ביקורת מהו מודל חתונות הילדים האולטימטיבי? והאם השינוי הוא בר ביצוע?!

[מפקחת]

לדעתי,
ולפי מחשבון ריבית שריבית,
אנשים חכמים שמתחילים לחסוך עכשיו
צריכים לכוון את ההשקעה לטובת חתונות הנכדים
לא הילדים
(להם באמת לא יהיו אחוזי רווח משמעותיים)

כתבתי באשכול אחר שאת החיסכון שלי אני לא פותחת בחתונות הילדים וההלם היה גבוה.
צריך לצאת מהמשוואה שחיסכון = חתונות ילדים.
אנחנו לא מספיק עשירים בשביל להשקיע לטווח קצר.

תראו דוגמא:
השקעה לטובת חתונות הילדים
צפה בקובץ המצורף 2019901

השקעה לטובת חתונות הנכדים
צפה בקובץ המצורף 2019906

א. שימו לב לפער בין שורת ההשקעה לשורת הרווח בכל אחד מהחסכונות
ב. השקעה לטובת הנכדים לא כוללת את הסכום הנוסף אותו ישקיעו הילדים לטובת הנכדים.

טכנית- צודק. אבל לא ממליצה באופן אישי לעבור למודל של חיתון נכדים. להיפך, כל אחד מממן את החתונה של עצמו

 

[עוגת בוקר]

טכנית- צודק. אבל לא ממליצה באופן אישי לעבור למודל של חיתון נכדים. להיפך, כל אחד מממן את החתונה של עצמו

בינתיים כל הורה מממן בממוצע 7--8 חתונות.

 

[עיר שהיא עולם]

חייבים לצאת מהתפיסה הזאת שצריך לתת לדירה לכל ילד.
חצי ריהוט, חצי שכירות ושלום על ישראל!

 

[בטח בהשם]

חצי ריהוט, חצי שכירות ושלום על ישראל!

למה
אם ההורים רוצים לתת מה הבעיה?
לא חייב ולא צריכים
רוצים
מה שצריך זה שינוי בתפיסה

 

[עיר שהיא עולם]

למה
אם ההורים רוצים לתת מה הבעיה?
לא חייב ולא צריכים
רוצים
מה שצריך זה שינוי בתפיסה

אבל זאת בדיוק הבעיה
שיש אנשים שנותנים הרבה
ואז זה הפך לנורמה מקובלת
וגם אלו שאין להם חייבים לתת.
לפעמים אני מקנאה בחסידים שלא מתחייבים לדירות
(ילדיי עדיין קטנים ואני לא בגיל של לחתן...)

 

[השקעות R הון]

למה
אם ההורים רוצים לתת מה הבעיה?
לא חייב ולא צריכים
רוצים
מה שצריך זה שינוי בתפיסה

אכן יש רבים שרוצים לתת אלו שיכולים.
אבל העיוות הוא שאנשים שלא יכולים נאלצים לתת כמו היו גבירי העיירה.

מידי יום מתקשרים אלי אברכים השקועים בלימוד
שהטרדה לחיתון ילדיהם אופפת אותם והורסת להם את החיים והם נוטים לקחת סיכון שגדול עליהם.
לטעמי זהו עיוות בלתי נתפס
שאם נתעורר ממנו יום אחד
לא נגמור לצחוק ולבכות.

 

[מפקחת]

אנחנו נמנים על הציבור החסידי.לא חיתנו ילדים עדין על אף שהם מתקרבים לגיל. וכן, יש לנו מספר נכסים להשקעה- שעדין לא משלמים את עצמם ומשלמים משכנתא מטורפת.
דעתי האישית, לתת לכל ילד סכום מינימלי שמקובל ולאחר מספר שנים כשהדירות יתחילו להרויח לתת לכל ילד סכום לעזרה בקניית דירה. נראה לי שכך הילדים גם לומדים לבנות את עצמם ולהתנהל כלכלית וגם אחר כך מעריכים יותר כשמקבלים במתנה. נחיה ונראה. יתכן וכשיתחילו שידוכים נחשוב אחרת.

 

[קצרה]

אכן יש רבים שרוצים לתת אלו שיכולים.
אבל העיוות הוא שאנשים שלא יכולים נאלצים לתת כמו היו גבירי העיירה.

מידי יום מתקשרים אלי אברכים השקועים בלימוד
שהטרדה לחיתון ילדיהם אופפת אותם והורסת להם את החיים והם נוטים לקחת סיכון שגדול עליהם.
לטעמי זהו עיוות בלתי נתפס
שאם נתעורר ממנו יום אחד
לא נגמור לצחוק ולבכות.

היה על זה דיון טעון שנמחק.
לטעמי אף אחד לא נאלץ לתת כמו היה גביר העיירה

אלא אם כן הוא חושב שהוא יכול כמו גביר העיירה לקבל את העילוי של הישיבה. את הבחור מהטופ 10.

כמו שאף אחד לא נאלץ לקנות בוגבו וסטים תואמים לילדים - אפילו אם קשה לו בכיס והוא לוקח הלוואות
אלא בוחר להיות "כמו כולם" בסביבתו.
בוגבו וסטים זה התופעה "בקטן". חתן כמו של גבירים זו בדיוק אותה תופעה "בענק".

 

[השקעות R הון]

היה על זה דיון טעון שנמחק.
לטעמי אף אחד לא נאלץ לתת כמו היה גביר העיירה

אלא אם כן הוא חושב שהוא יכול כמו גביר העיירה לקבל את העילוי של הישיבה. את הבחור מהטופ 10.

כמו שאף אחד לא נאלץ לקנות בוגבו וסטים תואמים לילדים - אפילו אם קשה לו בכיס והוא לוקח הלוואות
אלא בוחר להיות "כמו כולם" בסביבתו.
בוגבו וסטים זה התופעה "בקטן". חתן כמו של גבירים זו בדיוק אותה תופעה "בענק".

גם זה נכון.
וזה לא סותר למה שכתבתי
מי שיש לו ילדים בגיל או שמתעסק בתחום השידוכים מבין היטב את כוונתי.

 

[דף גמרא]

זה הבעיה, יהיה פערים מטורפים בין האברכים ההייטקיסטים [אשתו כגופו], שיכולים להניח 5000-10000 בצד, לבין שאר האברכים.

וגם מי שמניח 5K-10K אולי יוכל לתת לילדיו דירות (בהתחשב בכך שמן הסתם בעוד 20 שנה דירות באיזורים החרדיים במרכז יתחילו בכ-3M ובעוד 40 שנה הם יתחילו ככל הנראה בכ-4M), וזה כמובן בהנחה ששוק ההון לא יאכזב ויתן לכה"פ כפי הממוצע, ושהמשקיעים לא יעשו טעויות.

כסף לפינוקים, כנראה לא ישאר הרבה (אני מניח שרוב ההורים שיש להם כסף בצד, מעדיפים לסדר דירה לילדים שלהם מאשר להתפנק במותרות שהם לא הורגלו בהם - בלי קשר לנורמות המקובלות שיהיו או לא יהיו באותה התקופה).

מה שכן
אלו שהתחילו לעבוד בגיל צעיר וצברו פנסיה בתנאים טובים שהושקעה במסלול מנייתי, בהנחה ששוק ההון יתנהג ב50 שנה הקרובות פחות או יותר כפי שהתנהג בעבר, יוכלו בגיל פרישה לקבל קצבה גדולה משמעותית (ולעיתים פי כמה!!!) מהמשכורת שאותה הם היו רגילים לקבל בצעירותם.

 

[השקעות R הון]

היום בציבור הליטאי לתת 500,000 פלוס מינוס, זה דרישת סף של בחור ממוצע בישיבה טובה,

לטעמי זה לא מדויק.
אבל איך שלא יהיה
עצם השיח הזה שמדברים על כסף בתחילת הצעה שידוך
מראה את עומק הסילוף.
משפטים כמו "אני עכשיו מתחיל אני שומע רק הצעות מ600 ומעלה, בעתיד אם לא אתארס אולי אתפשר"...
ועוד משפטים הזויים בסגנון כזה
שלא יאמן שנאמרים בלי להתבייש
אמירות המושתתות על תהום תפיסתי שקשה לאמוד את עומקו.
אמירות שעוצמות עיניים מכך שהורים אוהבים את ילדיהם ורוצים לתת להם כל מה שהם יכולים. אין צורך להכריח אותם ואין צורך להסביר להם כמה זה חשוב.
ובעיקר זה עוצם עיניים מההבנה שנישואין זה לא כסף וכסף הוא לא תחליף לנישואין.
אלו הבנות פשוטות שכל מי שיש לו ילד מבין אותם וכל מי שנשוי מבין אותם
ולא יאומן שבכל זאת כשמגיעים לשידוכים אנשים מדברים על כסף כאילו זה המהות.
ועוד קוראים לזה "דרישות"
כסף, זה הדבר שמוצג כדרישה.
אמר לי אב: הבן שלי דורש 500,000 ש"ח!
שאלתי אותו: אתה בטוח שאמרת את זה?
והוא לא הבין מה הבעייה
לטעמי זה חושך גדול!

פעם הם היו מגלגלים עיניים,
"צריך שהבחור המתמיד יוכל להמשיך לשבת וללמוד בלי טרדות".
היום שמחירי הדירות עלו וגם מיליון לא פותר את טרדת הדירה,
התגלה שהמלך עירום.

 

[איש מזל]

התגלה שהמלך עירום.

אתה הרי תמיד אוהב צד שני אז הנה
זה כמו שאחד מקבל קצבה מצדקה ואומרים לו מכיון שעלו המחירים ואין לנו אפשרות להחזיק אותך לגמרי אז ביי
(אני מבין שזה קצת שונה אבל אכתי יש צד שני)
אבל אם כבר מדברים בסביבתי יש הרבה כאלו שבשידוכים ואני חושב איתם על איך באמת אפשר עם ה500אל"ש לקנות דירה היום
ולפי פורום השקעות הדבר הכי טוב הוא לקחת את הכסף לשים בסנופי באופן שלא יהיה לך אופציה להוציא את זה ואחרי 28 להוציא את זה יש שם בגדול 5וחצי אחרי מס (שאפשר להרוויח עוד חצי מליון במשחקים של נקודות וכו' וכו)שזה ודאי יותר מהדירה נניח בב"ש ב2M היום שלדעתי לא תעלה 5.5M עוד 28 שנה (ואם מקום מסוים יצליח מאוד ויקפוץ כמו בק"ס וכדו' אכתי הממוצע הכללי הוא ישאר כזה)
וכל הזמן הזה במקום לקרוע את עצמך עם התחייבות למשכנתא את אותו הסכום לשלם לשכירות (ולהיות יותר דינמי)
הבעיה שאין לך דירה שלך אבל נו שוין לא נמות מזה
(האמת היא שהרבה יותר שווה יהיה אז לא לקנות את הדירה אבל בשביל ההרגשה)
אבל המסקנא המרכזית שכולנו הגענו היא
שפשוט השווער לא יסכים
וכאן התפקיד שלך הרב אהרן להכין את הקרקע אצל הציבור שיהיו מוכנים לשמוע על זה
וממילא אח"כ יהיה אפשר להוריד הרבה את היתחייבוית
תגובתך?
(עוד בעיה שכל יועצי המשכנתאות ממה יתפרנסו?)

 

[שואל לעניין]

אני לא מבין למה מתגוללים על הבחורים
(אולי המילה "דורש" מקפיצה)
אבל מאד הגיוני שם יש הרבה הצעות- שנבחר את הטובה מביניהן
גם אם אני מוכר אוטו, נגיד אני דורש מעל המחירון, זכותי, לא?
אם יתקשרו 2 לקוחות, אחד נותן מחירון ואחד יותר, יש ממני תביעה מוסרית לסגור עם מי שנותן פחות?
אם יש לי הצעה של בחורה טובה בלי כסף (נותנת גרושים, מאות אלפים בודדים )
ומולה הצעה של בחורה טובה שנותנת 800 אלף, יש סיבה שאלך על ההצעה הראשונה?
אז בחורים ממתינים ל"מציאה", בחורה טובה ועשירה

אני יודע שזה נושא טעון, רוצה להבין למה הבחורים אשמים ולא מי שמתחייב מכסף שאין לו כי הוא רוצה את המודל הכי חם שיש בשוק

 

[מאופסת]

כמו שאף אחד לא נאלץ לקנות בוגבו וסטים תואמים לילדים - אפילו אם קשה לו בכיס והוא לוקח הלוואות
אלא בוחר להיות "כמו כולם" בסביבתו.
בוגבו וסטים זה התופעה "בקטן". חתן כמו של גבירים זו בדיוק אותה תופעה "בענק".

יש קצת הבדל בין חובות של אלפים לחובות של מאות אלפים
ככה שהדוגמא קצת דמגוגית.

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

חייבים לצאת מהתפיסה הזאת שצריך לתת לדירה לכל ילד.
חצי ריהוט, חצי שכירות ושלום על ישראל!

לטעמי זה לא מדויק.
אבל איך שלא יהיה
עצם השיח הזה שמדברים על כסף בתחילת הצעה שידוך
מראה את עומק הסילוף.
משפטים כמו "אני עכשיו מתחיל אני שומע רק הצעות מ600 ומעלה, בעתיד אם לא אתארס אולי אתפשר"...
ועוד משפטים הזויים בסגנון כזה
שלא יאמן שנאמרים בלי להתבייש
אמירות המושתתות על תהום תפיסתי שקשה לאמוד את עומקו.
אמירות שעוצמות עיניים מכך שהורים אוהבים את ילדיהם ורוצים לתת להם כל מה שהם יכולים. אין צורך להכריח אותם ואין צורך להסביר להם כמה זה חשוב.
ובעיקר זה עוצם עיניים מההבנה שנישואין זה לא כסף וכסף הוא לא תחליף לנישואין.
אלו הבנות פשוטות שכל מי שיש לו ילד מבין אותם וכל מי שנשוי מבין אותם
ולא יאומן שבכל זאת כשמגיעים לשידוכים אנשים מדברים על כסף כאילו זה המהות.
ועוד קוראים לזה "דרישות"
כסף, זה הדבר שמוצג כדרישה.
אמר לי אב: הבן שלי דורש 500,000 ש"ח!
שאלתי אותו: אתה בטוח שאמרת את זה?
והוא לא הבין מה הבעייה
לטעמי זה חושך גדול!

פעם הם היו מגלגלים עיניים,
"צריך שהבחור המתמיד יוכל להמשיך לשבת וללמוד בלי טרדות".
היום שמחירי הדירות עלו וגם מיליון לא פותר את טרדת הדירה,
התגלה שהמלך עירום.

ושוב עם כל הרגישות,
אבל הנושא הוא לא רק האם הבחור יהיה טרוד הרבה קצת או לא בכלל, אלא האם הוא יוכל להמשיך לשבת וללמוד או יצא לעבוד.
כלומר, בחור שלא יהיה לו אפילו את השקל הראשון לדירה, הסיכוי שהוא יצא לעבוד גדול מאוד, אני לא רוצה להיכנס לעצם הדיון של לצאת לעבוד כן/לא ואולי בגיל יותר גדול וכו', זה לא הנושא.
אבל אבא/בחור/שווער שהחלום שלהם כל החיים לשבת ללמוד, זה חסר סיכוי בלי שקל אחד, ואני אומר את זה גם מהיכרות אישית עם כמה שזה מה שהם אמרו לי, אם אני לא יצא לעבוד בחיים לא יהיה לי דירה. אולי אם ישנו את התפיסה של קניית דירה, ויהיה מקובל בציבור החרדי לחיות בשכירות כל החיים גם זה ישתנה, אבל זה דיון לעצמו האם באמת יש מעלות (לאו דווקא כלכליות, אלא רוחניות/ויציבות בחיים) לקניה על שכירות שמצדיקה את כל השאר, אבל שוב זה גם דיון נפרד, כיון שכרגע מקובל בציבור החרדי וודאי הליטאי לקנות דירה

 

[כובע הנזיר]

מה קרה פה? זה ענף מהאשכול הקודם?

דעתי האישית, לתת לכל ילד סכום מינימלי שמקובל ולאחר מספר שנים כשהדירות יתחילו להרויח לתת לכל ילד סכום לעזרה בקניית דירה. נראה לי שכך הילדים גם לומדים לבנות את עצמם ולהתנהל כלכלית וגם אחר כך מעריכים יותר כשמקבלים במתנה

אהבתי מאוד את הרעיון
(מתי דירות מתחילות להרוויח?)

יש קצת הבדל בין חובות של אלפים לחובות של מאות אלפים
ככה שהדוגמא קצת דמגוגית.

ממש לא.
זו אותה דרך חיים חיצונית ומוחצנת בדיוק.
נובע מאותו דחף ומאותם יצרים (רעים).
כל דוגמה בהתאמה לשלב בחיים

 

[עיר שהיא עולם]

מעניין שבארה"ב ואולי בעוד מקומות
אנשים גרים שנים או כל החיים בשכירות! ולא מרגישים שחסרה להם דירה.
אולי זה ישראלי לחשוב מיד על דירה אחרי החתונה

 

[מפקחת]

(מתי דירות מתחילות להרוויח?)

כשערך הדירה עולה ובמקביל סכום נכבד מהמשכנתא נמחק - ולפחות חלק מזה שולם על ידי משהו אחר.(השוכר).

 

[מאופסת]

זו אותה דרך חיים חיצונית ומוחצנת בדיוק.
נובע מאותו דחף ומאותם יצרים (רעים).
כל דוגמה בהתאמה לשלב בחיים

אנשים פה מביאים את הדוגמא הזאת שזה קיים בציבור החסידי לעומת
מאות אלפים שנותנים בציבור הליטאי לחתנים אז רק רציתי
לשים בפרופורציה מה הלחץ החברתי בכל קבוצה.

 

[לארג']

מעניין שבארה"ב ואולי בעוד מקומות
אנשים גרים שנים או כל החיים בשכירות! ולא מרגישים שחסרה להם דירה.
אולי זה ישראלי לחשוב מיד על דירה אחרי החתונה

גם שם השכירות יכולה לעלות ב20-10 אחוז בשנה?