים המגמה היא הפוכה.
"המלחמה תורמת למצב שבו השוק הזה נמצא", מסביר יוניסי. "היא גרמה לכך שחסרים כ־100 אלף עובדים באתרי הבנייה, היא גרמה לכך שפרויקטים שהיו אמורים לצאת לפועל טרם החלו. יש האטה בקצב מסירת הדירות, האיסור על יבוא חומרי בנייה גרם להתייקרות שלהם - כל הפרמטרים הללו גורמים לכך שההיצע נפגע, בעוד הביקוש נותר בעינו. כשזה קורה, הצפי הוא שמבחינה ריאלית המחירים ימשיכו לעלות".
ברקע כל זה יש להדגיש כי מאחר שהמשק נמצא במצב מלחמה כבר חודשים רבים, ללא צפי לסיומה, הדברים עשויים להשתנות לכאן או לכאן, ובייחוד במקרה של הסלמה באחת הגזרות.

כאמור אין שום דבר המגבה נתון המצביע על חוסר ב100,000 עובדים, בפרויקטים הגדולים הקבלנים מורשים לייבא פועלים פלסטינים

מספר הדירות שלא נמכרו ע"י הקבלנים אף אם הוא הצטמק, הוא עדיין מספר גבוה מאוד, סחף למכירת דירות יכולה להתרחש גם בעת ירידת מחירים.

 

[יעקב הרמתי]

עצירת עליית המחירים, משמעותה היא לא רק, בלם בעלייה, בהתחשב לאינפלציה התמידית בכסף, משמעותה ירידה.

פחות מהאינפלציה, כך שאין בה משמעות של עליית מחירים

חסר דירות?
מעבר לדירות ריקות שממלאים את מרכזי הערים בישראל,- הנ"ל לא מחשב את הדירות החדשות הנוצרות כתוצאה מ'שיטוח הפירמידה', שיטוח זה נוצר מהתפרסות הביקושים,

קצב ההתחדשות העירונית למיניהם, סופרת דירות חדשות, הן בעיבוי בניין קיים שבה נוספות כעשרה דירות חדשות, מעל הישנות, והן בפינוי בינוי, בהם מתווספות פי כמה דירות בנוסף לישנות.

ההתחדשות מייצרת בנוסף ביקושים לדירות סרוחות ישנות שמעולם לא הייתה להן ביקוש, ומורידות דרסטית את הביקוש מאזורי מרכז וותיקים וחזקים- הם הלמ"ס, ושאר הרשויות היו סופרות את אותן דירות, היו מתלוננים פחות על חוסר בדירות.

ינוניסי, לא מספק נתונים על כמות הדירות שנמכרו,
אני לא צופה ירידה דרסטית במספר הקונים, אך גם לא עלייה...

אם מישהו שואל היכן יש כאן 'משתנה פסיכולוגי'?, הנה התשובה, כתבות מסוג זה מייצרות את הלחץ הפסיכולוגי היחיד.

כאמור אין שום דבר המגבה נתון המצביע על חוסר ב100,000 עובדים, בפרויקטים הגדולים הקבלנים מורשים לייבא פועלים פלסטינים

מספר הדירות שלא נמכרו ע"י הקבלנים אף אם הוא הצטמק, הוא עדיין מספר גבוה מאוד, סחף למכירת דירות יכולה להתרחש גם בעת ירידת מחירים.

ההודעה הקודמת שלי, היא תגובה לכתבה שגולש בנט, התאמץ להציג לפנינו, ואינה תגובה לעמדתו האישית.
תודה רבה לו על כך,

 

[יעקב וייס]

כאמור אין שום דבר המגבה נתון המצביע על חוסר ב100,000 עובדים, בפרויקטים הגדולים הקבלנים מורשים לייבא פועלים פלסטינים

חסר פועלים בצורה הזויה
קבלני שיפוצים
מביאים בצורה לא חוקית ערבים
קבלנים גדולים לא יכולים
יעידו עשרות אתרי בניה שכמעט אין פעילות
מה10/7

 

[ניק 127549]

הנה כתבה שיש בה גם אלמנט של התנגחות בממשלה [ובשר החרדי של משרד השיכון] וגם אלמנט הלחצה לציבור)

הכתבה היא על התרי הבנייה שירדו ברבעון הראשון של 2024 ב-30%
אבל...
אנחנו יכולים לחשוב לבד... אז קדימה נפעיל את המחשבות
מי נותן היתרים ?
העיריות כמובן
וב- 27/02/2024 היו בחירות לעיריות, שבועיים אח"כ ה"סיבוב שני" ,והקמת קואליציות , ולפני כן הכנה לבחירות ועוד
בקיצור.. רבעון שהלך על בחירות ובכל זאת היו כ"כ הרבה התרי בנייה !!!

ואז... הירידה בכמות התרי הבנייה פתאום נראית מינורית
(בכלל ביחס לרבעון מקביל הירידה היא 6%)

מאידך התחלות הבנייה הן מפתיעות מאוד לטובה
בניה בכמות עצומה ביחס לממוצע (ברבעונים האחרונים)
(לשם השוואה: מ-2019 היו 21 רבעונים וב-15 מתוכם התחילו לבנות פחות דירות מאשר ברבעון הזה [ומתוך השבע רבעונים האחרונים רק ברבעון אחד התחילו לבנות יותר!!!!]) - שימו לב שהריבית עלתה ברבעונים הללו

(ובכלל, תגידו, אם אין פועלים, איך בונים?) אתמהה...

גם ב"גמר בנייה" יש עלייה של 7.3% למרות ש... - "א-י-ן פועלים ופועלים א-י-ן" ??????.
נו באמת....

(בקיצור גם מתנגחים בממשלה וגם מלחיצים את הציבור שירוץ לקנות דירות)
רווח כפול, לא ????????

מצורפת הכתבה
כתבה על צניחה 30% בהתרי הבנייה בכלכליסט

 

[בית שמשניק]

ענף הבנייה | טור סופ"ש

בחסות הכסף השחור ועצימת העיניים, קבלני ביצוע נקברים תחת הצרות​

בלמ"ס פרסמו כי מחירי שכר עבודה בענף הבנייה עלו ב–1.9% ב–12 חודשים, והוכיחו שוב את עומק הניתוק מהמציאות • כשאלפי קבלנים רבים על כל מי שיודע להחזיק שפכטל, נוצר כאוס • וכשחלק לא מבוטל של התוספת בשכר מגיע במזומן, הפער מובן וגם קריסת הקבלנים​

דרור מרמור13:30

קבלני הביצוע - כמה אלפי חברות בנייה רק בישראל - נמשלים לחותרי הספינות של פעם. אי אפשר לזוז בלעדיהם, לפחות לא לכיוון הרצוי, אבל הם חבויים עמוק במרתפי הספינה. אף קונה לא יברר או יפגוש את מי שבפועל בונה לו את הבניין. מי שמגיע לסגור עסקאות, פוגש את היזמים המעונבים, את הקברניטים שעומדים על הסיפון.

בהעדר מיתוג ויחסי ציבור, הקבלנים נאלצים להסתפק בשולי רווח של 4%-5% מכל פרויקט, בעוד היזם שואף לרווחיות של 20%. יש בזה גם היגיון לא מבוטל, שכן הקבלן לא נוטל לכאורה כמעט סיכון בדרך והוא בעיקר מבצע את חלומות היזם - שקנה קרקע, לקח הלוואה ענקית ותלוי ברצונם הטוב של הקונים והשוק. לכן, כדי למזער סיכון למינימום, המחיר שהוא סוגר מול היזם גם צמוד למדד תשומות הבנייה שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
רק שבפועל, אולי אין דוגמה טובה יותר לניתוק הלמ"ס מהמציאות בחוץ יותר מאשר המדד הזה. בדגש על סעיף "מדד מחירי שכר העבודה", שמהווה כ-40% ממדד תשומות הבנייה. לפי הלמ"ס, מחירי שכר עבודה עלו ב-1.9% ב-12 החודשים האחרונים (מאי עד מאי). מדצמבר נרשמה עלייה של 1.3%. במדד תשומות הבנייה כולו נרשמה עלייה צנועה של 1.2% בשנה.

ועכשיו, חפשו קבלן אחד שמשלם רק עוד 1.3% לעובדים שלו מתחילת השנה. כשאלפי קבלנים רבים על כל מי שיודע איכשהו להחזיק שפכטל. כשהם משוועים לקלוט פועלים אפילו מהודו, גם אחרי שהתברר שרבים מהם בקושי מרימים לבנה.
וישנו הנתון של בנק ישראל שכ-70% מהעובדים בענף הם ממילא ישראלים, אבל גם שם מודים שזו אשליה. "רבים מתוך 220 אלף ישראלים המסווגים כמועסקים בענף הבינוי הם אדריכלים, מהנדסים, מנהלים, פקידים, עובדי מכירות ועובדים בחברות לגיוס כוח אדם - כלומר אינם עוסקים בעבודות המבוצעות באתרי הבנייה. בחינת התפלגות המועסקים בענפים אלה על פי משלחי היד מעלה כי רק כ-30 אלף מהם מועסקים בעבודות בניית שלד", ציינו בבנק.

נשארנו עם פחות מ-30 אלף פועלים זרים המסתובבים בין יותר מאלף אתרי בנייה, בזמן שכ-100 אלף פלסטינים מחוץ לתמונה. הפער בין הביקוש להיצע הוליד כאוס. כל מחיר לוקח. סיני שיודע לרצף יקבל 2,000 שקל ויותר על יום עבודה, לעומת שליש מזה רק לפני תשעה חודשים. כשעל הכף מונח איחור במסירת הדירה, עוד חודש שכירות מנופים ומכולות, וכשבחודש הבא נקבעה הנחת הדלתות בבניין או התקנת האינסטלציה - מדובר במחיר נסבל.

הכסף השחור נושך את הקבלנים מאחור​

אחרי שהסברנו עד כמה הפער בין המדד הרשמי לשינוי השכר בפועל הזוי במיוחד, יש להסביר גם את הנתון התמוה של כלכלני הלמ"ס. משם נמסר לנו: "אנחנו לא יכולים לדווח על מה שלא מדווח לנו ורק על בסיס תחושות. הדיווח שלנו מבוסס נתונים, כולל כאלה שלקחנו מביטוח לאומי, ובוודאי שאין לנו אינטרס לכאן או לכאן". שלא לציטוט, בכירים בענף מסבירים כי הכסף השחור נושך כעת את הקבלנים מאחור. קשה להוכיח נזק ולזעוק מרה, כשהשכר המדווח לא זז.
הלמ"ס לא רואה שינוי כי חלק משמעותי של השכר מגיע במזומן. ככה זה כשענף הבנייה מורכב משכבות של אאוטסורסינג - גלגול משימות ואחריות מקבלן לקבלן, כך שלחברה המכובדת שלמעלה קל לעצום עין כשמישהו למטה משלם במעטפות או באמצעות צד שלישי לקבלן הקטן או לתאגיד, שהביאו בבוקר כמה פועלים ורק הם יודעים איך הכסף מתחלק בין כולם. כמו שנאמר לי השבוע, "הלמ"ס לא אחראי על הקומבינות".

"בחרו לשלוח את הקבלנים למות"​

הבעיה היא שבזמן שכולם עוצמים עין, הקבלנים בקריסה. "אם המדד היה עולה ב-7%, כל היזמים והבנקים היו גוועים. אז בחרו לשלוח את הקבלנים למות", אמר לי השבוע אחד הקבלנים הגדולים במדינה. בגלל שמרבית היזמים חדלו לגלגל את מדד התשומות על הקונים (בשל המבצעים בשוק ובגלל חוק שעבר ב-2022, ולפיו ניתן לגלגל על הרוכשים 40% מההצמדה לכל היותר), הם הראשונים לשמוח ולשתוק כשמדד תשומות הבנייה כמעט לא זז. שהקבלן יסתדר.
השבוע ראיתי עדכון דוח הוצאות שערך קבלן גדול לכמה פרויקטים שהוא בונה, כל אחד של מאות דירות. עד כה, מדובר על תוספת של 40-80 אלף שקל לדירה מתחילת המלחמה (תלוי בשלב בו נמצא הפרויקט), עלייה של כ-10% בהוצאות מול האקסל הקודם. ומי שמשוכנע שהצרות הללו יישארו נחלתם של הקבלנים, שמקסימום אחד יילך ואחר יבוא במקומו, שיהיה לו בהצלחה.

 

[ר' יהונתן]

פרק 1- מדד המחירים 15.6.mp3

drive.google.com

פודקאסט על מחירי הדירות מפי איש הנדל''ן קובי טורנהיים

 

[גולש בנט]

פרק 1- מדד המחירים 15.6.mp3

drive.google.com

פודקאסט על מחירי הדירות מפי איש הנדל''ן קובי טורנהיים

איש הנדל"ן?
דירה אחת הוא בנה בחיים שלו?

 

[גולש בנט]

מניו ג'רזי לקריית גת, מקנדה לרמת השרון: זינוק ברכישת דירות ע"י יהודים מחו"ל

שוק הדירות בישראל מתחיל להרגיש את החרדה מהאנטישמיות המתגברת. באפריל האחרון רכישות דירות של תושבי חוץ זינקו ב-82%, והמגמה צפויה להתגבר, אם וכאשר המלחמה תסתיים. אם בעבר הם רכשו נכסים בעיקר להשקעה, בערים כמו תל אביב, ירושלים ונתניה, היום משפחות צעירות רוכשות דירות גם מחוץ לאזור המרכז. בדקנו מי...

www.ynet.co.il

 

[גולש בנט]

עוד סיבה לטיסה בנדלן.
ף

הקבלנים בקריסה, אבל אינטרסים של יזמים עוזרים לכולם לעצום עיניים

iglob.es

קבלני הביצוע - כמה אלפי חברות בנייה רק בישראל - נמשלים לחותרי הספינות של פעם. אי אפשר לזוז בלעדיהם, לפחות לא לכיוון הרצוי, אבל הם חבויים עמוק במרתפי הספינה. אף קונה לא יברר או יפגוש את מי שבפועל בונה לו את הבניין. מי שמגיע לסגור עסקאות, פוגש את היזמים המעונבים, את הקברניטים שעומדים על הסיפון.

בהעדר מיתוג ויחסי ציבור, הקבלנים נאלצים להסתפק בשולי רווח של 4%-5% מכל פרויקט, בעוד היזם שואף לרווחיות של 20%. יש בזה גם היגיון לא מבוטל, שכן הקבלן לא נוטל לכאורה כמעט סיכון בדרך והוא בעיקר מבצע את חלומות היזם - שקנה קרקע, לקח הלוואה ענקית ותלוי ברצונם הטוב של הקונים והשוק. לכן, כדי למזער סיכון למינימום, המחיר שהוא סוגר מול היזם גם צמוד למדד תשומות הבנייה שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
רק שבפועל, אולי אין דוגמה טובה יותר לניתוק הלמ"ס מהמציאות בחוץ יותר מאשר המדד הזה. בדגש על סעיף "מדד מחירי שכר העבודה", שמהווה כ-40% ממדד תשומות הבנייה. לפי הלמ"ס, מחירי שכר עבודה עלו ב-1.9% ב-12 החודשים האחרונים (מאי עד מאי). מדצמבר נרשמה עלייה של 1.3%. במדד תשומות הבנייה כולו נרשמה עלייה צנועה של 1.2% בשנה.
ועכשיו, חפשו קבלן אחד שמשלם רק עוד 1.3% לעובדים שלו מתחילת השנה. כשאלפי קבלנים רבים על כל מי שיודע איכשהו להחזיק שפכטל. כשהם משוועים לקלוט פועלים אפילו מהודו, גם אחרי שהתברר שרבים מהם בקושי מרימים לבנה.
וישנו הנתון של בנק ישראל שכ-70% מהעובדים בענף הם ממילא ישראלים, אבל גם שם מודים שזו אשליה. "רבים מתוך 220 אלף ישראלים המסווגים כמועסקים בענף הבינוי הם אדריכלים, מהנדסים, מנהלים, פקידים, עובדי מכירות ועובדים בחברות לגיוס כוח אדם - כלומר אינם עוסקים בעבודות המבוצעות באתרי הבנייה. בחינת התפלגות המועסקים בענפים אלה על פי משלחי היד מעלה כי רק כ-30 אלף מהם מועסקים בעבודות בניית שלד", ציינו בבנק.
נשארנו עם פחות מ-30 אלף פועלים זרים המסתובבים בין יותר מאלף אתרי בנייה, בזמן שכ-100 אלף פלסטינים מחוץ לתמונה. הפער בין הביקוש להיצע הוליד כאוס. כל מחיר לוקח. סיני שיודע לרצף יקבל 2,000 שקל ויותר על יום עבודה, לעומת שליש מזה רק לפני תשעה חודשים. כשעל הכף מונח איחור במסירת הדירה, עוד חודש שכירות מנופים ומכולות, וכשבחודש הבא נקבעה הנחת הדלתות בבניין או התקנת האינסטלציה - מדובר במחיר נסבל.
אחרי שהסברנו עד כמה הפער בין המדד הרשמי לשינוי השכר בפועל הזוי במיוחד, יש להסביר גם את הנתון התמוה של כלכלני הלמ"ס. משם נמסר לנו: "אנחנו לא יכולים לדווח על מה שלא מדווח לנו ורק על בסיס תחושות. הדיווח שלנו מבוסס נתונים, כולל כאלה שלקחנו מביטוח לאומי, ובוודאי שאין לנו אינטרס לכאן או לכאן". שלא לציטוט, בכירים בענף מסבירים כי הכסף השחור נושך כעת את הקבלנים מאחור. קשה להוכיח נזק ולזעוק מרה, כשהשכר המדווח לא זז.
הלמ"ס לא רואה שינוי כי חלק משמעותי של השכר מגיע במזומן. ככה זה כשענף הבנייה מורכב משכבות של אאוטסורסינג - גלגול משימות ואחריות מקבלן לקבלן, כך שלחברה המכובדת שלמעלה קל לעצום עין כשמישהו למטה משלם במעטפות או באמצעות צד שלישי לקבלן הקטן או לתאגיד, שהביאו בבוקר כמה פועלים ורק הם יודעים איך הכסף מתחלק בין כולם. כמו שנאמר לי השבוע, "הלמ"ס לא אחראי על הקומבינות".
הבעיה היא שבזמן שכולם עוצמים עין, הקבלנים בקריסה. "אם המדד היה עולה ב-7%, כל היזמים והבנקים היו גוועים. אז בחרו לשלוח את הקבלנים למות", אמר לי השבוע אחד הקבלנים הגדולים במדינה. בגלל שמרבית היזמים חדלו לגלגל את מדד התשומות על הקונים (בשל המבצעים בשוק ובגלל חוק שעבר ב-2022, ולפיו ניתן לגלגל על הרוכשים 40% מההצמדה לכל היותר), הם הראשונים לשמוח ולשתוק כשמדד תשומות הבנייה כמעט לא זז. שהקבלן יסתדר.
השבוע ראיתי עדכון דוח הוצאות שערך קבלן גדול לכמה פרויקטים שהוא בונה, כל אחד של מאות דירות. עד כה, מדובר על תוספת של 40-80 אלף שקל לדירה מתחילת המלחמה (תלוי בשלב בו נמצא הפרויקט), עלייה של כ-10% בהוצאות מול האקסל הקודם. ומי שמשוכנע שהצרות הללו יישארו נחלתם של הקבלנים, שמקסימום אחד יילך ואחר יבוא במקומו, שיהיה לו בהצלחה.

 

[szn]

מניו ג'רזי לקריית גת, מקנדה לרמת השרון: זינוק ברכישת דירות ע"י יהודים מחו"ל

שוק הדירות בישראל מתחיל להרגיש את החרדה מהאנטישמיות המתגברת. באפריל האחרון רכישות דירות של תושבי חוץ זינקו ב-82%, והמגמה צפויה להתגבר, אם וכאשר המלחמה תסתיים. אם בעבר הם רכשו נכסים בעיקר להשקעה, בערים כמו תל אביב, ירושלים ונתניה, היום משפחות צעירות רוכשות דירות גם מחוץ לאזור המרכז. בדקנו מי...

www.ynet.co.il

בכתבה המשווק של דמרי מספר שהוא מכר דירות 4 חד' בסביבות מחיר של 2 מ'

אם זה נכון זה אומר שהמחירים בקרית גת עלו בשנה האחרונה בכ - 200-150 אלף

לפני שנה מכרו 4 חד' ב-1.8-1.85 מ'.

 

[חיים גמזו]

אי אפשר להוציא שום מידע בעל ערך מכל המצוטטים בעמודים האחרונים,
כיון שכולם בעלי אינטרס אדיר שמחיר הדירות יעלה,
יזמים /קבלנים / בנקאים /מתווכים וכו'
יטען הטוען שאם כך אין בעצם מומחי נדל"ן שיהיה להם עניין לדבר על ירידת מחירים,
ובאמת הוא יהיה צודק. מומחה נדל"ן ישר שמעריך שהמחירים עתידים לרדת
לכל היותר ישתוק, אין לו שום עניין לפרסם את דעתו.

 

[אבי ג -]

מומחה נדל"ן ישר שמעריך שהמחירים עתידים לרדת
לכל היותר ישתוק, אין לו שום עניין לפרסם את דעתו.

מה פתאום, איש נדל"ן כזה מיד ילך ויתריע מתחת כל מקרופון רענן ש

ספוילר

שמחירי הדיור הולכים לזנק כדי להיפטר מכל הדירות שהוא צריך למכור שבתיווכו/שיווקו

 

[יוסייוסייוס]

לעניות דעתי עומדת להיות אינפלציה גבוהה ועליית הריבית.
כי הוצאות המלחמה האדירות גורמות ישירות לאינפלציה וזה לעליית הריבית.

 

[מקצועיות]

אינפלציה גבוהה

ועליית הריבית.

זה בד"כ זה לא הולך ביחד

 

[בית שמשניק]

זה בד"כ זה לא הולך ביחד

דוקא כן.

ספוילר

מתוך ויקיפדיה ערך אינפלציה:
"מדיניותו של בנק ישראל לאורך השנים כוונה, בהתאם לתפישה המוניטריסטית, לרסן את האינפלציה ולקבע גידול בקצב אחיד של היצע הכסף במשק באמצעות קביעת ריבית בשיעור גבוה יחסית, כך שלקיחת הלוואות נעשית יקרה יותר. הגבלה עקבית כזו של הגידול בהיצע הכסף נחשבת לסיבה לקיום אינפלציה ברמה נמוכה לאורך שנים".

 

[בלדה]

זה בד"כ זה לא הולך ביחד

זה בדיוק מה שקרה פה בשנתיים האחרונות.
בנק ישראל העלה את הריבית בנסיון למתן את האינפלציה.

 

[מקצועיות]

דוקא כן.

ספוילר

מתוך ויקיפדיה ערך אינפלציה:
"מדיניותו של בנק ישראל לאורך השנים כוונה, בהתאם לתפישה המוניטריסטית, לרסן את האינפלציה ולקבע גידול בקצב אחיד של היצע הכסף במשק באמצעות קביעת ריבית בשיעור גבוה יחסית, כך שלקיחת הלוואות נעשית יקרה יותר. הגבלה עקבית כזו של הגידול בהיצע הכסף נחשבת לסיבה לקיום אינפלציה ברמה נמוכה לאורך שנים".

זה מה שאמרתי
הלואות יקרות מקשות על רכישת דירה וממתן את עליית מחירם

 

[מקצועיות]

זה בדיוק מה שקרה פה בשנתיים האחרונות.
בנק ישראל העלה את הריבית בנסיון למתן את האינפלציה.

הייתה דווקא ירידת מחירים יפה בגלל הריבית
מה שקרה בחודשים האחרונים זה עדיין לא כל כך ברור
אין מחסור בבניית דירות
צריך לזכור שמבצעי 20/80 ממשיכים ביתר שאת
מכירות דירות יד 2 עדיין מאד רחוקות משיעורם טרם עליות הריבית
ויש אלפי דירות בהמתנה של משפרי דיור,
שברגע 99 הם עלולים בלית ברירה להפיל את מחירי הדיור

 

[יעקב הרמתי]

שוק ה'מחיר למשתכן' החל להפשיר.
מה דעתכם, יש לה השפעה על שוק הדיור?