הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
'סוף סוף אני פוגשת אותך', חייכתי לעצמי
היא יורדת מהאוטובוס , קו 365 מבני ברק.
אה, בטח היא באה לבקר את חמותה
הסריג שלה מוכר לי, פסים כחול- לבן, שיין.
ילד בן 3 נותן יד לעגלה. בוגבו יד שניה. התינוקת שבתוכה מיבבת,
נו ברור , היא מתעוררת לה בלילה כל שעתיים , רחמים.
הצליעה הקלה שלה נשארה, מזכרת מהמדרכה השבורה מתחת לבית שלה. כואב.
אבל לפחות נראה שהתיק שהיא הזמינה הגיע ממש טוב .סוף סוף השקעה שהשתלמה לה.
היא פונה לסמטה הימנית , לחנות ילדודרס,
בטח להחזיר את השמלה שהוציאה צ'יפים לפני שבועיים.
ממקום מושבי בתחנה אני רואה אותה עונה לטלפון בתנועות ידיים סוערות.
זו הגיסה שחוזרת אליה עם תשובה לגבי הנופש המתוכנן...
אני לא קרובה מספיק כדי לשמוע את האקשן.
לא נורא נתעדכן אח"כ.
היא חוזרת אחרי 5 דקות, מתיישבת ליידי .
ריח של כביסה נישא איתה- זה שבניחוח אביב .הריח שהיא הכי אוהבת.
הילד עם הפאות המסודרות, מתיישב ליידה , דוקא הנעליים נראות בסדר , לא השתפשפו מידי.
היא קצת מגזימה
מהתיק היא מוציאה לחמניות פיצה (מכינה במוצ"ש ומקפיאה)
לעצמה, רק פריכיה.
יפה לה , היא מחזיקה מעמד עם ה-ללא גלוטן.
האוטובוס שלי הגיע סוף סוף.
היא פונה אליי: לאן הוא מגיע?
"לא לכיוון שלך." נפלט לי
היא מקמטת מצח.
"את מכירה אותי?"
הו .אין לך מושג עד כמה.
הנהג סגר את הדלתות. המבט ההמום שלה אומר הכל.
ברוכה הבאה למועדון הנאיביות!
הכניסה חופשית, המחיר - הפרטיות שלך.
רק להעלות
מודעות מודעות מודעות.
ושימת לב.
גם ברשת מסוננת צריך להזהר.
היא יורדת מהאוטובוס , קו 365 מבני ברק.
אה, בטח היא באה לבקר את חמותה
הסריג שלה מוכר לי, פסים כחול- לבן, שיין.
ילד בן 3 נותן יד לעגלה. בוגבו יד שניה. התינוקת שבתוכה מיבבת,
נו ברור , היא מתעוררת לה בלילה כל שעתיים , רחמים.
הצליעה הקלה שלה נשארה, מזכרת מהמדרכה השבורה מתחת לבית שלה. כואב.
אבל לפחות נראה שהתיק שהיא הזמינה הגיע ממש טוב .סוף סוף השקעה שהשתלמה לה.
היא פונה לסמטה הימנית , לחנות ילדודרס,
בטח להחזיר את השמלה שהוציאה צ'יפים לפני שבועיים.
ממקום מושבי בתחנה אני רואה אותה עונה לטלפון בתנועות ידיים סוערות.
זו הגיסה שחוזרת אליה עם תשובה לגבי הנופש המתוכנן...
אני לא קרובה מספיק כדי לשמוע את האקשן.
לא נורא נתעדכן אח"כ.
היא חוזרת אחרי 5 דקות, מתיישבת ליידי .
ריח של כביסה נישא איתה- זה שבניחוח אביב .הריח שהיא הכי אוהבת.
הילד עם הפאות המסודרות, מתיישב ליידה , דוקא הנעליים נראות בסדר , לא השתפשפו מידי.
היא קצת מגזימה
מהתיק היא מוציאה לחמניות פיצה (מכינה במוצ"ש ומקפיאה)
לעצמה, רק פריכיה.
יפה לה , היא מחזיקה מעמד עם ה-ללא גלוטן.
האוטובוס שלי הגיע סוף סוף.
היא פונה אליי: לאן הוא מגיע?
"לא לכיוון שלך." נפלט לי
היא מקמטת מצח.
"את מכירה אותי?"
הו .אין לך מושג עד כמה.
הנהג סגר את הדלתות. המבט ההמום שלה אומר הכל.
ברוכה הבאה למועדון הנאיביות!
הכניסה חופשית, המחיר - הפרטיות שלך.
רק להעלות
מודעות מודעות מודעות.
ושימת לב.
גם ברשת מסוננת צריך להזהר.
