התייעצות איך אני עוזבת את ירושלים? עשיתם את זה?

[ותחזינה עינינו...]

מה למשל?

יודעת על בית שמש, גבעת זאב, תל ציון, מעלה אדומים.
ומאמינה שיש עוד...

עריכה:
בעיקרון ישובים בסובב ירושלים...
הנ"ל זה לפי מידע מחברות וקרובי משפחה שעזבו מירושלים,
בחלק מהמקומות מאמינה שיותר ירושלמים ובחלק פחות אבל בכלליות יש שם כאלה בעלי רקע דומה.

 

[בעל בעמיו]

צריך לזכור שסביר להניח שרוב הצעירים לא ישארו בירושלים
לרובם לא תהיה ברירה אלא לעזוב

איזה צעירים עוד גרים היום בירושלים?
האחרונים אורזים בימים אלו.
אלא אם אתם מדברים על בני העשירים ממונסי ושיקגו.

 

[חוחית]

ועוד נקודה.. מתנצלת מראש...
אם אני מתכננת לעבור לפריפריה
איך אני יכולה לשרש מעצמי את ההתנשאות [סוורי] הירושלמית
שרק אני בעינינים ומתקדמת והגעתי לחבורה של מושבניקיות
מתנצלת מראש אני יודעת שזה שטויות
אבל מבקורים שלי שם מפריע לי פער המנטליות
איך אני מורידה לעצמי את הראש
שזה לא כך?

אולי רק בשביל זה שווה לעבור?
להכיר אנשים שהם בלי עטיפות.
לא מחפשים כל הזמן לעשות רושם.

 

[.B.B]

( גינות, חברים בשפע לילדים ועוד)

זה דברים שיש גם בירושלים
לא צריך להוריד את כל הגינות והפארקים בירושלים כדי להרגיש טוב עם זה שבפריפריה כן יש...

 

[ההדר שבהדר]

אני משער שאתם זוג צעיר אם אתם יותר משש שנים אחרי החתונה אל תתייחסו למה שכתבתי שעדיין חושבים שירושלים זה העיר שיש בה הכל ובכל מקום אין כלום, וגם הקרבה להורים, וגם המנטליות כמו שכתבתם, ומגיל אפס אני שם וכו' וכו'.
אבל כשתעברו למקום אחר שמתאים לגילכם, שהחברה מתאימה לכם, פתאום תגלו שהשכונה הזקנה בירושלים איפה שההורים גרים היא בכלל משעממת ואין שם חברה, ותגלו שבכל עיר ועיר יש ירושלמים ויש עם אופי בני ברקי ויש עם אופי של קסניקים (בסוד אני יגלה לכם שגם בירושלים זה ככה), ופתאום תגלו שחיי העצמאות שלכם רק בונה אתכם, את הזוגיות, את המשפחה, בלי להיות בסינר של ההורים, והבגרות הזו גם תביא אתכם לקבל את האנשים עם האופי השונה מהירושלמים ולגלות ש.... בסדר הם גם בני אדם וגם להם יש מה להציע. ובכלל יש לכם דירה גדולה לא 40 מטר או 50 מטר, אלא אולי אפי' 100 מטר ויותר ויש לאן לזוז, ויש פעילות צעירה באיזור שלכם, ולצאת לשטיבלאך הקרוב (זה בשביל הבעל) זה לא להגיד שלום לכמה חברים של השווער, אלא לפגוש חברים בגילך, ויש פעילות חברתית, ויש ויש ויש ובסוף אתם תרצו רק להשאר איפה שאתם, ולבוא בביה''ז אחרי כמה שנים עם הילדים להראות להם את ירושלים ולהצטופף איתם באוטובוס או ברכבת הקלה והם לא יבינו בשביל מה הבלאגן הזה, ותראו להם את גן סקאר ואת גאולה, והם יהנו אבל הם יגידו בסוף הכי כיף איפה שאנחנו ואז תגלו ותפנימו שאתם כבר לא ירושלמים....

 

[.B.B]

מ"ע

זה לא נחשב פריפריה...
לא מו"ע, לא ביתר ולא אלעד.
כדי לעמוד במחירים מדברים כנראה על פריפריה של נתיבות, אופקים, עפולה, טבריה ודומותיהן. לא מו"ע.

 

[גרעין]

בעלי עזב לאחת מערי הדרום.
היה לו קשה מאד.
אחרי 10 שנים חזרנו לירושלים כשישתפר מזלנו.
לבעלי היה קשה לחזור!!
רק עכשיו אחרי שנתיים הוא יכול להגיד שהוא שלם עם הצעד.
ברור שהקושי לעזוב היה גדול מהקושי לחזור
אבל אם את רוצה לשרש כל מיני דברים אז:
א. גם אצליכם הירושלמיות\ בניברקיות וכו' יש תוית של מוזרות ובכל זאת מכבדים אתכם
ב. לאט לאט תאהבי את הפשטות והעין הטובה. תגלי בזה גם צדדים יפים
ג. אל תחשבי לחזור, אולי זה יקרה אבל כדי להנות את צריכה לדעת שכאן תארחי את הנכדים
ד. לקחת נשימה ארוכה, לוקח כמה שנים להתרגל

 

[זמר]

זה לא נחשב פריפריה...
לא מו"ע, לא ביתר ולא אלעד.
כדי לעמוד במחירים מדברים כנראה על פריפריה של נתיבות, אופקים, עפולה, טבריה ודומותיהן. לא מו"ע.

תתפלאו,
אבל דווקא כן...
ומכירה עוד כמה וכמה שעשו את זה כהכנה למעבר משמעותי יותר בעתיד...
והפער של המחירים בהחלט קיים וגם משמעותי...

 

[טנקס]

לגבי ההתנשאות שאת חוששת ממנה,
תזכירי לעצמך מה חשוב לך באמת:
בפריפריה את פוגשת הרבה יותר אנשים שחושבים שלא מגיע להם כלום, שמדברים עם הקב"ה כמשיח עם רעהו, נדיבי לב ברמות חריגות, נינוחים, רגועים, חיים את החיים באמת ולא את התדמית של עצמם, לא עסוקים בתחרות, אלא בלפרנס את משפחתם בעמל. שרואים כל אחד בגובה העיניים וחשים חברים של כל יהודי שניצלה/קופא איתם בתחנת אוטובוס.

אם את מעריכה את כל אלה- לא תחושי גאווה עליהם, אלא קנאה
ואם את לא, אז באמת אין לך במה להתנשא, כי כשרון או ידיעות או רטוריקה שרכשת, הם לא באמת משהו שראוי להיות גאה בו.

מצטרפת כל מילה!
ועדיין מעריכה את הכנות של פותחת האשכול
עצם זה שאת מודעת לעצמך ורוצה אחרת אשרייך!!
את תגיעי רחוק!

 

[B&B]

עשיתי את זה, (לפני 8 שנים)
בהתחלה באמת לא קל. נוסעים הרבה.
כיום יכולה לעודד אותך שלא רוצה לחזור לגור שם.
איכות החיים גבוהה יותר.
(לא רק כלכלית, דירות מרווחות, גינות, חברים בשפע לילדים ועוד)
אבל למזג אוויר של ירושלים, זה משהו בכל שנה בחודשים האלו אכן מתגעגעים.......

גם אנחנו עשינו את זה לפני 5 וחצי שנים. לא רוצים בכלל לחזור לגור שם...
גם למזג אויר לא מתגעגעים, כי יש לנו אותו דבר...

 

[לארג']

תנסו לבדוק סביבכם ולגלות שאתם במושב זקנים
היום זה מה שמעודד את הצעירים לעזוב את ירושלים
מזג אוויר לא מי יודע מה בקיץ גיהנם בכל מקום קצת פחות קצת יותר
בחורף קר בכל מקום ..

 

[.B.B]

והפער של המחירים בהחלט קיים וגם משמעותי...

נכון,
וזה לא ב"ב וירושלים ולעולם גם לא יהיה.
אבל זה קרוב...
מי שגר בביתר לדוגמה, 10-15 דק' נסיעה מירושלים
ואפשר להתרגל בקלות.
כנ"ל אלעד מב"ב

 

[.B.B]

תנסו לבדוק סביבכם ולגלות שאתם במושב זקנים

זה לא נכון.
יש עדיין גם צעירים
תראה כמה חיידרים ובי"ס יש בירושלים...
אממה, מדובר בילדי העשירים בלבד

 

[בעל בעמיו]

זה דברים שיש גם בירושלים
לא צריך להוריד את כל הגינות והפארקים בירושלים כדי להרגיש טוב עם זה שבפריפריה כן יש...

בלי השוואה בגרם.

 

[.B.B]

בלי השוואה בגרם.

לא בטוח שהפארקים בנתיבות יותר שווים מהפארקים ברמות

 

[הנדימן]

ועוד נקודה.. מתנצלת מראש...
אם אני מתכננת לעבור לפריפריה
איך אני יכולה לשרש מעצמי את ההתנשאות [סוורי] הירושלמית
שרק אני בעינינים ומתקדמת והגעתי לחבורה של מושבניקיות
מתנצלת מראש אני יודעת שזה שטויות
אבל מבקורים שלי שם מפריע לי פער המנטליות
איך אני מורידה לעצמי את הראש
שזה לא כך?

זה עצמו 50% מהתשובה/הפתרון - עצם המודעות העצמית...

 

[לארג']

יש עדיין גם צעירים

לא מכיר כמעט זוגות שנישאו בשנים האחרונות שקנו דירה בירושלים

 

[בעל בעמיו]

לא בטוח שהפארקים בנתיבות יותר שווים מהפארקים ברמות

אם לא תצאו מהקונכיה של רמות - לא תכירו את נתיבות.
את הפארקים הכי גדולים בירושלים, יש בכל הערים החדשות ברמת השכונות.
הרבה יותר פארקים גדולים בכל שכונה, ובכל קרן רחוב גינת משחקים נחמדת.
הרבה יותר מותאם לילדים, הרבה יותר איכות חיים למבוגרים.

 

[shali]

אז בקשר לשאלתך - בבית שמש רובם ירושלמים, כך שפשוט אין על מי להתנשא.

דיברתי על פריפריה..

 

[Noart]

יש כמה פרמטרים שמשפיעים, ביניהם:
1-איפה שאר המשפחה גרה, אם כולם או רובם בירושלים ושם מרכז הכובד והאקשן המשפחתי, נפגשים הרבה וכו, זה מקשה על הניתוק וההרגשה שאתה לא בעניינים, אם אין את זה, אז יותר קל, פחות יוצאות העיניים...
2- לאן את עוברת, לפריפריה פריפריה רחוק רחוק או מרחק סביר.
3- רכב. יש או אין, משפיע מאד על הנגישות והאפשרות להגיע.
4- לאיזו דירה אתם עוברים, אם אתם בהרגשה ששווה לכם המעבר כי זה לדירה יפה/גדולה/חצר וכד' אז כביכול יש כאן משהו מוגדר שלא יהיה לכם בירושלים, ובהחלט זה איכות חיים שאין לה תחליף, כשעוברים לדירה ישנה נושנה, קטנה/ מושכרת וכד' זה יותר מאתגר