דרוש מידע אחים בלי מריבות . יש דבר כזה?

[צוות לגדל]

לצורך פרויקט מיוחד בנושא החשוב על זה,
נשמח לשיתופים בנושא מריבות בין אחים.
דווקא מהחוויות שלכם, לא מפי המומחים.

רבתם בתור אחים? מה הגורם למריבות? מה הרמה של המריבות וכמה זמן נמשך ריב כזה?
מי עשה שם סדר? אתם? ההורים?
אם אתם לא מכירים את המציאות הזו, שתפו מה לדעתכם הגורם להיותכם "אחים בלי מריבות".
וגפ- מה ההגדרה של "מריבות" בעינכם?
תודה לכל שיתוף.

 

[עסקי נדלן]

אני לא רב עם אחים שלי וגם לא רבנו.
גם הבנים שלי לא רבים ביניהם. (למיטב ידיעתי)
מה המתכון לא לריב ? שאלה מוזרה לדעתי. בקיצור לא הבנתי את השאלה.
למה שמישהו ירצה לריב עם אחים שלו ?

 

[המיינסטרימית]

אני לא רב עם אחים שלי וגם לא רבנו.
גם הבנים שלי לא רבים ביניהם. (למיטב ידיעתי)
מה המתכון לא לריב ? שאלה מוזרה לדעתי. בקיצור לא הבנתי את השאלה.
למה שמישהו ירצה לריב עם אחים שלו ?

הכוונה בילדות
בחיים לא רבתם בתור ילדים?
מה אתם בובות?

 

[-רות-]

אני רבתי עם אחים שלי בילדות ובנערות, היום יש לנו קשר מצוין ממש, מדברת איתם המון
לאחרונה דיברתי עם חברה והיא אמרה שהיא אף פעם לא רבה עם אחים שלה
ישר שאלתי אותה מה היום, היא אמרה - קשר בסדר, נפגשים מדי פעם...
מסקנה אישית שלי - מריבות הן סימן לקשר, צריך אמנם לחנך את הילדים וכולי, אבל מי שלא רב בכלל - גם לא חבר של האחים שלו...

 

[עץ יפה]

אני רבתי עם אח שלי שנים (בעיקר מהבר מצוה עד החתונה)
עד שגדלנו והתבגרנו
והיום אנחנו החברים הכי טובים ב"ה

 

[עסקי נדלן]

הכוונה בילדות
בחיים לא רבתם בתור ילדים?
מה אתם בובות?

כנראה רבנו פה ושם כמו שילדים קטנים רבים, אבל אני לא זוכר איזה מריבה רצינית.

 

[מקסי מיקס]

הגורם למריבות לדעתי לרוב זה 'קנאה'
זוכרת את אחי מעלי מציק לי המון כי הרגיש שמחשיבים אותי יותר (נטו הרגשת נחיתות שלו)
וגם אני רואה היום את הגדול שלי בן 3.5 מציק לקטנה לרוב מקנאה כי רוצה משהו שיש לה או שהיא תפסה, או סתם משיעמום/ עייפות

 

[חיים פרוג]

לדעתי כמו שכתבו פה, מריבות קטנות ויומיומיות מעידות על קשר קרוב והן נורמליות
לדעתי- ההורים צריכים לשים לב שלא מגיע למקומות של הרמת ידיים, הפלה, ההעלבה, הקטנה וכד'
וגם לתווך ולפעמים לעזור לרדת מהעץ
לא לפתוח 'בית משפט' של מי התחיל ולמה, לפחות לא בגיל הצעיר

 

[יחד עם הקב"ה ננצח]

עצרתי את הילדים שלי שרבו מכות ברמה של כמעט סכנת חיים והם מסתכלים עלי המומים ושואלים:למה הפרעת לנו לשחק?

 

[שלא עשני גוי]

מריבות של ילדים הן הרבה פעמים כדי לקבל יחס מההורים
וזה יחס שלילי
לכן צריך להתמקד ביחס החיובי מצד ההורים והרבה פעמים להעלים עין בטח במריבות קטנות וטיפשיות

 

[ניק 88435]

עצרתי את הילדים שלי שרבו מכות ברמה של כמעט סכנת חיים והם מסתכלים עלי המומים ושואלים:למה הפרעת לנו לשחק?

כנראה תעסוקה נחמדה…

 

[mklj]

על מריבות על משחקים וכו' אני אומרת לילדים- אתם גדולים ויכולים להסתדר (הם קטנים) אבל מיד שאני אומרת הם מוצאים פתרון.
כמובן לא מאפשרת שיהיה ניצול. אבל מכות כתוצאה מויכוח על משחק- הם מסדרים ביניהם מצוין.

 

[miri.]

האחות היחידה שיש לי איתה קשר טוב היום זה האחות שרבה איתי הכי הרבה בילדות...

 

[כובע הנזיר]

מספרת לילדים (ולעצמי) את המעשה שקראתי כאן בפרוג באחד הדיונים האינסופיים בנושא:
היה היו אחים שאף פעם לא רבו. Long story short, הם גילו שהם לא אחים

מצאתי שיש לזה השפעה ממתנת ומרגיעה גם עלי וגם על הרבים.

מקפידה להגיד להם שמריבות אחים זה מאוד נורמלי ובריא, רק לשמור על גבולות של כמות ואיכות...

 

[-רות-]

מעניין אותי אם זה אצל כל המשפחות ככה
אבל במבט לאחור אני יכולה לומר שרוב המריבות אצלינו בבית היו עם "תפקידים קבועים"
היו את אלו שתמיד התחילו מכות, היו את אלו שתמיד העליבו, היה את הנעלב והבוכה הקבוע, היה את המחנך הסידרתי, ואת זה שתמיד פרש באמצע המשחק והרגיז את כולם (כי לא רצה להפסיד)...
אם נהיה כנים - גם מבחינת ההורים שלי איכשהו נהיה קבוע מי התחיל ומי הקרבן, מי הרביץ ומי עיצבן...
זה בעצם נהיה תסריט שחוזר על עצמו כל כמה ימים
גם אצלכם המריבה היא תסריט חוזר?

 

[(:1234]

לדעתי בית בלי מריבות זה לא תקין...
השאלה הוא סגנון המריבות

גם אצלכם המריבה היא תסריט חוזר?

אצלנו בהחלט...
וגם יש הבדל מאד גדול בין מריבות של בנים לבנות, אני לדוגמא בתור ילדה גדלתי בבית של בנים, וגם רבתי כמו בן, כי אחרת אין סיכוי לשרוד
שזה אומר מכות, משיכות בשיער (לי) צביטות וכו' וכו'...
עכשיו אצל ההורים שלי זה בית של בנות, שרבות כמו בנות- אמא היא עשתה לי/ נגעה לי/ לקחה לי/הסתכלה עלי... (כמובן בקול יללני להחריד)

 

[מציאותית]

לצורך פרויקט מיוחד בנושא החשוב על זה,
נשמח לשיתופים בנושא מריבות בין אחים.
דווקא מהחוויות שלכם, לא מפי המומחים.

רבתם בתור אחים? מה הגורם למריבות? מה הרמה של המריבות וכמה זמן נמשך ריב כזה?
מי עשה שם סדר? אתם? ההורים?
אם אתם לא מכירים את המציאות הזו, שתפו מה לדעתכם הגורם להיותכם "אחים בלי מריבות".
וגפ- מה ההגדרה של "מריבות" בעינכם?
תודה לכל שיתוף.

למה בעצם ילדים מרביצים לאחים שלהם?

כי מתחת לריב יש רגש.
ולא תמיד הם יודעים להגיד את זה במילים.

ילדים לא קמים בבוקר עם רצון להרביץ לאח שלהם.

לפעמים זה קורה כשהילד מרגיש שההורה “נוטה” יותר לאח השני.
לפעמים זה רגש של תחרות, של קנאה, של חוסר צדק.
ולפעמים זה פשוט קושי שלא קיבל מקום.

הם לא תמיד יודעים להסביר את זה.
אז הם מתנהגים את זה.

ואז, כשאנחנו מגיבים בכעס, או מענישים זה אולי עוצר את ההתנהגות לרגע.
אבל הרגש לא נעלם…
הוא פשוט שוקע שיתפרץ שוב.

מה כן אפשר לעשות?
לראות מתחת לפני השטח.
להגיב לא רק למה שקרה אלא למה שהוביל לזה.

במקום רק לומר “לא מרביצים”, נשאל:
מה קרה שם? מה הילד שלי הרגיש? מה הוא ניסה לומר לי בלי מילים?
ואם נמהר “לשפוט” או נגיד “אתה תמיד עושה לו את זה” או “אתה האח הגדול, תוותר!”
אנחנו עלולים לחזק את תחושת הנטישה של אחד מהם.

ואז, במקום להרגיע את הריב אנחנו מעמיקים אותו.

החוכמה ההורית היא לא למהר לשפוט.
חשוב לראות את הילד הפגוע בלי לפסול את האח שלו.

כי הורים הם לא שופטים.
אנחנו באים להיות מתווכים ומלמדים

(עדי דניאל)

 

[Ayala10]

משפט שפעם שמעתי "אחים שלא רבים הם לא אחים"... (משהו כזה).
אנחנו רבנו המון, ברוך ה' היום אנחנו בקשר מצוין.

 

[יאיר צ]

לפי סגנון ההודעות פה, אני ממש בעד מלחמת אחים

 

[Sped]

הכרתי משפחה שלא רבו, אלא דאגו מאוד, מאוד לטובת השני.
זה היה משפחה במצוקה (מחלה רציני שגילו פתאום אצל הבחור למשפחה ברוכת ילדים.
האמא היתה בבי"ח איתו כמעט כל הזמן לחודשים האלו והילדים באו לבקר אותה.
זה היה כ"כ עצוב לראות הדאגה אחד לשני - ממש הייתי בוכה אח"כ.