הנושאים החמים
איזה יום יפה
משתמש צעיר
- הוסף לסימניות
- #1
יוצא לי לנסוע הרבה באוטובוסים בשעות חזרת ילדינו היקרים שיחיו מתלמודי התורה ותופעת פריקת המרץ והשובבות של הילדים על נהגי האטובוס והמבקרים לפעמים ממש מזעזעת אותי הם פותחים דלתות בכח, מוציאים מפח חרום, שוברים כסאות מרעישים בעוצמה לא הגיונית מטרידים את הנהג בלי סוף וכשמגיע מבקר -בכלל החגיגה רק מתחילה... המבקרים ממש יוצאים מדעתם לפעמים ובצדק. והציבור? לעיתים מצקצק בלשונו, לעיתים צוחק ולרב מתעלם ואני לא מגיעה להעיר לציבור הנוסעים כי אני חלק מהם ומובן שב"א תמים שנוסע בתחבורה ציבורית אחרי יום עמוס לעייפה לא מעוניין לפתוח זירה עם קבוצת נערים מלאת עיזוז וחוצפה... אבל ריבוי והישנות המקרים מצריך לדעתי פיתרון -אולי יותר שיח עפ הילדים על העניין במוסדות החינוך ובבית ע"י ההורים יש הרגשה שלפעמים הילדים התאפקו כל היום לשמור על עצמם (בתקווה 
) וכשמסתיים יום הלימודים פורקים הכל על הנהגים, המבקרים וכל הבא ליד... רק מעוררת את ההורים והצוות החינוכי כי ההורים לפעמים לא חולמים מה הבן היקיר שלהם עולל בדרכו הביתה וגם אם הם מודעים נראה לי שיש להורים מחשבה כזו שחבל לבזבז את הכוחות מול הילד בשביל נהג אוטובוס שלא מוכר משום צומת בחיים... ויש מספיק על מה לחנך אבל לדעתי חינוך אמיתי הוא חף מאינטרסים... בתקווה להבנה ובמלוא ההערכה להורים האכפתיים שמשקיעים מיטב כוחם למען הדור הבא של עמ"י
) וכשמסתיים יום הלימודים פורקים הכל על הנהגים, המבקרים וכל הבא ליד... רק מעוררת את ההורים והצוות החינוכי כי ההורים לפעמים לא חולמים מה הבן היקיר שלהם עולל בדרכו הביתה וגם אם הם מודעים נראה לי שיש להורים מחשבה כזו שחבל לבזבז את הכוחות מול הילד בשביל נהג אוטובוס שלא מוכר משום צומת בחיים... ויש מספיק על מה לחנך אבל לדעתי חינוך אמיתי הוא חף מאינטרסים... בתקווה להבנה ובמלוא ההערכה להורים האכפתיים שמשקיעים מיטב כוחם למען הדור הבא של עמ"י
