מידע שימושי תשלום לשדכנית

  • הוסף לסימניות
  • #66
את מתבטאת בצורה קצת בוטה, רוב הספרדים משלמים לשדכנית כמו האשכנזים, ומי שנרשם לשם גם רואה בדיוק את הסכום שהוא אמור לשלם. נפלת על אנשים לא ישרים ויש כאלה גם אשכנזים! את פשוט צריכה לדרוש את שלך ללא רגשנות יתרה,
כי אלו החוקים והם נרשמו על דעת זה!! את יכולה בשמחה לפנות לרשימה האשכנזית, לא אלמן ישראל....
אני ממש לא חושב שהיא מתבטאת בצורה בוטה
להפך הצורה כאן ממש רגילה שדכנית ניסתה לעשות שידוכים
מתוך רשימה אשכנזית ששם המחיר 4000 ובסוף חלק ראשון בסיפור
שסוף סוף השידוך הצליח
חלק שני שהיא צריכה לבקש כסף זה לא נעים ולא אמור להיות והיא בקשה 4000 ש"ח
חלק שלישי שהמשודכים מוכנים לתת רק 1500 והם ישאלו רב
ברור שזה מרגיז לא ראיתי משהו בוטה בתגובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
אופתע לשמוע על דבר כזה בבני ברק ירושלים בית שמש
אכן לא זוכר כרגע מערים אלו..

אבל מעבר לערים שרשמתי
היו עוד כמה
חיפה ,
אשקלון (גרו בוילה.. אנשים בעלי יכולת..)
ועוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
הציבור שישלם יותר לשדכנים, לטווח הארוך אך ורק ירוויח
הרי המחירים של ה-כ-ל עלו, למה רק פה נתקענו?
אנשי המקצוע רק הולכים ונשחקים ונעלמים, ואם כציבור נדע לתגמל יותר, עולם השידוכים כנראה יראה אחרת
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
בסוף את מפסידה חצי מהלקוחות שלך, לא בטוח שזה רעיון חכם.
שידוכים זה עיסוק שדורש משאבי זמן ולכל אדם יש משאבי זמן מוגבלים.
אם מסתכלים על זה מבחינה עסקית, (בלי להסתכל על כך שמדובר בשידוכים ואולי נושא רגיש של אשכנזים/ספרדים) צריך לתעדף מה שמניב יותר כסף לשעת עבודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
שידוכים זה עיסוק שדורש משאבי זמן ולכל אדם יש משאבי זמן מוגבלים.
אם מסתכלים על זה מבחינה עסקית, (בלי להסתכל על כך שמדובר בשידוכים ואולי נושא רגיש של אשכנזים/ספרדים) צריך לתעדף מה שמניב יותר כסף לשעת עבודה.
זה לא רק עניין של יותר כסף לשעת עבודה בסופו של דבר יכולה להיות שדכנית
שתעשה המון שידוכים ושום דבר לא ילך ואחת שכל הצעה באותו זמן הלכה ונסגרה בשעה טובה ומוצלחת
בכלל כל העניין הזה שהיא צריכה לעמוד כענייה בפתח ולהתווכח האם 1500 או 4000 עד שסוף סוף נהיה
שידוך לא נראה לי
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
סליחה על ההערה.. אבל המשפט הזה ממש הצחיק אותי
מי בדיוק צריך ללמוד לקח?
את זאת שמנהלת את העולם וקובעת אם ומי יתחתן???
שידוכים זה עבודה של הקב"ה, זכית ועשית שידוך, אשרייך! שותפה לבניית בית בעם ישראל.

זה לא סותר את זה שצריך לשלם לשדכן את שכרו, נדייק לא צריך לשם אלא חייב לשלם וזה זכות לשלם!!
את יכולה לצחוק כתבתי במילים עדינות שמי שמתווכח עם שדכן מוציא לו את החשק להמשיך להציע שיתחתנו בעז"ה והקב"ה ישלח בת קול מי החתן של מי בלי שדכן או עם שדכן זכות או לא זכות כשתקני תפילין לבן שלך הסופר יגיד לך שזה זכות לשלם? ואת תרגישי שנתת צדקה???
ככה הרגשתי, צד אחד שילם והרגשתי כאילו קיבלתי צדקה אז אם מתעסקים עם שדכנים אשכנזים צריך לשלם וזה חלק מהלקח שאפשר ללמוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
כשאדם צריך להתחתן- הוא יתחתן, גם אם במגזר שלו לא יהיה אפילו שדכן אחד ולחברו יש 30 שדכנים ש'רודפים' אחריו.
מצחיק לחשוב שהשדכן הוא זה שקובע אם להציע או לא. כי הוא לא!! תפנימו שידוך זה משמיים! אין צורך באיומים שאני לא מתעסקת עם ספרדים, אל תתעסקי- אין צורך, יגיע להם ממקום אחר ולא דרכך.
ואני שוב ידגיש- אני בעד לתת כל מה שצריך גם אם השדכן החליט לקחת יותר מהמקובל, אני בחיים לא יתווכח על זה.

מה שכן אני לא אוהבת גישה של שידוך=כסף. אם זה ריווחי אני אציע ואם זה לא כ"כ ריווחי אני לא אציע.
מעולה בעז"ה שכולם כולם יתחתנו דרך שדכן אחר, זה לא איום ח"ו. זה בכלל לא שידוך=כסף אבל אחרי שמציעים הרבה פעמים שיורד בסוף ועובדים המון על השידוך הזה מותר לקבל ע"ז כסף זה לא סותר את החסד ואני עושה את זה באמת בשביל החסד של המשפחה שלי וגם לזוג כי אם לא, לא הייתי מקדישה ככ הרבה זמן לזה וברור שהקבה היה שולח את השידך דרך אחרת ותסתכלו באתר השדכן לדוג' הרוב הם ספרדים למה כי יש פחות שדכנים ספרדיים למה? כי קשה להתאמץ ככ, החיים שלהם והחסד עם המשפחה שלהם קודמים לחסד עם אחרים אלא אם כן זה גם פרנסה
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
ספרדים בני תורה שאני מכירה מוכנים לשלם בשמחה תעריפים אשכנזים
מה זה קשור? במקרה הזה לא היו מוכנים!
סיפור מצער מאוד!
מקווה מאוד שלא תתיאשו אלא תמשיכו לעבוד בעבודת קודש זו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
השמצה פרועה
אנחנו ספרדים ושאלנו את השדכן כמה לתת?
הוא ביקש 3000 וקיבל (מכל צד)
אם היה מבקש 4000 גם היה מקבל
לא צריך הסיק ממקרה פרטי על הכלל.
כתבתי בתחילה שעשיתי בנוסף כבר שידוך לספרדים שהיו מלאי תודה והערכה ושלמו בשמחה
ברור שזה לא כולם אבל כאב לי אז כתבתי את הסיפור למי שרוצה לשמוע

ולעדכון צד אחד שילם חלק ואמר שישלם אח"כ את השאר והצד השני התאדה לבנתיים, מחכה בסבלנות לראות מה יקרה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #76
נראה בהמשך אבל אף פעם לא ראיתי מישהו שהציע וכתב מראש התשלום שלי הוא....

איך אפשר לסכם כזה דבר מראש?
להגיד שלום יש לי שידוך לבת שלכם אבל אני מודאה מראש שאת משלמים תעריף X אם לא אני שותקת?
מדמינת את ההודעות בפרוג על השדכנית הנצלנית. זה לא נשמע טוב בכלל כשהבחירה שלהם היא או לא לשמוע את המוצע או להתחיב לתעריף שהם לא רוצים לשלם. מבינה לגמרי שהדרך הכי מכובדת היא לעבוד עם אנשים אחרים.

אני לא חושב שצריך להגדיר מחיר
שידוך אשכנזי או כאלה שמגדירים את עצמם ברשימה כזאת
זה דבר פשוט וידוע שצריך לשלם 4000
יש דברים שהם מובנים וריאליים ואין צורך לפרט כמו למשל שתזמין טכנאי ויגיע הביתה ויקח 120 שקל
על ביקור זה לא דבר שצריך להגדיר מראש אם השדכנית הייתה רוצה לקחת 8000 מכל צד זה דבר שצריך להגדיר מראש
אני חושבת שהכי נעים והגיוני להגדיר מחיר מראש, כמו בכל עבודה אחרת, מה ההבדל?
"שלום, מדברת השדכנית X יש לי שידוך להציע לכם, אני גובה כ 5 א' מכל צד על שידוך שנסגר,
מתאים לכם? יאלה, לא מתאים? כל טוב והרבה הצלחה ונחת..."
אותו פתיח לאשכנזים ולספרדים- אם יסכימו- מקסים , אם לא באמת כדאי לך לחפש עבודה אחרת כי את גם רוצה להתפרנס, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
אני חושבת שהכי נעים והגיוני להגדיר מחיר מראש, כמו בכל עבודה אחרת, מה ההבדל?
"שלום, מדברת השדכנית X יש לי שידוך להציע לכם, אני גובה כ 5 א' מכל צד על שידוך שנסגר,
מתאים לכם? יאלה, לא מתאים? כל טוב והרבה הצלחה ונחת..."
אותו פתיח לאשכנזים ולספרדים- אם יסכימו- מקסים , אם לא באמת כדאי לך לחפש עבודה אחרת כי את גם רוצה להתפרנס, לא?
צודק מאד אבל לי אישית קשה לעשות את זה אולי אני ביישנית מידי
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
כשאדם צריך להתחתן- הוא יתחתן, גם אם במגזר שלו לא יהיה אפילו שדכן אחד ולחברו יש 30 שדכנים ש'רודפים' אחריו.
מצחיק לחשוב שהשדכן הוא זה שקובע אם להציע או לא. כי הוא לא!! תפנימו שידוך זה משמיים! אין צורך באיומים שאני לא מתעסקת עם ספרדים, אל תתעסקי- אין צורך, יגיע להם ממקום אחר ולא דרכך.
ואני שוב ידגיש- אני בעד לתת כל מה שצריך גם אם השדכן החליט לקחת יותר מהמקובל, אני בחיים לא יתווכח על זה.

מה שכן אני לא אוהבת גישה של שידוך=כסף. אם זה ריווחי אני אציע ואם זה לא כ"כ ריווחי אני לא אציע.
גם פרנסה היא משמיים, ולכן יהיה מותר לי לא לשלם על קניות,
כי בכל מקרה מה שהוא צריך יגיע לו ממקום אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

פורסם אצלנו במייל:

עוקץ מתוחכם בניסיון פריצה לחשבון בנק

תקראו עד הסוף!

אתמול קיבלתי הודעה מבנק הפועלים עם קוד אימות לכניסה, למרות שלא ניסינו להיכנס- מישהו ניסה לפרוץ לחשבון.
ישר נכנסתי לאפליקציה עצמאית והחלפתי סיסמה, הוספתי אימות דו שלבי.

היום בצהריים מתקשר מישהו מהמספר 073-3632614 ומציג את עצמו "ממחלקת הביטחון של בנק הפועלים, יש ניסיון פריצה לחשבון". שואל אם מדבר עם מיכל ומבקש את מספר הת.ז שלי לאימות. עניתי לו "לא הבנתי, אתה התקשרת אליי, למה אתה צריך את הפרטים שלי?"

הוא אמר לי בעצמו את מספר הת.ז שלי "יש מולי הכל", אז אמרתי לו "אוקיי אתה לא צריך את זה ממני אם ככה".
התחיל להגיד שהוא חייב לזהות אותי כדי לוודא שהוא מדבר איתי, אמרתי לו שאני לא מוסרת פרטים בטלפון ומוכנה להזדהות רק דרך המערכת של הבנק כמו תמיד.

אז הוא אמר שהוא שולח לי הודעת סמס מהמערכת של הבנק. לקח לה הרבה זמן להגיע (מה שבדר"כ מגיע מיד), היא הופיעה תחת השרשור הרגיל שמזוהה "בנק הפועלים" עם כל ההודעות של הריביות, קודי אימות והכל- כביכול הכי לגיטימי! ועדיין משהו הרגיש לי לא בסדר. אמרתי לו שלא ככה אני מזדהה מול הבנק ואני לא מוסרת פרטים. אמר שהוא יאפס לי שם משתמש וסיסמה כדי שאוכל להתחבר, צעקתי עליו "בשום אופן לא! אני אעשה את זה בעצמי דרך האפליקציה!" אז הוא אמר שהוא חוסם את החשבון לפעולות וניתקנו.

התקשרתי למוקד הונאות של בנק הפועלים והנציגה מיד אמרה לי שזה היה ניסיון עוקץ וכל הכבוד שלא מסרתי לו שום פרט, כי השיחה הקודמת שלה הייתה עם מישהי שנגנבו לה ככה 5000 שח מהחשבון
הייתי איתם עכשיו חצי שעה על הקו לתחקיר של האירוע.


בעלי שנכח בשיחה בעצמו אמר שהיה נופל בזה בלי לחשוד, ועוד אמר שהייתי לא נחמדה למישהו שמנסה לעזור לי..

תיזהרו ותזהרו אנשים אחרים בעיקר אנשים מבוגרים שלא יפלו לעוקץ המתוחכם
אני לא יודעת אם רק בסניף הזה או שזה דפוס חוזר בשאר הסניפים (ויש להם הרבה ב"ה)
אני גם לא יודעת אם הם העלו את המחירים של כלל המוצרים או בדיוק נפלתי על המוצר ספציפי יחיד ומיוחד (לא ממש הגיוני אבל אולי)

ולמרות שהוכחתי ואף צעדתי עם המוכרת למדף להראות לה מה כתוב שם, היא המשיכה להתעקש שהמחיר עלה והם לא הספיקו לעדכן.
אמרתי לה שזה ממש נחמד כי עכשיו אני אקבל את זה במחיר הישן, וכאן התחיל הויכוח ואפילו שלא לכבודי לריב על כמה שקלים החלטתי לעשות זאת ולהתעקש עד הסוף.
ומה היה בסוף??
כשהמוכרת הבינה שהלקוחות שהיו שם מתחילים להבין את הסיבה היא אמרה לי פשוט ללכת (אחרי שהשארתי על הדלפק את הסכום המקורי כמובן)
ובנוסף אמרתי בקול הכי גבוה שהפקתי שכדאי ממש לבדוק את המחיר בקופה כי הוא כפול ממה שמופיע במדף.... ויצאתי עם ראש מורם מהחנות...

אגב לא מדובר בכסף גדול, אבל דוקא אנשים שהולכים לשם כדי לשלם כסף קטן ולא לרשתות היקרות באותו תחום אין סיבה שישלמו כפול מבלי לידע אותם.


כתבתי מכתב לרשת, לשרות הלקוחות וטרם התקבלה תגובתם. (כמובן שכתבתי שאם הנושא לא מטופל מיידית אני אפנה לערוצים פחות סימפטים.

במקביל (לא התאפקתי)
אתמול עברתי שוב בחנות, ואיך לא-- המחיר על המדף לא התעדכן!!!!!! (עבר כמעט שבוע מהרכישה שלי והפעם צילמתי את המדף הרלווטי)

מה עכשיו??
תקציר - לאחר 9 שנים שבהם צברתי חובות, הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
נכון לעכשיו ב"ה עצרתי את החובות והתחלתי לייצר הכנסות, שהמטרה הסופית שלי להגיע לסכום שיאפשר לי חופש כלכלי אם ירצה ה'.
בשנה פלוס האחרונות עברתי הרבה ניסיונות, חלקם נכשלתי, חלקם הצלחתי, וכל התהליך הוא חוויתי, משעשע ועמוס תובנות.
אני מתכוון פעם בשבוע, להביא סיפור אחד, ומה למדתי ממנו, ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

השבוע:
סיפור על מכה של (כסף) ערב סוכות:
בסוף בינה"ז אב פגשתי את אחי הצעיר בגאולה, אמרתי לו: " אני צריך הכנסה משמעותית, בחגים אנשים מוציאים הרבה כסף, הכסף הזה הולך לכיס של אנשים אחרים, השנה אני מתכוון שחלק מזה ילך לכיס שלי"
החלטנו שנעשה רשימה מפורטת של כל מה שאנשים צורכים בתקופת החגים, החל מערב ר"ה, ועד מוצאי שמחת תורה.
לאחר חצי שעה יצא רשימה כמעט מושלמת (מושלם לגמרי אני שונא... כי זה אף פעם לא יקרה, יום אחר נרחיב על זה בע"ה),
נתתי לעצמי שעה לקבל החלטה, כיון שאני יודע שאחד הדברים שהכי מעכבים בן אדם מלפעול, זה חוסר החלטה, קיבלתי ע"ע שעד סוף השעה אני מחליט על אחד מהאפשרויות, ומתמקד בו.

קיבלתי החלטה לבנות סוכות לאנשים, אני אישית לא יודע לבנות כלום, ולכן סגרתי עם עובדים שיבנו תמורת 50 ש"ח לשעה, ממוצע של סוכה גדולה לקחתי 1500 ש"ח לקח 10 שעות שתי עובדים, ככה יצא שהרווח הגולמי (רווח על המוצר בלי לחשב הוצאות נוספות שיש לעסק -- במקרה שלי פירסום, במקרים אחרים שכירות מקום\ מזכירות, וכדומה), לסוכה 500 ש"ח.

השלש שבועות הראשונים היו כמו חלום שמתגשם, עשיתי סוכה אחרי סוכה, נשאר לי רק להתאמן איך סופרים מזומנים מהר :)

ואז בין יוה"כ לסוכות, עשיתי סוכה אחת יותר מידי....

ביקשו ממני לתת הצעת מחיר לסוכה מורכבת, היה צריך להכשיר את השטח, להכשיר את המקום לדפנות, ועוד סיבוכים שונים, הציעו לי סכום כפול ממה שהייתי מורגל, ואמרתי כן...
מכאן ואילך נכנסתי לתסבוכת, שגרמה לי להיכנס לחג באופן אישי לא מאורגן, ל3 ימים של חוסר אונים שאני לא מאחל לאף אחד, ולקינוח לאיבוד כל מה שהרווחתי בשלש שבועות !
דבר ראשון, הבחורים שעבדו איתי אמרו לי שקרוב לחג הם לא יכולים... פירסמתי בקבוצות עבודה שונות, הגיעו אליי בחורים שלא ידעו את העבודה.. לקחו כסף ולא נתנו תועלת... בעל הבית עם עיני נץ בלי עין הרע היה חשוב לו עבודה מושלמת כמו שהתחייבתי...
היה ברור לי שהוא מכניס חג בלי סוכה בגללי... ה' ירחם
הייתי חסר אונים.. הרגשתי שאני משתגע.. כבר לא עניין אותי הכסף.. רק רציתי שיהיה לו סוכה איכשהו..
בימים הכי עמוסים לא הייתי בבית.. ויש לזה משמעות... הייתי עסוק בלהסיע מכל רחבי הארץ עובדים שינסו לעשות את העבודה.
...
יום לפני סוכות הבעל הבית קורא לי כולו כועס ובצדק רב, והוא אומר לי יש לך שתי ברירות, או שאתה חותם לי שאני מכניס חג עם סוכה בנויה, או שאני מביא בונה סוכות אחר... (ולא משלם לך שקל, אפילו שחלק מהשטח הוכשר)
לא הייתי צריך לחשוב אפילו...
אמרתי לו, כמובן שאני רוצה שתביא מישהו אחר, לא מעניין אותי הכסף, ואדרבה אם אתה מקפיד עליי אני יפצה אותך על עוגמת הנפש, אבל מאיפה תמצא עכשיו פחות מ24 שעות קודם החג?
ה' עשה לי חסד, והוא מצא כמה חבר'ס מעולים, שהרימו לו סוכה מעולה,
במקרה הזה לא הרווחתי אבל כן שילמתי לעובדים (זה תמיד יהיה ההבדל בין שכיר שמקבל בטוח אבל קצת מהעוגה, לבין עצמאי שלוקח את הסיכון בתקווה שהעוגה תיהיה גדולה).

תובנות שלי:
לקחת מקצוע שאתה מבין בו, באופן אישי.
כי אז אתה לא טועה בהערכת הקושי.
כי אז עובדים לא יכולים לסובב אותך.
כי אז אתה לא חסר אונים בשום שלב, כי תמיד במקרה של הברזה, אתה יכול לעשות בעצמך.

אשמח לשמוע כל תגובה
מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

"זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

תחשוב על זה:

כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.




  • תודה
Reactions: CynicalExplorer1 //
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה