דרוש מידע מטריד אתכם היום, איפה הילדים שלכם יגורו?

מצב
הנושא נעול.
בתור "הייטקיסטית" אני שואלת,
לא פגשתם מנהלות חשבונות, גננות, מורות, ולא יודעת איזה עוד מקצועות אולי נשמעים פחות "מלהיבים" ואטרקטיבים בשידוכים ,
חכמות מאד, מבינות עניין, נעימות, עם מידות מעולות - מידות שקריטיות לחיים שלווים, עם יחסי אנוש מעולים ועוד ועוד,

ולעומת זאת, לא פגשתם "הייטקיסטיות" שאפילו 'חכמות' או 'מוכשרות' לא בהכרח אפשר היה להגיד עליהן?
בוודאי כשנהייתה אינפלציה בנהירה למסלול תכנות.

נכחתי פעם בכנס שדיברה בו אחת ממיסדות המרכזים הגדולים להעסקת נשים חרדיות בהייטק , היא אמרה שכל פעם ששואלים אותה על עובדת עבור שידוכים אם היא מפתחת או "רק" QA, זה משעשע אותה מאד, כי היא ראתה כבר הכל מכל הסוגים.
זה נכון, ודווקא בגלל.
 
פחות או יותר הדיון עובד כך גבר נכנס לפורום וטוחן מים בקשר לגדלות אברכי כולל או ל"עושק" שמוזר שהמשטרה לא פתחה בחקירה
אשה נכנסת ומנסה להשוות בין גננת להייטקיסטית
חברה!
כווולם דפוקים 😘
הבנו עדיף להפסיק לחזור על עצמכם
 
זה מאד נכון שזה פרמטר חשוב, ההכנסה.
אך כששואלים במה היא עובדת, את בעצם אומרת מה האדם, מהי, מיהי.
לכן זה פרמטר חשוב ביותר ונשאל בד"כ בין הראשונים.
איזה עיוות וצמצום.
למדוד ערך של בן אדם לפי מקום העבודה.
לא אני אמרתי: "לא לחכמים לחם".
 
היום 10 זה בייסיק כמעט
לא צריך בשביל זה תכנות או ראיית חשבון
אולי התכוונת מעל 20
נכון התכוונתי מעל 10+ + + +......
ויש מקצועות שזה 10-- -- -- --......
לא שאני צריך 20 אבל לדעתי פחות מ10 מאוד קשה לחיות...כמובן כשהבעל אברך.......
לכן 10+ לכיוון 15.....20 זה כבר גרידי.....
אבל כלוקחים מקצוע שהבייסיק 10....וכל דבר קטן יכול לרדת.....זה בעיה......
 
נערך לאחרונה ב:
איזה עיוות וצמצום.
למדוד ערך של בן אדם לפי מקום העבודה.
לא אני אמרתי: "לא לחכמים לחם".
תודה רבה על הפירגונים.
ניתן להגדיר אישיות של אדם עפ"י עבודתו. נתון לא שלי, נתון שנחקר רבות.
בוודאי שלא תמיד זה יהיה מדוייק, גם כי יש אנשים שעובדים בלית ברירה בכל מיני דברים שלא אוהבים, אבל הנה זה גם כן אומר עליהם דבר או שניים
עונה גם לך:
אם אישה עובדת בתכנות כי היא נהרה אחרי כולם זה נתון כל שהוא עליה.
אם גבר מנהל עסק כל שהוא זה מצביע עליו כ..
אם בחורה הלכה ללמוד גננות כי היא מאד אוהבת ילדים ויש לה גישה טובה אליהם, זה גם כן אומר עליה המון.
אז מה עיוות וצימצום במה שכתבתי?
 
היום 10 זה בייסיק כמעט
לא צריך בשביל זה תכנות או ראיית חשבון
אולי התכוונת מעל 20
הלוואי.
בכל המקצועות הנלמדים בסמינרים מלבד תכנות נדיר מאד להגיע למשכורת של 10, בטח בשנים הראשונות.
 
הלוואי.
בכל המקצועות הנלמדים בסמינרים מלבד תכנות נדיר מאד להגיע למשכורת של 10, בטח בשנים הראשונות.
לא יודעת אם את מעודכנת
אבל היום גם מנה"ח מגיעה בקלות יחסית אחרי שנתיים ל 10, וזה רק עולה
 
גובה המשכורות משתנה מאיזור לאיזור גם באותו משרד עם כמה סניפים השכר שונה בין הסניפים.
 
יש כיום הרבה מאוד מקצועות שניתן להגיע בהם ל 10+
באופן כללי אני חושבת שזה קשור לאופי ויוזמה יותר מאשר מקצוע
מכירה אישית מתכנתות עם כמה שנות ניסיון שמרוויחות 12K, ומורות/אדריכליות/אחיות
שמרוויחות יותר
יש כאלו שיעדיפו לעבוד שנים באותו מקום, ויש כאלו שבכל עבודה יעשו עוד דברים מהצד, יזמו, יתקדמו
ויתנו מעצמן הרבה כדי להגיע ליותר
 
זה מדהים לראות מחירים של קרקעות בארהב לעומת ישראל, והבניה שככ זולה..
כן אי אפשר להשוות בשום מובן ,
אבל לדעתי שטח 250 + בניה קלה ומשובחת בית פרטי צריך לעלות 500k , לא להתבלבל לא חסרים לנו שטחים בארץ , גם במרכז יחסית.
 
מי נותן סיכום לאשכול?
קצר אך מנומק, והכי חשוב ריאלי ומחובר למציאות בת זמננו!
מצד אחד לא לעצום את העיניים ולנסות מה שבתחום היכולת כן להגיע עם איזשהו סכום לחתונות
מצד שני הבנה שהמציאות העכשוית גדולה עלינו, והנ''ל הוא רק השתדלות. ומי יודע מה ה' מתכנן לנו עוד 15-20 שנה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

עד איפה נגיע בשביל "כבוד"?
כמה אנחנו משלמים על "מה יגידו"?

מאמר מטלטל שפורסם ע"י הרב אהרן זלץ ב-Rהון (
כאן).
על אחד הנושאים הכואבים בדורנו,
ממליץ מאוד לקרוא עד הסוף.

"משכנתי את המיטות שלהם"
הטלפון צלצל. בצד השני היה אברך יקר, בן 45, יהודי שכל חייו הם תורה וצניעות. הוא לא התקשר לבקש כסף, הוא התקשר לבקש מוצא מהסבך.
"אני כבר בן 45," הוא אמר לי, "הפרנסה מעולם לא הייתה ברווח, אני אברך ואשתי גננת ויש לנו שמונה ילדים בבית, אבל תמיד הסתדרנו איכשהו ו"אפילו היה לנו קצת חובות". והנה בתי, יהודית שלי, הגיעה לפרקה – ילדה מושלמת, כלילת המעלה.
עד כאן הכל היה מושלם. עד שהגיע הטלפון ששינה את כל התמונה…

השיחה ששינתה הכל

הוא סיפר לי איך הכל התהפך בגלל שיחת טלפון אחת מהמורה של הבת. היא הציעה את אחיה, 'בחור משכמו ומעלה', אבל מיד עברה לטון העסקי והקר: "ב-500 אלף ש"ח זה פשוט 'לא ילך'". היא אפילו נתנה לה 'טיפ' ידידותי, כזה ששורף את הנשמה: "בשביל בת איכותית כמו יהודית שלך, יהיה קשה למצוא חתן בסכומים כאלה. אתם רק תתעכבו, וחבל. בסוף תבינו שתצטרכו להוסיף".
"אשתי ניתקה את השיחה" הוא סיפר לי בטלפון. "והיא התייעצה איתי מה עושים? אין לנו כסף, מאיפה נביא את זה?".
הלכתי להתייעץ, ואמרו לי שאין ברירה, חייבים ליישר קו עם מה שנותנים בשוק.
אז נתתי.
חתמתי על 550,000 ש"ח. כסף שאין לי ולא יהיה לי.
פשוט משכנתי את הבית. משכנתי את המבצר של שמונת הילדים שלי. זהו, אני מכונה מותשת… עסוק בלנסות להביא כספים שלא יזרקו אותנו לרחוב…"

חשבון נפש מול דף הגמרא

הוא חיפש אצלי "השקעת חלומות", פתרון קסם שיניב לו בנס 550,000 ש"ח משום מקום.
לא היה לי איך לעזור לו. ניתקתי את השיחה והרגשתי שהחדר מסתחרר סביבי.
אדם שיוצא לגלות בתוך הבית שלו. הוא עוזב את הכולל. הוא עוזב את אהבת חייו, את התורה, כדי ללמוד עריכה תורנית או לבדוק תפילין בלילות. הוא יעבוד לילות כימים, יבקש נדבות, יתרוצץ בין גמחי"ם רק כדי לשלם על כבוד.
כבוד שאין לו כיסוי.

המתמטיקה של הטירוף

היד שלי רועדת כשאני כותב את “המתמטיקה” הזאת:
אם ההכנסות שלך הן 10,000 בחודש,
כדי שתצליח להגיע לסכום המפלצתי הזה תצטרך לעבוד ארבע וחצי שנים רצופות מבלי להוציא שקל אחד על לחם ועל חשמל. ארבע וחצי שנים של צום מוחלט.
אם לבת הראשונה נתת 550 אלף ממשכון הבית, מה תיתן לבת השנייה? את הכליות שלך? לילד השמיני תיתן קופסת קרטון מתחת לגשר?
זו לא מצווה, זו התאבדות מרצון.

על חשבון מי הכבוד הזה?

ידידי היקר, הלב שלי בוער מכאב עליך!
נכנעת לטירוף וקנית שקט של רגע בשידוכים תמורת גיהנום של חיים שלמים.
ידידי, איך התחייבת על מה שאין לך? איך נתת למורה אחת להרוס לך את הבית ב"טיפ" אחד? באיזו סמכות נתת לבת אחת לבנות בית על חורבותיהם של שבעה אחים אחרים? מי אישר תעלול מסוכן כזה, בשביל קצת כבוד מדומה, בשביל "מה יאמרו"?
הותרת לילדיך ולרעייתך להתמודד עם אב טרוד שמתקמצן על עגבנייה בארוחת ערב.
והבת שלך ה"כלה המאושרת" איך היא תישן בלילה כשחיי הנישואין שלה נבנו על הגב השפוף של אביה ועל חשבון המטרנה של אחיה הקטן?
תגיד, מה עשית?
אתה אמיתי שלקחת כזאת התחייבות על עצמך?
חתמת על שטר של חצי מיליון ש"ח כאילו אתה גביר העיירה, כשבמציאות אתה אברך שמגרד את החודש. איפה האחריות שלך? מי ייעץ לך עצות אכזריות כל כך, שגרמו לך למכור את חייך וחיי משפחתך?

היו אמיצים!

הורים יקרים, תנו לילדים שלכם כל מה שיש לכם, תנו אהבה ללא גבול והקשיבו לרצונותיהם ללא תנאי, תנו חינוך ליראת שמים, תנו עצות טובות, תנו את הזמן שלכם, תנו את כל הכסף שיש לכם.
אל תתנו את מה שאין לכם!!!
זאת היא מלכודת דבש המושתתת על טיפשות צרופה.
צאו מהסחרור הטיפשי הזה!
תסתכלו לילדים שלכם בעיניים ותגידו מילה אחת פשוטה, אמיתית: אין לי!
בתי היקרה, לא נפסול שידוכים כי ההורים מתגוררים בעיר מרוחקת ולא כי הם גרושים. אין לנו את הכסף "לקנות" לך חתן מישיבה מובחרת. אין, פשוט אין.
רק כנות חסרת פשרות, תציל אתכם מהטירוף הזה. תהיו כנים מול עצמכם, מול השדכנים ומול הצד השני. הגדירו סכום ריאלי, שפוי, כזה שמאפשר לכם להמשיך לחייך אל הילדים האחרים בבית, והצהירו עליו בגאווה. זו לא קמצנות – זו אחריות משפחתית!
זכרו: הבית שבתכם בונה חייב לעמוד על יסודות של אמת ושלווה, לא על חורבות הבית שבו גדלה. היכולת לומר 'זה מה שיש לנו ועם זה נבנה בית' היא המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לזוג צעיר שמתחיל את חייו.
אתה לא עני. אתה אחראי. אתה אמיץ. אתה אבא אמיתי!

עד כאן מאמר הזהב.

ועכשיו אני שואל:
האם לא הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה?
אם להתחייב סכומי עתק תחת הכיסוי של "השתדלות" ו- "בטחון בקב"ה" שיהיה בסדר - זה בסדר,
למה להתחייב סכומים ריאליים מתוך בטחון בקב"ה,
שהקב"ה הוא זה שמזווג זיווגים והשידוך הנכון והאמיתי יגיע בכל מצב - למה זה פחות בסדר?

אני כמובן לא מדבר על מקרים מאוד ספציפיים שיש הנחייה אישית וברורה מרב גדול לנהוג אחרת,
שאז יש סייעתא דשמייא מיוחדת, בפרט אם זה מגיע ממקום טהור שלא לשם "כבוד" וד"ל,
אני מדבר על הלך הרוח הכללי.
לאן הגענו?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה