דרוש מידע קשב וריכוז במבוגרים- כל מה שחשוב לדעת ...

אם לוקחים יותר מהמינון, אי אפשר לישון בכלל.
ואם לוקחים במינון מומלץ לקחת מלטונין.
כפי שאפשר לראות בהודעות הקודמות. כנראה שנחלקו בזה הדעות.
אבל מה שנראה יותר נכון שכנראה יש כאלה ויש כאלה ובלי לנסות אי אפשר לדעת.
אני באופן אישי רואה נפלאות מהוויוואנס (כאמור מינון 100 מ"ג שהוא הרבה יותר מהנורמה) כך שכנראה שהמינון לא נמוך מידי. ועדיין ישן ב"ה מצויין.
 
פתאום תגלה שגם הזמן של קריאת התורה יכול לההיפך לחלק מהשטייגען. ותגלה דברים נפלאים שעד היום רק נאבקת לא להירדם בקרה"ת.
אספר משהו מעניין, בעבר אכן די הסתבכתי עם האורך של שחרית בשבת ופסוד"ז וקריאת התורה וכו', עד שב"ה מצאתי פיתרון, וכדי לשמור על סקרנות וגירוי בתפילת השבת הארוכה ובקריאת התורה - התמנתי כגבאי קבוע במניין שבו אני מתפלל. כל הקריאת התורה אני מסתובב [או לפחות הראש שלי] כמו ווישֶׁר כדי למצוא מתפללים שצריכים לקבל עליה, אני דרוך בפסוקי דזמרה להגיש חזן שחרית ואחר כך למצוא חזן מוסף, כל התפילה ערני לעקוב שהכל זורם ואין עיכובים וכו', ובקיצור - זה מחייב אותי להיות 'כאן ועכשיו' כל התפילה בלי לרחף ולהתנתק או להתפוצץ...
ואז פתאום תגלה שגם הזמן של פסוקי דזמרה וקריאת שמע ושמונה עשרה יכולים כנ"ל
דווקא יעזור לי. עכשיו אני משתמש בעיקר בעזרים מלאכותיים כנ"ל...
סעודת שבת קלאסית
לא מומלצת לבני עליה שמסוגלים ל10 שעות שטייגען

אפשר לאכול ארוחת בוקר קלה גם בשבת

קצת חלה עם טחינה
כזית דג
כזית בשר
בלי משקאות מתוקים שלא מומלצים לאף אחד [וכל שכן לבעלי קשב ]
וכל שכן ב10 בבוקר ...
'בני עליה'?? 70 mg של חומר...
מאז שגיליתי על בשרי ש'התמדה' = 10 / 70 mg של חומרים כלשהם, הפסקתי למדוד את החברים והסביבה לפי הכמות של השעות של השטייגען שלהם [מה-לי לקח כדור מה-לי נולד עם כדור...]. ולא לגריעותא - דהיינו שלא להעריך את מי שכן לומד, אלא לטיבותא - להבין ולהעריך את האלו שלומדים הרבה הרבה פחות אבל נאבקים על זה הרבה יותר.

מה יש ב10 בבוקר מיוחד שמפריע?
 
כשלקחתי את האטנט [בוקר וצהריים] - כל יום גלשתי לשעות הקטנות של הלילה [כמנהג בחורי ישיבה 'חשובים', רק שבשונה מהם אני באמת לא הצלחתי ללכת לישון. להירדם הצלחתי - כשהלכתי לישון, אבל ללכת לישון לא הצלחתי. לקום ולעשות מעשה של התארגנות לשינה / כניסה למיטה?! היה להזיז הר... ומסתמא הציבור פה מבין למה אני מתכוון. הייתי יכול להתיישב לפתוח שרוכים ולהיתקע ככה עם רגל על רגל שקוע במחשבות שעה..]
כשהפסיכיאטר החליף לי לויואנס, הוא הורה לי לקחת אותו כל יום בשעה 7:30 בבוקר, לא לישון בצהריים, וללכת לישון ב-11:30 בלילה [הוא רצה בעיקרוןב- 11:00 ו'הסכים' לדחות ל-11:30...]
הוא אמר לי: 'היום - רק לפעילות. הלילה - רק לשינה'
בהתחלה לא הבנתי את הרציונל כל כך, אבל אחרי תקופה קצרה - זה מדהים. כל היום אני פעיל, וכשמגיע הערב אני 'דועך' לבד וכבר ממש רוצה ללכת לישון.
 
יש למישהו המלצה לרופא קשב וריכוז באזור ירושלים או בית שמש?
עדיף מישהו בהסדר עם לאומית
 
יש למישהו המלצה לרופא קשב וריכוז באזור ירושלים או בית שמש?
עדיף מישהו בהסדר עם לאומית
דר' אבי יקיר פסיכאטר קש"ר מבוגרים.
אני מטופל אצלו וממש מרוצה (מקצוען אמיתי בהבנה ובאבחון ובהתאמה התרופתית - ובעיקר בחתירה להתאמה מושלמת של התרופה ללא תופעות לוואי)
0737836590
לא יודע בקשר ללאומית
בהצלחה
 
אספר משהו מעניין, בעבר אכן די הסתבכתי עם האורך של שחרית בשבת ופסוד"ז וקריאת התורה וכו', עד שב"ה מצאתי פיתרון, וכדי לשמור על סקרנות וגירוי בתפילת השבת הארוכה ובקריאת התורה - התמנתי כגבאי קבוע במניין שבו אני מתפלל. כל הקריאת התורה אני מסתובב [או לפחות הראש שלי] כמו ווישֶׁר כדי למצוא מתפללים שצריכים לקבל עליה, אני דרוך בפסוקי דזמרה להגיש חזן שחרית ואחר כך למצוא חזן מוסף, כל התפילה ערני לעקוב שהכל זורם ואין עיכובים וכו', ובקיצור - זה מחייב אותי להיות 'כאן ועכשיו' כל התפילה בלי לרחף ולהתנתק או להתפוצץ...

דווקא יעזור לי. עכשיו אני משתמש בעיקר בעזרים מלאכותיים כנ"ל...

'בני עליה'?? 70 mg של חומר...
מאז שגיליתי על בשרי ש'התמדה' = 10 / 70 mg של חומרים כלשהם, הפסקתי למדוד את החברים והסביבה לפי הכמות של השעות של השטייגען שלהם [מה-לי לקח כדור מה-לי נולד עם כדור...]. ולא לגריעותא - דהיינו שלא להעריך את מי שכן לומד, אלא לטיבותא - להבין ולהעריך את האלו שלומדים הרבה הרבה פחות אבל נאבקים על זה הרבה יותר.

מה יש ב10 בבוקר מיוחד שמפריע?
דווקא מעניין אותי קצת לחקור בנושא...
אצלי - הבעיה הכי קשה היא התפילות.
מבחינת הלימוד, הריכוז, ההרגשה - החיים מעולים. ההצלחות בשמים. אני לומד ומלמד למעלה מ12 שעות ביממה - והמינון בהתאם.
התפילות - זוועות עולם. מלחמת קיום תמידית, ריחופים, מעברים תוך כדי תנועה מפסוקי דזמרה לברכת המזון, וכל מה שאני עוד יכול לזכור מהתקופה שלפני הריטלין. בינתיים לא מצאתי לזה פיתרון.
אני לא יודע מאיפה זה נובע, אני מעריך שזה בגלל שהתפילה חוזרת על עצמה כל יום - בניגוד ללימוד שהוא מתחדש. השאלה היא, ואני מפנה את זה לכל הגברים הלומדים והמתפללים, האם מדובר בתופעה נפוצה? האם גם אצלכם זה כך?
 
התפילות - זוועות עולם. מלחמת קיום תמידית, ריחופים, מעברים תוך כדי תנועה מפסוקי דזמרה לברכת המזון, וכל מה שאני עוד יכול לזכור מהתקופה שלפני הריטלין. בינתיים לא מצאתי לזה פיתרון.
יש חומרים שלוקח להם זמן עד שהם פעילים ,
יתכן שהחומר שלך עדין לא פעיל בפסוקי דזמרה .
 
טוב, אז לאחר נסיון בשבת האחרונה, לקחתי את הכדור בשעה הרגילה של כל יום, לא אכלתי כמעט כלום [כזית פת במלח, כביצה דגים וככותבת בשר, משהו כזה... אה, וגם מים במשורה], ו..
אותו דבר. אחרי בערך 3-4 שעות, נפילה.
אז ניסיתי לחקור מה-עוד-יכול-להיות.
וגיליתי...
ביום חול אני יושב במקום מסויים שיותר קל לי להתרכז בו [לכן אני יושב שם - עוד מלפני הויואנס],
וגם כותב דברי תורה [יותר קל להתרכז בכתיבה],
וכשלומד גפ"ת - לומד עם חברותא.
ובשבת...
לומד במקום אחר,
לבד,
ולכתוב כמובן אי אפשר...

האם יכול להיות דבר כזה, ש-70 mg בעצם לא מספיק לי [ליותר מ3-4 שעות] אלא שחזי לאיצטרופי עם עוד נתונים סביבתיים?
כי אם כן מה הועילו חכמים בתקנתם. יגיע בין הזמנים, אלמד בבית כנסת ליד הבית שיש שם תאורה לבנה [ולא צהובה], ויש רעש מטריד, ומישהו יושב לידי בספסל, אז לא יעבוד לי??
אציין שאת ההשפעה של הכדור אני מרגיש כל היום בהרבה מאד תחומים. לטובה. אבל מה זה מעניין אותי, אני רוצה ללמוד...

[יש דבר כזה 100 mg ? הגיוני שהמינון המקסימלי - 70 - יתפוגג אחרי 4 שעות?]


[אגב, אני הייתי אצל יקיר, ממליץ מאד]
 
טוב, אז לאחר נסיון בשבת האחרונה, לקחתי את הכדור בשעה הרגילה של כל יום, לא אכלתי כמעט כלום [כזית פת במלח, כביצה דגים וככותבת בשר, משהו כזה... אה, וגם מים במשורה], ו..
אותו דבר. אחרי בערך 3-4 שעות, נפילה.
אז ניסיתי לחקור מה-עוד-יכול-להיות.
וגיליתי...
ביום חול אני יושב במקום מסויים שיותר קל לי להתרכז בו [לכן אני יושב שם - עוד מלפני הויואנס],
וגם כותב דברי תורה [יותר קל להתרכז בכתיבה],
וכשלומד גפ"ת - לומד עם חברותא.
ובשבת...
לומד במקום אחר,
לבד,
ולכתוב כמובן אי אפשר...

האם יכול להיות דבר כזה, ש-70 mg בעצם לא מספיק לי [ליותר מ3-4 שעות] אלא שחזי לאיצטרופי עם עוד נתונים סביבתיים?
כי אם כן מה הועילו חכמים בתקנתם. יגיע בין הזמנים, אלמד בבית כנסת ליד הבית שיש שם תאורה לבנה [ולא צהובה], ויש רעש מטריד, ומישהו יושב לידי בספסל, אז לא יעבוד לי??
אציין שאת ההשפעה של הכדור אני מרגיש כל היום בהרבה מאד תחומים. לטובה. אבל מה זה מעניין אותי, אני רוצה ללמוד...

[יש דבר כזה 100 mg ? הגיוני שהמינון המקסימלי - 70 - יתפוגג אחרי 4 שעות?]


[אגב, אני הייתי אצל יקיר, ממליץ מאד]
לא שאני מרגיש ראוי לציטוט אבל בתור אחד שההגדרה שבחרתי לניק שלי בפרוג היא -
"אברך - ויואנס 100 מ"ג = תורתי אומנותי"
אני מרשה לעצמי לשלוח ציטוט ממה שכתבתי על זה כאן בעבר
דרך אגב למה "הייתי אצל יקיר" תמשיך ותקבל תשובות לשאלות האלו הוא מיוחד בדיוק בשאלות כאלו.
רק תעשה טובה תחזור אלינו עם התשובה שלו
כמה נקודות חשובות. בעקבות רצף ההודעות האחרונות. בתור חבר די חדש (לאבחון הרשמי כמובן, לא במהות) במועדון היוקרתי של קש"ר. (שנה בלבד)
- משום מה נראה שיש שמרגישים שהתרופות הם איזה משחק - נבקש את זה ואח"כ את זה. התייחסות כזאת מרחיקה מהשגת היעד והוא איזון מושלם. וכן אני מאמין שיש בהחלט אפשרות כזו.
דבר ראשון והחשוב ביותר בעיניי הוא רופא קבוע ומומחה באמת. לא רופא משפחה שמתמחה גם בזה וגם לא נוירולוג שמתעסק בזה (אם כי ודאי שזה עדיף מהאפשרות הראשונה וישנם גם נוירולוגים שמצויינים בזה). אלא כמו שלא ניקח רופא שיניים שיודע גם לנתח בעין. גם כאן נעדיף פסיכיאטר. (כן פסיכיאטר . יש רבים שנבהלים לחשוב על הרעיון לקבוע תור לפסיכיאטר זה זכותם אבל אם כך כדאי דבר ראשון לטפל בזה....) ודווקא פסיכיאטר שעיקר התמחותו בקש"ר במבוגרים.
כנראה שקשה להשיג את זה בקופה ואין ברירה אלא לשלם פרטי. מדובר בתהליך הרפואי שאולי הוא הכי הכי גורלי בחייכם ועל דברים פשוטים יותר מקובל לקחת פרטי. זה יעלה כסף אבל מנסיון זו השקעה כדאית מאוד כי אפי' במישור הכספי טיפול תואם יחזיר את עצמו בכסף מהר מאוד.
ב- מדובר בתהליך ארוך של חיפוש ותהייה עם שינויים רבים שעשוי להתפרס על פני שנים.
אבל כל שלב צריך את הלמידה וההסתגלות שלו ורק אח"כ מגיע שלב המסקנות והמסקנות שיגיע אליהם מומחה בעל נסיון עשויות להיות מפתיעות מאוד ושונות מהמושכל הראשון.
אני לדוגמא בשנה האחרונה הספקתי להחליף מרשמים 5 פעמים.
כיום לוקח וויוואנס 100 מ"ג. שהגיע אחרי תקופה שלקחתי 70 מ"ג והגעתי לביקור עם תלונה שנראה שזה חזק מדי (מתח ערנות מוגברת וכדו') ואחרי בחינת הדברים הפסיכיאטר הורה דווקא שהסיבה היא לא מינון גבוה אלא הפוך נמוך מידי וראה זה פלא דווקא כשהעלתי את המינון היה שיפור גדול מאוד הפך דעת בעלי בתים שלי. ועוד חזון למועד אולי נגדיל בהמשך עוד יותר. אם זה היה נעשה במסגרת הקופה ועל בסיס יוזמות שלי לבקש מרשם כזה או אחר אין סיכוי שהייתי מגיע לתוצאה הזו. כי כל תרופה ותופעות הלוואי האפשריות שלה וצריך הבנה עמוקה של המנגנון המוחי והנפשי יחד כדי להגיע בעז"ה למסקנות הנכונות.
ולתמהים אכן המינון המקסימלי בארץ הוא 70 אבל יש אפשרות להגדיל מבירור שלי בחלק מהקופות זה קצת יותר קשה אבל אפשרי ותלוי גם ברוקח שנפלתם עליו וכדאי למצוא רוקח קבוע שמכיר ולא יעשה סקנדל כל פעם מחדש (גם אתם מרגישים כל פעם אחרי שממשתם את המרשם כאילו שדדתם איזה בנק..?)
לסיכום מדובר בתהליך ארוך שצריך להעשות בהרבה סלנות ואורך רוח ובעיקר לנסות שוב ושוב לשפר ולא לעצור ולומר יש לי שיפור זה מספיק לי כי בזה אתם חוזרים על הטעות שהובילה רבים לפספס שנים רבות עד שבכלל נגשול לאבחון. עצירה באמצע הדרך היא בדיוק אותו דבר.
וכמובן כמובן קודם כל דבר תפילה מעומק הלב לסייעתא דשמיא.
בהצלחה.
 
טוב, אז לאחר נסיון בשבת האחרונה, לקחתי את הכדור בשעה הרגילה של כל יום, לא אכלתי כמעט כלום [כזית פת במלח, כביצה דגים וככותבת בשר, משהו כזה... אה, וגם מים במשורה], ו..
אותו דבר. אחרי בערך 3-4 שעות, נפילה.
אז ניסיתי לחקור מה-עוד-יכול-להיות.
וגיליתי...
אז נשארנו עם המסקנא הישנה...
זה נראה קשור לנשמה יתירה.........
אולי היא צריכה תרופה אחרת. הבעיה שאפשר יהיה לאבחן אותה רק בשבת וזה לא כ"כ אפשרי.;)
 
אוכל סעודת שבת קלאסית, שטייגען של 2-3 שעות, וצניחה

לא אכלתי כמעט כלום [כזית פת במלח, כביצה דגים וככותבת בשר, משהו כזה... אה, וגם מים במשורה], ו..
אותו דבר. אחרי בערך 3-4 שעות, נפילה.
2-3 שעות =בערך 150 דקות
3-4 שעות = בערך 210 דקות
זה לא "אותו דבר "
זה עליה של של 40%

זה עליה יפה מאוד
תבדוק באשכלות על שוק ההון
מה זה עליה של 40%
 
טוב, אז לאחר נסיון בשבת האחרונה, לקחתי את הכדור בשעה הרגילה של כל יום, לא אכלתי כמעט כלום [כזית פת במלח, כביצה דגים וככותבת בשר, משהו כזה... אה, וגם מים במשורה], ו..
אותו דבר. אחרי בערך 3-4 שעות, נפילה.
אז ניסיתי לחקור מה-עוד-יכול-להיות.
וגיליתי...
ביום חול אני יושב במקום מסויים שיותר קל לי להתרכז בו [לכן אני יושב שם - עוד מלפני הויואנס],
וגם כותב דברי תורה [יותר קל להתרכז בכתיבה],
וכשלומד גפ"ת - לומד עם חברותא.
ובשבת...
לומד במקום אחר,
לבד,
ולכתוב כמובן אי אפשר...

האם יכול להיות דבר כזה, ש-70 mg בעצם לא מספיק לי [ליותר מ3-4 שעות] אלא שחזי לאיצטרופי עם עוד נתונים סביבתיים?
כי אם כן מה הועילו חכמים בתקנתם. יגיע בין הזמנים, אלמד בבית כנסת ליד הבית שיש שם תאורה לבנה [ולא צהובה], ויש רעש מטריד, ומישהו יושב לידי בספסל, אז לא יעבוד לי??
אציין שאת ההשפעה של הכדור אני מרגיש כל היום בהרבה מאד תחומים. לטובה. אבל מה זה מעניין אותי, אני רוצה ללמוד...

[יש דבר כזה 100 mg ? הגיוני שהמינון המקסימלי - 70 - יתפוגג אחרי 4 שעות?]


[אגב, אני הייתי אצל יקיר, ממליץ מאד]
בימי חול יש סדר יום.
בשבתות לא.
זה לא קשור לכתיבה (אם כי בוודאי יש לכך השפעה על איכות הלימוד), זה לא קשור למינון הכדורים (בתקופות מסוימות לקחתי מינון של מעל 100 מ״ג קונצרטה ליום), ולא לשום גורם אחר - לרבות עישון (למי שמעשן - איכות הלימוד עם הפסקות העישון היא כפולה ומכופלת מאיכותו בלי). כל אלו אמנם משפיעים על איכות הלימוד, אבל הם לא הגורם העיקרי.
הגורם העיקרי הוא, חוסר הסדר בשבת ביחס לחול. בימי חול יש מסגרת קבועה, עם אנשים קבועים, עם חברותא, עם התקדמות ברורה וקבועה. בשבת - זה שונה. אין מסגרת, אין חברותא, וגם אם שני אלו נמצאו - אין את ההתקדמות הקבועה ביחס לימות החול.
אז מה הפיתרון?
בשבילי, הייתה זו חברותא קבועה בכל שבת, החל משעה אחת בצהרים ועד מנחה. בחורף זה שעתיים שלוש, בקיץ הרבה יותר - עד שש שעות. מלבד החברותא והקביעות, כפי שכתבתי, יש צורך גם בסדר קבוע של לימוד.
לפני שהתחתנתי, המסלול היה סדר קדשים. למדתי עם אברך את זבחים, מנחות ומחצית חולין - רק בסדר הקבוע ליום השבת (רוב סדר קדשים למעשה). אחרי שהתחתנתי, המסלול השתנה (גם אני לא נמצא תמיד באותו מקום), התחלתי ללמוד נושאים הלכתיים קצרים ופשוטים יחסית עם חברותא, או לחזור על החומר של ימות החול במטרה להיבחן עליו.
כמובן, שבלי חברותא קבועה זה יותר קשה, אבל כשלומדים משהו שאוהבים - רק בשבת, ועם התקדמות ברורה לעבר מטרה ידועה ורצויה, הכול הרבה יותר פשוט, ויש מחייב כמו בימות החול. אם אפשר למצוא חברותא לשעות האלו - זה מושלם, אבל זה לא מעכב בדיעבד.
העצה שלי לאלו שלומדים גמרא בימות החול - אם יורשה לי להציע, היא להוסיף בשבת סדר לימוד של תלמוד ירושלמי, בסנכרון עם המסכת הנלמדת בחול בבבלי. זה נותן עומק מיוחד ללימוד, זה לימוד שהוא יותר מסוכם ופחות מפולפל (למרות שבהתחלה - זו שבירת שיניים), ובסוף - כשתסיימו מסכת, סדר או את הש״ס כולו, כל סיום יהיה כפול - בבלי וירושלמי. זה סיפוק גדול, וזה מועיל מאוד עבור תחום ההלכה והלימוד העיוני.
דרך אגב: בנוגע לפת כביצה וככותבת דגים, זו לא דרך ההלכה. יש מצווה לענג את השבת, ומפורש בדברי הראשונים והפוסקים שחובה זו היא גם לתלמידי חכמים שעוסקים בתורה בימות החול, ואדרבה - לדעות מסוימות, אסור ללמוד בשבת נושאים שדורשים עמל ויגיעה, משום שבכך יש בחינה של צער, ולדעות אלו - אין לקבוע אלא מדרש אגדות.
על אף שרבים הקלו בכך, הסברא היא שאין זה צער אלא עונג. אולם במקום בו הלימוד בא על חשבון קיום מצוות עונג שבת או כבוד שבת, בוודאי שאלו נחשבות ׳מצוות עוברות׳ שדוחות את מצוות תלמוד תורה בכל מקום.
 
נערך לאחרונה ב:
דרך אגב: בנוגע לפת כביצה וככותבת דגים, זו לא דרך ההלכה. יש מצווה לענג את השבת, ומפורש בדברי הראשונים והפוסקים שחובה זו היא גם לתלמידי חכמים שעוסקים בתורה בימות החול, ואדרבה - לדעות מסוימות, אסור ללמוד בשבת נושאים שדורשים עמל ויגיעה, משום שבכך יש בחינה של צער, ולדעות אלו - אין לקבוע אלא מדרש אגדות.
על אף שרבים הקלו בכך, הסברא היא שאין זה צער אלא עונג. אולם במקום בו הלימוד בא על חשבון קיום מצוות עונג שבת או כבוד שבת, בוודאי שאלו נחשבות ׳מצוות עוברות׳ שדוחות את מצוות תלמוד תורה בכל מקום.
תלמידי חכמים שלא אכלו כמעט ביום שישי כמו דרך ההלכה.
ובלילי שבת אכלו כמו שצריך......עד 11 -12 בלילה.
אז ב9 בבוקר יתכן ויש מקום להקל באכילה קצת יותר מחושבת .[וקצת ליתחשב בגוף שעדין מתמודד עם האוכל של הלילה]
ובמקום זה ללמוד
2-3
ובשבוע אחרי זה
3-4
וחודש אחרי
6-7
וחצי שנה אחרי
10 שעות
ולהרגיש כל מני הרגשות שהם
טעימות קטנות
של עולם הבא......
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה