בקשה הורים יקרים שימו לב סכנת נפשות

[מ.מ.א.א]

יש עוד ערכים שמעצבים לנו את הבחירה איפה לגור, וזה חינוך הילדים שמירת העיניים וכד'.
וזה גובר על קשיים גשמיים.
ולכן אנו גרים באזורים שיותר מסוכנים פיזית אבל פחות רוחנית

סכנה פיזית היא עברה חמורה בתורה

 

[מתוק עדין]

ברור שצעקה מתוך בהלה היא טבעית,
אבל אני לא מדברת על צעקות אלא על תגובה חינוכית.

כל מי שמבין קצת בנפש של ילד, יגיד לך שהתגובה הכי נכונה היא דווקא בבית,
דווקא התגובה בבית, כשהילד רגוע ומסוגל להקשיב, הרבה יותר מחנכת מצעקות ברחוב או תגובה מתוך סערת רגשות.
ברגע שהילד קולט את הפחד שלנו הוא גם ככה נבהל. ואם נוסיף על זה צעקות או עונש ליד אנשים, זה כבר עובר ממסר חינוכי לתחושת השפלה.
וכשילד מרגיש מושפל הוא לא לומד, הוא פשוט נסגר או מתרחק.
במקום להפנים, הילד נשאר עם תחושת בושה או לחץ.
כשמגיבים מתוך סערת רגשות ובמקום ציבורי, הוא קולט בעיקר את הצעקה, לא את המסר.

בהחלט
לכן כתבתי על השיח גם בבית
אבל אי אפשר רק בבית! חשוב שתהיה תגובה מיידית, מה שבדרך כלל גם קורה כתגובה אינסטינקטיבית
שהילד יבין עד כמה זה חמור
כמו שתראי את הילד נוגע בגפרור/חשמל/כל סכנה אחרת מיידית, ותצעקי עליו קודם כל כדי שהילד יבין שזה חמור ואין מצב שיעשה את זה שוב, אחכ להסביר ברוגע למה

 

[יועץ. סופר. מרצה.]

סכנה פיזית היא עברה חמורה בתורה

אמת! ויש גדרים הלכתיים לפיקוח נפש.
ואין כאן המקום להרחיב.

לאמר:
הסכנות הפיזיות של לרדת בזהירות לכביש, הן הנהגה טובה
לעומת חינוך הילדים שזה דאורייתא

ועדיין... אם יש ליהודי בחירה שבנו יהיה חילוני או שח"ו...
אז שישאל רב. אני יודע את התשובה. רחמ"ל. עם כל האהבה העצומה לכל חילוני וחילוני כאח ורע. ומה שכתבתי לעיל יוכחי כמה אהבה יש לי אליהם!!!

יש מטרה שלשמה באנו לעולם, ואם לא מגשימים את המטרה, אז למה אנו כאן...

 

[רק משיח]

יכול להיות רלוונטי לדיון?!
הזייה

 

[שירה מעלות]

בלתק חלקי
זה עניין של שני הצדדים שכל אחד צריך לקחת את העניין של זה"ב במקסימום

כנהגת בבני ברק שזה סיוט לנהוג בה שבמיוחד יש חוסר מודעות לכללי שמירת החיים מצד אנשים בוגרים ומבוגרים שמתפרצים לכביש כי-בא-להם-הרגע-לעבור! ולא משנה שעוד 10 מטר יש מעבר חציה, (ולא בגלל שום חסימה או בעיות במדרכה ולא נשים עם עגלות )
וגם יש כללי זהירות בדרכים במעבר חציה, נכון שיש זכות קדימה להולכי רגל,
אבל אבל מינימוםםםם צריך להסתכל לראות שניה לפני שמתחילים לחצות, כי לפעמים הנהג חושב שאתם עדיין רחוקים במרחק של שני מטר לפחות משפת המדרכה ולא ברור לו שבכוונתכם לעבור והוא ממשיך לנסוע ואז ברגע שהוא חשב שהוא יכול לנסוע מישו קופץ לו בין הגלגלים


והן כאמא לילדים חמודים שלפעמים רצים לפני על המדרכה וכל פעם הילד התורן קופץ לכביש, כל פעם כזאת אני מרגישה שהיה נס גדול(כי ככה זה ילדים אין להם שיקול דעת,
ולא אי אפשר לקשור את כולם אליי או לעגלה, ולא תמיד עוזר שלמדנו וחינכנו והסברנו ושיננו וצעקנו וגערנו)

אולי הפיתרון הוא מצלמות ואכיפה הכי מחמירה בעולם לנהגים,
ולהולכי רגל אולי לעשות גדרות בקצה המדרכות,
ורמזורים למי שמתקשה במושג מעבר חציה - שזה לא מדרכה רגילה ואם רכב נוסע עליו כנראה אסור לעבור...

 

[ד. פריד]

ברור שצעקה מתוך בהלה היא טבעית,
אבל אני לא מדברת על צעקות אלא על תגובה חינוכית.

כל מי שמבין קצת בנפש של ילד, יגיד לך שהתגובה הכי נכונה היא דווקא בבית,
דווקא התגובה בבית, כשהילד רגוע ומסוגל להקשיב, הרבה יותר מחנכת מצעקות ברחוב או תגובה מתוך סערת רגשות.
ברגע שהילד קולט את הפחד שלנו הוא גם ככה נבהל. ואם נוסיף על זה צעקות או עונש ליד אנשים, זה כבר עובר ממסר חינוכי לתחושת השפלה.
וכשילד מרגיש מושפל הוא לא לומד, הוא פשוט נסגר או מתרחק.
במקום להפנים, הילד נשאר עם תחושת בושה או לחץ.
כשמגיבים מתוך סערת רגשות ובמקום ציבורי, הוא קולט בעיקר את הצעקה, לא את המסר.

צריך שיישאר את מי לחנך.
ולכן דברים של סכנה מצריכים תגובה מיידית כמו נגיעה בתנור.
לדעתי חז"ל הבינו בנפש הילד. ואגב מי שמכיר אותי יודע שזה לא קשור להבלה אלא מדובר בתגובה מחושבת.
אגב, מאופי המעשה עליך להבין שלא מדובר בילדה בת שבע, מדובר בבת שנתיים. היא לא תזכור על מה מדובר אם נחכה לבית.

 

[יצאתי להפוגה]

אגב, מאופי המעשה עליך להבין שלא מדובר בילדה בת שבע, מדובר בבת שנתיים. היא לא תזכור על מה מדובר אם נחכה לבית.

לא קרה לי מקרה כזה עם ילד בגיל הזה (בדרך כלל הם בעגלה אצלי). דיברתי על ילד גדול יותר, אז אין לי ממש ניסיון בזה
כנראה שבגיל כזה זה באמת משהו אחר לגמרי.

 

[משה 05276]

בני ברק היא סיפור כואב לנהגים ולהולכי הרגל
אני אישית מוצאת את עצמי יורדת לכביש המון המון, פשוט כי אין מדרכה!
ולא, מדרגה של עשרים סנטימ היא לא מדרכה כשמדובר בעגלת תינוק שצריכה מעבר שפוי
גם לא מדרכה עם מרצפות שבורות או חסרות
גם לא מדרכה עם עמודים ועצים במרכז
גם לא מדרכה שחונה עליה רכב ומונע מעבר
גם לא מדרכה שבעל החנות הסמוכה פרס עליה את מרכולתו
גם לא מדרכה שהגנן העירוני הניח עליה את הענפים שהוא הוריד מהעץ הסמוך, וכבר שבוע לא מפנים...

אז כשאני יורדת לכביש אני מודעת למשמעות, והולכת בזהירות האפשרית
אבל אני ממש לא בטוחה שהילד ההולך איתי מצליח ללמוד את הזהירות הזאת
ופיתרון באופק - אין...

מסכים עם כל מילה רק שלפעמים אנשים
כבר הולכים מלכתחילה על הכביש
כאלו זה שבת אחר הצהריים
ומכאן תצא קריאה לנהגים ולהולכי רגל
שמרו על חייכם והתחשבו אחד בשני
לנהגים אין צורך לפרט איפה הם יכולים להתחשב
אבל הולכי רגל אני אתן דוגמא
ביציאה מרחוב צפניה בבני ברק לרבי עקיבא
קשה מאד לצאת שם וב"ה יש שם הרבה הולכים
אז תתחשבו בנהג שבכמה שניות שיש ירוק על רבי עקיבא
אל תעברו ותתנו להם לצאת

 

[משה 05276]

בלת"ק
בבני ברק נהגים לא עוצרים במעבר חציה, אז המבוגרים והילדים צריכים לקפוץ לכביש כדי שהנהג יעצור להם...

השאלה האם התרנגול הוליד את הביצה
לנהגים בבניברק נמאס לבלום גם במעבר חצייה וגם באמצע הכביש
וסתם אגב אני נהוג כל יום בב"ב בשעות העומס של הילדים
ורוב רובם של נהגים שאני פוגש עוצרים

 

[משה 05276]

אבל זה משהו שאנחנו מטפלים בו בבית, בשקט, לא מול הנהג.

מעולה
אבל גם מול הנהג לא להראות אדישים

 

[תותים בלבן]

בלת"ק
מינימום של השתדלות
אמא שהולכת עם ילדים על המדרכה
תקפידי שיתנו יד לעגלה בצד הפנימי של המדרכה (במידת האפשר..)
ולא בצד שקרוב לכביש

זה כ"כ בסיסי שלפעמים אני משתגעת לראות אמהות שלא אוחזות שהילד בן שנתיים וחצי בכל רגע נתון יכול לקפוץ לכביש הסואן... לפחות תמנעו את הבעיה מראש!

 

[gazoz]

מעולה
אבל גם מול הנהג לא להראות אדישים

יש לאמהות היקרות עוד כמה דברים להפנות אליהם את תשומת ליבם חוץ מלעזור לנהגים לעבוד על מידותיהם

 

[משה 05276]

יש לאמהות היקרות עוד כמה דברים להפנות אליהם את תשומת ליבם חוץ מלעזור לנהגים לעבוד על מידותיהם

מה הקשר?
מי ביקש לעבוד על המידות של הנהג?

 

[gazoz]

מי ביקש לעבוד על המידות של הנהג?

מה אכפת לו מהאדישות של האמא?
היא תעשה את שלה,
והוא יעשה את שלו,
שום רווח לא יהיה לאף אחד מזה שהאמא תראה את מה שהיא חושבת ברחוב העיר,
חוץ מאשר להרגיע את הזעם של הנהג

 

[האושר של החיים]

יכול להיות רלוונטי לדיון?!
הזייה

צפה בקובץ המצורף 2084062

חסום

 

[The gardeners]

הבעיה בחשמליים למיניהם היא שהם כלים לא שיוויונייים ביחס לסביבה שלהם:
בכביש הם מאוד פגיעים (איטיים יותר וממוגנים הרבה פחות ביחס לרכבים שסביבם)
לעומת זאת במדרכה הם פוגעניים בלי פרופורציה (מהירים ומוגנים הרבה יותר בהשוואה להולכי רגל)

בבקשה, כשאתם רוכבים עליהם, שימו לב לסביבה שלכם, אל תסעו על מדרכות. לא מגיע לאנשים למות סתם!
כשאתם רוכבים בכביש - תחוסו על עצמכם בלבד! תרכבו לפי חוקי התנועה (למה בחורצ'יק לבוש בחליפה שנוסע בלילה על קורקינט חשמלי בלי אורות נגד כיוון התנועה חושב שאני אמורה לראות אותו???)

ובכלל צריך להבין שבגלל הפערים בין הרכבים להולכי רגל נברא הכביש,
וגם אם אין שבילי אופניים מסודרים - זה לא אומר שאופניים יכולים לנסוע על הכביש כאילו הם האדונים שלו

 

[מרענן]

לנהגים - בבקשה שימו לב

אני מסכים עם מה שנאמר כאן על האחריות של הולכי רגל, חשוב שכולנו נדע לעבור את הכביש בזהירות.
אבל לא פחות חשוב שהנהגים יקחו אחריות מלאה על ההתנהגות שלהם בכביש.
כְּהורה, אני רואה עד כמה המציאות בשטח מורכבת במיוחד כשמדובר בילדים.

הבת שלי בת 12 צריכה לעבור כביש ראשי עם שני נתיבים בדרך לבית הספר.
יום אחד צפיתי בה, היא עמדה על שפת המדרכה, ולא התקרבה בכלל למעבר החצייה.
רק כששני הנתיבים התרוקנו לגמרי, היא רצה ועברה.
שאלתי אותה למה, והיא סיפרה:
פעם אחת היא התחילה לחצות כשאחד הרכבים עצר לה בנתיב הראשון,
אבל אז הגיע רכב מהנתיב השני במהירות - וכמעט פגע בה.
מאז היא פשוט מפחדת לעבור, אפילו כשיש מעבר חצייה ורכב עוצר כדי לאפשר לה לחצות.

וגם אני חוויתי את זה בעצמי:
אני כבר באמצע מעבר חצייה ורכב טס במהירות של 70 קמ״ש, לא עוצר,
ואני נאלץ לקפוץ אחורה ברגע האחרון.
לצערי, זה קורה המון.

אז אני פונה אליכם, נהגים:
- תורידו מהירות ליד מעבר חצייה
- תעצרו כשצריך
- תסתכלו היטב לשני הצדדים
- תזכרו שילד לא תמיד מבין או רואה את הסכנה כמו מבוגר

זה בידיים שלכם.
חיים של מישהו אחר תלויים בשבריר שנייה של תשומת לב.

חשוב לדעת שהחוק מורה על עצירה מוחלטת במעבר חצייה כאשר ישנו 2 נתיבים ובנתיב אחד עצר רכב!

 

[ד. פריד]

יש לאמהות היקרות עוד כמה דברים להפנות אליהם את תשומת ליבם חוץ מלעזור לנהגים לעבוד על מידותיהם

כמו אותה אמא שזעקה ברחוב על נהג שסטה מהכביש לתוך עמוד חשמל וסיכן את עצמו והזיק קשות לרכבו כדי לא לדרוס את הילד שלה שהתפרץ לתוך הכביש כשהוא לא מותיר לנהג אפי' טווח בלימה.
הנהג נסע במהירות סבירה, ולולי עובר אורח (חוצניק) שהעמיד את האשה על מקומה, כנראה שהנהג היה ממשיך להתבזות בפרהסיה ע"י האם חסרת האחראיות.
בהחלט יש מקום להתנצלות בפני נהג שנאלץ לבלום בפתאומיות תוך כדי שבטנו מתהפכת מחגורת הבטיחות. ואגב בלימות חרום לא טובות בכלל לבריאות של הרכב.

 

[The gardeners]

בלימות חרום לא טובות בכלל לבריאות של הרכב.

וגם לא לזו של לב הנהג...

 

[אבוקדו מבושל]

סיפור שקרה לי לא ממזמן בב"ב, ילדה התפרצה לכביש בלי להסתכל בכלל, בדרך כלל אני ממשיך לנסוע ומבין שככה זה בני ברק, אבל חשבתי שאם ההורים רוצחים זה לא פוטר אותי ממינימום של איכפתיות, לכן פשוט עצרתי בחריקה וצעקתי על הילדה "כמעט נהרגת לעולם אל תעברי כביש לבד!!!" הילדה התביישה, אבל אני יודע שאחרי כאלה פדיחות לעולם היא לא תעבור לבד.
ראיתם ילד מתפרץ? אל תתעלמו!!! היום הוא ניצל מה יהיה מחר? יכלתם למנוע את זה !!!
צריך להבין מדובר בדיני נפשות, אני חושב שכל נהג בבני ברק יעיד שלפחות פעם בשבוע ילדי בני ברק ניצלים בניסים גלויים, אל תסמכו על הנס.