בקשה תוכל להעביר אותי את הכביש? לא!!!

  • הוסף לסימניות
  • #21
איך מחנכים ככה ילדים לא לחצות לבד?
הילדים שלי בני6 ו 4 לא מפחדים ועוברים לבד
למרות כל האזהרות וההפחדות והעונשים!!!
הם טוענים שהם מחכים שעות ואפחד לא מעביר אותם...
או שהם ראו שאין מכוניות וכו', כל פעם תירוץ אחר...
מה עושים?
ילדים בגיל הזה לא אמורים לצאת לבד מהבית, בטח שלא לעבור כבישים לבד, ובוודאי אם אתם כבר *יודעים* שהם עוברים לבד.
לא מחנכים ולא מפחידים ולא מענישים. פשוט הולכים איתם. זה התפקיד של ההורים.
(יש בני 6 שאפשר לסמוך עליהם בקרבת הבית, לפעמים, באופן מוגדר מאד, שיבקשו ממישהּו שיעביר. אבל על רוב בני ה6 אי אפשר לסמוך, ועל בן 4 אין מה לדבר בכלל, זה פשע לתת לו ללכת לבד בלי מבוגר אחראי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אני צועדת צעד גדול לפניהם ונעמדת ובודקת. מחכה באמצע הכביש עד שהם מגיעים ליעד ממול (לפעמים יש אי תנועה ואז אני מחכה איתם לגמרי עד שאפשר לחצות שוב. אף פעם לא ברחו לי אחרי הצעד הזה (הבוטח והמבוגר האחראי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אני צועדת צעד גדול לפניהם ונעמדת ובודקת. מחכה באמצע הכביש עד שהם מגיעים ליעד ממול (לפעמים יש אי תנועה ואז אני מחכה איתם לגמרי עד שאפשר לחצות שוב. אף פעם לא ברחו לי אחרי הצעד הזה (הבוטח והמבוגר האחראי)

כנ"ל
מחכה באמצע הכביש עד שעוברים (אם לא התכוונתי לעבור)
בקשר עין עם כל הנהגים
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
ובעיקר כמו שכתבו פה,
להראות לילד שאני בודקת אתץ הכביש לפני
זה גורם להם לקחת את הענין ברצינות (לרוב)
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
וואו זה ממש נכון!
אני פונה לילד: אתה רוצה לעבור את הכביש?
הוא מהנהן ופשוט עובר בריצה. לא מחכה לי.
מפחידדד
מפחדת לתפוס אותו לעצור אותו שלא יגידו שנגעתי בילד חלילה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני בתור ילדה בבני ברק הייתי מחכה המון עד שהיו מעבירים אותי

למרות שעברו הרבה אנשים והתעלמומ,עד שמשהו העביר
אני זוכרת שגם שאלתי ועו לי " אני ממהרת "
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אני בתור ילדה בבני ברק הייתי מחכה המון עד שהיו מעבירים אותי

למרות שעברו הרבה אנשים והתעלמומ,עד שמשהו העביר
אני זוכרת שגם שאלתי ועו לי " אני ממהרת "

בחיים לא שלחו אותי לבד לעבור כביש כשהייתי ילדה בבני ברק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
חברים, תשתדלו לשמור על הדיון עניני.
בהקשר לארוע המדובר.
בס"ה רציתי לעדכן, שיש לשים לב ולהגיד להורים, שימו לב על ילדיכם!
ואם יש כאן מישהו שהוא מורה או מלמד בת"ת או בבי"ס, יש להססביר זאת לתלמידים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
ילדים בגיל הזה לא אמורים לצאת לבד מהבית, בטח שלא לעבור כבישים לבד, ובוודאי אם אתם כבר *יודעים* שהם עוברים לבד.
לא מחנכים ולא מפחידים ולא מענישים. פשוט הולכים איתם. זה התפקיד של ההורים.
(יש בני 6 שאפשר לסמוך עליהם בקרבת הבית, לפעמים, באופן מוגדר מאד, שיבקשו ממישהּו שיעביר. אבל על רוב בני ה6 אי אפשר לסמוך, ועל בן 4 אין מה לדבר בכלל, זה פשע לתת לו ללכת לבד בלי מבוגר אחראי)
ברוררררררר
זה קורה תמיד בלי רשותי!!!
אני האמא הכי אחראית וחרדתית שיש!!!
אני מדברת על פעמים נדירות שזה יוצא מכלל שליטתי,
כגון- היו בבית כנסת עם בעלי שנשאר ללמוד במוצ"ש,
אז הם החליטו לחזור לבד הביתה, בלי לעדכן אותו...
או היו בגינה עם שמרטפית והיו צריכים שירותים,
אז עלו הביתה בלי לעדכן אותה...
או שהגדול הלך למכולת ושכח את הארנק,
אז הקטן רץץץץץץץץץץץ אחריו בכביש לתת לו את זה...
מה עושים?
בנים עצמאיים מדי, אימפולסיביים, אמיצים והיפראקטיביים...
אל תדונו אותי, רק תנו לי פיתרונות ורעיונות מעשיים!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אם כבר, בואו נדבר על זה שילדים מבקשים ממני לעבור את הכביש בלי מעבר חציה, בזמן שיש אחד כזה במרחק 10 מטר
(בד"כ משתדלת לקחת אותם לשם, אבל לפעמים אין לי את הזמן לזה)
למה זה קורה למען השם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
ברוררררררר
זה קורה תמיד בלי רשותי!!!
אני האמא הכי אחראית וחרדתית שיש!!!
אני מדברת על פעמים נדירות שזה יוצא מכלל שליטתי,
כגון- היו בבית כנסת עם בעלי שנשאר ללמוד במוצ"ש,
אז הם החליטו לחזור לבד הביתה, בלי לעדכן אותו...
או היו בגינה עם שמרטפית והיו צריכים שירותים,
אז עלו הביתה בלי לעדכן אותה...
או שהגדול הלך למכולת ושכח את הארנק,
אז הקטן רץץץץץץץץץץץ אחריו בכביש לתת לו את זה...
מה עושים?
בנים עצמאיים מדי, אימפולסיביים, אמיצים והיפראקטיביים...
אל תדונו אותי, רק תנו לי פיתרונות ורעיונות מעשיים!!!

פעולת גמול מיידית וכואבת.
לבטל טיול, להחרים אוסף, לא יודעת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
ברוררררררר
זה קורה תמיד בלי רשותי!!!
אני האמא הכי אחראית וחרדתית שיש!!!
אני מדברת על פעמים נדירות שזה יוצא מכלל שליטתי,
כגון- היו בבית כנסת עם בעלי שנשאר ללמוד במוצ"ש,
אז הם החליטו לחזור לבד הביתה, בלי לעדכן אותו...
או היו בגינה עם שמרטפית והיו צריכים שירותים,
אז עלו הביתה בלי לעדכן אותה...
או שהגדול הלך למכולת ושכח את הארנק,
אז הקטן רץץץץץץץץץץץ אחריו בכביש לתת לו את זה...
מה עושים?
בנים עצמאיים מדי, אימפולסיביים, אמיצים והיפראקטיביים...
אל תדונו אותי, רק תנו לי פיתרונות ורעיונות מעשיים!!!
אין דבר כזה.
אבא איתם בבית הכנסת? ילד בן 4 לא זז מטווח הראיה שלו.
ביביסיטר? ברור שאין מצב שהילדים עוזבים אותה והולכים!!
בן 6 הולך למכולת לבד? זה מסוכן אבל נשים רגע בצד. איך בן 4 יצא מהבית בלי שראית? מישהו אמר לו לרוץ אחריו עם הארנק?

בקיצור, ילדים בגיל הזה צמודים להורים. הבית נעול. אין לברוח לאבא או לאמא או לביביסיטר. זו סכנת נפשות. אם זה יהיה ברור לך ולבעלך, זה יהיה ברור גם לילדים
מי שקם מהשולחן לוקחים לו את העוגה,פשוט וקל...
מהר מאד הם לומדים,ויודעים מה חשוב לך באמת...
עניין של עקביות...השאלה כמה אנרגיות את מוכנה להשקיע
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אין דבר כזה.
אבא איתם בבית הכנסת? ילד בן 4 לא זז מטווח הראיה שלו.
ביביסיטר? ברור שאין מצב שהילדים עוזבים אותה והולכים!!
בן 6 הולך למכולת לבד? זה מסוכן אבל נשים רגע בצד. איך בן 4 יצא מהבית בלי שראית? מישהו אמר לו לרוץ אחריו עם הארנק?

בקיצור, ילדים בגיל הזה צמודים להורים. הבית נעול. אין לברוח לאבא או לאמא או לביביסיטר. זו סכנת נפשות. אם זה יהיה ברור לך ולבעלך, זה יהיה ברור גם לילדים
לא יודעת כמה ואיזה ילדים אתה מכיר
אבל אצל חלק מהילדים שאני מכירה זה לא עובד:( (ב"ה לא עוברים כביש לבד)
ולא, זה לא רק חינוך
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
לא יודעת כמה ואיזה ילדים אתה מכיר
אבל אצל חלק מהילדים שאני מכירה זה לא עובד:( (ב"ה לא עוברים כביש לבד)
ולא, זה לא רק חינוך
זו סכנת מוות. ככה פשוט.
וכמו שלא קורה שילד בן 4 משחק עם גפרורים מדי פעם וההורים מבקשים טיפים ורעיונות איך להפסיק אותו (ואם כן זה מגיע לחדשות ל"ע) ככה לא קורה שילד בן 4 יוצא לכביש לבד מדי פעם.
הורים לילדים אוטיסטים נצמדים אליהם ושומרים כדי שלא יברחו. גם כשמדובר על ילד בריא, תפקידו של ההורה להבטיח שהוא לא ירוץ בכביש לבד. בחינוך, בכפיה, עם חגורה שמחברת- תבחרו מה שעובד לכם. להכיל את המצב הזה "לפעמים" זה חוסר הבנה לחומרת האירוע, וחוסר אחריות הורית.
אין מצב שהורה אומר "זה לא עובד". זו לא אופציה.

ואגב, אשמח להבין מה פרוש זה לא עובד. הילד מצליח להשתחרר מהיד של אבא ולברוח? והאבא לא רץ אחריו? זה קורה פעם אחת בחיים, ויותר הילד לא הולך לבית הכנסת אם האבא לא מצליח להבטיח שהוא לא משתחרר לו מהיד. יש פה סלחנות לעובדה שילד בן 4 משוטט בעצמאות במרחב השכונה. וזה חוסר אחריות וחוסר הבנה לתפקיד ההורה וחובתו כלפי הילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בטח יצא לכם לראות ילד בבני ברק פחות מגיל 9 ממתין המווון זמן גם בשמש או בגשם...
למישהו מבוגר שיעביר אותו מעבר חציה!
האמת, כל הכבוד!
לא יודע אם היה מבצע מיוחד במוסדות, או בעיריה, או לא יודע איפה...
אבל מה שבטוח! המווון ילדים ניצלים ככה מסכנות ומתאונות בעיר הסואנת הזו!
אבל! וכאן האבל הגדול!
לאחרונה יוצא לי לראות הרבה ילדים שממתינים למבוגר שיחצה איתם את הכביש...
אני ביניהם...
אפ' שואלים אותי בנימוס, אפשר לחצות את הכביש?
ועשרות פעמים לא הספקתי להסתכל על הכביש, לראות אם אני יכול לחצות!
מבחינת הילד זה כבר היה אישור בכתב... והוא רץ בטירוף לחצות את הכביש...
וכמו הכותרת, ככה אני עונה להם, קודם כל לא! אח"כ בזמן שהילד בהלם... ;)
אני בודק את מצב הכביש, ומכריע אם לחצות או לא!
הורים יקרים!
קחו אחריות על ילדיכם!
ועדכנו אותם שצריך להמתין לאישור מפורש! ורק אח"כ לחצות!
לימוד זכות על הילדים שמחכים הרבה זמן בשרב ובקור,
רואים את האוטובוס חולף להם מול העיניים,
כך ברגע שמתאפשר לפי הבנתם הם מתפרצים לכביש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
זו סכנת מוות. ככה פשוט.
וכמו שלא קורה שילד בן 4 משחק עם גפרורים מדי פעם וההורים מבקשים טיפים ורעיונות איך להפסיק אותו (ואם כן זה מגיע לחדשות ל"ע) ככה לא קורה שילד בן 4 יוצא לכביש לבד מדי פעם.
הורים לילדים אוטיסטים נצמדים אליהם ושומרים כדי שלא יברחו. גם כשמדובר על ילד בריא, תפקידו של ההורה להבטיח שהוא לא ירוץ בכביש לבד. בחינוך, בכפיה, עם חגורה שמחברת- תבחרו מה שעובד לכם. להכיל את המצב הזה "לפעמים" זה חוסר הבנה לחומרת האירוע, וחוסר אחריות הורית.
אין מצב שהורה אומר "זה לא עובד". זו לא אופציה.

ואגב, אשמח להבין מה פרוש זה לא עובד. הילד מצליח להשתחרר מהיד של אבא ולברוח? והאבא לא רץ אחריו? זה קורה פעם אחת בחיים, ויותר הילד לא הולך לבית הכנסת אם האבא לא מצליח להבטיח שהוא לא משתחרר לו מהיד. יש פה סלחנות לעובדה שילד בן 4 משוטט בעצמאות במרחב השכונה. וזה חוסר אחריות וחוסר הבנה לתפקיד ההורה וחובתו כלפי הילד.
כנראה שכך זה עם הילדים שלך
יש ילדים שלא כ"כ נצמדים להורים שלהם ורצים קדימה
לא תמיד יש אפשרות ולא תמיד זה חכם לשמור על ילדים בתוך כספת, הרבה פעמים חינוך הוא ע"י הכנסת מודעות ופמפום של מסרים שהילד יכול לעמוד בהם
(סתם דוגמה, כשאני הולכת ברחוב עם ילדים הם יודעים שהם יכולים ללכת לבד/ בזוגות עד לנקודה שאני מגדירה מראש כמו העמוד או המעבר חצייה, שהוא כמובן בטווח ראייה, שמיעה וריצה.
ואם הייתי מצמידה אותם אליי לאורך כל הדרך הם היו מחפשים את ההזדמנות להשתחרר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
כנראה שכך זה עם הילדים שלך
יש ילדים שלא כ"כ נצמדים להורים שלהם ורצים קדימה
לא תמיד יש אפשרות ולא תמיד זה חכם לשמור על ילדים בתוך כספת, הרבה פעמים חינוך הוא ע"י הכנסת מודעות ופמפום של מסרים שהילד יכול לעמוד בהם
(סתם דוגמה, כשאני הולכת ברחוב עם ילדים הם יודעים שהם יכולים ללכת לבד/ בזוגות עד לנקודה שאני מגדירה מראש כמו העמוד או המעבר חצייה, שהוא כמובן בטווח ראייה, שמיעה וריצה.
ואם הייתי מצמידה אותם אליי לאורך כל הדרך הם היו מחפשים את ההזדמנות להשתחרר)
זה לא ככה עם הילדים שלי מהעובדה הפשוטה שלשמור על ילד בן 4 שלא ירוץ לכביש זה לא "לשמור בכספת" אלא חובה הורית בסיסית. הוא לא רץ לכביש פתאום בגיל 4, נכון?
הוא רץ לכביש כי זה לגיטימי לחזור לבד מבית הכנסת. ומהגינה. ואמא לא הפכה את העולם על פיו ונעלה את הבית אחרי הפעם הראשונה שזה קרה לאחיו הגדול. ואבא לא רץ בבהלה אחריהם כשברחו מבית הכנסת.
גם את לא תתני לילד בן שנתיים לרוץ קדימה ותבדקי אם הוא עוצר אחרי "פמפום של מסרים". בדיוק כמו שלא תתני לבן 3 לקחת מים חמים לבד מהמיחם כדי שלא יחפש הזדמנות לבשל לבד.

אפשר לשחרר ילד אחרי שמוכח ב100% שהוא לא יסתכן. ילדים שכבר הוכח שמסתכנים, האחריות היא על ההורים לנעול דלתות, לא לשלוח למכולת ולא לבית הכנסת, עד שיגדלו ויוכח מעל כל ספק שהם לא יכנסו לסכנה אם יאפשרו להם ללכת לבד.
יש פה סלחנות לעובדה שפעוטות מסתובבים ברחובות לבד. זה לא נורמלי ולא אחראי (ולצערנו מקובל בחלק מהציבור. ואז כשקורים אסונות תולים את זה בגזירת שמים כי אסור להאשים את ההורים נעבאך)

ואולי צריך לדבר על ההבדל בין חובת חינוך, חובת השתדלות וחובת אחריות הורית. ההורים קודם כל ולפני הכל אחראים בלעדיים ב100% לשלומם וקיומם הפיזי של הילדים. אחר כך כל השאר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
כנראה שכך זה עם הילדים שלך
יש ילדים שלא כ"כ נצמדים להורים שלהם ורצים קדימה
לא תמיד יש אפשרות ולא תמיד זה חכם לשמור על ילדים בתוך כספת, הרבה פעמים חינוך הוא ע"י הכנסת מודעות ופמפום של מסרים שהילד יכול לעמוד בהם
(סתם דוגמה, כשאני הולכת ברחוב עם ילדים הם יודעים שהם יכולים ללכת לבד/ בזוגות עד לנקודה שאני מגדירה מראש כמו העמוד או המעבר חצייה, שהוא כמובן בטווח ראייה, שמיעה וריצה.
ואם הייתי מצמידה אותם אליי לאורך כל הדרך הם היו מחפשים את ההזדמנות להשתחרר)
ילד שרץ לכביש הדבר הבסיסי זה לומר לו שבגלל שהוא רץ לכביש והוא כ"כ יקר ואת רוצה לשמור עליו אז השבוע הוא לא עוזב את היד/עגלה ושבוע הבא נראה אם אפשר לתת לך ללכת לבד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה