התייעצות מה אתם עושים כשהמשפחה כופה עליכם הוצאה שאתם לא עומדים בה?

[גימפעל]

כ"כ נכון
על אותו משקל אפשר לפתוח מחר אשכולות מהזן של:
מה לעשות שהבית ספר כופה עלינו תשלומים עבור טיולים/מתנות/קיטנות?
מה לעשות שמשלוחי מנות למורים עולים הרבה כסף? ויש לי יותר מילד אחד?
וכו'
החיים עולים כסף
ובכללם גם משפחה עולה כסף

תופתעו לגלות שיש הרבה משפחות מאוחדות ושמחות בלי כסף ובלי ניקור עיניים.

 

[gazoz]

אוכל מהצהרון
לפעמים, ואולי אפ' הרבה פעמים
זה ע"ח הילדים של הצהרון
וד"ל

כנראה שיש גם כאלו-
יצא לי לקחת הביתה אוכל גם מצהרון וגם ממעון
ובשני המקרים אני לא הייתי זו שחילקתי את האוכל- אלא באתי לפנות את הכלים
וזה היה או לפח או אלי הביתה
אם גננת לוקחת לעצמה ע"ח הילדים- אפילו בתת מודע
אני יותר מרחמת עליה מאשר כועסת
כמו שאמרה לי מורה- שהיא לא מעירה לבנות שאוכלות באמצע השיעור כי היא מרחמת עליהן שהן כל כך רעבות....
(לא חושבת שכתלמידה אכלתי רק כשהייתי רעבה, אבל ילדה בת 14 זה לא אישה בת 30....)

 

[חשבונאית]

תופתעו לגלות שיש הרבה משפחות מאוחדות ושמחות בלי כסף ובלי ניקור עיניים.

אין דבר כזה שמשפחה לא עולה כסף!!
נסיעה לשמחות אחד של השני=כסף
נסיעה להורים/ארוח=כסף
מתנות לארועים אישיים (הולדת ילד, בר מצוות, חתונות)=כסף

משפחה מורחבת זה גם עלות תקציבית

 

[גימפעל]

אין דבר כזה שמשפחה לא עולה כסף!!
נסיעה לשמחות אחד של השני=כסף
נסיעה להורים/ארוח=כסף
מתנות לארועים אישיים (הולדת ילד, בר מצוות, חתונות)=כסף

משפחה מורחבת זה גם עלות תקציבית

התכוונתי כסף למתנות יקרות או חופשות משפחתיות מנקרות עיניים,
נסיעות לשמחות (וכמובן הזמן של השמחות) זה מינימום.

 

[nori]

וואו, עד כמה לא מתחברת לזה!
אם היית יודעת כמה משמח אותי פי מיליון מכתבים מהלב מהילדים!
בחיים לא אסכים שילדים קטנים יוציאו עלי כסף, (ושקל בשביל ילד קטן זה כסף)
את כאילו מסוגלת שלילד שלך לא יהיה ספר בכרטיספר שיש לו? ויקנה לך עם זה? רחוק ממני מאד...

כשילד נותן מתנה מכספו זה מצביעי בעיני שהוא יודע להנות מנתינה ואין דבר יותר יפה מזה, מתנה גדולה יותר לילד מזה.
הוא יקנה בזה ספר יקרא ותגמר לו ההנאה.
אבל תחושת סיפוק בנתינת מתנה והיכולת לראות את האחר ולהכיר טובה גדולה לאין ערוך.
ואם את מרחמת על הכסף שהפסיד אפשר באופן אחר לקנות לו בהזמדנות קרובה ספר שאוהב.
אבל בחיים לא הייתי מזלזלת או מותרת על מתנתו. להפך מעצימה את הרצון הטוב, מודה לו על המחווה ומראה לו כמה היא משמחת אותי.
אגב בעיני זה גם מצביע על בטחון שלו שהוא יודע שאם יצטרך משהו ידאגו לו ולכן הוא לא מתקשה לותר על כספו.
ילד שמאד חרד לכסף שלו בעיני זה מראה על מצוקה. או תכונת אופי שצריך לסיע לו לשפר.

 

[BIZZARC- עשירה]

הכרת הטוב וכו' לא חייבת להיות בכסף....
עייני בתגובה הראשונה שלי......

אצל הרבה אנשים הכרת הטוב מתבטאת ב'אקסטרה' ולא בדברים שנחשבים אצלם ל'בייסיק'

 

[גימפעל]

אצל הרבה אנשים הכרת הטוב מתבטאת ב'אקסטרה' ולא בדברים שנחשבים אצלם ל'בייסיק'

שיעשו את זה על חשבונם,
ולא יכריחו את כל המשפחה שלהם לחשוב כך.

 

[BIZZARC- עשירה]

שיעשו את זה על חשבונם,
ולא יכריחו את כל המשפחה שלהם לחשוב כך.

בסדר

רק אומרת שיש מצב שההורים לא יבינו שזה ביטוי להכרת הטוב
וירגש אותם לקבל מתנה במיוחד מאלה שמרגישים שהדברים הנ"ל הם כן ביטוי להכרת הטוב

 

[חשבונאית]

אצל הרבה אנשים הכרת הטוב מתבטאת ב'אקסטרה' ולא בדברים שנחשבים אצלם ל'בייסיק'

שיעשו את זה על חשבונם,
ולא יכריחו את כל המשפחה שלהם לחשוב כך.

קשה לשכנע משפחה גדולה להוצאות ושטויות מוגזמות
ברגע שהיוזמות יתקלו פעם אחרי פעם בסרוב-הם יפסקו
אלא א"כ יש אחד במשפחה שמסיבה מסוימת הוא היחיד או כמעט היחיד שהיוזמות האלו לא מתאימות לא (מספיק שיקבעו להפגש פעם בשבוע ורק הוא גר מחוץ לעיר..), ואז הוא באמת מסכן שהוא היחיד שאמור לסרב, והיה מצופה מהאחרים גם לנסות להתחשב בו מתי שניתן.

 

[רבקהנ]

בלת"ק
אני חושבת (וזה משהו שאני עובדת על עצמי להתרגל ולומר בלי להתבייש) שהשקר הכי מוצלח זאת האמת.
אפשר פשוט לומר שאין לנו כרגע מאיפה לשלם על זה, ואם יהיה נשמח להשתתף. אין מה להתבייש בזה שאין לנו כסף, או בזה שאנחנו לא רוצים להיכנס לחובות.
צריך להכניס את זה טוב טוב לראש: זאת לא בושה לא להיות הכי עשיר במשפחה. זה בסדר גמור להסביר שכרגע המצב הכלכלי לא מאפשר לנו, ולא להרגיש נחותים או מושפלים בגלל זה. הרי אין סיבה להתבייש, זה לא שעשינו משהו רע.
ברגע שנחיה לפי מה שאנחנו מסוגלים ולא נוציא מעבר לכך, אולי גם נגיע ליותר רווחה כלכלית.
הכל מתחיל מזה ש"לא נעים לא להשתתף במתנה", ו"אם כולם ... אז גם אנחנו חייבים". בסוף זה מוביל לדוחק ולקושי גדול יותר כלכלית.
אפשר להיות כנים, ותתפלאו, אבל אולי אתם תקלו על כאלו במשפחה שלא מעיזים לומר, ובסתר חושבים כמוכם.

 

[ירושלמית משופשפת]

אבל השתתפות בשמחות ומפגשים משפחתיים=כסף
מתנות לשמחות משפחתיות=כסף

לא נראה לי שאלה שמתקמצנים ולא רוצים לקנות מתנה להורים אפילו פעם בשנה זה בגלל שבלי זה יהיה להם חובות מטורפים

מצא את ההבדלים.....

נסיעה לשמחות אחד של השני=כסף
נסיעה להורים/ארוח=כסף
מתנות לארועים אישיים (הולדת ילד, בר מצוות, חתונות)=כסף

מבחינתי, אין צורך לתת לכל לידה מתנה. לידה ראשונה כן, לידה כל שנה-לא!
סו"ס הוא נולד בביתם והם צריכים לפרנס אותו ואני את הילדים שלי...
ובשמחות - בעולם של היום שסוחבים אותך לכל הארץ,
עצם זה שהגעתי זו כבר המתנה, אין צורך להעמיס עלינו עוד מאות שקלים.
וכן, אני גם מבקשת באירועים שלי שלא יתנו-באמת מעריכה את זה שהגיעו גם בלי שיתנו מתנה.
כמובן שבשמחות של אחים וכו' (כשאחים מתארסים וכד') זה כבר משהו אחר...
אבל כשכל אחת שחייבת הכרת הטוב למישהו ספציפי מתרימה את כל המשפחה, זה לא פחות מעוול מבחינתי.
אגב, יש לנו דודים שיותר משופעים מאיתנו, והם יודעים שאו שהם יוצאים לנופש בחו"ל בלעדינו (ועוד כמה),
וכולם מפרגנים להם, או שהם מוסיפים כסף ויוצאים כולם פה בארץ. הם מבינים יפה מאוד שלא כולם מכניסים כמוהם,
וגם אנחנו מבינים שא"א להגביל אותם.

 

[אות ומופת]

הילדים לא היו נקרעים מ 150 ש"ח
ההורים יותר עניים מהם. ושילמו עבור אותה מתנה פי 10 לבדם.
זה פשוט היתה מתנה נצרכת, וחבל מאד שהיא לא הגיעה מהילדים. אלא ההורים קרעו את עצמם לשלם אותה בעצמם...

כל סיטואציה היא שונה.
יש מתנה נצרכת, שהיא ממש מוגדרצ כמצוות ואולי אפילו חיוב כיבוד הורים, ויש - "גרנדיוזית".

 

[ד. פריד]

כל סיטואציה היא שונה.
יש מתנה נצרכת, שהיא ממש מוגדרצ כמצוות ואולי אפילו חיוב כיבוד הורים, ויש - "גרנדיוזית".

מצווה כן, חיוב לא. "כיבוד אב משל אב".
ומצוות שאינם חיוב אסור לכפות על אחר אם אינו רוצה בכך.
ואגב, אישה נשואה פטורה מן הדין מכיבוד הורים.
כמובן שאם כולם רוצים יש בזה מצוות כיבוד הורים והכרת הטוב.
אך כשיש שמשתתפים כי לא נעים להם, צריך לברר אם אין בזה משום "ופקדתי על כל לוחציו".
שחז"ל דורשים על גבאי צדקה שמפעיל לחץ על מי שלא מעוניין. וצדקה כמובן זה גם מצווה.

 

[efrat7657]

לשים פס ארוךךךךךךךךך

 

[MIRIBZ00]

בלתק
אצלנו מתארגנים כולם למתנה מרכזית ומי שלא יכול מודיע באישי לאחד המארגנים ..
.שבת משפחתית היא הוצאה מאד גדולה אם אין "לורד אנגלי" שיממן זה בהחלט מעיק על משפחה ברוכה. אפשר לומר באסרטביות על זה הפעם אני לא משלם.
למשל לקחת אולם ולהביא שף. ליומולדת /יום נישואין וכו.. מי שנהנה מזה שיערב לו וישלם...

 

[S10]

קראתי חלק מהתגובות זה מאוד תורם להרגיש את השני
ואני בטוח שכאלה שמארגנים טיולים ארוחות משותפות
כשיקראו את זה יהיה יותר רגישות למעשה אני מרגיש שיש
כאן אי הבנה ככל הנראה למה שקורה ברור שאם מישהו קשה
לו עם סלט כל יום מישהו שעונה לו חייב להבין את מה שקורה כאן
אני אומר את זה לעצמי ולכולם
איך אנחנו יכולים לכתוב הודעות תגובה למישהו
תשלם משפחה עולה כסף וכו כשלא יודעים עם מה הוא מתמודד
שפכתי אחר כך לארוחת בוקר את קופסת הכריות לצלחת מלאתי חלב הוצאתי משהו מתוק משוקלד
שיהיה לי עם הקפה ופתאום חשבתי לעצמי איך אנחנו מסוגלים לכתוב תגובות
משפחה=כסף החיים עולים כסף או כל מיני תגובות למשפחה שאין להם אפשרות לקנות עגבניה/מלפפון לסלט
אני מתכוון לעצמי בלבד אשמח שעוד יתעוררו מזה יש כאן כאלה שמבחינתם לצאת לחופשה בחו"ל/בארץ
או ללכת למסעדה יוקרתית כל שבוע ובגדים מנסים לחסוך שבמקום שבגד יעלה 1500 שיעלה רק 1000
לא יכולים לכתוב למשפחה שנלחמת על אוכל ושלא יכולה להרשות לעצמה סלט כל יום זה רק דוגמא
תוציאו כסף על המשפחה וכו אנחנו לא באותה סיטואציה מקווה שיהיה לי יותר רגישות

 

[לחופש נולדה]

הכרת הטוב וכו' לא חייבת להיות בכסף....
עייני בתגובה הראשונה שלי......

הבעיה היא שברוב המקרים (לא בכולם אבל רוב) אלה שיקר להם זה גם אלה
שעושים תורנות ביקורים אצל הסבתות הם משתמטים איך שהוא
שלשמחות הרחוקות קצת תמיד לא יכולים להגיע
שמישהי יולדת הם לא יעזרו לה קצת
אז בדרך כלל זה לא בעיות כספיות אלה סדר עדיפויות שונה בחיים בואו תודו בזה

 

[מיכל הולנד]

את לא מאשימה??
על זה שהם חיים מכסף שהם מרוויחים ביושר ולא מתרומות וכספי ציבור???
וואו, תודה באמת!!!
לאן הגענו שזה אידיאל לחיות על אחרים, ואת לא מאשימה את מי שלא חי ככה?
"אל תצריכינו.. לידי... בשר ודם" - את לא מברכת כל יום?
ברור שאנשים לא רוצים לחיות ככה!

על מה אתם מכוונים בברכת המזון "ונא אל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם"?
נשמע לא נורמלי לחיות על חשבון הציבור בצורה כזאת מוגזמת. לא נראה לי שזה רצון השם שבעלך לא יאכל סלט בשביל לחסוך כמה שקלים. רחמנות הדקדוקי עניות האלה..... תחשבי טוב ותתייעצי

?אתם חושבים שהיא מעדיפה אוכל של צהרונים או שאריות משבת על פני ארוחות טריו
אולי זה בכלל בשביל לחסוך את העבודה ושטיפת כלים?
לא נראה לכם שהיא מעדיפה למלא עגלה ביש במיץ ענבים שהיא אוהבת?

אנחנו מתפללים "ואל תצריכנו" אבל כשמישהו כן נצרך?
בדיוק בשביל זה יש חלוקות, ואם מישהו נהנה מהם כל השנה ולא רק בערבי חגים (פתאום אז זה הכי לגיטימי בעולם לפתוח שרשור בפרוג) זה לא סיבה לתקוף אותו.

אני מסייגת, שלדבר על אברך שאוכל סלט כל בוקר בתור "הוצאות מיותרות" זה הקצנה.
אבל אם זה המצב- זה כואב.

ׁואגב, עדיף סלט בבוקר מאשר בערב, ואוכל בריא זה לא מקום לחסוך בו כי זה מתבטא אח"כ בגוף.
(בוא נגיד שטיפול שורש+מבנה+כתר עולה בחישוב גס כמו ירקות לכמה חודשים)

 

[שפרה ר.]

?אתם חושבים שהיא מעדיפה אוכל של צהרונים או שאריות משבת על פני ארוחות טריו
אולי זה בכלל בשביל לחסוך את העבודה ושטיפת כלים?
לא נראה לכם שהיא מעדיפה למלא עגלה ביש במיץ ענבים שהיא אוהבת?

אנחנו מתפללים "ואל תצריכנו" אבל כשמישהו כן נצרך?
בדיוק בשביל זה יש חלוקות, ואם מישהו נהנה מהם כל השנה ולא רק בערבי חגים (פתאום אז זה הכי לגיטימי בעולם לפתוח שרשור בפרוג) זה לא סיבה לתקוף אותו.

אני מסייגת, שלדבר על אברך שאוכל סלט כל בוקר בתור "הוצאות מיותרות" זה הקצנה.
אבל אם זה המצב- זה כואב.

ׁואגב, עדיף סלט בבוקר מאשר בערב, ואוכל בריא זה לא מקום לחסוך בו כי זה מתבטא אח"כ בגוף.
(בוא נגיד שטיפול שורש+מבנה+כתר עולה בחישוב גס כמו ירקות לכמה חודשים)

לא חושבת כלום, את מוזמנת לחזור להודעה שעליה הגבתי ולראות כמוני שכתו בה "יש הרבה שיכולים לחיות ככה אבל הם לא רוצים", "אני לא מאשימה את מי שלא חי ככה".
כתבתי, ואדגיש שוב - מי שנצרך, שיהיה לא לבריאות 365 יום בשנה, הכל טוב, אבל זה לא אידיאל להתבסס על זה.

 

[sara s1]

מכירים את זה שאף אחד לא כפה עליכם כלום, אבל בעצם כן כפו עליכם?
המשפחה המורחבת נוסעת לשבת. כל משפחה צריכה לשלם סכום, שאין לכם מושג מאיפה לגרד אותו. תיאורטית, אתם לא חייבים לנסוע. אבל...
כמה אחים החליטו, שלרגל יום הולדת חמישים, חייבים לקנות ביחד מתנה גרנדיוזית לאמא. אתם לא חייבים להשתתף... אבל ירשמו בברכה את השמות של אלו שכן השתתפו...
ועוד כהנה וכהנה.
השאלה היא - מה עושים?????
הבו עצה הלום!

אני לא משתתפת בשום מתנה, וכבר לא מבקשים ממני.
לא רואה טעם לתת 300-400 שח לכל חתונה של אחיין (ויש עשרות בלע"הר) שניתנת יחד עם כל הדודים ומצטברת לסכום גדול, במקום לתת מתנה אישית צנועה מאיתנו.

לא רואה שום מחויבות לשלם את האגרה הזאת, לא נותנת ולא משתתפת בכלל. הפסיקו כאמור לבקש מאיתנו, ולא מתביישת בזה ואין לי אפילו גרם של אי נעימות (בעבר היה, חינכתי את עצמי)