דרוש מידע הרטבת יום ולילה בילדה בת 5.5, עזרה!!!!!

מענין אם מישהו נתקל בזה,
אצל בנים יש הרבה פעמים חור קטן מידי שגורם להרטבות ולהשפרצות וכו׳, (1 מתוך 10 ילדים סובל מזה, נפתר בניתוח הכי קטן שיכול להיות)
במסגרת מחקר שעשיתי על זה, ראיתי שיש בנות עם בעיה דומה,
יכול להיות שהאורולוג לא בדק את זה?
הייתם אצל אורולוג מומחה?
 
ילדה בת 3.5 שמלכלכת גם יכול לעזור פיזיותרפיה?
יבשה יום ולילה לגמרי
אבל מלוכלך לא שולטת בכלל.
היו פעמים בודדות שעשתה בשירותים בהמון מאמצים..
מלכלכת גם בגן...
אני ממש נואשת כבר
יכול להיות קשור לפיזיותרפיה, אבל לפני כן כדאי ללכת לרופא ילדים לבדוק את שאר ההקשרים הפיזיים.
גם לי זה נשמע עצירות כרונית, אבל אני רואה שכבר ניסיתם נורמלקס. בכל זאת, לדעתי כדאי להתעקש יותר ולחזור לרופא הילדים כמה פעמים שצריך כדי לדייק איפה הבעיה.
לגבי הרטבה, אני יודעת שפיזיותרפיסטיות רצפת אגן מתעסקות עם זה הרבה, וממילא יש להן ניסיון בתחום לזהות גם דברים שלא קשורים ישירות למה שהן עובדות עליו. אבל לגבי בריחת צואה אם זה לא קשור לשרירים, אני לא יודעת עד כמה הפיזיותרפיסטית תהיה מנוסה כדי לעזור.
 
אפשר לבקש מאורולוג ילדים הפניה למחלקת אורולוגיה ילדים בשערי צדק,
עושים שם לילדים תרגילים לחיזוק רצפת האגן (אולי ביופידבק?), אם יש צד שהבעיה היא בשרירים כדאי לנסות.
מעבר לזה מהנסיון הרב שצברתי לצערי בנושא-
אם נראה לך שעשית מה שאפשר כדאי פשוט להרפות, ייתכן שהילדה מרגישה את המתח סביב הנושא וזה מחמיר את המצב,
אם הבעיה היא בעיקר בבית ולא בגן (תודי לה' על זה, לא פשוט לקבל כל צהריים ילד רטוב ומסריח) את יכולה לקחת אותה כמה פעמים אחה"צ לשרותים בלי לעשות עסק, פשוט לתת לה יד ולקחת אותה,
מאמינה שאם תקופה היא תתרגל להיות יבשה זה יעזור לה להיגמל לחלוטין (וגם המתח שלך בנושא יפחת, וממילא...)
 
רעיון נוסף לילדה שמרטיבה:
אני קניתי בעלי אקספרס פעמון שמחברים לילדה-
קליפס אחד ללבנים שמחובר בחוט לפעמון אותו אפשר להצמיד לזרוע, זה אמור להיות נסתר שאף אחד לא רואה, וכשרק מתחיל להתרטב זה רוטט (או מצלצל לפי בחירה),
אני יודעת שיש דומים לזה הרבה- המעלה בפעמון הספציפי הזה היא שניתן לבחור מצב של רטט, כך אף אחד מסביב לא שם לב, רק הילדה.
 
קיבלתי קובץ העוסק בנושא, שווה קריאה, עושה סדר
 

קבצים מצורפים

  • מידע ויעוץ להרטבת לילה.pdf
    KB 495.4 · צפיות: 50
אצלינו גם... כל היום :(
השבוע חשבתי על רעיון חדש,
לקנות לילדה שעון אלקטרוני שעושה צפצוף קטן כל פעם שעוברת שעה [פעם היה לי כזה בתור ילדה...]
הייתי כבר בחנות המוכר נתן לי משהו אבל זה לא זה [לא מצפצף]
לשים לה על היד וכל פעם שהיא שומעת צפצוף היא צריכה ללכת
יש למישהו רעיון איפה אפשר להשיג כזה שעון?
 
רפרפתי על האשכול וראיתי שאף אחד לא אמר לך את מה שאני רוצה לומר...
היה לי אותו דבר עם הבן שלי שהיה בשעתו באותו גיל. הלכתי איתו לטיפול אחד שלושת המימדים. והעניין נפתר. שווה לנסות.
היה לי אותו בעיה עם הבת שלי הלכתי לאחת המומחיות לשלושת המימדים ועזר קדחת בצלחת...
 
אצלינו גם... כל היום :(
השבוע חשבתי על רעיון חדש,
לקנות לילדה שעון אלקטרוני שעושה צפצוף קטן כל פעם שעוברת שעה [פעם היה לי כזה בתור ילדה...]
הייתי כבר בחנות המוכר נתן לי משהו אבל זה לא זה [לא מצפצף]
לשים לה על היד וכל פעם שהיא שומעת צפצוף היא צריכה ללכת
יש למישהו רעיון איפה אפשר להשיג כזה שעון?
רעיון פצצה אני עשיתי את זה במחשב והבת שלי מעצמה רצה לשרותים
 
אצלינו גם... כל היום :(
השבוע חשבתי על רעיון חדש,
לקנות לילדה שעון אלקטרוני שעושה צפצוף קטן כל פעם שעוברת שעה [פעם היה לי כזה בתור ילדה...]
הייתי כבר בחנות המוכר נתן לי משהו אבל זה לא זה [לא מצפצף]
לשים לה על היד וכל פעם שהיא שומעת צפצוף היא צריכה ללכת
יש למישהו רעיון איפה אפשר להשיג כזה שעון?
לא מומלץ. מקסימום אפשר לעשות את זה כמה ימים. בתור הרגל, ללכת במרווחים קצרים ו/או להתרגל ללכת כשלא צריכים זה משהו שהגוף לומד, וזה כדור שלג.
גם השרירים לא מתחזקים, וגם ההתרעה הסנסורית על צורך להתפנות מגיעה מוקדם מדי, והתוצאה היא ילד שבאמת לא מסוגל להתאפק וצריך ללכת כל רגע לשירותים.
בדרך כלל ממליצים לקחת ילדים לשירותים במעברים. אפשר לבקש גם בגן להזכיר במעברים.
גם עם ההרגל הזה צריך לא להגזים, אם יש מעברים תכופים מדי אז לא בכל מעבר הולכים, ותוך זמן כלשהו צריך ללמוד לא ללכת אוטומטית במעבר אלא רק לעצור ולשים לב אם צריך. אחרת במקום ללמוד לשים לב לתחושה של הצורך להתפנות, הגוף מתרגל להתניות שהולכים בסיטואציות מסוימות בלי קשר לצורך האמיתי.
 
לא מומלץ. מקסימום אפשר לעשות את זה כמה ימים. בתור הרגל, ללכת במרווחים קצרים ו/או להתרגל ללכת כשלא צריכים זה משהו שהגוף לומד, וזה כדור שלג.
גם השרירים לא מתחזקים, וגם ההתרעה הסנסורית על צורך להתפנות מגיעה מוקדם מדי, והתוצאה היא ילד שבאמת לא מסוגל להתאפק וצריך ללכת כל רגע לשירותים.
בדרך כלל ממליצים לקחת ילדים לשירותים במעברים. אפשר לבקש גם בגן להזכיר במעברים.
גם עם ההרגל הזה צריך לא להגזים, אם יש מעברים תכופים מדי אז לא בכל מעבר הולכים, ותוך זמן כלשהו צריך ללמוד לא ללכת אוטומטית במעבר אלא רק לעצור ולשים לב אם צריך. אחרת במקום ללמוד לשים לב לתחושה של הצורך להתפנות, הגוף מתרגל להתניות שהולכים בסיטואציות מסוימות בלי קשר לצורך האמיתי.
אני מתחברת לגישה שלך ומסכימה בעיקרון, מעניין אותי מה היית אומרת לילד שלפני השינה או לפני יציאה מהבית טוען שהוא לא צריך עכשיו
מסבירים לו כמה שאפשר אבל אולי הוא קטן מדי או סתם מתעצל כשזה לא מרגיש לו דחוף
 
אני מתחברת לגישה שלך ומסכימה בעיקרון, מעניין אותי מה היית אומרת לילד שלפני השינה או לפני יציאה מהבית טוען שהוא לא צריך עכשיו
מסבירים לו כמה שאפשר אבל אולי הוא קטן מדי או סתם מתעצל כשזה לא מרגיש לו דחוף
תלוי בגיל, בשלב של הגמילה ובאורך היציאה מהבית.
לפני השינה אני כן שולחת, אלא אם כן התפנה לא מזמן.
לפני יציאה מהבית - אני משתדלת לא להפוך את זה להרגל קבוע מדי. אם יוצאים לזמן קצר (יחסית לזמן שהילד אמור להיות מסוגל להתאפק) או למקום עם שירותים זמינים, אז אני לכל היותר שואלת מי צריך להתפנות לפני היציאה.
ילדים קטנים שצריכים ללמוד לא להתעצל, ילדים שעדיין לא למדו לזהות מספיק טוב את הצורך (בין אם כי הם בשלב התחלתי או כי יש להם קושי בזה) - אותם אני כן שולחת, אבל באמת בהשתדלות לשים לב לא להפוך את זה לעניין אוטומטי אלא לשים לב במקומם מתי הם נראים שצריכים, או שהגיוני שצריכים. המטרה היא לעבור בהדרגה ממצב שבו קובעים לילד עובדה שעכשיו הוא הולך, למצב שבו עוצרים אותו מהעיסוקים שלו ומבקשים ממנו לחשוב אם הוא צריך, למצב שבו הוא מרגיש לבד ועוצר לבד.
 
ילדים קטנים שצריכים ללמוד לא להתעצל, ילדים שעדיין לא למדו לזהות מספיק טוב את הצורך (בין אם כי הם בשלב התחלתי או כי יש להם קושי בזה) - אותם אני כן שולחת,
התכוונתי לזה, שזה נכנס לסוג של וויכוח מולו
שהוא לא צריך, ומסבירים לו שעוד מעט הוא יצטרך ולא יהיה לו איפה אבל הוא לא צריך...
וחבל כי כן היה כדאי שיהיה אחראי על התחושות שלו.
אם לא מכריחים אותו הוא לא הולך. השאלה אם נכון להכריח
כשמוותרים הוא יכול לחזור רטוב אבל לא נראה שזה מלמד אותו להמשך
 
התכוונתי לזה, שזה נכנס לסוג של וויכוח מולו
שהוא לא צריך, ומסבירים לו שעוד מעט הוא יצטרך ולא יהיה לו איפה אבל הוא לא צריך...
וחבל כי כן היה כדאי שיהיה אחראי על התחושות שלו.
אם לא מכריחים אותו הוא לא הולך. השאלה אם נכון להכריח
כשמוותרים הוא יכול לחזור רטוב אבל לא נראה שזה מלמד אותו להמשך
אם הוא יכול לחזור רטוב זה אומר שהיציאה ארוכה מכדי שהוא יתאפק, אז בשלב כזה כן כדאי לשלוח להתפנות לפני היציאה.
לא כדאי להיכנס להסברים, זה לא עובד. אם את מתכוונת לשלוח אותו בכל מקרה אז אל תשאלי אם הוא צריך. פשוט קובעים עובדה, מתייחסים זה כחלק מסדר הפעולות לפני יציאה מהבית.
 
לא מומלץ. מקסימום אפשר לעשות את זה כמה ימים. בתור הרגל, ללכת במרווחים קצרים ו/או להתרגל ללכת כשלא צריכים זה משהו שהגוף לומד, וזה כדור שלג.
גם השרירים לא מתחזקים, וגם ההתרעה הסנסורית על צורך להתפנות מגיעה מוקדם מדי, והתוצאה היא ילד שבאמת לא מסוגל להתאפק וצריך ללכת כל רגע לשירותים.
בדרך כלל ממליצים לקחת ילדים לשירותים במעברים. אפשר לבקש גם בגן להזכיר במעברים.
גם עם ההרגל הזה צריך לא להגזים, אם יש מעברים תכופים מדי אז לא בכל מעבר הולכים, ותוך זמן כלשהו צריך ללמוד לא ללכת אוטומטית במעבר אלא רק לעצור ולשים לב אם צריך. אחרת במקום ללמוד לשים לב לתחושה של הצורך להתפנות, הגוף מתרגל להתניות שהולכים בסיטואציות מסוימות בלי קשר לצורך האמיתי.
היא יודעת לזהות, אין לה כח לעצור הכל באמצע, וללכת... אבל אם יהיה משהו שיזכיר לה, אולי היא כן תלך..
גם במקרה כזה, לא מומלץ?
 
לא מומלץ. מקסימום אפשר לעשות את זה כמה ימים. בתור הרגל, ללכת במרווחים קצרים ו/או להתרגל ללכת כשלא צריכים זה משהו שהגוף לומד, וזה כדור שלג.
גם השרירים לא מתחזקים, וגם ההתרעה הסנסורית על צורך להתפנות מגיעה מוקדם מדי, והתוצאה היא ילד שבאמת לא מסוגל להתאפק וצריך ללכת כל רגע לשירותים.
בדרך כלל ממליצים לקחת ילדים לשירותים במעברים. אפשר לבקש גם בגן להזכיר במעברים.
גם עם ההרגל הזה צריך לא להגזים, אם יש מעברים תכופים מדי אז לא בכל מעבר הולכים, ותוך זמן כלשהו צריך ללמוד לא ללכת אוטומטית במעבר אלא רק לעצור ולשים לב אם צריך. אחרת במקום ללמוד לשים לב לתחושה של הצורך להתפנות, הגוף מתרגל להתניות שהולכים בסיטואציות מסוימות בלי קשר לצורך האמיתי.
מה שאתם כותבים נכון לילדים רגילים, לא לילדים שכבר יש בעיות של הרטבות

היא יודעת לזהות, אין לה כח לעצור הכל באמצע, וללכת... אבל אם יהיה משהו שיזכיר לה, אולי היא כן תלך..
גם במקרה כזה, לא מומלץ?
גם במחלקת אורולוגיה ילדים בשערי צדק ההנחיה היא לקחת את הילד לשרותים במרווחי זמן קבועים, אפשר עם הזמן להגדיל את מרווח הזמן, ככל שהילד ילך לשרותים ויישאר יבש הוא מתרגל לעניין ומתרגל להתפנות רק בשרותים.
 
אצלינו גם... כל היום :(
השבוע חשבתי על רעיון חדש,
לקנות לילדה שעון אלקטרוני שעושה צפצוף קטן כל פעם שעוברת שעה [פעם היה לי כזה בתור ילדה...]
הייתי כבר בחנות המוכר נתן לי משהו אבל זה לא זה [לא מצפצף]
לשים לה על היד וכל פעם שהיא שומעת צפצוף היא צריכה ללכת
יש למישהו רעיון איפה אפשר להשיג כזה שעון?
אם את רוצה יש לי שעון יד מעורר מעלי אקספרס עם רטט, אפשר לכוון די הרבה שעונים מעוררים.
אם מעניין אותך אחפש את הקישור
 
מה שאתם כותבים נכון לילדים רגילים, לא לילדים שכבר יש בעיות של הרטבות


גם במחלקת אורולוגיה ילדים בשערי צדק ההנחיה היא לקחת את הילד לשרותים במרווחי זמן קבועים, אפשר עם הזמן להגדיל את מרווח הזמן, ככל שהילד ילך לשרותים ויישאר יבש הוא מתרגל לעניין ומתרגל להתפנות רק בשרותים.
אם יש בעיות מעבר לרגיל, כדאי שיהיה איש מקצוע מעורב בעניין.
אם במקרה ספציפי איש מקצוע מנחה לקחת במרווחים קבועים, אז אפשר להניח שזה מה שמתאים למקרה המסוים הזה, ושזה נעשה באופן כזה שלא יפתור בעיה אחת על ידי יצירה של בעיה אחרת.
 
היא יודעת לזהות, אין לה כח לעצור הכל באמצע, וללכת... אבל אם יהיה משהו שיזכיר לה, אולי היא כן תלך..
גם במקרה כזה, לא מומלץ?
אני חושבת שלא מומלץ לקחת ילדה שיש לה יכולת לזהות, ולהחזיר אותה שלב אחורה.
שיטת המעברים יותר מתאימה לדעתי.
כדאי גם לזהות מתי היא מתאפקת, ולשלוח אותה במקרה הצורך אם את רואה שזה המצב.
אפשר לעשות עבודה חינוכית על דחיית סיפוקים ועל מעברים באופן כללי. זה לא בדיוק "אין כוח", ילדים נוטים להתקשות לעזוב פעילות אחת כדי לעבור לאחרת. אפשר למשל לעזור לה קצת לרכך את המעבר - "אני רואה שאת צריכה לשירותים, בואי נניח את הבובה פה למעלה כדי שתחכה לך ואף אחד לא יגע בה עד שתחזרי." את נותנת ככה איזושהי נוסחה לאופן שבו עוזבים פעילות, עושים משהו אחר, וחוזרים.
 
אשה חכמה מאד, מנוסה בתחום
אמרה לי פעם
שלכלוך אצל ילדים שכבר נגמלו- זה רק ענין רגשי!
זהו, שהיא גמולה רק מרטוב.
מההתחלה היא לא הצליחה לעשות בשירותים מלוכלך...
כבר יותר מחצי שנה באותו המצב בלי שום שינוי
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה