פריפריה שינוי דעת קהל על הפריפריה

בלת"ק
כמי שגדל בפריפריה ומכיר מקרוב. מאוד קשה לחיות חיים של בן תורה בפריפריה. אם זה מבחינת מוסדות איכותיים לילדים, קניות מזון בהכשרים טובים או גם קניות בגדים, חשמל בשבת, היחשפות גדולה יותר למראות פריצות וכד', נפגשים בגינה עם כאלו שלא היינו רוצים שהילדים שלנו התרועעו איתם, ועוד ועוד.....
אז הרבה נמנעים מראש (ובצדק מבחינתי) ומעדיפים עיר חרדית.
אבל כמובן שהכל אפשרי, ומשתנה ממקום למקום ומקהילה זו לאחרת. אבל העיקרון ברור.
 
5. באשר לטענתך, אף אחד לא 'משמיץ' את הערים החרדיות, אלא מנסים להראות זוויות שהמגורים בפריפריה, אע"פ שקשים יותר מבחינה גשמית, (רחוק מההורים וכדו'), יש להם גם את המעלות שלהם. [וכבר אמרו חז"ל ישיבת כרכים קשה].
לא נראה לי שכל הערים החרדיות נחשבות "כרכים" וכל הפריפריות נחשבות "ערים קטנות" (לצורך העניין אפילו רמת שלמה לכאורה נחשבת "עיר קטנה").
חוץ מזה מי שרוצה לגור במרכז בדוחק ולקיים פת במלח תאכל, זכותו המלאה.
6. מורגש שאתה פגוע, ואתה לא היחיד שנפגעת מועדת הקבלה בעפולה. אני מכיר אישית את הרב רוטשילד, ומכיר גם את סגנון ההתחמקויות שלו כשהוא לא רוצה לדחות בן אדם בפירוש. ומבין שזה לא המשפטים היחידים ששמעת ממנו או מאחרים האחראים על הקבלה גם אם רשמית 'קיבלו אותך' (מכיר עוד כמה כאלו). ובאמת לא נעים לקבל דחייה, ואפשר להבין את התחושות שלך, (ומי יודע אם לא קיבלת כזו גם ממקומות אחרים). משתתף בצערך, ומקווה בשבילך שבאמת מצאת מקום שטוב לך בו, ואתה לא מסתובב עם תחושת החמצה קבועה מהסירובים הללו.
לא נראה לי שהיה להם סיבה לא לקבל אותי (בזמנו אפי' מייל לא היה לי). לדעתי הוא פשוט איש אמיתי ואומר מה שהוא חושב.
באמת התפלאתי ממה שהוא אמר לי, כי עד אז גדלתי על השיווק של הפריפריה כמה שזה הדבר הכי טוב וכו'. אבל אחרי שחשבתי על מה שהוא אמר הבנתי שהוא צודק.
אדרבה תשאל אותו, שמישהו אומר בשמו שפריפריה (מעורב) היא לא לכתחילה לכולם וצריך לשאול רב, ותעדכן מה הוא אומר.
(אם אתה דואג לי אז בזכות השיווק של חריש להיכנס למחיר למשתכן יש לי דירה ב"ה).
 
בלת"ק
כמי שגדל בפריפריה ומכיר מקרוב. מאוד קשה לחיות חיים של בן תורה בפריפריה. אם זה מבחינת מוסדות איכותיים לילדים, קניות מזון בהכשרים טובים או גם קניות בגדים, חשמל בשבת, היחשפות גדולה יותר למראות פריצות וכד', נפגשים בגינה עם כאלו שלא היינו רוצים שהילדים שלנו התרועעו איתם, ועוד ועוד.....
אז הרבה נמנעים מראש (ובצדק מבחינתי) ומעדיפים עיר חרדית.
אבל כמובן שהכל אפשרי, ומשתנה ממקום למקום ומקהילה זו לאחרת. אבל העיקרון ברור.
העיקרון תמוה ממש.
פריפריה או מרכז זה לא קשור לעיר חרדית או לא.
בנתיבות למשל יש את רוב הרשימה והיא עדיין פריפריה, ואם תנסה להשוות לקרית הרצוג, לפי הרשימה הזאת - עדיף ללכת לפריפריה.
ועדיין אנשים משלמים בקרית הרצוג כפול מנתיבות.
 
בלת"ק
כמי שגדל בפריפריה ומכיר מקרוב. מאוד קשה לחיות חיים של בן תורה בפריפריה. אם זה מבחינת מוסדות איכותיים לילדים, קניות מזון בהכשרים טובים או גם קניות בגדים, חשמל בשבת, היחשפות גדולה יותר למראות פריצות וכד', נפגשים בגינה עם כאלו שלא היינו רוצים שהילדים שלנו התרועעו איתם, ועוד ועוד.....
אז הרבה נמנעים מראש (ובצדק מבחינתי) ומעדיפים עיר חרדית.
אבל כמובן שהכל אפשרי, ומשתנה ממקום למקום ומקהילה זו לאחרת. אבל העיקרון ברור.
זו הכללה גסה וחוטאת לאמת מכל הצדדים,
1. אין לך מרכז גדול מירושלים כשהאיזורים היקרים ביותר סמוכים או הם בעצמם מלאי פריצות, שלא לדבר על התח"צ בירושלים, ועל הצורך לצאת לעיר. כנראה שהערים הפריפריליות החרדיות הן הכי טובות מבחינה זו (ק"ס ביתר), כי הם באמת רק חרדים, רק הבעיה שגם בתוכינו כבר יש נוער נושר שממש חילוני, ויש חרדים שאינם שומרים על הלכות צניעות, ולפעמים הניסיון הזה יותר קשה למבינים. [אני מכיר אברך שסבל נוראות מהמרכז, כיון שהרגיש שהולך בתוך סמינר ברחוב, (הגברים בכוללים, הבחורים בישיבות, מי הולך ברחובות? כך דבריו. ועבר לפריפריה דרומית ושם לא שהגברים הולכים ברחוב, אלא פשוט אין אנשים, הולכים במרחב, ומידי פעם פוגשים אדם].
2. מוסדות זה ממש תלוי עיר ועיר מקום ומקום, ואין ספק שזה שטעון בדיקה לפני שעוברים לכל מקום (גם במרכז, שמחלקים לפי אזורים, והבת שלך יכולה ליפול לבית ספר נוראי).
3. אוכל ובגדים, גם תלוי מקום, רק מוזר שמזכירים את זה באותה נשימה, אברך נורמלי לא מחפש מקום שיש בו חנויות אוכל מוכן זמינות.. זה תרבות חדשה, וזה חלק מהמעלות של הפריפריה, וכן לגבי בגדים. את הצרכים האמיתים לא קשה להשיג, מכסימום נוסעים לקניות לעיר סמוכה לפני חגים.. או חתונה.
4. חשמל שבת בדורנו אין שום בעיה לעשות מצברים כמקובל.
5. בקיצור או שתאמר איפה גדלת, ותסביר למה המקום הספיציפי הזה לא טוב, או שתאמר לחילופין גדלתי במקום שמתחיל באות כ' ולכן כל ישוב באות כ' לא מומלץ לגור בו... זה שהמקום הנוראי (לטענתך) היה בפריפריה לא הופך את המגורים בפריפריה לכאלו.
 
אני ממש לא נגד הפריפריה, אני מאוד תומך בפריפריה חרדית כמו עמנואל, הר יונה, טבריה פוריה, עפולה עילית?, מיצד, נחליאל, מעלה עמוס, קריית גת מערב?, כסיף.
חלק מהמקומות החרדיים שכתבת טובים פחות לחינוך ילדים ועוד ממקומות מעורבים.
 
אין לך מרכז גדול מירושלים כשהאיזורים היקרים ביותר סמוכים או הם בעצמם מלאי פריצות, שלא לדבר על התח"צ בירושלים, ועל הצורך לצאת לעיר. כנראה שהערים הפריפריליות החרדיות הן הכי טובות מבחינה זו (ק"ס ביתר), כי הם באמת רק חרדים
הנקודה היא לא צניעות, כי אם כן אכן אפשר לעשות את הפלפולים שאתה אומר, ועוד שבפריפריה בדר"כ מדובר במבוגרים ובערים החרדיות בצעירים. אלא האם חיים ב"תרבות חרדית" או לא. כשר"י בן קיסמא אמר איני דר אלא במקום תורה זה לא בגלל צניעות וכדומה אלא שהאדם מושפע מסביבתו בדעותיו וכו'.
גם בירושלים בשכונות החרדיות חיים ב"תרבות חרדית" (במובן החיובי). דרך אגב רמת בית שמש זה השטח החרדי הרצוף הכי גדול בארץ ואפשר לגור שם בלי לעבור בשטחים לא חרדיים. גם בבני ברק זה תרבות חרדית ואפילו פרדס כץ למרות שיש קצת חילונים לדעתי ההרגשה היא חרדית. יש גם את אלעד, אחיסמך, קריית יערים, רכסים, תל ציון וכל הפריפריות/שכונות חרדיות שהזכרתי.
 
הנקודה היא לא צניעות, כי אם כן אכן אפשר לעשות את הפלפולים שאתה אומר, ועוד שבפריפריה בדר"כ מדובר במבוגרים ובערים החרדיות בצעירים. אלא האם חיים ב"תרבות חרדית" או לא. כשר"י בן קיסמא אמר איני דר אלא במקום תורה זה לא בגלל צניעות וכדומה אלא שהאדם מושפע מסביבתו בדעותיו וכו'.
גם בירושלים בשכונות החרדיות חיים ב"תרבות חרדית" (במובן החיובי). דרך אגב רמת בית שמש זה השטח החרדי הרצוף הכי גדול בארץ ואפשר לגור שם בלי לעבור בשטחים לא חרדיים. גם בבני ברק זה תרבות חרדית ואפילו פרדס כץ למרות שיש קצת חילונים לדעתי ההרגשה היא חרדית. יש גם את אלעד, אחיסמך, קריית יערים, רכסים, תל ציון וכל הפריפריות/שכונות חרדיות שהזכרתי.
זו ממש נקודה לא נכונה! וההיפך הגמור הוא הנכון שזה אחד המעלות העצומות של הפריפריה!!!
כשגרים במקומות מעורבים אין שום שייכות בין הציבור לאחרים, אין עירוב תרבויות, הקהילה חיה את חייה לעצמה, עושה אירועים לעצמה, ואפילו בגינה יושבות אברכיות ביחד לבדן. האחרים לא קיימים במרחב שלנו. [בפרט שבעולם החילוני, בכל אופן בערי הפריפריה הנחשלות, אין שום יחסי שכנות, אף שכנה לא תדפוק בדלת לבקש ביצה, ואין שום קשר, גרים בבנין ולא פוגשים את השכנים כלל, חוץ משלום שלום מנומס במקרה שנפגשים].
וההיפך הגמור הוא הנכון לצערנו במרכז יש 'תרבות חרדית' גלובלית שבתוכה הרבה מאוד דברים שאנחנו לא רוצים שיהיו חלק מהחיים שלנו, אבל זה קיים בכלל הציבור החרדי והכל מעורב. הקהילות בפריפריה ובדגש על המתחרדים בדווקא, שברובם עוברים תהליך התאמה, ואף אחד לא מגיע למקום אם הוא לא מתאים לשם, התרבות החרדית של הקהילה היא בדיוק מה שאתה רוצה, (במקומות פרומרעס לא תראה אייפון כלל, ולא יהיו מחשבים בבתים, ולא יהיו ערבי סרטים ושירה לנשים, ולא יהיו עיתוני זבל המחולקים חינם בכל בנין במרכז, וכן ע"ז הדרך כל העניינים. ובמקומות יותר פתוחים בכל מקרה אופי כל הקהילה מתואם, ואם אתה מוצא מקום שמתאים לך ולהשקפתך, אתה מקבל קהילה שהרמה הרוחנית והערכים שלה זהים לשלך באופן מושלם). ומשא"כ בכל פרויקט בניה חדש, אפילו הפרויקטים המרוחקים, שמטבע הדברים הקבלן מוכר למי שמגיע, וכל מי שמגדיר את עצמו כ'חרדי' יכול לקנות שם, וה'תרבות החרדית' שם הגם שהיא טובה מהמרכז, בכל אופן היא לא מכילה רק את מה שאתה רוצה.

נ.ב. כמדומני שענין זה גלוי וידוע, ופעם שמעתי מהגאון ר' אליעזר בן דוד זצוק"ל בשיחה לפני ציבור שהאריך בענין המעלה הזו של הפריפריה, שבנקודה זו בדיוק הפריפריה עדיפה. [כשמעלות המרכז הם אחרות, שיש שם ת"ח זקנים, ויש ריבוי בתי מדרש לסגנונותיהם, וכדו' אך לא נקודה זו]. וקצת קשה לי להאמין שמי שבדק את הסוגיה בנקיות, מגיע למסקנות הפוכות כאלו.
 
זו הכללה גסה וחוטאת לאמת מכל הצדדים,
1. אין לך מרכז גדול מירושלים כשהאיזורים היקרים ביותר סמוכים או הם בעצמם מלאי פריצות, שלא לדבר על התח"צ בירושלים, ועל הצורך לצאת לעיר. כנראה שהערים הפריפריליות החרדיות הן הכי טובות מבחינה זו (ק"ס ביתר), כי הם באמת רק חרדים, רק הבעיה שגם בתוכינו כבר יש נוער נושר שממש חילוני, ויש חרדים שאינם שומרים על הלכות צניעות, ולפעמים הניסיון הזה יותר קשה למבינים. [אני מכיר אברך שסבל נוראות מהמרכז, כיון שהרגיש שהולך בתוך סמינר ברחוב, (הגברים בכוללים, הבחורים בישיבות, מי הולך ברחובות? כך דבריו. ועבר לפריפריה דרומית ושם לא שהגברים הולכים ברחוב, אלא פשוט אין אנשים, הולכים במרחב, ומידי פעם פוגשים אדם].
2. מוסדות זה ממש תלוי עיר ועיר מקום ומקום, ואין ספק שזה שטעון בדיקה לפני שעוברים לכל מקום (גם במרכז, שמחלקים לפי אזורים, והבת שלך יכולה ליפול לבית ספר נוראי).
3. אוכל ובגדים, גם תלוי מקום, רק מוזר שמזכירים את זה באותה נשימה, אברך נורמלי לא מחפש מקום שיש בו חנויות אוכל מוכן זמינות.. זה תרבות חדשה, וזה חלק מהמעלות של הפריפריה, וכן לגבי בגדים. את הצרכים האמיתים לא קשה להשיג, מכסימום נוסעים לקניות לעיר סמוכה לפני חגים.. או חתונה.
4. חשמל שבת בדורנו אין שום בעיה לעשות מצברים כמקובל.
5. בקיצור או שתאמר איפה גדלת, ותסביר למה המקום הספיציפי הזה לא טוב, או שתאמר לחילופין גדלתי במקום שמתחיל באות כ' ולכן כל ישוב באות כ' לא מומלץ לגור בו... זה שהמקום הנוראי (לטענתך) היה בפריפריה לא הופך את המגורים בפריפריה לכאלו.
ראשית, אני כתבתי את החוויה האישית שלי למגורים בפריפריה, והוספתי דוגמאות שיהיה מובן יותר למה כוונתי.
שנית הדגשתי שיש מי שלא מפריע לו הקשיים האלו, ומצוין, שילך להתמקם בפריפריה, ושיהיה לו בהצלחה.
אבל אני חייב להוסיף,
שלמרות החוויה הלא טובה שלי ממגורים בפריפריה בילדותי, לאחר נישואי ניסיתי להמשיך ולגור שם כי זה היה הכי מתבקש והתאים לנו כלכלית, אבל זה היה מדהים איך גלגל חוזר ומה שעברתי כילד, חוויתי לפתע עם הילדים שלי- ואפילו מעון/ מטפלת כלבבנו לא מצאנו ... אבל גם לנו ההורים היה מאוד קשה, אשתי נאלצה לעשות רשיון למרות שלא רצינו כי פשוט אי אפשר בלי רכב- התחבורה ציבורית בפריפריה על הפנים, אין מקוואות נורמליים לנשים ואפילו רב שמקבל שאלות הבית היהודי היה מורכב בשעות הערב.
אז נאלצנו לסחוט את עצמנו ולהוסיף עוד חצי מליון, ולהצטופף בפחות 50 מטר, ולקנות בבני ברק.
אבל שוב חשוב להדגיש זה משתנה מאוד ממקום למקום, ומיסתדר במציאות שתארתי- שיהיה לו הרבה בהצלחה!
 
ראשית, אני כתבתי את החוויה האישית שלי למגורים בפריפריה, והוספתי דוגמאות שיהיה מובן יותר למה כוונתי.
שנית הדגשתי שיש מי שלא מפריע לו הקשיים האלו, ומצוין, שילך להתמקם בפריפריה, ושיהיה לו בהצלחה.
אבל אני חייב להוסיף,
שלמרות החוויה הלא טובה שלי ממגורים בפריפריה בילדותי, לאחר נישואי ניסיתי להמשיך ולגור שם כי זה היה הכי מתבקש והתאים לנו כלכלית, אבל זה היה מדהים איך גלגל חוזר ומה שעברתי כילד, חוויתי לפתע עם הילדים שלי- ואפילו מעון/ מטפלת כלבבנו לא מצאנו ... אבל גם לנו ההורים היה מאוד קשה, אשתי נאלצה לעשות רשיון למרות שלא רצינו כי פשוט אי אפשר בלי רכב- התחבורה ציבורית בפריפריה על הפנים, אין מקוואות נורמליים לנשים ואפילו רב שמקבל שאלות הבית היהודי היה מורכב בשעות הערב.
אז נאלצנו לסחוט את עצמנו ולהוסיף עוד חצי מליון, ולהצטופף בפחות 50 מטר, ולקנות בבני ברק.
אבל שוב חשוב להדגיש זה משתנה מאוד ממקום למקום, ומיסתדר במציאות שתארתי- שיהיה לו הרבה בהצלחה!
אף אחד לא מדבר על החוויה האישית שלך, אבל החטא כאן הוא לקרוא לזה 'פריפריה', גרת במקום שכל מה שאתה מספר לא קיים בפריפריות רבות שאני מכיר.
משום מה נשמע שגרת בפריפריה לא מתפתחת, עם ציבור מאוד קטן, וזה מסתבר שזה הרבה יותר קשה, כל מי שהולך למקומות חדשים עם קצת אברכים, יודע שתהיה לו תקופה לא קלה, והוא מגיע לשליחות על דעת שהמקום יגדל, אבל גם זה לא תמיד מדוייק. למשל המתחרדים בנוף הגליל כנראה בין חמישים לשישים משפחות, אבל יש להם הכל. משום שגנים ומעונות ובית ספר וחיידר הם שולחים להר יונה עם הסעות מהעיריה, וזו נסיעה (חינם) של 7 דקות, כך שהם לא לבד. (ומהרבה בחינות נוח להם הסעה מהבית לכל הילדים ביחד, במקום לללכת ברגל לכמה מקומות. אולי הם משלמים משהו על 'מלווה' אבל תכלס הם מרוצים מאוד). וחוץ מזה שהמקום קיים רק שלוש שנים, וגם שם גדל כל הזמן, והשאיפה שלהם להגיע לכמות של עפולה. אבל בעפולה לא נראה לי שיתכן טענות כשלך, כי 700 משפחות בגבעה, בלי המספרים העצומים שיש בעפולה עילית הסמוכה (מעבר לכביש), מספיק בשביל שיהיה להם הכל משלהם.
גם מבחינת רכב זה נשמע כנ"ל, במקום מספיק גדול יש תחבורה ציבורית מספקת ולא צריכים רכבים, ובעפולה לא חסר אוטובוסים, (ושוב גם מקומות שעדיין קטנים תלוי בנתונים, למשל נוף הגליל שהבאנו מהם דוגמא, גם לגבי תחבורה יש להם מלא נסיעות לבני ברק ירושלים דרך שילת, בגלל הסמיכות להר יונה שיש שם 1000 משפחות חרדיות, ועוד נסיעות פרטיות של החסידים בהר יונה לבית שמש בכל ע"ש ומוצ"ש. גם קרית אתא שהם חלק ממטרופולין חיפה יש להם מלא אוטובוסים, וכן עוד הרבה מקומות. כך שאם גרת בצפון כנראה גרת במעלות או במגדל העמק, (ואולי כרמיאל הותיקה של הרב מרגליות) שהמקומות שם ללא חרדים כמעט, והגיוני מה שאתה מספר.
תכלס הטענה עליך היא רק מה שאתה כולל את כל הפריפריה כאילו כולם אותם תנאים, בשעה שאתה מספר חוויות על מקום מסוים, כשבוודאות מקומות אחרים לא כך. ובהחלט צריך לבדוק את הנתונים הללו בכל מקום שחושבים עליו, ולשאול את המתגוררים במקום (לאו דווקא את העסקנים) איך מסתדרים בכל הפרמטרים הללו.
 
וחשוב להדגיש, אף אחד לא אומר שאין קשיים יחודיים לפריפריה, או יותר נכון לכל מקום הקשיים שלו, אבל יש גם מעלות עצומות לפריפריה, ולרבים המעלות הם בנושאים יותר חשובים לאיכות חייהם, השלווה, המשמעות, הקהילתיות, ועוד כמה עניינים, ולכן זו סוגיה שראוי ללמוד אותה ברצינות, כשהרצינות הראשונה היא לקום ולנסוע ולבקר במקומות (מה שאני עשיתי, ולכן יש לי יותר ידע), ואינו דומה שמיעה לראיה. וגם לשוחח עם אנשי המקום, ואחר כך אפשר יותר לקבל החלטה מושכלת בנוגע לכל אחד ואחד באופן איש.

וזו המלצה שאני ממליץ עליה בכל פה ובאופן מוחלט. שווה "לבזבז" יום או יומיים, ולקבל החלטה בסוגיה כ"כ משמעותית מתוך הבנה של כל המשמעויות וההשלכות, ולא להסתמך על שמועות ודעות [גם לא על הדעה שלי!]...
 
ראשית, אני כתבתי את החוויה האישית שלי למגורים בפריפריה, והוספתי דוגמאות שיהיה מובן יותר למה כוונתי.
שנית הדגשתי שיש מי שלא מפריע לו הקשיים האלו, ומצוין, שילך להתמקם בפריפריה, ושיהיה לו בהצלחה.
אבל אני חייב להוסיף,
שלמרות החוויה הלא טובה שלי ממגורים בפריפריה בילדותי, לאחר נישואי ניסיתי להמשיך ולגור שם כי זה היה הכי מתבקש והתאים לנו כלכלית, אבל זה היה מדהים איך גלגל חוזר ומה שעברתי כילד, חוויתי לפתע עם הילדים שלי- ואפילו מעון/ מטפלת כלבבנו לא מצאנו ... אבל גם לנו ההורים היה מאוד קשה, אשתי נאלצה לעשות רשיון למרות שלא רצינו כי פשוט אי אפשר בלי רכב- התחבורה ציבורית בפריפריה על הפנים, אין מקוואות נורמליים לנשים ואפילו רב שמקבל שאלות הבית היהודי היה מורכב בשעות הערב.
אז נאלצנו לסחוט את עצמנו ולהוסיף עוד חצי מליון, ולהצטופף בפחות 50 מטר, ולקנות בבני ברק.
אבל שוב חשוב להדגיש זה משתנה מאוד ממקום למקום, ומיסתדר במציאות שתארתי- שיהיה לו הרבה בהצלחה!
תחבורה ציבורית נורמלית מקוואות ורבנים יש בהרבה מקומות זולים יותר מבני ברק- מהמצב המתואר עד לב"ב יש דרך ארוכה מאד והמון פריפריות במחירים שונים והרבה יותר זולים מבני ברק שיש בהם את כל הדברים שווה לברר.
 
זה אכן ממש מספק, שלוש נסיעות כל יום הלוך חזור בשעות הנכונות , ובכל בין הזמנים וימי החגים יש תגבור משמעותי אינני זוכרת כמה אבל כמדומני שיש פי שניים.
מעבר לזה הנסיעה מנוף הגליל לעפולה היא חלקה וכשהכביש פתוח לוקח 10 דקות, (זהו כביש 60 ישיר מנוף הגליל לעוקף עפולה), יורדים בתחנה בכניסה לעיר עפולה, ועוברים כביש, שם יש תחנה לכל האוטובוסים של עפולה ואלו שעוברים דרכה מצפת וכדו', לב"ב ירושלים ומודיעין עילית. זו הדרך הישירה ולא מאריכים את הדרך כלל, מעבר להחלפת האוטובוס, כך שגם אופציה זו שימושית מאוד ולא מכבידה. (הקהילה המתחרדת בנוף הגליל קרובה יותר לעפולה, ויש לה קו ישיר לחלוטין שגם בתוך נוף הגליל לא עושה סיבובים אלא יוצא ישירות לעפולה בדרך שיסע רכב פרטי, כך שיש משם המעדיפים לנסוע לעפולה ומשם לקחת אוטובוס למודיעין עילית, מאשר לנסוע בקו לירושלים ולרדת בצומת שילת).
באמת לנסוע למודיעין עילית עדיין קצת מאתגר, אבל בסדר גמור, ורוב מוחלט של אברכי נוף הגליל אינם מחזיקים רכבים, וכמובן שעובדים על קו ישיר בעז"ה, וביחד עם התפתחות המקום המואצת (לקהילה המתחרדים הגיעו מאלול 9 משפחות ולהר יונה 15, והמקום בצמיחה קבועה ומתמדת). ולפי הגדלת הביקוש יגיעו גם אוטובוסים ישירים בעז"ה.
דרך אגב, כעת שווקו בהר יונה עוד שני מתחמים, ואני מקווה שהציבור הליטאי ישכיל לקנות שם דירות, (בינתיים הרוב הם חסידים, ומתוך כ 1000 משפחות רק כ 200 משפחות הינם יוצאי הישיבות הליטאיות).
ולסיכום אני מאוד מתחברת עם האמירה שכדאי לבוא לראות הן את הקהילה המתחרדת והן את הקהילה בהר יונה, כי מי שמגיע למשש את הדופק יגלה קהילות מפוארות, אברכים ת"ח וכוללים ברמה, וכמעט 100% מרוצים מאוד מאוד.
 
זו הכללה גסה וחוטאת לאמת מכל הצדדים,
1. אין לך מרכז גדול מירושלים כשהאיזורים היקרים ביותר סמוכים או הם בעצמם מלאי פריצות, שלא לדבר על התח"צ בירושלים, ועל הצורך לצאת לעיר. כנראה שהערים הפריפריליות החרדיות הן הכי טובות מבחינה זו (ק"ס ביתר), כי הם באמת רק חרדים, רק הבעיה שגם בתוכינו כבר יש נוער נושר שממש חילוני, ויש חרדים שאינם שומרים על הלכות צניעות, ולפעמים הניסיון הזה יותר קשה למבינים. [אני מכיר אברך שסבל נוראות מהמרכז, כיון שהרגיש שהולך בתוך סמינר ברחוב, (הגברים בכוללים, הבחורים בישיבות, מי הולך ברחובות? כך דבריו. ועבר לפריפריה דרומית ושם לא שהגברים הולכים ברחוב, אלא פשוט אין אנשים, הולכים במרחב, ומידי פעם פוגשים אדם].
2. מוסדות זה ממש תלוי עיר ועיר מקום ומקום, ואין ספק שזה שטעון בדיקה לפני שעוברים לכל מקום (גם במרכז, שמחלקים לפי אזורים, והבת שלך יכולה ליפול לבית ספר נוראי).
3. אוכל ובגדים, גם תלוי מקום, רק מוזר שמזכירים את זה באותה נשימה, אברך נורמלי לא מחפש מקום שיש בו חנויות אוכל מוכן זמינות.. זה תרבות חדשה, וזה חלק מהמעלות של הפריפריה, וכן לגבי בגדים. את הצרכים האמיתים לא קשה להשיג, מכסימום נוסעים לקניות לעיר סמוכה לפני חגים.. או חתונה.
4. חשמל שבת בדורנו אין שום בעיה לעשות מצברים כמקובל.
5. בקיצור או שתאמר איפה גדלת, ותסביר למה המקום הספיציפי הזה לא טוב, או שתאמר לחילופין גדלתי במקום שמתחיל באות כ' ולכן כל ישוב באות כ' לא מומלץ לגור בו... זה שהמקום הנוראי (לטענתך) היה בפריפריה לא הופך את המגורים בפריפריה לכאלו.
כנראה שאתה לא גרת ברמות החרדית בירושלים
 
זו הכללה גסה וחוטאת לאמת מכל הצדדים,
1. אין לך מרכז גדול מירושלים כשהאיזורים היקרים ביותר סמוכים או הם בעצמם מלאי פריצות, שלא לדבר על התח"צ בירושלים, ועל הצורך לצאת לעיר. כנראה שהערים הפריפריליות החרדיות הן הכי טובות מבחינה זו (ק"ס ביתר), כי הם באמת רק חרדים, רק הבעיה שגם בתוכינו כבר יש נוער נושר שממש חילוני, ויש חרדים שאינם שומרים על הלכות צניעות, ולפעמים הניסיון הזה יותר קשה למבינים. [אני מכיר אברך שסבל נוראות מהמרכז, כיון שהרגיש שהולך בתוך סמינר ברחוב, (הגברים בכוללים, הבחורים בישיבות, מי הולך ברחובות? כך דבריו. ועבר לפריפריה דרומית ושם לא שהגברים הולכים ברחוב, אלא פשוט אין אנשים, הולכים במרחב, ומידי פעם פוגשים אדם].
2. מוסדות זה ממש תלוי עיר ועיר מקום ומקום, ואין ספק שזה שטעון בדיקה לפני שעוברים לכל מקום (גם במרכז, שמחלקים לפי אזורים, והבת שלך יכולה ליפול לבית ספר נוראי).
3. אוכל ובגדים, גם תלוי מקום, רק מוזר שמזכירים את זה באותה נשימה, אברך נורמלי לא מחפש מקום שיש בו חנויות אוכל מוכן זמינות.. זה תרבות חדשה, וזה חלק מהמעלות של הפריפריה, וכן לגבי בגדים. את הצרכים האמיתים לא קשה להשיג, מכסימום נוסעים לקניות לעיר סמוכה לפני חגים.. או חתונה.
4. חשמל שבת בדורנו אין שום בעיה לעשות מצברים כמקובל.
5. בקיצור או שתאמר איפה גדלת, ותסביר למה המקום הספיציפי הזה לא טוב, או שתאמר לחילופין גדלתי במקום שמתחיל באות כ' ולכן כל ישוב באות כ' לא מומלץ לגור בו... זה שהמקום הנוראי (לטענתך) היה בפריפריה לא הופך את המגורים בפריפריה לכאלו.
החילונים מתלבשים ומתנהגים בצורה מאד לא הולמת
אבל ההשפעה שלהם היא פחותה
אבל לבוש חרדי לא שמור או התנהגות לא הולמת (יש גם את זה)
בהרבה יותר משפיעים על מבוגרים ובמיוחד על ילדים
 
מודעה מכח הפרסום
 

קבצים מצורפים

  • יריד דירות.PNG
    יריד דירות.PNG
    KB 374.3 · צפיות: 97
אני חושב שאם רוצים לפתח קהילות בפריפריה צריך לעשות את זה מבפנים ולא מבחוץ
לשכנע נציגים מקהילות במרכז וכן נציגים מישיבות שישכנעו אברכים מבפנים ושיעשו קבוצות מגובשות לעבור ביחד ואז זה יצבור תאוצה ולא ירגישו בודדים וחבר מביא חבר (אני יודע על פריפריה שהביאה לשם המון מבוגריה וכולם הולכים לשם היום)
יש הרבה שמחפשים לקנות רק לא יודעים היכן ומתי הם רק מחכים לכם שתעזרו להם
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה