התייעצות ירושלים בדרך להיות רוב מוחץ חילוני ?!

[szn]

הגידול החרדי המבורך זה חוצניקים בעיקר

כמה חרדים חוצינקים קונים במגדלים בקרית יובל, קטמונים, ארנונה ותלפיות?

וגם השאלה כמה מתוכם באים לגור או רק שיהיה להם דירה בעיר הקודש לחגים?

 

[תורה תמימה]

בלת״ק לי אישית אין בעיה שבירושלים יהיו גם חילונים...(לא רוב, אבל כמות משמעותית...)
אני ממש לא מעונינת שירושלים תהפוך להיות חרדית על מלא...

השאלה צריכה להיות האם לבורא עולם
לא כואב שבפלטרין שלו יהיו....

 

[טראמפ 2024]

לי יש חשש שהבניה בגובה המטורף שמדובר ל20 קומות וכו' תזמין תושבים שהם הבני - דודים,
כי לכופרים / חילונים מכל סוג / מסורתיים או דתיים לייט לא בטוח שיש אפשרות/ או רצון מיוחד בכלל לקנות את הדירות המדוברות

לבני דודים אין צורך לקנות דירה החל מ3M ש"ח. יש להם אופציות זולות, זמינות ומרווחות יותר במזרחה של עיר הקודש והמקדש.

 

[יעקב הרמתי]

הגידול החרדי המבורך זה חוצניקים בעיקר
ולרובם אין בעייה עם מעלית

יש להם בעיה עם סוכה ובעיה עם מעלית ביום שלישי (ובכל ימות החול)

 

[לארג']

בעיה עם מעלית ביום שלישי

?

 

[אמא של אפרת]

לא יודעת אם יש עניין יהודי שגילה למשל תהיה חרדית יותר מהר יונה.
ספק אם השכונות החדשות נכללות בהגדרה של קדושת ירושלים.
אם על כל פינוי בינוי יש המון משפחות שמקבלות שידרוג באיכות החיים.
(הם יכולות למכור ברווח לקנות בשכונה ראויה) הרי שזה מבורך.

אני מציעה הצעה חדשה להתחרדות ירושלים והיא להפסיק לבנות לחרדים בבית שמש-----(כמובן במליצה)
מי שיודע את הקמת ביתר עילית יזמו בדיוק כדי למנוע את התחרדות ירושלים.
לא בטוחה שעיר נוספת לאלוקים ולתורתו שווה פחות מעוד שכונה שתתחרד

 

[ייד]

אם על כל פינוי בינוי יש המון משפחות שמקבלות שידרוג באיכות החיים.
(הם יכולות למכור ברווח לקנות בשכונה ראויה) הרי שזה מבורך.

על כל פינוי בינוי כזה תחום המושב החרדי מצתמצם,
על כל פינוי בינוי כזה הצפיפות בשכונות החרדיות שעדין שורדות עולה ואיכות החיים יורדת,
על כל פינוי בינוי כזה מחירי הדירות בגטו החרדי המצתמצם עולים עוד ועוד,
למכור דירה ישנה שמחירה עלה כדי לקנות בשכונה ישנה אחרת שגםבה עלה המחיר והצפיפות זו לא העיסקה הכי חכמה.
(אני מדבר במאקרו, תמיד יכול מישהו במקרה למצוא דירה במקום שעוד לא עלה בו המחיר ולעשות סיבוב (וגם הפוך), אבל כשמסתכלים על החברה החרדית כקולקטיב הפסדנו מזה ולא הרווחנו)

 

[ייד]

תקרא שוב ותראה שהוא לא אומר מה שכתבת.

מרפרוף קל אני רואה שהוא כתב ״לא תתרומם״
הוא לא כתב ״לא תכניס מספיק ארנונה״

ושוב אני אומר שבאופן כללי מי שנמצא בתפקיד כזה עשוי ללכת שולל אחרי ניירות עמדה מקצועיים כביכול ע״י ה״מכון החרדי למחקרי מדיניות״ ודומיו,
שמטפטפים כל הזמן אג׳נדות פרוגרסיביות באיצטלה עניינית,

בדיוק כמו שראש הממשלה ושר הביטחון נאלצים להאמין לאלופי הצבא כי הם ה״מקצוענים״ למרות שהאדם הפשוט פעמים רבות רואה את העיורון וההטיה האידיאולוגית.

 

[1967]

על כל פינוי בינוי כזה תחום המושב החרדי מצתמצם,
על כל פינוי בינוי כזה הצפיפות בשכונות החרדיות שעדין שורדות עולה ואיכות החיים יורדת,
על כל פינוי בינוי כזה מחירי הדירות בגטו החרדי המצתמצם עולים עוד ועוד,
למכור דירה ישנה שמחירה עלה כדי לקנות בשכונה ישנה אחרת שגםבה עלה המחיר והצפיפות זו לא העיסקה הכי חכמה.
(אני מדבר במאקרו, תמיד יכול מישהו במקרה למצוא דירה במקום שעוד לא עלה בו המחיר ולעשות סיבוב (וגם הפוך), אבל כשמסתכלים על החברה החרדית כקולקטיב הפסדנו מזה ולא הרווחנו)

הצפיפות תעלה בלי קשר
מה שקורה בשכונות הישנות זה טירוף, שכונות שלמות הופכות לגוש בנינים אחד ומחובר
כל מי שיכול לבנות ולהרחיב עושה את זה עד כמה שהוא יכול ויותר מכך
יש הרבה משפחות שמוכנות לגור בירושלים בתת תנאים ולכן בכל מקרה יקנו דירות במחירים מטורפים

 

[ייד]

הצפיפות תעלה בלי קשר
מה שקורה בשכונות הישנות זה טירוף, שכונות שלמות הופכות לגוש בנינים אחד ומחובר
כל מי שיכול לבנות ולהרחיב עושה את זה עד כמה שהוא יכול ויותר מכך
יש הרבה משפחות שמוכנות לגור בירושלים בתת תנאים ולכן בכל מקרה יקנו דירות במחירים מטורפים

הם מוכנות לגור כשזה מה יש,
אם יבנו עוד בניינים נורמליים הדירות החנוקות לא יהיו מבוקשות,
כשהיו דירות זולות בשכונות מתחרדות היו הרבה פחות מרתפים וחניות

 

[לארג']

פרוייקט בבניה עיר עולם בבית הדפוס מגדלי מגורים 3 בניינים בגובה 25-30 קומות
מי קהל היעד?

 

[בית שמשניק]

פרוייקט בבניה עיר עולם בבית הדפוס מגדלי מגורים 3 בניינים בגובה 25-30 קומות
מי קהל היעד?

באמת מעניין. זה ממש לא איזור חילוני, אבל גם לא איזור של חוצניקים.
לכאורה זה ילך לכיוון של דת"ל/מודרני.

 

[מאז ולתמיד]

באמת מעניין. זה ממש לא איזור חילוני, אבל גם לא איזור של חוצניקים.
לכאורה זה ילך לכיוון של דת"ל/מודרני.

זה צמוד לבית הכרם, שהיא השכונה הכי חילונית בירושלים.

 

[קופיUX]

לא

זה צמוד לבית הכרם, שהיא השכונה הכי חילונית בירושלים.

יותר צמודה לקרית משה (הכניסה למתחם)
ולפי שם הפרוייקט נדמה שבונים על אוכלוסיה דתית

אגב, מסקרן אותי לדעת איך לדעתכם פרויקט פינוי בינוי, שכדי להיות רווחי ולעבור ברשויות
צריך להכיל פי 4 יחידות דיור ממה שהוא כיום, יכול להיות בניין נמוך קומה?

 

[מאז ולתמיד]

יש ראיון בנושא בדה מרקר (מלפני יומים) עם שירה תלמי-באבאי (יו"ר הועדה המחוזית).
הראיון פתוח בנטפרי אבל אינני מנוי ולכן אינני יכול לקוראו.
אודה מאוד למי שיוכל להעלות לכאן את הראיון.

אולי @בית שמשניק?

 

[מאז ולתמיד]

יש תשקיף של יואל אבן שמשקף בדיוק מה המצב שהולך להיות בשנים הקרובות.
כמות יח"ד בתכנון ובביצוע.
שימו לב איזה שכונות מככבות בראש הרשימה ואיזה בתחתית.

 

[בית שמשניק]

יש ראיון בנושא בדה מרקר (מלפני יומים) עם שירה תלמי-באבאי (יו"ר הועדה המחוזית).
הראיון פתוח בנטפרי אבל אינני מנוי ולכן אינני יכול לקוראו.
אודה מאוד למי שיוכל להעלות לכאן את הראיון.

אולי @בית שמשניק?

בבקשה

האישה שקובעת כיצד תיראה ירושלים, שירה תלמי־באבאי, מותקפת על כך שהיא הורסת את העיר בבליץ תכנוני שמציף אותה במגדלים ■ היא טוענת כי זו דרכה לפתור את מצוקת הדיור מבלי לפגוע בשטחים פתוחים, אבל מתברר שיש למדיניותה עוד מטרת־על: לבלום את התחרדות העיר ■ "בתכנון יש ערכים חשובים יותר ממראית העין", היא אומרת

ספוילר: הכתבה

רנית נחום-הלוי
15 בנובמבר 2024

לפני כעשר שנים הודיעה רשות מקרקעי ישראל (רמי") כי בכוונתה לשווק קרקעות לבניית 400 דירות בשכונת מעוז ציון במבשרת ציון. זמן קצר קודם לכן אושרה התוכנית בהובלתה של שירה תלמי־באבאי, אז מתכננת מחוז ירושלים בתחילת דרכה. ברמ"י הגישו לה תוכנית פיתוח שכללה בניינים בני שלוש קומות וגגות רעפים, אבל את תלמי־באבאי, כיום יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, זה הטריף.
"רמ"י הציעה תוכנית", מספרת תלמי־באבאי. "זו הייתה קרקע אחרונה בשטח פתוח, במקום הכי מוצלח ביישוב. חוסר ניצול הקרקע גבל בחוסר אחריות, וביקשתי לבנות לגובה. ברמ"י טענו שהשכונה כוללת וילות ולכן הבנייה החדשה צריכה להיות גם כן נמוכה וליצור איכות תכנונית. טענתי שמי שדואג ליער ולצבאים לא צריך לבנות בכלל, כי לא משנה לצבאים אם הבניינים הם בני ארבע או שמונה קומות. אישרנו לבסוף תוכנית מחיר למשתכן של שבע־שמונה קומות כדי למקסם את ניצול הקרקע, מה שגם יוצר חיץ להמשך הפיתוח לכיוון היער. גם אז נשמעה ביקורת קשה כלפיי. אבל השאלה היא לא אם זה יפה, צמודי קרקע אולי יפים יותר, אבל בתכנון ובנייה יש ערכים חשובים יותר ממראית העין".
"יש לי שתי מטרות", ממשיכה תלמי־באבאי, "אחת היא לתכנן דירות לכמה שיותר משפחות, והשנייה היא לא לזלוג לשטחים הפתוחים. הדרך לעשות זאת היא ציפוף עירוני. גם כדי שנוכל להקים יום אחד תחנת אוטובוס, כי יהיו לי מספיק אנשים שם. אבל אף אחד לא חושב על זה, הכל הפוך. אם היה לי את הביטחון שיש לי היום, הייתי מציעה שם בינוי של 20 קומות, כי זה הסוף — אין עוד קרקעות פנויות לפיתוח בגבול היער".

תלמי־באבאי היא אחד הגורמים הדומיננטיים בענף התכנון בארץ. מדיניותה מקבלת גיבוי משר הפנים משה ארבל, והיא מלווה יד ביד את ראש העיר משה לאון, רו"ח שהגיע לעיר עם ידע בכלכלה, אבל כמעט חוסר היכרות מוחלט עם ירושלים.
שמה של תלמי־באבאי מוזכר חדשות לבקרים (בעיקר בעיתון זה) כמי שהורסת את האופי של ירושלים, רומסת הליכי תכנון בבליץ תכנוני. היא קובעת מה יבנה, היכן וכמה, תוך שהיא עולה בהתמדה גבוה יותר, מקדמת תוכניות פינוי־בינוי גם ללא רוב דרוש, ופורצת תוכניות שאושרו או קודמו בשיתוף ציבור כמו תוכניות אב או מתאר.
תלמי־באבאי היא האחראית להצפת ירושלים במגדלים, והיא ממש לא מתכוונת להתנצל על כך. כיום, אחרי שעשתה זאת בשכונת קריית היובל ובנתה בה מגדלים שספק רב אם ייתנו מענה לאוכלוסיות החלשות שגרות בה, היא פוזלת לעבר הקטמונים, גילה, ארמון הנציב והגבעה הצרפתית. "מה שראיתם בגילה, יהיה פי שלושה בקטמונים", אומרים גורמים בעיריית ירושלים. העניין הוא שהמטרות שהיא מנסה להשיג באמצעות הקמת מגדלים עשויות להיות שנויות במחלוקת עוד יותר מהמגדלים עצמם.

"העוול האמיתי הוא שלא קידמו תוכניות"​

תלמי־באבאי (53) גדלה בעכו ולירושלים הגיעה כשהחלה את לימודיה באוניברסיטה העברית. היא נקשרה לעיר, עם השנים החלה בהדרגה לגבש את תפיסת עולמה — ובמקביל החלה לעבוד במינהל התכנון. מי שמינתה אותה ב–2022 ליו"ר הוועדה המחוזית הייתה שרת הפנים איילת שקד. ספק אם מישהו שיער שהצעירה שהגיעה לתחום התכנון כמעט במקרה תכניס רוח חדשה ומהפכנית לעיר המסורתית.


שירה תלמי-באבאי
יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים
גיל: 53 מצב משפחתי: נשואה + 4 מגורים: שכונת בית הכרם, ירושלים השכלה: תואר שני בגיאוגרפיה ותכנון ערים מהאוניברסיטה העברית תפקידים קודמים: מתכננת מחוז ירושלים, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הראל
תלמי־באבאי מספרת כי כשהחלה את עבודתה כמתכננת מחוז ב–2013 נכנסה לוועדה שמרנית. "פגשתי ועדה מחוזית מאוד־מאוד מסורתית", היא אומרת. "'כאן אי־אפשר לבנות כי זה שימור ופה אי־אפשר כי זה קו רקיע'. אחרי חמש שנים בוועדה הבנתי שאף אחד לא ממהר לקבל החלטות, כולם מפחדים מעוד מקרה הולילנד ורק רוצים לחזור הביתה בשלום. זה היה עשור שבו חוץ מזה שפוליטית נשיא ארה"ב היה ברק אובמה, שלא נתן לבנות במזרח העיר, גם בעירייה לא עודדו בנייה ונשענו על דעת אנשי מקצוע שטענו שמדובר בעיר ענייה, אז לא צריך להוסיף דירות כי זה מכביד עליה, ולכן כדאי להשקיע רק בתעסוקה ובתרבות".
לדברי תלמי־באבאי, "הגישה הזו היא שגרמה לכך שהרבה חילונים עזבו את ירושלים בשנים האחרונות. קיבלתי ועדה מחוזית שבכל ירושלים הגדולה אישרה רק 3,000 יחידות דיור לשנה, והעירייה הוציאה היתרים לכ–1,000 בשנה. זה עשה נזק מטורף. היום אני מתקנת את העוול הזה. העוול האמיתי הוא שלא מאשרים את היקף התכנון המקסימלי לקרקע".
העוול שעליו מדברת תלמי־באבאי נוגע לשינויים באופיין של שכונות חילוניות מובהקות כמו שכונות צפון העיר, כמו רמת אשכול ומעלות דפנה, שהימים שבהם התגוררה בהן הבוהמה הירושלמית הם כיום בגדר זיכרון רומנטי.
מאז מינויו של אורי לופוליאנסקי לראשות העירייה ב–2003 גבר כוחה של האוכלוסייה החרדית במוסדות השלטון בעיר, ולא פחות מזה, גם ברחוב הירושלמי — ושכונות לא מעטות עברו תהליך התחרדות מהיר. שכונת כרם אברהם, שעד לפני כמה עשורים נחשבה מעורבת של חרדים, דתיים וחילונים — נחשבת כיום חרדית למהדרין. כך גם שכונת מקור ברוך הסמוכה למחנה יהודה; שכונת רמות אלון, שהייתה בזמן היווסדה (תחילת שנות ה–70) חילונית ברובה; כך גם קרה ברמת אשכול, שנחשבה בתחילה חילונית ובשני העשורים האחרונים החל ציבור חרדי גדול, בעיקר יוצאי ארה"ב, לרכוש בה נכסים רבים; שכונת מעלות דפנה הסמוכה, שזוהתה בתחילת הקמתה כחילונית, ובשני העשורים האחרונים "נכבשה" גם היא על ידי חרדים; וכך גם קרה בשכונות נווה יעקב, הקטמונים וקריית היובל.
מקורות המעורים בתכנון מציינים את החשש של הוועדה המחוזית והעירייה מפני התחרדות של שכונות חילונית יוקרתיות כרחביה וטלביה, בית כרם ועין הכרם, וכן בגבעה הצרפתית וגבעת המבתר — אזורים יקרים, שהלכו והתחרדו.

"המגמות הן חזקות", אומרים מקורות המעורבים בתכנון בעיריית ירושלים. "מופעל עלינו לחץ אדיר מהוועדה המחוזית לאשר תוכניות ולבנות כמה שיותר יחידות דיור, גם כשזה נוגד את התפיסה שלנו, כך שלפעמים יש התנגשות בין עמדת העירייה לוועדה. לאף אחד אין כוונה שעין כרם תהיה חרדית, ובשביל זה יש כוונה לעצור את ההתחרדות כבר בקריית היובל ולחזק אותה ואת בית הכרם".

ירושלים רק"ל סביב לה​

תלמי־באבאי גם אחראית ליישום התוכנית האסטרטגית לדיור (עד 2040) במחוז ירושלים, שקבעה המועצה הלאומית לכלכלה. היא נמצאת במרוץ נגד השעון ויוצאת נגד כל מי שמנסה לחסום את דרכה.
גם תוכנית המתאר של ירושלים, שמעולם לא אושרה אבל ניסוחה משמש מתווה בינוי לעיר, ותוכניות האב שאושרו וקודמו בשיתוף הציבור — מונעות מבחינתה להחזיר לעיר את החילונים. הנחת המוצא שלה היא שהציבור החילוני נמשך לבנייה של מגדלים חדשים, בעוד הציבור החרדי מתרחק ממנה — הן בשל המגבלות של שימוש במעליות בשבת ובחג, והן בגלל המחירים הגבוהים.

"זה לא טוב שירושלים תיהפך לקיצונית. אני צריכה לעשות הכל בשביל שירושלים תהיה עיר עולם וכדי לשמור על האיזון של אוכלוסיית העיר. אני לא סתם חסרת סבלנות, אני באיחור של 20 שנה"

שירה תלמי-באבאי, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים
"העיר הזו בנויה שליש־שליש־שליש — חילונים, חרדים וערבים, וצריך לשמור על האיזון הזה, יש מקום לכולם", אומרת תלמי־באבאי. "המותג ירושלים מחבר יותר את החרדים לכאן, והראשונים שעוזבים כשאין דירות הם החילונים. אנחנו צריכים למקסם את הקרקע ולבנות אותה ל–100 השנים הבאות, ואנחנו רק בסיבוב הראשון. אבל אנחנו לא צריכים להיות מבוהלים, אני רואה מה קורה בכל הארץ — בתל אביב, בראשון לציון, באשקלון, באשדוד — בכל מקום בונים מגדלים. למה בירושלים אסור? להפך.
"אם לא נפעל מהר ונכון, אז גם נשים שמגיעות כתיירות לא יוכלו להיכנס לכותל ולשער יפו עם גופיות. זה לא טוב שירושלים תיהפך לקיצונית. צריך לעשות הכל בשביל שירושלים תהיה עיר עולם. גם לשמור על האיזון של אוכלוסיית העיר. אני לא סתם חסרת סבלנות, אני באיחור של 20 שנה. וכל שנה שעוברת ואני לא עושה מה שאני צריכה לעשות — זה נזק לעיר ולמדינה".
בוועדה המחוזית ובעירייה ראו במגדלים פתרון להדיפת החרדים, באמצעות עדכון מדיניות הרכבת הקלה (רק"ל) שנועדה לתגבר זכויות בנייה לאורך הצירים. באמצעות מדיניות זו הצליחה הוועדה המחוזית להצמיח את מגדל אפשטיין, המכונה "בורג' חליפה הירושלמי", ואיתו את שינוי קו הרקיע באזורים נוספים בעיר. הבאות בתור יהיו שכונות הקטמונים וגילה, שהוועדה המחוזית נשענת על מדיניות הרק"ל כדי לשנות את צביונן.

"ברגע שהבנתי את המשוואה הזאת לפני כעשר שנים, פיתחנו את מדיניות הרק"ל. זו הייתה הדרך העיקרית שלנו לטפל בנושא באמצעות הגדלת הכוח היצרני בשכונה ולהחליף את בנייני השיכונים הישנים והמסוכנים. אני לא אומרת שזו מדיניות מושלמת, אבל היא מאפשרת לנו להקים מגדלי מגורים ותעסוקה. בבית הכרם ההיסטורית, למשל, לא אגע, אבל בציר הרצל אפשר לגור במגדל. בשכונת בקעה ההיסטורית לא ניגע, אבל בכל ציר חברון אפשר לעשות התחדשות ולבנות בהתאם למדיניות רק"ל. השאלה שלי הייתה, בין היתר, איך אני נכנסת לקטמונים. תוכנית המתאר 2000 מאפשרת בנייה של עשר קומות, הייתי צריכה את הבסיס הזה. זה כלי שאיפשר לי לפרוץ ולייצר את התוכניות הללו (של 35–25 קומות; רנ"ה)", אומרת תלמי־באבאי. מקורות בוועדה המחוזית מעידים שתוכנית הרק"ל כבר זולגת, ומאפשרת בנייה מעבר ל–150 מטר מהציר.
לעניין מגדל אפשטיין, מוסיפה תלמי־באבאי: "ללשכת התכנון הגיע יזם עם שבעה דונמים שייעודם מגורים ויש עליהם היום תלמודי תורה בשכירות, אחד הגורמים להתחרדות של מרחב קריית היובל. הוא מציע תוכנית עם בית מלון, חזית מסחרית, כיכר ודופן עירונית. יש פה איכות עירונית ואני רוצה למקסם את זה, זרמתי איתם. אומרים שהעיר הזאת ענייה, אבל כשאני מביאה מגדל שהוא הישג אדריכלי אומרים לי 'לא טוב'. כשאני עושה משהו יוקרתי, אומרים 'לא טוב'. המגדל הזה יכול להיות סמל של השכונה המתחדשת, אבל גם זה לא טוב. הכל הפוך, אני לא יוצאת מזה".

"הוועדה המחוזית איבדה שליטה"​

כשמדיניות הרק"ל נוסחה לפני כעשור, סוגיית ההתחרדות לא הייתה על הפרק, והעדכונים שנעשו בה בהמשך על ידי תלמי־באבאי היו מרחיקי לכת. "השאלה מה המטרה העיקרית בעדכון מדיניות הרק"ל? האם עירוניות טובה ועידוד השימוש במערכות תחבורה ציבורית, או נושאים אחרים כמו תוספת דירות בכל מחיר או הבחנה בין אוכלוסיות?" שואל מתכנן הערים עפר גרידינגר, מנהל אגף בכיר במינהל התכנון ומתכנן מחוז המרכז, ולשעבר ראש אגף תכנון העיר בירושלים.

"כשקיימנו את הדיונים במדיניות, המטרה המרכזית הייתה עירוניות טובה, ניצול יעיל של הקרקע ועידוד תחבורה ציבורית. המסמכים הראשונים של הרק"ל התחשבו בתוכניות האב, הביאו בחשבון את הצרכים של אוכלוסייה חרדית, סוגי בנייה גבוהה ונמוכה ושימור. דרשנו שבכל פרויקט יוצגו חלופות לבנייה מרקמית מלבד הצעות למגדלים.
"ברגע שהבינו שתוכנית האב בקריית היובל נפרצה באחוזים גבוהים, העירייה הייתה צריכה להתכנס עם לשכת התכנון המחוזית ולקבוע כללים חדשים. לפרוץ את תוכניות האב שנדונו עם הציבור מבלי לשתפו זה לא ראוי ציבורית, אבל כל עוד בתי המשפט לא יגידו אחרת, זה חוקי ומתאפשר. נראה שראשי הוועדה המחוזית הציבו לעצמם משימה לאשר כמה שיותר דירות. כרגע נראה שבאזורים מסוימים בעיר יש איבוד שליטה בסנכרון בין צורכי הציבור למספר הדירות, והציבור עלול לשלם על כך. זה עלול להביא בהמשך לנזקים גדולים", אומר גרידינגר.
"יש פה התלהבות יתר ממגדלים", מסכימה האדריכלית פרופ' נעמי אנג'ל, מתכננת מחוז תל אביב לשעבר. "אולי אין הרבה הבדל בין 19 קומות ל–20 או 21, אבל יש הבדל בין 20 קומות ל–30 ובין 20 ל–40. המגדל הוא מכונה אחרת. גם במחוז תל אביב הרגשנו שאנחנו לא מספיק אחראים. למשל, אני לא מבינה מספיק את פתרונות החירום לשריפות, לדעתי זה לא פתור.
"ברמת התכנון, במחוז ירושלים עדיין מתקיים הפטנט הלקוי של מסמכי מדיניות ותוכניות אב לא סטטוטוריים. כשהוועדה המחוזית תל אביב אישרה את התוכנית הכוללנית 5000, חייבנו בפעם הראשונה שכל מסמכי המדיניות המקומיים יעברו שימוע ציבורי ויהיו שקופים וברורים. לא ראוי שעיריית ירושלים והוועדה המחוזית לא ינהגו כך.

"מדיניות הרק"ל של ירושלים, או תוכנית האב לבית הכרם ירושלים 16,000, לא עברו ביקורת ופועלים לפיהם כאילו אלה תוכניות סטטוטוריות. כל זה מתרחש כשברקע לחץ יזמי או אחר, ולא תכנון רובעי או מתחמי כולל. תכנון זה לא רק להקים מגדל או אוסף מגדלים, אלא לראות איך במרקם כולל שמים מגדלים במקום הנכון. ראוי שהעיר תנוהל תכנונית וחזותית בענווה הראויה לעיר עולם. מה גם שחרדים גרים כבר היום ב–12 ו–15 קומות ברוממה בירושלים, ובחו"ל הם גרים במגדלים גבוהים מאלה, ויכולים גם לגור בשבע הקומות הראשונות של המגדל. אז הם מסתדרים מצוין", אומרת אנג'ל.
בעמותת ירושלים שקופה, בראשות הפעיל החברתי החרדי הרב נתן קרמר, המגישה התנגדויות ועתירות לא מעטות לתוכניות בעיר, אומרים כי "הוועדה המחוזית בניהולה של תלמי־באבאי רוצה להרוס את הסטטוס־קוו ולחלל את השכונות החרדיות. למשל, ברחוב תורה מציון, שכונה חרדית מובהקת, היא אישרה את תוכנית מצפה שלמה — בית מלון של כ–25 קומות עם כניסות ויציאות בתוך השכונה בשבתות ובחגים, אף שהוועדה המקומית ושר הפנים דאז אריה דרעי יצאו נחרצות נגד התוכנית. בצד השני של אותו רחוב היא אישרה תוכנית של כמעט 20 קומות, והכל בניגוד לדעת התושבים ורבני השכונה.

"הוועדה המחוזית בניהולה של תלמי־באבאי רוצה להרוס את הסטטוס־קוו ולחלל את השכונות החרדיות. עשרות אלפי הדירות שהיא מתכוונת נועדו לאילי הון שרובם יקנו להשקעה בלבד והדירות ייוותרו רפאים"

עמותת ירושלים שקופה, בראשות הרב נתן קרמר
"בתוכנית אחרת, בציר בר אילן ליד שכונת הבוכרים, מעוז החרדים, היא הביעה דעתה שהחרדים לא צריכים מרפסות סוכה לכל דירה, ובחצי השנה האחרונה קיבלה החלטה לבטל את בית החולים ביקור חולים, שנתן מענה לכמעט 10,000 יולדות חרדיות בכל שנה. הוועדה דורסת ברגל גסה את כל תושבי ירושלים — החרדים והחילונים כאחד. כל עשרות אלפי הדירות שהיא מתכוונת נועדו לאילי הון, בעיקר תושבי חו"ל, שרוב הסיכויים שיקנו להשקעה בלבד והדירות ייוותרו דירות רפאים, ובטח לא נועדו לתושבי ירושלים".

פה זה לא אירופה​

בשנתיים האחרונות מתהדרת הוועדה המחוזית ירושלים בקצב יוצא דופן של תכנון כ–17 אלף דירות בשנה. "את כל זה עשינו בלי לפגוע בשטחים הפתוחים, ובמקומות הנכונים, הרוב על צירי רק"ל", אומרת תלמי־באבאי, "השנה אני מקווה לא לרדת מהמספר הזה. בדרך הזו עיריית ירושלים מאשרת כל שנה 7,000–8,000 היתרי בנייה. אם נמשיך ככה נגיע בעשור הקרוב לבנייה של כ–80 אלף דירות.
"זה משנה מציאות, וזה מה שאני יכולה להציע עבור צעירי העיר: יחידות דיור. אלפי דירות חדשות ואיכותיות בכל שכונה ומרחב ציבורי מתחדש. אנחנו לא יכולים לספק צמודי קרקע כמו אירופאים. כולם רוצים להיות אירופה, אבל מביאים לעולם המון ילדים. אנחנו לא אירופה — לא בהתנהלות, לא בילודה ולא בגודל.

"חשוב שהעיר הזו תהיה הטרוגנית, עם אוכלוסייה מגוונת, עם סביבת חיים נוחה לכל האוכלוסיות. הפכנו את המשוואה מעיר שלא הייתה בה כמעט בנייה — לעיר בתנופה ופיתוח לתעסוקה ומגורים. אני לא יודעת למה להשוות את מה שאנחנו עושים, אולי לקליטת העלייה בשנות ה–50. אני לא חושבת שמישהו השפיע על העיר כמו הצוות שעובד פה. לפחות היום סוף־סוף לא מפריעים לי".

אנשים שלא מיישרים קו — מוצאים עצמם בחוץ​

בשנתיים האחרונות דווח על סיום תפקידם כמה אנשי תכנון בכירים בעיריית ירושלים, ובהם זהר זולר, שעמד בראש צוות תוכנית אב לתחבורה (צתא"ל), לאחר שבע שנים בתפקיד. באחרונה סיים את תפקידו גם רועי לביא, מנהל אגף תכנון עיר, וכן הועזבה האדריכלית ליאת איזקוב, שמונתה מטעם העירייה כיועצת.
המחקר שערכה איזקוב לבקשת העירייה היה הראשון שהציג בצורה ממוסמכת את הכשלים והבעיות הצפויים להתרחש בשכונת קריית היובל בעקבות עשרות אלפי יחידות הדיור שעתידות להיבנות בה, בהיעדר תשתית מספיקה וראויה. "אין תשתית תחבורתית מתאימה, רגלית או תחבורה ציבורית, ומזוהה קושי לספק את איכות החיים הנדרשת למגורים במצב של 'כאוס', שבו צרכים שונים נלחמים אחד עם השני על מקום בשטח קרקע מצטמצם", נכתב בדו"ח שהוציאה איזקוב. המחקר נגנז ולא הוצג במלואו, ולא נשלח לחברי ועדת המשנה וחברי מועצת העיר.
"מדובר באנשי מקצוע מהמעלה הראשונה שפשוט לא יישרו קו", אומר מקור בעירייה. "זולר פורש לפני שמתגלה הכשל הגדול, כי בדו"חות שפירסם מהנדס העיר נכתב במפורש שבקריית היובל יש קיבולת של 8,000 דירות ותו לא, כשנכון ליולי כבר אושרו יותר מ–7,700 דירות. התכנון בפועל מדבר על בנייה של יותר מ–16 אלף דירות בקריית היובל".

מקור אחר בעירייה אומר: "לפני המהנדס כיום יואל אבן, מהנדס העיר היה שלמה אשכול. גם עליו הייתה ביקורת, אבל בכל זאת הוא היה אדריכל בכיר עם הרבה ידע וניסיון שהיה יכול לפעמים לאזן החלטות של ראשי עירייה. היה גם את גרידינגר, ראש אגף תכנון בעירייה, שנטען נגדו שהוא מאט את הקצב והקפיד בנושא תוכניות האב והמתאר. דאגו להיפרד ממנו. לצדו היה את סגנו, אמי ארבל, אישיות חזקה בעירייה שגם הוא מקפיד על תוכניות אב, ולכן גם את הראש שלו דאגו לקצץ וצימצמו את מעמדו.
"הביאו את לביא לתפקיד מנהל האגף, שלא הצליח להשתלב ולהשפיע וכבר עוזב, והנה, כיום זולר מסיים את תפקידו, אישיות נהדרת. במקום זאת, הביאו אנשים שאין להם דבר וחצי דבר שקשור לידע תכנוני, וכל תפקידם הוא לשתף פעולה עם ראש העיר בנושא המגדלים. גם במוריה, החברה הכלכלית של העירייה, דאגו להביא אנשים פחות מקצועיים וידענים, וככה לאט־לאט בונים מערכת שלא יודעת להתווכח, לא יודעת להעלות סוגיות, לשאול שאלות, לא פותחת את הפה ולא מעבירה ביקורת".
"אם יש גובה לא ראוי של בניין, שימושים לא ראויים וצפיפות לא ראויה ומיקומים לא ראויים — תלמי־באבאי היא האחראית", אומרת אנג'ל. "לדעתי, ההבנה המרחבית, ובסופו של דבר גם החברתית, והשילוב ארוך הטווח של תוכנית בניין עיר עם כלכלה של מתכננים שהם לא אדריכלים בוני ערים, עם הכשרה ותכנון ערים, הם אלה שצריכים לעמוד בראש המערכות המתכננות, וזה לא מה שקורה בוועדה המחוזית בירושלים".

 

[ייד]

סוף סוף היא שמה את האמת על השולחן!!
כל הכללים והצרכים התכנוניים הם מכבסת מילים לחסימת החרדים,

הכתבה הזאת אמורה להאיר עשרות מקרים אחרים של ועדות ״מקצועיות״ בכל רחבי הארץ,
חשוב תמיד לזכור שכללי תכנון חשובים ומכובדים הם בדרך כלל כיסוי לאינטרס מכוער כלשהו...

אבל בעיני הקטע החמור ביותר בכתבה הוא:

מדיניותה מקבלת גיבוי משר הפנים משה ארבל, והיא מלווה יד ביד את ראש העיר משה לאון,

זה הדבר המקומם ביותר שאפשר להעלות על הדעת!!!

 

[טורונטיאני]

אבל בעיני הקטע החמור ביותר בכתבה הוא:
זה הדבר המקומם ביותר שאפשר להעלות על הדעת!!!

משה ארבל כידוע הוא לא בשר מבשרה של ש"ס אלא הגיע בתור איש מקצוע, (יש לו שאיפות להיות שופט בעליון לדוג')
אז מתבקש שיהיו בעיות.

 

[בית שמשניק]

והנה "הודאת בעל דין" של הרב יחיאל סגל מנכ"ל בית ירושלמי שבונה אלפי יח"ד בירושלים (מתוך ראיון שנערך עמו):


מה התמהיל בין חרדים וחילונים? זה גם שיקול שצריך לקחת בחשבון.
"בגדול, הקבוצה בונה 95 אחוז לקהל לא דתי, אז לא האיש הנכון לענות על זה. בלי להיכנס למקרים ספציפיים, ממעוף הציפור, אני חושב שירושלים מפתחת את כל חלקיה. יש מקום לכולם.