דרוש מידע מה לענות לחמותי

[מנדי המקורי]

חמותי מזמינה אותנו לשבת די הרבה,
ולאחרונה ממש לא באלי להגיע ממכלול של סיבות,
משבר כלכלי, חוסר יחס ואפ' התעלמות, יש לה בת עם פיגור רציני שנדבקת אלי...
בקיצר ממש לא באלי לבוא,
איזה תשובה אני יכולה להחזיר לחמותי שאנחנו לא באים שהכי פחות יפגע בה, ושהכי פחות יעורר סימני שאלה ורחמים?


האמת שאלולי המשבר הכלכלי הייתי מתגברת ומגיעה, אבל כרגע בתקופה שלא באלי לראות אנשים.

מזדהה עם הדילמה
בהצלחה

 

[תאורת חרום]

לא הבנתי למה אתם צריכים להפסיד מזה?
תרגישו בנוח שאתם נוסעים ולא משירים את הדירה.

בפעם הראשונה שאולי זה פחות נעים, תמיד אפשר להגיד שהחלטתם ברגע האחרון לנסוע...
אח"כ בפעמים הבאות אפשר להגיד זה פחות נוח לך, ולא אוהבים לתת את הדירה.

זה בשביל התירוץ לשויגער....

 

[TGSh]

היא כל הזמן אומרת לבעלי שזה לא טוב לעשות שבת לבד והכי טוב להתארח.
וכמה אני כבר יכולה להגיד לה שבת בבית שבת בבית?

הכי בפשטות להבין שהיא מדברת מהמקום שלה
ואת מהמקום שלך .
ואת יותר טוב לך כרגע שבת בבית ולא טוב לך להתארח
תהיו מאוחדים בזה . שזה יגיע משניכם ביחד
כי אם היא מרגישה על בעלך שהוא רוצה לבוא ורק את לא . אז הלחץ לא ירד ...

 

[ח.ג.ג'.]

היא כל הזמן אומרת לבעלי שזה לא טוב לעשות שבת לבד והכי טוב להתארח.
וכמה אני כבר יכולה להגיד לה שבת בבית שבת בבית?

נשמע שבעלך צריך לעשות לה שיחה ולהבהיר לה בעדינות אך באסרטיביות שאתם קובעים לעצמכם מה טוב לכם.
זה לא סותר את זה שהיא יכולה לרצות שתבואו, יותר ממה שמתאים לכם, אבל הדיון צריך להפסיק להיות דיון דו-צדדי בשאלה מה טוב לכם, ולעבור להיות דיון בשאלה איך מאזנים בין הרצונות והצרכים שלה ושלכם. הגדרת הרצונות והצרכים היא לא חלק מהדיון, אלא כל צד קובע אותם לעצמו, הדיון הוא רק איך מסתדרים עם זה בפועל.

 

[מעשי]

דבר ראשון צריך לחלק בין הקטע של מתי להגיע להורים לבין מה להגיד,

תחשבו ביחד פעם בכמה זמן אתם כן רוצים לבוא להורים,
אחרי שהחלטתם שפעם בחודשיים לדוגמא זה בסדר, עכשיו נשאר רק הבעיה של מה להגיד, וזה כבר לא בעיה כזאת גדולה.
הרעיון שעומד מאחורי זה הוא,
שאם זה שלא יודעים מה להגיד יגרום לבוא אפי' שלא רוצים, זה מעצבן,
אבל אם יודעים שזה רק בעיה של מה להגיד, ולא משנה מה יהיה אתם לא באים,
זה גורם שחושבים ממקום יותר בריא ולא מעצבן, ויכולים להגיע לתובנות יותר טובות איך להגיד,
יכולים לצאת שניה מהסיפור ולהסתכל עליו מבחוץ, ולחשוב מה אני הייתי אומר לאחרים אם היו שואלים אותי איך להגיד.
אבל לזכור שזה רק איך להגיד, ולא ישנה את המציאות.

 

[ח.ג.ג'.]

עוד נקודה - אל תתפתי לתרץ לה תירוצים שהם לא הסיבה האמיתית. זה יחזור אליך כבומרנג.
לתירוצים יש תוקף מוגבל. אם הבעיה תיפתר או אפילו שחמותך תעשה משהו אקטיבי כדי לפתור אותה, כבר לא תהיה לך סיבה לא להגיע. או שתמציאי תירוץ חדש, אבל זה כבר באמת לא נעים. אנשים מבינים יפה מאד את המסר כשממציאים להם תירוץ אחרי תירוץ, ונעלבים בצדק. עדיף בהחלט להגיד בצורה מכובדת את הסיבה האמיתית, גם אם זו סיבה שלא כל כך נעים לשמוע.

 

[תהילה!]

אני חושבת שכדי לענות למישהו תשובה שמנוגדת לדעתו ,
צריך קודם לקבל את דעתו. להבין. לא לענות ממקום של נגד .
יש את הצד שלה. למשל: היא חתנה ילד, היא רוצה להיות יחד אתם , לראות אותם , לתת לבן ולאשתו.
זה נכון וכ"כ יפה .
ויש צד נוסף שהוא את. איפה טוב לך , איפה נח לך. ומתי .
כשאת נותנת תשובה שלילית למישהי ממקום לא מתנגד, גם אם הוא לא מקבל את זה, את תהיי יותר נינוחה ובטוחה.

 

[איטי פטיטי]

מה בעלך חושב על הסיטואציה?
כמה זמן אתם נשואים וכל כמה זמן אתם מגיעים?
בסופו של דבר זה ההורים שלו, מן הסתם הוא גם מתגעגע לשם מדי פעם...והם מתגעגעים אליו...

 

[חנה ש.]

איזה תשובה אני יכולה להחזיר לחמותי שאנחנו לא באים שהכי פחות יפגע בה

אני בעד להגיד אמת,
תגידי לה אני רוצה לעשות שבת בבית.
תורידי נוכחות לאט ובהדרגה.
חשוב קודם כל להגיד לעצמך,
אני קודם דואגת לצורך הנפשי שלי,
לחשוב ולהרגיש שזה נכון בשבילך,
ואז להעביר מסר, וגם אם את מרגישה ביקורת
להבין שכל אחד חושב אחרת וזה בסדר גמור.

 

[מקצה הארץ-:)]

יחד עם זאת, אם שייך לשתף אותם בתקופה המעיקה עליכם יכול להועיל שתבין אותך יותר. או לעדכן את חמיך בענין (אפשר ע"י בעלך) והוא ינמיך את האש מהצד השני...
והכי חשוב אם בעלך בדעה שלך או שהוא כן רוצה, ואז כל הענין נהיה מסובך ואולי באמת לא מתאים לפורום.

 

[עורכת קליפים]

לא יפה לא להגיע לשוויגער בכלל, לא חייבים כל שבועיים אבל פעם בחודש חודשיים לזוג צעיר זה כן חשוב, לדעתי.

 

[אילת פלדמן]

האמת שזו דילמה לא קלה.
אנחנו הרגלנו את ההורים שאנחנו מגיעים פחות מכולם.
למה?
כל פעם היתה "סיבה" אחרת.
פעמים נכונה ופעמים שלא.
כיום ההזמנות כבר פחתו כי מכירים אותנו..
ומרוב שאנחנו כ"כ יקרי המציאות
כשאנחנו כן באים בסוף זה יום חג לכל המשפחה..
וכולם רוצים את קירבתנו.
אפשר למכור תותים בשנים הראשונות...

אמנם, זה מאוד אינדבדואלי. יש ילדים/אין. מרחק מההורים וכדו'

תירוצימלא'ך שעולים לי כרגע -
א. קשה לארגן את המזוודות לכל הילדים בגדים, הופעות וכו'
ב. עד שמגיעים במוצ"ש הבית כבר מאוחר ועד שמתארגנים וישנים נהיה ממש מאוחר. ומחר היום מתחיל בהתאם, וחבל!
ג. עכשיו חורף הילדים מתקררים מהר.... והם אוהבים לצאת וליהנות מחוץ לבית בשבת. מתכון בטוח לשפעות.
ד. במשך השבוע להכין את ההורים כי אחד הילדים התקרר (רק אם זה נכון לא לשקר כי אם לא זה יגיע בסוף) וממילא לא שייך לצאת..
וכו' וכו' כיד ה' הטובה עלים!

לפעמים אם מסבירים תרוץ אז הצד השני יענה תשובה
דוגמא:

א. קשה לארגן את המזוודות לכל הילדים בגדים,

אני אבוא לעזור לך, תבקשי ממוטל שיעזור גם, אל תשקיעי וכו'....
לעומת אם אומרים" לא וזהו ". בצורה יפה אז אין פירצה לשכנועים....
אגב, זה נכון בכל מיני תחומים

 

[מקצה הארץ-:)]

לפעמים אם מסבירים תרוץ אז הצד השני יענה תשובה
דוגמא:

אני אבוא לעזור לך, תבקשי ממוטל שיעזור גם, אל תקיעי וכו'....
לעומת אם אומרים" לא וזהו ". בצורה יפה אז אין פירצה לשכנועים....
אגב, זה נכון בכל מיני תחומים

נכון. והסכמתי עם הדברים של

עוד נקודה - אל תתפתי לתרץ לה תירוצים שהם לא הסיבה האמיתית. זה יחזור אליך כבומרנג.
לתירוצים יש תוקף מוגבל. אם הבעיה תיפתר או אפילו שחמותך תעשה משהו אקטיבי כדי לפתור אותה, כבר לא תהיה לך סיבה לא להגיע. או שתמציאי תירוץ חדש, אבל זה כבר באמת לא נעים. אנשים מבינים יפה מאד את המסר כשממציאים להם תירוץ אחרי תירוץ, ונעלבים בצדק. עדיף בהחלט להגיד בצורה מכובדת את הסיבה האמיתית, גם אם זו סיבה שלא כל כך נעים לשמוע.

לכן כתבתי שזה גם תלוי במרחק. כי אם היא תבוא לעזור לי, היא כבר תשאר אצלנו שבת..
ואדרבה, יותר מתאים לנו שיבואו הם להתארח אצלנו מאשר לארגן גדוד שלם ולנסוע לשם. והרבה אנחנו מציעים את זה.
אבל להגיד לא! כזה נחרץ כל פעם זה לא נעים באוזן..
סה"כ אני בעד ללכת וזה כיף אבל לפעמים לא.

 

[אין עוד מלבדו"]

אני ממליצה לא לתת סיבות ותירוצים
כי יוכלו להתווכח איתכם על זה לספר שבגלל זה אתם לא באים
תגידו שהכי נח לכם בבית וזהו
כן להתגבר וכן לבוא פעם בחודשיים לפחות

 

[אסתריקה הלר]

מה הבעיה להגיד שקשה לי בשבת עם פלונית (הבת עם פיגור) לכאו' זה פשוט וקל
תמיד אני חושב על מי שפותח כאלו אשכולות "רבש"ע מה עובר לו בראש..... וכי מכאן תבוא הישועה...... וגם אם נניח שיש פה אנשים חכמים.... ויש פה... הרי כל אחד המצב אצלו בבית שונה, היחסים, המוסכמות, המקרים בעבר, הקשר עם הבן הזה וכו' וכ' וכו'...אתמהה

זה רעיון ממש לא טוב בעיניי

מספיק קשה להורים לגדל ילדה מאתגרת, עכשיו שיחשבו גם שבגללה הם מפסידים אורחים? וגם יחשבו על הכלה שאינה מתחשבת, כי באמת אפשר לצפות מאישה בוגרת להירתם מעבר במצבים מיוחדים

בקיצור בעיני זה פתרון על הפנים

ולגבי התמיהה שלך, תתפלא, אבל לא פעם ולא פעמיים שאלתי פה שאלות בסגנון וקיבלתי מענה ופתרונות מעניינים ומועילים, שמחה מאוד על הפלטפורמה הזאת שעוזרת לכולנו

 

[ח.ג.ג'.]

אבל להגיד לא! כזה נחרץ כל פעם זה לא נעים באוזן..

"לא" יכול להיות גם נחרץ וגם מכובד ונעים. בלי סימן קריאה אבל גם לא פתוח למשא ומתן או דיונים על סיבות.
אבל יש פה נקודה נוספת שהיא ה"כל פעם". יש את ההתנהלות הנקודתית מול הזמנה לשבת מסוימת, ויש את ההתנהלות הכללית מול הפער ברצונות.
בהרבה מקרים, זה יהיה לא נכון לטפל בבעיית הפער בתדירות הרצויה על ידי סדרה של סירובים נקודתיים.
יש משפחות שזה יעבוד בהן. בעיקר כאלו שבהן הפערים לא גדולים מדי ואין התנגדות מצד ההורים להורדת התדירות. פשוט באופן טבעי מתחילים לסנן חלק מההזמנות, והתדירות יורדת בלי דרמות.
אבל כשזה לא המצב, כשכל סירוב הוא אישיו בפני עצמו, או גורם להזמנה הבאה להיות לוחצת יותר, או שההורים לא מבינים את הרמז ו/או לא מקבלים את זה שהילדים רוצים להוריד תדירות - אז לא יעזור לסרב שוב ושוב. זה אותו אפקט כמו לתרץ תירוצים. צריך לדון באופן ישיר גם על התמונה הגדולה, ולהגיד בפירוש שרוצים להפחית תדירות במקום לרמוז את זה על ידי סירובים חוזרים.

 

[ח.ג.ג'.]

זה רעיון ממש לא טוב בעיניי

מספיק קשה להורים לגדל ילדה מאתגרת, עכשיו שיחשבו גם שבגללה הם מפסידים אורחים? וגם יחשבו על הכלה שאינה מתחשבת, כי באמת אפשר לצפות מאישה בוגרת להירתם מעבר במצבים מיוחדים

בקיצור בעיני זה פתרון על הפנים

זו נקודה עדינה.
לפעמים הדבר הנכון הוא לסבול בשקט. לפעמים הדבר הנכון הוא להגיד את האמת - שקשה עם הילדה הזו.
לא לכל אחד מתאים להירתם עבור כל מצב. לפעמים עדיף להודות בזה מאשר לסבול כי "אמורים" ואז להתפוצץ. זה גם עניין של תדירות, וזה גם חלק ממכלול של כל האירוח (פותחת השרשור מנתה גם קשיים שלא קשורים למשפחת הבעל, וגם את הגיסה, אבל גם חוסר יחס).
יתכן גם שיש מה לעשות כדי להוריד מהקושי ולהפחית קצת את ההידבקות של הבת לכלה. אם היא לא תגיד שמפריע לה, זה לא יקרה.

 

[גימפעל]

חיפשתי תגובה אחת שתטען שאולי בכלל החמות צודקת ולא מצאתי,

אבל סתם כך חסר הרבה מידע על הסיפור כאן,
אולי הם זו"צ חודש מהחתונה או שבכלל הם משפחה ברוכת ילדים שחמות מזמינה אותם,
אולי הם גרים באותה שכונה של החמות או שאולי הם צריכים להגיע מהנגב או מהגליל ב3 אוטובוסים.

 

[קריצת עין]

למה צריך לשקר? למה צריכים לחפש תירוצים? אפשר לחיות עם האמת!!!אין שום בעיה לסרב לבוא בלי שום סיבה....מה היא יכולה לחשוב ? כלום.... זה יהיה לה קשה ואולי מלחיץ אבל זה ממש לא ענייניך!!! גם לך קשה בתקופה הזאת....את לא משועבדת לאף אחד ....אם יש לזה סיבה מוצדקת את לא מגיעה !!!!!

 

[97531]

בהרבה מקרים, זה יהיה לא נכון לטפל בבעיית הפער בתדירות הרצויה על ידי סדרה של סירובים נקודתיים.

בדיוק זה הנקודה
סירוב בפעם הראושנה איך שהוא מסתדר לה
פעם שניה אסור לסרב אין כזה דבר ואם נסרב
אז כל המשפחה כולל כולם גיסים גיסות, אחים אחיות, ישמעו מפיה את הנורא והיום
שהיא דואגת ממש לבן שלה, שהכלה משאירה בבית את הבן שלה ו2 נכדים.
ודמיונות שבטח הכלה בדיכאון, ושהבן שלה סובל..
אוי ואבוי זה לא לפי הספר.
זה לא נכון כמובן בעלי לא סובל.

אגב לא היינו אצלה 3 שבועות, וזה ברור שהשבת הקרובה אנחנו אצלה, היא רק תתקשר לוודא לא לשאול כן?