היום התפרסמה כתבה בכלכליסט על כביכול זיופי חרדים במעונות בשנים עברו שלא היה סנכרון עם ביטוח לאומי וההוכחה הנצחת שלהם היא שאחוזי הדחיה של הדרגות קפץ מ 28% ל 55% לכאורה מדובר בקשקוש מקושקש מחמת חוסר ידע במקרה הטוב הרי כולנו יודעים שלכאורה לפחות 30% מהמגישים עדיין תקועים עם דרגה 12 (כלומר נדחתה בקשתם) וכן טונות של ערעורים על גובה הדרגה בגלל איזה הערת חשב שעדיין לא טופלה וכו' הרי לא יתכן בעולם ש 55% מהילדים במעונות הם בלי שום דרגה בכלל זה נתון לא הגיוני בעליל (מי שלא זכאי לדרגה שולח לפרטי...) ולא זו בלבד שמתעמרים בהורים ולא מאשרים את בקשתם שמגיעה להם על פי דין אלא אחר כך מוציאים החוצה נתונים שהוכפל האחוזים שנדחתה בקשתם היש חוצפה גדולה מזו?????
הונאה במעונות היום: כיצד שיטה פשוטה חסכה למדינה חצי מיליארד שקל וחשפה אמת כואבת
מה קורה כשאור השמש של שקיפות נופל על מערכת שהורגלת לחשיכה? השנה, משרד העבודה והחשב הכללי במשרד האוצר הוכיחו שזה בדיוק מה שדרוש כדי לחשוף מנגנון הונאה רחב היקף בהנחות למעונות היום. עד השנה, הורים יכלו להגיש תלושי שכר כדי לקבל הנחות במעונות היום, הנחות שיכולות להגיע עד 2,300 שקל בחודש למשפחה. הבעיה? קל מאוד לזייף תלושי שכר. וכך, במשך שנים, תלושי שכר מזויפים שימשו כמפתח לכספי ציבור.
שיטת ההונאה: פשוטה ומתוחכמת בעת ובעונה אחת. היא התבססה על דיווחי שכר נמוכים בתלושים שהוגשו, בעוד בפועל דווחו סכומים גבוהים יותר לביטוח הלאומי. ברגע שהמדינה סינכרנה את המערכות והצליבה בין תלושי השכר לביטוח הלאומי, נחשפה התמונה האמיתית:
שיעור הבקשות
שנדחו כמעט הוכפל, מ-28% ל-55%. שיעור מקבלי ההנחות המקסימליות צנח מ-39% ל-22%.
מספר הבקשות להנחות שנדחו זינק מ-38 אלף ל-70 אלף, עלייה של 84%!
חיסכון של כחצי מיליארד שקל, מתוך תקציב כולל של 1.2 מיליארד שקל.
הנתונים המדהימים הללו מלמדים שללא הצלבת המידע, המדינה הייתה ממשיכה לשלם מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור עבור הנחות שלא באמת מגיעות למבקשים.
אבל כאן לא נגמר הסיפור.
34% מהמשפחות החרדיות בישראל שולחות את ילדיהן למעונות היום, פי 2.5 מחלקן באוכלוסייה. ויותר מזה: 83% מהמשפחות החרדיות זכו להנחות, בהשוואה ל-53% בלבד מהיהודים הלא-חרדים ו-47% מהמשפחות הערביות. ההנחה הממוצעת למשפחה חרדית עמדה על 2,200 שקל, בעוד שמשפחות לא-חרדיות זכו בממוצע ל-1,500 שקל בלבד.
הפערים האלו מעלים שאלות נוקבות:
כיצד הפכה ההונאה לנורמה מקובלת בחלק מהחברה החרדית?
האם נכון להמשיך במודל סבסוד שמפלה אוכלוסיות אחרות, במיוחד כאשר מתגלים דפוסי הונאה כה מובהקים?
מה האחריות של המדינה ביצירת מערכת שאפשרה לתרבות ההונאה הזו להתפתח?
המסקנה המוחצת:
כאשר המדינה מפסיקה להיות "פרייארית", כולנו מרוויחים. מהלך טכנולוגי פשוט, שקוף ואפקטיבי חסך לנו לא פחות מחצי מיליארד שקל בשנה. הגיע הזמן להרחיב את המהלך לכל תחומי התמיכה הממשלתיים. אין שום סיבה שכספי ציבור ימשיכו לממן הונאה ורמאות.
שקיפות היא לא בחירה, היא תנאי יסוד לחברה מתוקנת.
למאמר המלא: שחר אילן, כלכליסט
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/ryq4vlf91e