עזרה הושיעה - מחברת ******קאר

החוזה שהם זייפו שונה מהחוזה שאלפי מנויים חתמו?
נשמע מוזר במקצת... אפשר להוכיח בשניות.
ואם זה באמת נכון ישמח כבודו להעלות את הסיפור במלואו למען יראו ויראו...
איני יודע על מה חתמו אלפי המנויים, יתכן ורשום רק אני מסכים לתקנון ואתה מסמן וי
ואכן אפשר להוכיח בשניה
והסיפור הוא כפי שהבאתי לעיל
 
בכל הקשור לחוזים וכאלה.. כנסו לספויילר
מטורף לחלוטין.

בחדר מואר תלויים מהתקרה מפלים צבעוניים של נייר, משתפלים במורד הקיר וממשיכים לאורך הרצפה, מלאים בטקסט כל כך קטן וצפוף – שהוא הופך ללא יותר ממקצב על הנייר. המגילות האלה יכולות להיראות מאיימות, אבל למעשה סביר להניח שאתם חתומים, משפטית, על לפחות אחת מהן – הטקסטים האלו הם תנאי השימוש עליהם אתם מתחייבים, בהינף קליק, כאשר אתם נרשמים לשימוש אינטרנט כזה או אחר.

את המיצג-אינפוגרפיקה הזה יצר לפני כשנה דימה ירובינסקי, כאשר היה סטודנט בשנה האחרונה ללימודי תקשורת חזותית בבצלאל, והטקסטים האלה הם פשוט תנאי השימוש של רשתות חברתיות פופולאריות: אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר, ואחרות, כולן מחייבות אותנו, המשתמשים, לסמן את התיבה "אני מסכים" (שממנה מגיעה שם הפרוייקט), ולהתחייב לחוזה משפטי, שלא קראנו.

דימה עושה פעולה מטעה בפשטותה – הדפסת החוזים האימתניים, שבדרך כלל מתחבאים מאחורי גלילה ארוכה ומייגעת, בפורמט אחיד, מוכר ונוח למדידה (A4, גודל 12pt, למקרה שתהיתם). הוא ממחיש לנו מצב מורכב ואבסורדי שנובע מהעולם הדיגיטלי באמצעי ממשי ומוכר, ומצליח להעביר מסר חזק וברור.



לאור התהודה העולמית לפרוייקט שלו, תפסנו את דימה לשיחה קצרה על הפרוייקט.

מה היה תהליך העבודה? האם היה מסר שהוביל אותך?
העבודה המקורית נעשתה במסגרת קורס אינפוגרפיקה בבצלאל בהנחייה של רוני לווית, התבקשנו ליצור אינפוגרפיקה שיכולה לשמש כשער לתערוכה שנמציא. הנושא של פרטיות ברשת תמיד עניין אותי וידעתי שאני רוצה להמציא תערוכה שעוסקת בנושא הזה. חיפשתי נושא די הרבה זמן, חשבתי להתעסק בנושאים שונים עד שבשלב מסוים יצא לי להסכים לתנאי השירות באתר רנדומלי שנרשמתי אליו, ואז יצא לי לחשוב, ״למה בעצם אנחנו לא קוראים תנאי שירות מעולם?״ חיפשתי אחר תשובות. אחת הסיבות הראשונות שהגעתי אליהם היא – גם אם נרצה לקרוא, התנאים כתובים בצורה כל כך משפטית ומורכבת, כך שבכל מקרה אנחנו לא נצליח להבין מה כתוב שם. הסיבה השנייה שהגעתי אליה במהרה היא שהתנאים פשוט ארוכים מידי, אז הדבר הראשון שרציתי לעשות זה לבדוק כמה הם ארוכים. לקחתי תנאי שירות של אחת החברות המובילות, העתקתי למסמך רגיל בגודל a4, ספרתי את המילים וכמובן שנדהמתי, התחלתי לבדוק חברה אחרי חברה, וכמובן שהיה מדובר בדפוס שחזר על עצמו בצורה די עקבית.

הפרוייקט זכה לתפוצה רחבה באינטרנט ובכנסים. האם היה הבדל גדול בין התגובות באקדמיה לתגובות בחוץ?

האקדמיה קיבלה את העבודה בחיבוק, מאוד אהבו והשתמשו בה לא מעט לצרכי מרקטינג. ברגע שזה יצא לעולם זה כבר היה משהו אחר, קצת איבדתי שליטה על העבודה והיא הפכה להיות נחלת הכלל.

האמת שאני עדיין לא מעכל עד הסוף את מה שקרה. הפרויקט הזה היה עוד הגשה ללימודים מבחינתי, מעולם לא חשבתי שזה יתפוס תאוצה כזאת. הכל התחיל בזה שרוני המליצה לי לשלוח את העבודה לתערוכת סטודנטים בפינלנד, והעבודה התקבלה. שלחתי להם את העבודה (הם כמובן תלו אותה בצורה מזעזעת…) מישהי רנדומלית עם 200 עוקבים בטוויטר צילמה אותה בצורה עוד יותר מזעזעת, העלתה לחשבון שלה, ותוך כמה שעות הפוסט שלה זכה לעשרות אלפי שיתופים ולייקים. מאז במשך כמה שבועות דיברתי כמעט כל יום עם 2-3 כתבים מכל העולם, החל מיפן, דרך אירופה ועד ברזיל וארה״ב.

העבודה צברה תאוצה רגע אחרי שהחלו את חוקי ה GDPR באירופה (רגולציה על הסכמי המשתמש של חברות טכנולוגיה, לקריאה בהרחבה במגזין Wired), וזה פשוט היה טיימינג מושלם. מאז יצא לי להציג את העבודה באנגליה, בעוד שבועיים אני טס להציג אותה בצרפת, ובעוד מספר חודשים גם בקנדה. כמו כן, סגרתי שיתוף פעולה עם חברת מוזילה (אלה של פיירפוקס) להפצה נוספת של העבודה, והיא כבר הוצגה בכמה כנסים שלהם.

הנקודה החזקה בעבודה שלך היא החיבור בין מה שעל המסך לממשי, והמעבר הזה הוא שהופך את המהלך לכל כך חזק. זה משהו שאתה ממשיך לעסוק בו?
פרטיות ברשת, ובכלל זכויות של משתמשים הוא תמיד בראש מעיניי. אנחנו חיים בעולם שבו העסקה שאנחנו עושים עם השירותים שבהם אנחנו משתמשים היא ״אתם תתנו לי את השירותים שלכם בחינם, ואני אתן לכם את כל המידע עלי״. כמו האמרה המפורסמת ״אם זה בחינם – אתה המוצר״. אין לי שום בעיה עם העסקה הזאת, אבל הדבר שהכי חשוב לי, זה שאנשים יהיו מודעים לעסקה הזאת ויבצעו אותה בצורה מודעת ואחראית. זה הכל.

ולסיכום – האם אתה קורא את תנאי המשתמש של שירותים חדשים שאתה נרשם אליהם, או משקר כמו כולנו?
כמובן שלא. לא קראתי את התנאים ואני לא מתכוון לקרוא. יש בי תקווה שהנושא עוד יגיע לבית משפט וההסכמים האלה יוכרעו כלא קבילים, מהסיבה הפשוטה שכולם יודעים שאף אחד לא קורא אותם. וזה אפילו יותר מגוחך שהמשפט האחרון בתנאים של אינסטגרם (לפחות בפעם האחרונה שבדקתי) היה משהו בסגנון של ״אנחנו מעדכנים את תנאי השירות שלנו, אז תדאגו להכנס מדי פעם ולהתעדכן״. כן, בטח.


תמונות הפרויקט, ומקור הכתבה:

 
בכל הקשור לחוזים וכאלה.. כנסו לספויילר
מטורף לחלוטין.

בחדר מואר תלויים מהתקרה מפלים צבעוניים של נייר, משתפלים במורד הקיר וממשיכים לאורך הרצפה, מלאים בטקסט כל כך קטן וצפוף – שהוא הופך ללא יותר ממקצב על הנייר. המגילות האלה יכולות להיראות מאיימות, אבל למעשה סביר להניח שאתם חתומים, משפטית, על לפחות אחת מהן – הטקסטים האלו הם תנאי השימוש עליהם אתם מתחייבים, בהינף קליק, כאשר אתם נרשמים לשימוש אינטרנט כזה או אחר.

את המיצג-אינפוגרפיקה הזה יצר לפני כשנה דימה ירובינסקי, כאשר היה סטודנט בשנה האחרונה ללימודי תקשורת חזותית בבצלאל, והטקסטים האלה הם פשוט תנאי השימוש של רשתות חברתיות פופולאריות: אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר, ואחרות, כולן מחייבות אותנו, המשתמשים, לסמן את התיבה "אני מסכים" (שממנה מגיעה שם הפרוייקט), ולהתחייב לחוזה משפטי, שלא קראנו.

דימה עושה פעולה מטעה בפשטותה – הדפסת החוזים האימתניים, שבדרך כלל מתחבאים מאחורי גלילה ארוכה ומייגעת, בפורמט אחיד, מוכר ונוח למדידה (A4, גודל 12pt, למקרה שתהיתם). הוא ממחיש לנו מצב מורכב ואבסורדי שנובע מהעולם הדיגיטלי באמצעי ממשי ומוכר, ומצליח להעביר מסר חזק וברור.



לאור התהודה העולמית לפרוייקט שלו, תפסנו את דימה לשיחה קצרה על הפרוייקט.

מה היה תהליך העבודה? האם היה מסר שהוביל אותך?
העבודה המקורית נעשתה במסגרת קורס אינפוגרפיקה בבצלאל בהנחייה של רוני לווית, התבקשנו ליצור אינפוגרפיקה שיכולה לשמש כשער לתערוכה שנמציא. הנושא של פרטיות ברשת תמיד עניין אותי וידעתי שאני רוצה להמציא תערוכה שעוסקת בנושא הזה. חיפשתי נושא די הרבה זמן, חשבתי להתעסק בנושאים שונים עד שבשלב מסוים יצא לי להסכים לתנאי השירות באתר רנדומלי שנרשמתי אליו, ואז יצא לי לחשוב, ״למה בעצם אנחנו לא קוראים תנאי שירות מעולם?״ חיפשתי אחר תשובות. אחת הסיבות הראשונות שהגעתי אליהם היא – גם אם נרצה לקרוא, התנאים כתובים בצורה כל כך משפטית ומורכבת, כך שבכל מקרה אנחנו לא נצליח להבין מה כתוב שם. הסיבה השנייה שהגעתי אליה במהרה היא שהתנאים פשוט ארוכים מידי, אז הדבר הראשון שרציתי לעשות זה לבדוק כמה הם ארוכים. לקחתי תנאי שירות של אחת החברות המובילות, העתקתי למסמך רגיל בגודל a4, ספרתי את המילים וכמובן שנדהמתי, התחלתי לבדוק חברה אחרי חברה, וכמובן שהיה מדובר בדפוס שחזר על עצמו בצורה די עקבית.

הפרוייקט זכה לתפוצה רחבה באינטרנט ובכנסים. האם היה הבדל גדול בין התגובות באקדמיה לתגובות בחוץ?

האקדמיה קיבלה את העבודה בחיבוק, מאוד אהבו והשתמשו בה לא מעט לצרכי מרקטינג. ברגע שזה יצא לעולם זה כבר היה משהו אחר, קצת איבדתי שליטה על העבודה והיא הפכה להיות נחלת הכלל.

האמת שאני עדיין לא מעכל עד הסוף את מה שקרה. הפרויקט הזה היה עוד הגשה ללימודים מבחינתי, מעולם לא חשבתי שזה יתפוס תאוצה כזאת. הכל התחיל בזה שרוני המליצה לי לשלוח את העבודה לתערוכת סטודנטים בפינלנד, והעבודה התקבלה. שלחתי להם את העבודה (הם כמובן תלו אותה בצורה מזעזעת…) מישהי רנדומלית עם 200 עוקבים בטוויטר צילמה אותה בצורה עוד יותר מזעזעת, העלתה לחשבון שלה, ותוך כמה שעות הפוסט שלה זכה לעשרות אלפי שיתופים ולייקים. מאז במשך כמה שבועות דיברתי כמעט כל יום עם 2-3 כתבים מכל העולם, החל מיפן, דרך אירופה ועד ברזיל וארה״ב.

העבודה צברה תאוצה רגע אחרי שהחלו את חוקי ה GDPR באירופה (רגולציה על הסכמי המשתמש של חברות טכנולוגיה, לקריאה בהרחבה במגזין Wired), וזה פשוט היה טיימינג מושלם. מאז יצא לי להציג את העבודה באנגליה, בעוד שבועיים אני טס להציג אותה בצרפת, ובעוד מספר חודשים גם בקנדה. כמו כן, סגרתי שיתוף פעולה עם חברת מוזילה (אלה של פיירפוקס) להפצה נוספת של העבודה, והיא כבר הוצגה בכמה כנסים שלהם.

הנקודה החזקה בעבודה שלך היא החיבור בין מה שעל המסך לממשי, והמעבר הזה הוא שהופך את המהלך לכל כך חזק. זה משהו שאתה ממשיך לעסוק בו?
פרטיות ברשת, ובכלל זכויות של משתמשים הוא תמיד בראש מעיניי. אנחנו חיים בעולם שבו העסקה שאנחנו עושים עם השירותים שבהם אנחנו משתמשים היא ״אתם תתנו לי את השירותים שלכם בחינם, ואני אתן לכם את כל המידע עלי״. כמו האמרה המפורסמת ״אם זה בחינם – אתה המוצר״. אין לי שום בעיה עם העסקה הזאת, אבל הדבר שהכי חשוב לי, זה שאנשים יהיו מודעים לעסקה הזאת ויבצעו אותה בצורה מודעת ואחראית. זה הכל.

ולסיכום – האם אתה קורא את תנאי המשתמש של שירותים חדשים שאתה נרשם אליהם, או משקר כמו כולנו?
כמובן שלא. לא קראתי את התנאים ואני לא מתכוון לקרוא. יש בי תקווה שהנושא עוד יגיע לבית משפט וההסכמים האלה יוכרעו כלא קבילים, מהסיבה הפשוטה שכולם יודעים שאף אחד לא קורא אותם. וזה אפילו יותר מגוחך שהמשפט האחרון בתנאים של אינסטגרם (לפחות בפעם האחרונה שבדקתי) היה משהו בסגנון של ״אנחנו מעדכנים את תנאי השירות שלנו, אז תדאגו להכנס מדי פעם ולהתעדכן״. כן, בטח.


תמונות הפרויקט, ומקור הכתבה:

אם את זה אין כח לקרוא
שלהחוזים המשעממים יהיה לנו כח.............
 
מישהו יודע אם יש דרך במיי כאר להקדים את שעת לקיחת הרכב?
אני רואה רק אופציה להאריך בסוף.
 
אוקיי, אבל מה עושים כשהם פשוט משקרים. בתמונה שצירפתי בהודעה הראשונה שלי רואים בבירור שיש רק קילוף צבע, ואילו הם הביאו חוות דעת שמדברת על עבודות פחחות וחשמל, ועל כנף שניזוק. פשוט שקרים. צירפתי צילום של הקשקוש. מה עושים איתם ?
חד משמעית קח עו"ד.
תשלח לחברה מכתב חתום ע"י עו"ד שהוא עומד לתבוע אותם.
ומקווה מאוד שזה יוכל לעזור לך.
בהצלחה.
 
@תם יושב אוהלים
אני שכרתי רבות בעיקר מהסגולה וקיבלתי שירות מצויין עם כמה פאדיחות שאני הייתי אשם בהם,
כולל השארת אור דלוק שגמר מצבר והפסידו בגללי הזמנות וחוייבתי רק לתקן, להזמין ידידים...
אין מדיניות של עושק לקוחות!!!
אבל נכון שיש בעיות כמו בכל חברה ענקית עם אלפי לקוחות ומאות נציגים,
מי שלא רוצה כאב ראש יעשה ביטול השתתפות,
כמו שמי שלא רוצה כאב ראש קונה רכב חדש ולא יד שניה...
וזה שהחוזה שלהם לטובתם כי זה זכותם!!! מי שלא רוצה שלא יזמין מהם!!!
אתם הייתם רוצים להתעסק עם אלפי אברכים שעושים לומדעס?
נותנים לכם שירות של רכב עד הבית 24 שעות ביממה במחירים הוגנים אין דבר כזה!!!
למבוגרים שבנינו רק להיזכר מזה היה לשכור רכב לפני 10 שנים סיוט...
תפסיקו להתבכיין,
מאז שהחברות נכנסו לשירות זה שדרג את רמת החיים של אברכי עמך ישראל בטירוף, מנסיון אישי...
תסתובבו בכל אתרי הפנאי בעוטף ירושלים בני ברק ותראו עשרות רכבים סגולים וירוקים מלאים בזוגות חמודים...
אז יאלה תגידו שכוייח...


אין ספק ואף אחד לא מתווכח על זה שהמיזם לכשעצמו מבורך!!!

גם אני עד שלא הרגשתי על בשרי חשבתי שאנשים מגזימים בסיפורים
אך כנראה שמלהשכיר ב10 ש"ח לשעה כשרוב הזמן (לכה"פ חלק גדול מהזמן) הרכבים בלי שימוש מחייבים את החברות להמציא פתרונות מחוץ לקופסא איך לייצר הכנסה... .עצוב [אם זה כזה רווחי באמת מעניין למה אלבר הרץ לא הלכו גם על הקונספט]
 
@תם יושב אוהלים



אין ספק ואף אחד לא מתווכח על זה שהמיזם לכשעצמו מבורך!!!

גם אני עד שלא הרגשתי על בשרי חשבתי שאנשים מגזימים בסיפורים
אך כנראה שמלהשכיר ב10 ש"ח לשעה כשרוב הזמן (לכה"פ חלק גדול מהזמן) הרכבים בלי שימוש מחייבים את החברות להמציא פתרונות מחוץ לקופסא איך לייצר הכנסה... .עצוב [אם זה כזה רווחי באמת מעניין למה אלבר הרץ לא הלכו גם על הקונספט]
זה לא המצאה שלהם זה מיובא מחו"ל
 
שלום וברכה,

זקוקים בדחיפות ליעוץ כיצד להתמודד מול נצלנות איומה של חברה המשכירה רכבים שיתופיים בערים חרדיות.

ישבתי ברכב לתומי, ורכב אחר שחלף במקום פגע בי באופן שטחי והתנער מאחריות.
הפגיעה רק בצבע, צירפתי צילום, אבל חברת ההשכרה מחיבת אותי בסך 2,000 ש"ח !! (ואם התביעה מול הביטוח של הפוגע תצליח, יחזירו לי, בדגש על 'אם', וגם זה יכול לדבריהם לקחת גם שנה).

כשניסיתי להתווכח הם שלחו לי הערכת שמאי על כך שהנזק הריאלי הוא כמעט 7000 ש"ח !!! בגלל תיקוני פח וחשמל (שלא היו ולא נבראו!, רק צבע התקלף) וכן בגלל ירידת ערך (לרכב ישן ומשומש לחלוטין, אפשר פשוט לצבוע היכן שנפגע ואין שום ירידת ערך).

מה עושים עם הנוכלים האלו ?
@איצ'ה קו המידע
הוא טיפל פעם ב2 אירועים דומים, והוא ידע איך לסדר את זה (הוא פירסם את זה בקו)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה