אתגר נספח לאתגר - עין רואה

  • הוסף לסימניות
  • #1
לשאלות, דיונים, תשובות,
ובעיקר פירגונים הערות והארות (שמתי לב שקטעים באתגר לא מרבים להגיב, אולי בגלל החוסר נוחות שבעניין - לעבור לנספח. אבל חבל, הקטעים באתגר מושקעים ומדהימים - תמיד. ומאוד חשובה ביקרות בונה וגם כמה מחמאות..)

כאן

לאתגר
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אתגר מעניין.
אבל אני מנסה להבין- נניח בדוגמא שהבאת מישראל ואבריימי- נניח להביא את החייל שישב על המצלמות וראה את זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נשמע טוב האתגר!

(שמתי לב שקטעים באתגר לא מרבים להגיב, אולי בגלל החוסר נוחות שבעניין - לעבור לנספח. אבל חבל, הקטעים באתגר מושקעים ומדהימים - תמיד. ומאוד חשובה ביקרות בונה וגם כמה מחמאות..)
מסכימה לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מקורי מאוד!
האם ניתן לשבור את הקיר בין הדמות הצופה מן הצד בהתרחשות, לבין המשתתפים בה?
או שזה נוגד את הפורמט והיא חייבת להישאר מרחוק?
כן, אם רוב הקטע לפני המפגש הוא ניצב מרחוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אתגר מעניין.
אבל אני מנסה להבין- נניח בדוגמא שהבאת מישראל ואבריימי- נניח להביא את החייל שישב על המצלמות וראה את זה?
לא לגמרי הבנתי את השאלה.
הדמות הצופה יכולה להיות כל דמות - ונקודה באמת חשובה - אפשר ליצור דמות צופה וקצת לספר עליה ולהכיר אותה, אבל שהעיקר יהיה הצפייה שלהם בסצינה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
  • הוסף לסימניות
  • #15
@ימים טובים יבואו
אפשר לכתוב מזוית רק של מי ששמע על מה שקרה בסצנה?
לדוג': נתין ששומע על ביקור של מלך הממלכה השכנה אצל מלכו.
(השוני הוא שהמלך השכן במקרה שלנו, לא הכי מבין את ההנהגה של האומה שבו ביקר.)
לא. העניין הוא לראות את הסצינה מרחוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
זה האתגר הראשון שהצליח להתגבר על העצלות שלי!
וטוב שכך : )
איזה קטע מיוחד!
גילוי נאות - לא מכירה את הספר, אבל נהניתי מהקטע בפני עצמו. הכתיבה שלך כל כך יפה (יש בה מהסגנון של דבורי רנד, ואהבתי את זה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
פַסֵר ירד מהסוס והתיישב לנוח על ההר.
"אל תדאג" אמר כמנהגו "כשנגיע ליעד תתוגמל היטב."
הסוס פלט נהימה מתמשכת.
"אני מבין שאתה רעב" פסר טפח על סוסו, "כשנגיע למקום יישוב תקבל קש משובח."
פסר פתח את המשקפת, לראות אם יש מקום יישוב קרוב.
המשקפת מגדילה מאוד, רואה עד למרחוק.
הוא רואה פתאום מצודה לבנה על צוק מרשים.
הוא מסיט מעט את המשקפת למטה, רואה גדוד צבאי שנראה כאויב החיילים שנמצאים על המצודה.
אחרי כמה דקות הוא רואה שיירה ממש רחוק, שנראית כדוהרת אל הגדוד הצבאי.
פסר הרפה את אחיזתו במשקפת, מדמיין נקודה שחורה קטנה על קצה הצוק.
פסר התעורר מנמנום קל, מתבונן שוב במשקפת.
פסר נתקף תדהמה.
הוא ראה על מדף הקשתים שניצב שם חייל מחיילי הכובשים מגלגל שניים מהקשתים.
תוך דקה החייל התוקף הספיק לגלגל עוד אחד לתהום.
החיילים השומרים על המצודה התעשתו.
'הו, יבורך הקל' חשב פסר.
חלק הקשתים תפסו את קשתותיהם ואילו הקרובים יותר שלפו את חרבותיהם.
הקרב היה מהיר, כנראה החייל מאומן היטב.
החייל התחיל במהירות לפגוע בקשתים, דורך על קשת אחד מהם.
חץ אחד פגע בתוקף, מעט מעל ברכו.
נראה שהמורל של החיילים עלה.
הם הסתערו על התוקף מחדש.
התוקף קורס, נתמך בקיר.
אך בקצב מהיר הפולש הרג עוד חייל, לוקח את חרבו ותוקף עוד קשת.
הקשת הצליח להתחמק מהמכה, אך מיתר קשתו נקרע.
התוקף נחלש, מגן על עצמו מעוד תקיפה, וקורס אל תוך עצמו.
ופתאום משום מקום נירו חיצים על ארבעת החיילים האחרונים.
פסר חש שהוא לא יכול יותר,
עד כמה אכזריים הם הכובשים שרוצים להשתלט על השטח, אולי הממלכה, בכוח הזרוע.

פסר לא ידע, אבל הוא היה עד, שיורה החיצים אינו בוגד.

קטע ראשון שאני מעלה לאתגר. אשמח לביקורת וחו"ד.
(בא נראה מי הראשון שיעלה על הסצנה המדוברת.)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה