התייעצות פחד חזק מראש השנה

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום לכולם,
הבעיה שאני רוצה לשתף כאן היא רבת שנים.
האם זה נורמלי להרגיש כזה פחד מהדין של ר"ה?
פחד מחליש וגורם לרצות שיעבור כבר... וזה כואב לי כי אלו ימי רחמים ורצון.
כל שנה אני מרגישה אותו דבר והפחד מתעצם למול האסונות והפיגועים שקורים.
אולי זו בעיה של נשים בלבד?
אשמח אם יש לכם עיצות בשבילי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
פחד זה טוב (את מכירה אדם שלא מפחד ממשפט שיש לו?)
השאלה אם זה גורם לך לחזור בתשובה יותר או להיפך להתחפר בשמיכה
לחזור בתשובה זה לא דבר מסובך . צריך לדעת איך ומה. לא יכולה לכתוב על רגל אחת
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
זה מחליש אותי.
כשאני בשמחה ולא מפחדת במשך השנה-
אני עושה יותר מצוות...
יודעת את סדר התשובה וגם מבצעת, ב"ה.
אני מדברת על הרגשת הלב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כי רואים שקורים במהלך השנה כל מיני אסונות ל"ע.
גם האנשים ההם בוודאי חזרו בתשובה בר"ה שעבר ובכל זאת קרה מה שקרה.
נראה לי שזה מעצים לי את הפחד.
ברור שזה חשבונות שמיים,
אבל אני מחפשת תשובה לזה שתתיישב לי על הלב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
יש הרבה אנשים שמפחדים מראש השנה ויום כיפור והיו רוצים שלא יהיה.....
לא כולם יודעים מה זה ?
ראש השנה הוא היום שבו עושים סדר בראש( מי אני? מה התפקיד שלי בעולם? מה ה' בעולם, לסדר את המחשבות הראש)
יום כיפור זה הלב(להרגיש את המקום שלך בעולם, להרגיש את הקב"ה, להרגיש את כל הטוב שיש בך, שהקב"ה איתך...)
יש עוד הרבה ....אין לי זמן לכתוב.
המון הצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לפני כמה שנים הייתי יכולה להזדהות מאד עם מה שכתבת.
היום אם אני אגיד שאין לי שום פחד אני אשקר, כי כן צריך להיות איזו אימה מיום הדין.
זה בסוף משפט...
אבל מאז שהכנסתי לעצמי לראש ואני באמת מאמינה בזה שהימים האלה הם רק לטובתי ושה' באמת אוהב אותי
ונותן לי את הימים האלה במתנה אז אני אפילו מחכה לימים האלו להרגיש את הקירבה אליו.
וברור שזה מחייב ומה שמלחיץ אותי זה לנצל טוב טוב את הימים האלה אבל זה פחות פחד משתק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יש עוד אנשים שמפחדים ככה?
אל תשאירו אותי לבד בעניין...
יש הרבה אנשים כאלה את לא לבד,
אני גם לפני כמה שנים זה היה משפיע עלי בבחינה של פחד ומחכים שיעבור
שכגדלתי והבנתי את מעלות היום- אני יכולה לומר לך שהיום אני אוהבת את ר"ה כ"כ!
מחכה לו מאד ולא רוצה שהוא יעבור בשניה
וזה לא שאין פחד- יש! אבל זה פחד בריא ובנוסף עליו יש הרבה מקום להכניס לנו בלב כמה ה' אוהב אותנו שהוא נתן לנו כזה יום מיוחד, יש משלים רבים שהנמשל שלהם הוא כמה שה' רוצה שנחזור אליו ומחכה לנו עם כל האהבה שבעולם,
אהבת הקב"ה לעמ"י זה הדבר הכי גדול שיש!
וברגע שמחזקים את ההבנה הזאת בלב את מוצאת את עצמך מחכה ליום הזה ומלאת הכרת הטוב לה' יתברך על היום הטוב הזה.

מצרפת משל בסגנון

את לא מבינה מה זה לאבד ילד
15 שנה.
לא של המתנה — של ריסוק.
כל יום בלי ילד הרגיש כמו שנה.
כל לילה בלי קול של תינוק — חור שחור.
ואז — הוא הגיע. ✨
אור ראשון.
חיים חדשים.
לא תינוק — שליחות.
בן שנולד מתפילה.
האמא לא נרדמת כשהוא משתעל.
האבא לא נושם כשהוא עוצם עיניים.
כל שנייה — נס.
והילד גדל.
מתוק. טהור.
ובגיל חמש — האבא מחליט לקחת אותו לים. 🌊
האמא חרדה.
האבא מרגיע:
"אני שומר עליו בנשמה."
הם מגיעים.
חול. גלים. שמש.
הילד רץ בצחוק.
והאבא… שוכח תיק ברכב.
רק דקה.
"אל תזוז, אבא מיד חוזר."
הילד מבטיח.
האבא חוזר — והלב שלו עף.
אין ילד.
שקט.
ריק.
חול.
רק חול.
וצעקה אחת תקועה בגרון:
איפה הוא?!
הוא מחפש.
רץ.
צועק.
שואל אנשים.
כלום.
⏳ דקה.
5.
10.
רבע שעה.
חצי שעה.

המציל יוצא לים.
ואבא… נשבר. 💥

הוא מתמוטט על החוף.
לא מהפחד.
מהתמונה שעולה לו בראש:
איך הוא חוזר הביתה
ואומר לאשתו שחיכתה 15 שנה —
שאיבדנו אותו.

איך אפשר לחיות אחרי דבר כזה?

ואז…

קול.
חלש.
רחוק.
"אבא!"
האבא קם.
לא בטוח אם זה קול אמיתי או תקווה של מוח שיצא מדעתו.
אבל שוב —
"אבא!!"
הוא רץ.
ובמרחק —
אדם מבוגר.
ולצידו…
הילד שלו.
כשהוא מתקרב —
אין שאלות.
אין מוסר.
אין "אמרתי לך לא לזוז".
יש רק חיבוק. 🤍
חיבוק שאומר:
"לא מעניין אותי איפה היית.
רק שאתה כאן.
חזרת."
ועכשיו שימי ♥️ לב אחות יקרה :
הילד הזה –
זה את

והאבא?
זה בורא עולם.
והוא מחכה לך –
לא רבע שעה.
לא יום.
לא־שנים.
לא שואל "איפה היית".
לא מעניש.
לא מתחשבן.
הוא רק עומד שם, על החוף,
עם דמעות בעיניים,
ומחכה שתלחשי:
"אבא…"
אלול הוא לא חודש של "תעשה תשובה".
הוא חודש שבו בורא עולם אומר לך:
"אני עדיין על החוף.
והחיבוק שלי מחכה.
ואני אוהב אותך יותר ממה שאבא אוהב ילד שחיכה לו 15 שנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
שלום לכולם,
הבעיה שאני רוצה לשתף כאן היא רבת שנים.
האם זה נורמלי להרגיש כזה פחד מהדין של ר"ה?
פחד מחליש וגורם לרצות שיעבור כבר... וזה כואב לי כי אלו ימי רחמים ורצון.
כל שנה אני מרגישה אותו דבר והפחד מתעצם למול האסונות והפיגועים שקורים.
אולי זו בעיה של נשים בלבד?
אשמח אם יש לכם עיצות בשבילי.
אפילו דגים שבים רועדים....
יש כל מיני סוגים של פחד..
הקב"ה טוב ומיטיב- אין אצלו משהו אחר הוא יכול לעשות רק טוב


יש כל מיני מצגות לפני ר"ה - שמסכמת כל מיני דברים עצובים (כנראה המטרה היא לעורר אנשים לחזור בתשובה או משהו כזה)
אני לא רואה את המצגות האילה פחות מתחברת לסיכום אסונות השנה

יום אחד אני יעשה מצגת סיכום השנה
כמה תינוקות נולדו
כמה אנשים התחתנו
כמה אנשים הבריאו מסרטן וכמה הבריאו ממחלות אחרות
כמה הגיעו למנוחה ורמסיה של מחלה כרונית
כמה מצאו פרנסה וכמה זכו בלוטו ונמחקו להם כל החובות
כמה אנשים חזרו בתשובה
כמה חיילים (ולא רק) השתקמו מפציעות, שנה שעברה הם לא יכלו לעמוד ועכשיו הם כבר רצים

אנחנו מוקפים בניסים כל יום- כל הזמן
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אפילו דגים שבים רועדים....
יש כל מיני סוגים של פחד..
הקב"ה טוב ומיטיב- אין אצלו משהו אחר הוא יכול לעשות רק טוב


יש כל מיני מצגות לפני ר"ה - שמסכמת כל מיני דברים עצובים (כנראה המטרה היא לעורר אנשים לחזור בתשובה או משהו כזה)
אני לא רואה את המצגות האילה פחות מתחברת לסיכום אסונות השנה

יום אחד אני יעשה מצגת סיכום השנה
כמה תינוקות נולדו
כמה אנשים התחתנו
כמה אנשים הבריאו מסרטן וכמה הבריאו ממחלות אחרות
כמה הגיעו למנוחה ורמסיה של מחלה כרונית
כמה מצאו פרנסה וכמה זכו בלוטו ונמחקו להם כל החובות
כמה אנשים חזרו בתשובה
כמה חיילים (ולא רק) השתקמו מפציעות, שנה שעברה הם לא יכלו לעמוד ועכשיו הם כבר רצים

אנחנו מוקפים בניסים כל יום- כל הזמן
ראיתי מצגת שעשו השנה על המאורעות שקרו השנה והרוב זה ניסים מטורפים שה עושה לנו! צריך להסתכל על הצד החיובי שבכל דבר! ומהצד השלילי להתחזק ולא לפחד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
פחד מראש השנה רוכב לרוב על פחד בכלל, מאסונות, צרות או קשיי החיים. הפחד לא נולד בערב ראש השנה. הוא נמצא באדם על אש נמוכה או גבוהה.. ומתעצם ערב ראש השנה, כשהוא בעצם מבטא משאלה של שליטה על החיים.
אנחנו רוצים לשלוט על מהלך חיינו.
אנחנו רוצים ’להבטיח’ לעצמנו שלנו ’זה’ לא יקרה.
אנחנו רוצים מרשם כלשהו ’לגרום’ לבורא העולם לתת לנו חיים טובים ורגועים.
אז צעד ראשון, להכיר בזה שאנחנו בשליטת יתר.
שאנחנו רוצים לשלוט על דברים שבורא העולם שולט עליהם.

את מזדהה עם זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
שלום לכולם,
הבעיה שאני רוצה לשתף כאן היא רבת שנים.
האם זה נורמלי להרגיש כזה פחד מהדין של ר"ה?
פחד מחליש וגורם לרצות שיעבור כבר... וזה כואב לי כי אלו ימי רחמים ורצון.
כל שנה אני מרגישה אותו דבר והפחד מתעצם למול האסונות והפיגועים שקורים.
אולי זו בעיה של נשים בלבד?
אשמח אם יש לכם עיצות בשבילי.
למשפחה יש פודקאסט בשם "בואי נדבר" (נראה לי 28)
פרק 2
שווה
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
יש קונטרס "בענין עבודתינו" ראש השנה. (אני חושבת שכך קוראים לזה) עושה סדר מאד. [ד"א קיים גם ביו"כ ובסוכות]

בגדול הרעיון שזה פחד של דריכות כמו שמרגישים לפני משהו חשוב. כמו לפני חתונה שאולי הכלה תגיד "תעזבו אותי, כל כך מפחיד להתחתן... כל כך הרבה טרדות, להתארגן... קשיים... עדיף לא להתחתן וזהו" או "שתעבור כבר החתונה וזהו"... כולם מבינים שזה תלוש ולא רלוונטי לדבר ככה המשמעות של האירוע נותנת כח ומצדיקה בגדול את הפחד והדריכות.

ראש השנה הוא יום המלכה, שאנחנו מצהירים שד' הוא המלך שלנו, הוא יצרנו לכבודו, אנחנו עמו ואנחנו מקווים ומתפללים שכולם כבר יכירו את מלכותו ושנזכה להיות מהעבדים שלו, ולקבל תפקיד חשוב בממלכה שלו. זה פחד של דריכות, של התכוננות, של רוממות. המשמעות של האירוע הזה גדולה הרבה יותר ומצדיקה בגדול את הפחד והדריכות

מקווה שעזרתי למישהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כתוב בספר נחמיה פרק ח' על מה שהיה בזמן עזרא הסופר בתחילת ימי בית שני
בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הוא ראש השנה.
ט וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר וְהַלְוִיִּם הַמְּבִינִים אֶת הָעָם לְכָל הָעָם הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַיי אֱלֹהֵיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה.
י וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת יי הִיא מָעֻזְּכֶם.
יא וְהַלְוִיִּם מַחְשִׁים לְכָל הָעָם לֵאמֹר הַסּוּ כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ וְאַל תֵּעָצֵבוּ.
יב וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם.

כמובן שצריך וגילו ברעדה ודוקא בגלל שהבינו את גודל התביעה עליהם, יכלו לאזן אותה עם שמחה גדולה
אבל למדנו מכאן שהשמחה במלכות ה' היא המעוז וההגנה מהפסד חלילה במשפט.
ולפי דברי הנפש החיים על הפסוק ה' צלך יוצא שככל שהאדם יעמיק מחשבתו להשיג את גודל ההטבה של ה' ורצונו שיהיה אך טוב לישראל עם קרובו בחיריו ואהוביו, כך יושפע עליו בפועל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
פחד מחליש וגורם לרצות שיעבור כבר
ראש השנה זהו יום של המלכת ה',
הנקודה שהמושג המלכת ה' קצת רחוק מאתנו,
כשנחבר את המושג לחיים שלנו יהיה לנו יותר קל לרצות ולבקש את המלכת ה'.
אז מה זה המלכת ה' במושגים שלנו?
כל דבר שקורה לנו בין אם טוב בין אם ניסיון לא קל זה מאת ה',
אם אנחנו רואים משהו שלא מתנהג כראוי וזה פוגע - זה מאת ה',
אם אנחנו רוצים נחת - זה מאת ה', כל דבר שמקומם, דורש מאיתנו,
וכל רצון שלנו זה מאת ה'.
כשנבין שהפרנסה שלנו, היא המלכת ה'. וכך כל דבר שקורה לנו,
כשנבין שהמלכת ה' זה להביא את העולם לשלמות וכל אחד במקום שלו,
אז נוכל להרגיש שאנחנו רוצים את המלכת ה'.
מה את רוצה שיקרה ביום הקדוש הזה של המלכת ה'?
את רוצה להיות מחוברת כמה שיותר לה' להתפלל אליו ולבקש מאיתו על המלכתו.
ואיך תגיעי לזה?
אם כל הזמן תחשבי על כך שהיום זה יום דין ועכשיו את בדין אז הריכוז שלך בתפילה
לא יהיה נכון, כי את מכריחה את עצמך להתפלל ולהתרכז בגלל שיש משפט ואם תתפללי טוב תזכי במשפט,
אבל אם פשוט תגידי לעצמך, היום זה יום נעלה, יום בו הקדושה מתרוממת, ואני רוצה להיות חלק
מהקדושה הזאת, אז לפני שתתחילי את התפילה תתרכזי בזה שאת מדברת עם ה',
ותנסי להרגיש שאת ממש עומדת מולו, ואז תחשבי שאת רוצה לעשות לה' נחת ופשוט להגיד את המילים
שנאמרות בתפילה.
ככה את נכנסת לעניין כשאת בתוך העניין את אומרת לאט את המילים וחושבת עליהן, וזה עצמו
מכניס אותך לתפילה, יוצר חיבור.
ואז את מרגישה שהחיבור הזה הוא טוב, ומקרב, ואת רוצה להמשיך אותו.
זה הנקודה שאת עוצרת וחושבת על הקשר שלך עם ה'.
ואז ממילא את עושה נחת רוח וממילא מעלה את כל המחשבות והרצונות שלך
למקום גבוה של השראת שכינה.
וזה מה שה' רוצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אבל אני מחפשת תשובה לזה שתתיישב לי על הלב.
מזדהה עם זה מלפני כמה שנים ומה שמאד הרגיע ונתן לי מענה זה לשמוע את חיה הרצברג בקו נקודת חברה
פשוט תדר אחר מכל מה שלימדו וחינכו אותנו על אימה חרדה פחד מהימים האלה והנפש כבר לא עומדת בזה ומחפשת משהו אחר לנשמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
שלום לכולם,
הבעיה שאני רוצה לשתף כאן היא רבת שנים.
האם זה נורמלי להרגיש כזה פחד מהדין של ר"ה?
פחד מחליש וגורם לרצות שיעבור כבר... וזה כואב לי כי אלו ימי רחמים ורצון.
כל שנה אני מרגישה אותו דבר והפחד מתעצם למול האסונות והפיגועים שקורים.
אולי זו בעיה של נשים בלבד?
אשמח אם יש לכם עיצות בשבילי.
פחד זה טוב כל עוד זה גורם לך לחיזוק ולהתעלות בעבודת ה"
בצורה בריאה ובלי לחץ מיותר.

אבל איים זה בדיוק הפוך זה הכי לא טוב שיש!!!
שמעתי פעם סיפור הגיעו לרב אחד הראו לו את כל העלונים של הקופות צדקה
והוא אמר שאת הדברים טובים לא מפרסמים כמו שמפרסמים את הצרות.
(לא זוכרת מדויק אבל הרעיון...)
שנה טובה מלאה בבשורות טובות!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה