דרוש מידע בני הקט מכור לקווי תוכן מה עושים?

[אולטרא סגול]

יש לך מישהו מקצועי ואמין אם ניסיון מוכח בלי מריחת זמן?!

לא מכירה.
תתיעצו אבל....

 

[הסולידי]

ממש תודה
אבל זה לא הגיל!!!
לא אמור לעניין אותו פוליטיקה ולא שאר דברים וחוץ מיזה כל שניה הוא מוציא שיחה ויש שלוחה של שידורים חיים..ככה שהתוכן לפעמים ממש נורא.

לדעתי הבעיה הכי קשה של הילד זה השידורים חיים... ומכמה סיבות:
א. זה שואב אותו ומכניס אותו לתוך החדשות בעוצמה גבוהה מאוד במיוחד לילד בן 12
ב. הוא נחשף לעולמות חדשים מחוץ לגבולות החדשות עצמם שה' ישמור עליו...
ג. אין לזה סוף וגבול מה שלא מאפשר לו לעשות סטופ, תמיד כשהוא מפסיק הוא ירגיש שהוא הפסיק באמצע והוא עכשיו מפספס...
ברור שהוא צריך טיפול מקצועי, אבל אם אפשר לפחות לגמול אותו מזה, כבר תראה שהוא מתקרקע
בברכה שתראה ממנו רוב נחת..

 

[הלוחשת לתווים]

יש מצב שזה נובע מחרדה מהמצב..
מה שכנראה קורה זה שהילד פוחד מחוסר ידע, מחוסר שליטה במצב. שהרי ידע זה כוח.
והוא מנסה למלא את זה בידע שהוא מקבל מהקווים.
אתם מספרים לו מה קורה בעולם? מה המצב בארץ?
יש לילדים שזה ממש מרגיע אותם, שהם יודעים מה המצב.
אם אתם לא תספרו לו- הוא ילך לגלות לבד מה המצב, שזה מה שהוא עושה...
אם אתם תפשטו לו דברים שקורים בשפה שמתאימה לו, לדעתי כבר לא יעניין אותו כל כך מה שיש בקווים, כי הוא ממילא כבר יודע את זה.
וכך הוא לא ייחשף לדברים שהוא לא אמור להיחשף אליהם.
מקווה שיעבור לו מהר בעז"ה..
בהצלחה!

בכל אופן, לקחת בכוח לא יעזור בכלל!
זה להילחם בתופעות לוואי, במקום בבעיה עצמה.

 

[דמוקרטיה]

העולם בחוץ מעניין ומסקרן אותו יותר מדי!
מה הפתרון? לא יודע!
אולי הנגשת מידע בדרך אחרת ומבוקרת ע"י ההורים ואכמ"ל

 

[בכוון הנכון]

כח לא ניראה לי הדרך - אתם אומרים שהוא חכם , אז הוא יכול בקלות למצוא מקומות אחרים לשמוע,
מה גם שזה יכול להגביר אצלו את הדחף לשמוע.

דבר ראשון לדבר איתו , לשמוע ממנו על הצורך שלו להקשיב לקווים , לתת לו תחושה של הקשבה
ולהסביר לו גם את המחשבות שלכם על כך שהכמות הלא מאוזנת מזיקה
חשוב לא לשלול לו לגמרי את האופציה לשמיעה , אלא להתמקד בכמות ! שהיא עברה את הגבול...
(גמילה בהדרגה הרבה פעמים יותר קלה מניתוק מיידי)

לסכם יחד הגבלה של כמות זמן שבו הוא יכול להתקשר, וחשיבה משותפת על משהו שיכול לעזור לו
כתגמול על זה ( טיול , מתנה וכו)

בכל אופן נראה לי כדאי מאד להתייעץ עם איש מקצוע , כדי לקבל הכוונה נכונה...

 

[efi frid]

ילד בגיל 12
שיהיה ברור.
ילדים בגיל הזה לא אמורים להיות מחוברים לקווי נייעס.
ואין הכוונה מצד הבעיה בקו עצמו אלא בעיה בילד.
זה לא תחומי העניין של גיל 12.
בקווי נייעס יש 2 חלקים :
א) על פי רוב עדכונים קצרים ומהירים : "זירת החדשות השעה 12 - תמנון חוסן לקורונה באיי המלדיביים,נבדקת אפשרות להדבקה המונית".
שעדכונים מהסוג הזה לא יעניינו בשום צורה ילד בן 12.
ב ) תוכניות טלוויזיה במקרה הסטנדרטי שכאן מגיע נושא נוסף של הגשה מעניינת.
אבל בשניהם,אין דבר שימשוך את הילד להקשיב לזה.
ואסביר.
ההבדל בין ילד למבוגר הוא בכובד הראש - הנובע מסבלנות על פי רוב ומשכך מבוגרים גדולים מחמת הסבלנות ולכן גם אותם יעניין בגיל 16 שזה הגיל שזה מתחיל להתפתח בעיקר לשמוע קווי נייעס כי רובם מקשיבים לתוכניות שמוגשות על בסיס של משיכת סקרנות.
מה שאין כן אצל ילדים שהם מטבעם יותר מהירי חשיבה ופזיזים וממילא תחומי העניין כמו פולוטיקה לא יעניינו באופן נורמלי ילד כי זה נובע מחשיבה בכובד ראש .
אלא מה הפשט בזה שילדים עושים בכל שטיבלך מצוי אסיפת קבינט?
מזה שהם רוצים להרגיש גדולים.
ולכן מזווית הראיה שלי
האבא (שהוא הדמות החזקה שאמורה להוות את שיא הגדלות)
אמור לבוא לילד ולומר לו " אייזיק,אני יודע שכיף לך לשמוע את כל הדברים המעניינים האלה,ואני בטוח שאתה מתעניין כי אתה בוגר וחכם.
אבל אני רוצה שתיהנה גם מעוד דברים.
לכן בוא נקבע (למשל), שלפני זמן ארוחת הערב ניתן לך 20 דקות להקשיב ואתה תבוא ותספר לי ולאמא מה חדש כי זה מעניין אותנו מאוד גם,ואנחנו נשמח מאוד לשמוע אותך.
ואז מרוויחים :
א ) שעת איכות עם הילד.
ב) הילד ירגיש שמבינים אותו והוא פתוח איתכם ותוכלו שיספר לכם עוד כל מיני דברים.
עם הזמן כמעט ב100% שימאס לו.
בהצלחה

 

[שומע בקול ד']

תנסו שבוע עם גלאטפון
אין מה להפסיד

 

[למדן וידען]

@הצנחן הריאלי
ילד בגיל כזה חייב הגבלות ונפשו ממתינה ומייחלת שההורים יעצרו אותו.
זה לא אומר בניתוק רגשי וקר, כן שיחה אישית באוירה רצינית, והגבלה חד משמעית, שיחה שנייה אחרי מספר ימים לדבר על התחושות ולחזק.

מה יהיה בגיל 16 לא רלוונטי מכ"כ הרבה סיבות.
כעת חייבים ליצור גדרים וסייגים שלא יתקרב לכרם.

לא גלאטפון ולא שום דבר שמונע ממנו פיזית, רק ההחלטה שלכם באהבתכם אותו היא המונעת ממנו, אתם ההורים עומדים מאחורי ההחלטה בצורה ברורה וללא שום פחד ועם ביטחון מלא בו שהוא מסוגל.
ו.. יתכנו נפילות שיצריכו עונשים כדי לעזור לו לעמוד בזה.

אחרי תקופה אפשר לשדרג לגלאטפון.

 

[היפרסוני]

ילד בגיל 12
שיהיה ברור.
ילדים בגיל הזה לא אמורים להיות מחוברים לקווי נייעס.
ואין הכוונה מצד הבעיה בקו עצמו אלא בעיה בילד.
זה לא תחומי העניין של גיל 12.
בקווי נייעס יש 2 חלקים :
א) על פי רוב עדכונים קצרים ומהירים : "זירת החדשות השעה 12 - תמנון חוסן לקורונה באיי המלדיביים,נבדקת אפשרות להדבקה המונית".
שעדכונים מהסוג הזה לא יעניינו בשום צורה ילד בן 12.
ב ) תוכניות טלוויזיה במקרה הסטנדרטי שכאן מגיע נושא נוסף של הגשה מעניינת.
אבל בשניהם,אין דבר שימשוך את הילד להקשיב לזה.
ואסביר.
ההבדל בין ילד למבוגר הוא בכובד הראש - הנובע מסבלנות על פי רוב ומשכך מבוגרים גדולים מחמת הסבלנות ולכן גם אותם יעניין בגיל 16 שזה הגיל שזה מתחיל להתפתח בעיקר לשמוע קווי נייעס כי רובם מקשיבים לתוכניות שמוגשות על בסיס של משיכת סקרנות.
מה שאין כן אצל ילדים שהם מטבעם יותר מהירי חשיבה ופזיזים וממילא תחומי העניין כמו פולוטיקה לא יעניינו באופן נורמלי ילד כי זה נובע מחשיבה בכובד ראש .
אלא מה הפשט בזה שילדים עושים בכל שטיבלך מצוי אסיפת קבינט?
מזה שהם רוצים להרגיש גדולים.
ולכן מזווית הראיה שלי
האבא (שהוא הדמות החזקה שאמורה להוות את שיא הגדלות)
אמור לבוא לילד ולומר לו " אייזיק,אני יודע שכיף לך לשמוע את כל הדברים המעניינים האלה,ואני בטוח שאתה מתעניין כי אתה בוגר וחכם.
אבל אני רוצה שתיהנה גם מעוד דברים.
לכן בוא נקבע (למשל), שלפני זמן ארוחת הערב ניתן לך 20 דקות להקשיב ואתה תבוא ותספר לי ולאמא מה חדש כי זה מעניין אותנו מאוד גם,ואנחנו נשמח מאוד לשמוע אותך.
ואז מרוויחים :
א ) שעת איכות עם הילד.
ב) הילד ירגיש שמבינים אותו והוא פתוח איתכם ותוכלו שיספר לכם עוד כל מיני דברים.
עם הזמן כמעט ב100% שימאס לו.
בהצלחה

לא נכון!
יש ילדים שמאד מעניין אותם חדשות\פוליטיקה
אישית, זוכר את עצמי קורא בשקיקה את כל מדורי הפוליטיקה כבר בגיל 9..

ממש תודה
אבל זה לא הגיל!!!
לא אמור לעניין אותו פוליטיקה ולא שאר דברים וחוץ מיזה כל שניה הוא מוציא שיחה ויש שלוחה של שידורים חיים..ככה שהתוכן לפעמים ממש נורא.

זהו שיש ילדים שהגיעו לגיל.
מה עושים?
שאלה קשה, שאין כאן המקום להאריך
צריך לבדוק מה הילד "מקבל" מזה(רגשית) ? נותן לו תחושה של בטחון? ייחודיות? חיבור?
לעיתים הילד צריך חיבור עמוק יותר מאשר אחיו, וכשלא מקבל מוצא דרכים אחרות למלאות את הצורך שלו, כמו קווי נעייס
כהורה אתה יכול לשים דגש על צרכי הילד
ותראה שככל שהוא מקבל את מה שהוא צריך (רגשית) הצורךהמוגזם בטלפון יפחת
(מקווה שהובנתי, אני יודע שיש שיחשבו שזה סינית...)

 

[דידקטית]

כבר ממש מכור

הבעיה שהוא מכור.
לא יעזור לטפל נקודתית בטלפון, כי הוא תמיד ימצא דרך להגיע למה שמרגיע אותו.

יש משהו אחר שמציק מאוד לילד, ומן הסתם הוא סוחב אותו לא מעט זמן.
לרוב אני רואה שאוהבים לטפל בסימפטומים, ונרתעים מלהתחיל לבדוק ביסודיות מה באמת מפריע לילד.

 

[horseman]

מרתק לראות את שני סוגי התגובות לאורך האשכול.
מצד אחד, תשימו נטו פון תחסמו תמנעו..........
מצד שני, התגובות תקשיבו לילד תדברו אתו, מה מעניין אותו, מה מושך אותו..........

 

[שון שון]

אני עברתי דבר דומה
ואני אספר לך מה הגישה שעבדה לי.
תקראי, תבדקי אם מתאים לך ולאופי שלך.

קדם כל, זה להתעניין במה שהילד שומע
תשאלי אותו כשהוא יוצא מהחדר אחרי שהיה ארוכה בקו תוכן - 'נו יש לך משהו מעניין לספר לי?'
או לתת לו אפילו מקום ייחודי 'יש למישהו מושג מה קרה במדינה היום?' ולתת לו לענות.
תראי לו שאת לגמרי מבינה אותו שזה מעניין ומסקרן

בהמשך זה לדבר על הנושא בצורה ישירה וכנה, להעלות את העניין באופן חברי וברוח טובה
'תגיד, יש לך עוד חברים שמקשיבים לקוים? זה משהו שרווח היום?' ולדבר על הנושא באופן ענייני

כך בעצם את הופכת להיות מעורבת בחוויה, למרות שהיא שלילית
והילד יודע שאת בפנים וזה נהפך להיות פחות מים גנובים.

הילד יעיז מדי פעם לעשות לך על רמקול ולהשמיע לך חלקים
ויכול להיות שאלו דברים שיעשו לך רע...

אבל עצם זה שאת מעורבת זה תחילת הפתרון.

בהמשך כשיהיה בינכם אמון ותקשורת טובה, כי הילד ידע שאת רוצה בטובתו
תוכלי לבקש ממנו דברים בסגנון של:

'___ תעשה בבקשה עצירה של 5 דקות ותוריד את הזבל ואז תחזור לשמוע, בסדר?'
היופי בניסוח הזה, זה שאת לגמרי נותנת לגטמציה, אבל עדין משתמשת בסמכות הורית.

וגם -לארגן ארוחת ערב שווה, להכנס לחדר ולהגיד לו,
בא לך לשמוע במטבח? נאכל ביחד ארוחת ערב. והכל בחיוך אוהב ובמילים נעימות.

התהליך הזה יוצר מצב של מעורבות והכלה, הילד מרגיש בטוח
והלהט המרדני נרגע

בהצלחה!

 

[עדן רוגב]

יצא בתקופה האחרונה סים לחומרא ששם אין שום קווי תוכן פסולים

 

[M6255]

לפי מה שאני שומע (לא התנסיתי בעצמי), סים מהדרין - הפתרון הכי איכותי וגם במחיר הכי נמוך משמעותית, אצל התוכניות האחרות שקיימות אפשר להחליף סים ועוד קומבינות, כאן יש לך מוצר לא פריץ עם שליטה מלאה אתה יכול לעשות הגבלת שעות ויש פאנל שליטה מלאה איפה התקשר הבן ומתי, לדעתי זה עדיף כי לחסום בבת אחת זה קשה.

יש היום עשרות ישיבות ליטאיות חסידיות ספרדיות וגם צ'למרים שמשתמשים עם זה והתוצאות מדברות בעד עצמן במשך הזמן מתרגלים לא לשמוע או לשמוע משהו מאד תמציתי כמה פעמים ביום, חשוב להדגיש מי שאצלו זו כעין 'מחלת נפש' נדרש לתקופת הסתגלות.

 

[יאיר צ]

אני לא חושב שיש צורך להכביר במילים ל זה לא דבר מומלץ בלשון המעטה בפרט שידורים חיים רח"ל ששם יש דברים שאפילו בעלי קווי הנייעס לא היו מסכימים להכניס וד"ל

אני חושב שצריך לטפל בזה כבכל התמכרות

בדרך כלל היומיים / שבוע הראשונים הכי קשים, בתקופה זו הוא לא ניגש לטלפון ולא משנה כמה הוא יצרח ויילל (וגם אם הוא יצליח להתפלח עם זה לשירותים בדיעבד, זה לא נורא כי זה לא להרבה מידיי זמן)

לאחר מכן, כבר מתנתקים קצת ומתחילים לחיות את החיים יש הרבה פחות צורך בצריכת קווי הנייעס, אלא שעדיין יש את הזיכרונות מהחוויה ולכן צריך לשמור שלא יהיו נפילות

באופן כללי הייתי ממליץ על סינון לטלפון מקווי נייעס, ואף ללא תכניות מיוחדות במקרה הצורך אפשר לשים קוד למכשיר

 

[חוחית]

בני הקטן (גיל 12) כבר ממש מכור לקווי נייעס וכל זמן מועט מתקשר ומתעניין בכל נושא דבר שלא בריא לו בכלל ודבר שגורם לו לחץ ודאגה ואי וודאות.
וכמה שאני מנסה לפתות אותו במשחקים יקרי ערך וכדומה אין אם מי לדבר.
מה עושים???

בלת"ק
תעברו לסים מהדרין
זה הפתרון היחיד.
יש שליטה הורית ונגמר סיפור.

 

[ליבי מולטימדיה]

האבא (שהוא הדמות החזקה שאמורה להוות את שיא הגדלות)
אמור לבוא לילד ולומר לו " אייזיק,אני יודע שכיף לך לשמוע את כל הדברים המעניינים האלה,ואני בטוח שאתה מתעניין כי אתה בוגר וחכם.
אבל אני רוצה שתיהנה גם מעוד דברים.
לכן בוא נקבע (למשל), שלפני זמן ארוחת הערב ניתן לך 20 דקות להקשיב ואתה תבוא ותספר לי ולאמא מה חדש כי זה מעניין אותנו מאוד גם,ואנחנו נשמח מאוד לשמוע אותך.
ואז מרוויחים :
א ) שעת איכות עם הילד.
ב) הילד ירגיש שמבינים אותו והוא פתוח איתכם ותוכלו שיספר לכם עוד כל מיני דברים.
עם הזמן כמעט ב100% שימאס לו.

מניסיון עם כמה דברים דומים,
הפתרון הזה הוא פתרון מדהים שגם מעצים את הילד וגם מרגיע את הדחף.
ילד שעוסק באובססיביות במשהו ולא יודע שובעה,
ופתאום יש לעיסוק הזה משמעות ותועלת,
זה פשוט עושה לו טוב.
ומהר מאד הוא נהיה שבע מזה ולא צריך יותר.

אני כמעט בטוחה שברגע שתעצרו את המאבק, ותתחילו לבקש ממנו - בהתעניינות כנה - לספר על מה שהוא שומע,
תוך נתינת הרגשה שהוא תורם לכם וזה מעניין אתכם,
הילד יירגע תוך כמה ימים, וגם אם ימשיך לעסוק בקווי חדשות זה יהיה ממקום יותר רגוע וטוב.

הרבה הצלחה
ותיזהרו כל המגיבים, עם הנשמות של הילדים.

נ.ב. למה לתת לילדים סיבה להעלים מכם דברים?

 

[היפרסוני]

מרתק לראות את שני סוגי התגובות לאורך האשכול.
מצד אחד, תשימו נטו פון תחסמו תמנעו..........
מצד שני, התגובות תקשיבו לילד תדברו אתו, מה מעניין אותו, מה מושך אותו..........

עיקר הדגש הוא: מה הצורך שחסר לילד, אדם לא נהיה אובססיבי כשהכל מצוין, כיש לו סיפוק, כשמרגיש מוערך וכו'.

תנסו שבוע עם גלאטפון
אין מה להפסיד

להורים יש את הזכות ואת החובה לעשות גבולות ברורים בכל ענין חינוכי
ונראה לי שבדיוק זה המקום שלכם לעשות סטופ בלי ויכוחים ובלי הסברים
כן למנוע ממנו מכשירי טלפון, כן לעקוב שהוא מתקרב לטלפון, כן להתקין או לעבוד לאיזה מסלול שאין בו אפשרות.
לעשות את זה קצת באגרסיביות
אפשר לאפשר כמה פעמים מוסכמות ביום כדי שירגיש שהוא לא מחוץ לעניינים
אבל מעבר לזה פשוט לעצור אותו.
לדבר אל השכל או אל הרגש לא יעזור כשמדובר במשהו ממכר כמו זה
צריך פשוט לעצור בכח...

הרבה הצלחה וס"ד!!

ומה יקרה בגיל 16?

אין מה להפסיד???
גיל 16?
ומה לגבי גיל 12?
פעם פעם כדי לשמוע רדיו היה צורך בטרנזיסטור ענקי, לקחת את הטרנזיסטור=הילד לא שומע רדיו
(למרות שגם שם לא פתרת את הבעיה מהשורש)
היום הטכנולוגיה כל כך נגישה שאפילו ילד בן 12 "שמור" יכול להידרדר בקלות (ח"ו) למקומות הרבה יותר גרועים!
(כנראה לא תדע שזה קורה עד שיהיה מאוחר מידי..)
היום צריך להיזהר מאד מאד מאד מ :

סטופ בלי ויכוחים ובלי הסברים

זה עלול להתנקם בנו מהר מאד
דרוש ייעוץ פרטני מותאם לסגנון המשפחה, מי הילד, וכו'
בהצלחה!

 

[המליונרית]

זה נראה כמו סיפטום
הכל חלק אצלו חוץ משמיעת קו הנייעס?
אם כן רק גמילה מקצועי תעזור ולא הכלה ובלהבלהבלה

 

[מודעינית]

אני מציעה רק פיתרון 'טכני' שהוא, נטו פון, או סים לחומרה, או פשוט להעביר לוועדת הרבנים לעניני תקשורת שיחסמו את מספרי הטלפון של קווי הנייעס (מן הסתם אפשר לבקש מהחברה את רשימת המספרים שהטלפון מתקשר אליהם), אבל מבחינה החינוכית אני לא מספיק עם כתפיים רחבות לחוות דעה.