התייעצות נרקיסיזם- המחלה של הנפש

[מגזין ג'נרטור]

המלצה לנשים להקשיב לנחמי בצון בקו מאושרת (מחברת הקו כותבת הספר האישה המאושרת באמת) 0733-476063
לדפדף בהודעות אחורה יש לה שם שתי שיחות מאלפות

לא רוצה לצאת פה על אף אחד אבל לא נראה לי שלניצולי או נכון יותר, שורדי נרקיסיזם כדאי לשמוע מסרים ממחברת הספר האישה המאושרת באמת, אלא אם כן מחליטים לשמוע שם רק את ההמלצה הספציפית הזו שגם אני לא יודעת מה היא. הספר האישה המאושרת באמת מכניס את המסר כאילו הקורבן הוא האשם במצב שנוצר וזה בדיוק מה שהנרקיסיסטים מנסים לשכנע את הסביבה שלהם.

 

[יהודית ק]

על השאלה בילדות "מה יש להם" אכן התשובה היא הרגישות הגבוהה ועוד מרכיבים,
אבל צריך להבחין בין מחלת נפש (סכיזופרניה וכדו') להפרעות אישיות שהם לא מחלה אלא אישיות שמתפתחת בצורה לא תקינה, ואגב לא מאבחנים הפרעת אישיות לפני ההתבגרות.

תקראי שוב מה שכתבתי בהודעה קודמת
אכן כך, ואני יודעת לצערי יותר מדי
הייתי מעדיפה לא לדעת, עד שהן
דופקות לך בדלת ואת פשוט רואה
את המצב ונשאר רק להתפלל ולבכות.

 

[חני שטראוס]

לא אוכל לענות כאן על כל השאלות הרבות לגבי התפתחות האישות הזו, הגיל המשפיע ביותר, הקשר הזוגי לעומק עם כל מה שזה כולל, משולשי הדרמה שההפרעה יוצרת בכל מערכת יחסים ועוד ועוד, אלא בצורה פרטנית בלבד בדואר שלי
C5618997 שטרודל גימייל וכו'.
מה שכן, אני מצרפת לכם כתבה מופלאה שהתפרסמה בעיתון קטיפה לפני כחודש
המבדל בין 4 הפרעות שונות ונותן פרספקטיבה ומודעות מקצועית לנרקיסיזם
מצורף כאן, תוכלו להעביר בשמחה הלאה.
מצורף כאן בקישור אבל אם מישהו מעוניין כקובץ מצורף שלחו לי את הבקשה בדואר שהזכרתי

 

[era]

כלפי כל השאלות שעולות כאן מהז'אנר של "עד כמה הנרקיסיסט אחראי למעשיו ומודע למעשיו?"
אז בוא נעשה סדר בקצרה אחת ולתמיד:
אם הנרקיסיסט היה יודע שהוא עומד לשלם מחיר ציבורי איום ונורא על מעשיו כלפי ילדיו, הוא היה נמנע מרוב ההתעללויות שלו.
אם הייתה קמה זעקה גדולה ומרה מקרובי המשפחה או חברים לעצור את ההתעללות, הנרקיסיסט היה מתחיל לחשוש שיחשפו עליו עוד דברים ולכן היה נרגע קצת.
הבעיה העצובה ביותר היא, כמו שכתבתי במניפסט הארוך שלי למעלה קצת, שהמתעללים הללו לא משלמים שום מחיר על ההתעללויות שלהם, ואדרבה אנשים מזדעקים דווקא על הקורבנות שיישרו קו ויתנהגו יפה ויפסיקו לעצבן את הנרקיסיסט.
"טרור הוא תוצאה של אפשור". צבי יחזקאלי.

כתבת את אחד הנקודות הכי חשובות בעניין
הם לא משלמים מחיר ובדרך כלל אף מרוויחים המון בסביבה הלא גרעינית
וזה מנרמל להם את ההתנהגות והסובלים הם בני המשפחה הקרובים
ובאמת זה יוצר אצלהם חוסר מודעות גדולה כי מחוץ לבית הוא נערץ ומוערך מאד (הוא יכול להיות הבחור/הבחורה הכי טובים בישיבה/בסמינר/בעבודה) ופתאום בבית מטילים בו ספק
ולכן זה מוציא מהם דברים רעים מאד כי ברור להם שמשפחתם היא הבעייתית
אם מישהו היה מעיר אותם בזמן אולי היה ניתן לטפל!!!
אבל אסור לנרמל את זה בשום צורה
מרן הגראי"ל אמר פעם שיש 3 דברים לזוגיות טובה "לוותר,לוותר,לוותר"
נרקסיסט מעולם לא יכול לוותר על מקומו ועל החלטותיו וכד' וכאן מתחילות לצוץ כל הבעיות.

 

[(:1234]

סתם עוד נקודה שרציתי להציף, דווקא מהמבט של המשפחה המורחבת.
לנו במשפחה המורחבת היה מישהו כזה (היה- כי כיום הם גרושים)
ואחד הדברים שהיום יש לי ממש נקיפות מצפון- זה שמצד המשפחה כולה היה כל הזמן האשמות נגד בן הזוג הסובל- למה את מתרחק ומתנכר למשפחה?? למה אתה לא מגיע לשמחות קרובות?? למה לעשות בדווקא?? איך אתה הולך ככה נגד המשפחה שלך ונותן לבן הזוג השני לסחוף אותך ככה??
בדיעבד, אחרי שהם התגרשו, והוא וילדיו התחילו ללקק את הפצעים, מתברר ש- כמובן, לא ממש היתה להם ברירה... הנרקיסיסט פשוט כפה עליהם את הנתק הזה, באיומים, ענישות וצרחות...
ותכלס הבן אדם המסכן- סבל מכל הכיוונים, בלי יכולת לעצור את זה..
(בכוונה לא כתבתי אם הנרקיסיסט הוא הבעל או האישה- לא רוצה שמישהו מהמשפחה יזהה, למרות שאצל כולם התסמינים כ"כ דומים, ויש מצב שהרבה יראו את עצמם בתיאור הזה)

 

[שיינדי אייזנבך]

הבעיה המרכזית לדעתי, שכל התנהגות קשה מתויגת מיד כ'נרקסיסטיות'. לפני 3-4 שנים, אמרו על כולם 'אישיות גבולית'. כנראה עוד שנתיים יגידו על כולם 'אנטי סוציאלי', כי יופיע הספר שיתאר את התנהגות האנטי סוציאלי וכולם יזדהו עם זה.

כבר כתבתי על זה לא אחת ולא שתיים בפורום כאן, שלא כל התנהגות קשה היא נרקסיסיטיות, ולא כל אדם עם מידות רעות הוא נרקיסיסט. יש בעיה בלתייג כשאין אבחנה מקצועית אמיתית. לפעמים אותה התנהגות בדיוק נובעת ממידות רעות/ מילדות מרה וקשה וחוסר מודעות שאפשר אחרת / מהפרעת אישיות אנטי סוציאלית / נרקסיסטית/ גבולית / כפייתית / מאינטליגנציה מאד מאד נמוכה / וכד'.

בעיני, כמורה שמכשירה מטפלות רגשיות, אם אשת מקצוע כזאת תייגה בעל של מטופלת, הורה, או בוס כ'מופרע אישיות' או 'חולה נפש' בלי להכיר אותו, לראות אותו, לשמוע מעוד אנשים בסביבה שהוא אכן עושה את מה שמיוחס לו, המטפלת הזאת לא פחות מפושעת. היא חורצת דין ללא משפט. אסור לחרוץ דין כשלא מכירים ושומעים את שני הצדדים. מותר לחשוד, לחשוש, ללמד את המטופלת להגן על עצמה בלי לפגוע בשני, אבל לקבוע משהו בלי שראית את המואשם?
אני חושבת שלפחות כמות הכאב והצער שנגרם לנפגעי גזלייטינג, אותו כמות כאב וצער נגרם למואשמי גזלייטינג כשזה לא נכון או לא מדויק.

צריך מאד מאד להיזהר. לא קובעים הפרעה על סמך ספר, כתבה בגוגל, או שיחה עם אשת מקצוע באופן חד צדדי.

אם אי אפשר לאבחן את החשוד, אפשר לראיין, להקשיב, לתשאל אנשים נוספים בסביבה כדי לקבל תמונה מרחבית.

 

[DvoraVidman]

הבעיה המרכזית לדעתי, שכל התנהגות קשה מתויגת מיד כ'נרקסיסטיות'. לפני 3-4 שנים, אמרו על כולם 'אישיות גבולית'. כנראה עוד שנתיים יגידו על כולם 'אנטי סוציאלי', כי יופיע הספר שיתאר את התנהגות האנטי סוציאלי וכולם יזדהו עם זה.

כל כך מסכימה.

 

[Exotic]

בעיני, כמורה שמכשירה מטפלות רגשיות, אם אשת מקצוע כזאת תייגה בעל של מטופלת, הורה, או בוס כ'מופרע אישיות' או 'חולה נפש' בלי להכיר אותו, לראות אותו, לשמוע מעוד אנשים בסביבה שהוא אכן עושה את מה שמיוחס לו, המטפלת הזאת לא פחות מפושעת. היא חורצת דין ללא משפט. אסור לחרוץ דין כשלא מכירים ושומעים את שני הצדדים. מותר לחשוד, לחשוש, ללמד את המטופלת להגן על עצמה בלי לפגוע בשני, אבל לקבוע משהו בלי שראית את המואשם?
אני חושבת שלפחות כמות הכאב והצער שנגרם לנפגעי גזלייטינג, אותו כמות כאב וצער נגרם למואשמי גזלייטינג כשזה לא נכון או לא מדויק.

צריך מאד מאד להיזהר. לא קובעים הפרעה על סמך ספר, כתבה בגוגל, או שיחה עם אשת מקצוע באופן חד צדדי.

אם אי אפשר לאבחן את החשוד, אפשר לראיין, להקשיב, לתשאל אנשים נוספים בסביבה כדי לקבל תמונה מרחבית.

אבל זה חלק מהבעיה, האנשים האלו בד"כ לא יסכימו לבוא לטיפול...

 

[y&m]

צריך מאד מאד להיזהר. לא קובעים הפרעה על סמך ספר, כתבה בגוגל, או שיחה עם אשת מקצוע באופן חד צדדי.

שלא לדבר על כך שלא פעם דווקא אלו שמאבחנים את כל הסביבה שלהם, הם הנרקסיסטים בעצמם.

 

[ליליאן]

הנרי השמיני, (זה מה"אם אין לחם תאכלו עוגות).

מרי אנטואנט

ואין בניהם קשר, בן המלך האנגלי מהמאה ה16 למלכה הצרפתית מהמאה ה-18
חוץ מזה שהשיער של שניהם הלבין בן לילה.

חוץ מזה יש מצב שזו האמירה שסתם הודבקה אליה.
בגלל שהיא מלכה בזמן המהפכה הצרפתית,
המשפט הזה סימל את הניתוק של מעמד באצילים מהעם.

בקיצור...

 

[ליליאן]

אוקיי! נולדים למצע שמתפתח לכך,
לצערי אני מכירה אנשים חולים במחלות נפשיות (כל מיני)
ששכבר בילדות היינו שואלים מה יש להם?
היום אנחנו יודעים היה מצע.
וכן יש מחלות נפש מולדות!
יש ילדים בני שנתיים שמקבלים כדורים.

לא מאבחנים נרקיסיסזם לפני גיל 18

 

[ליליאן]

אשכול מטלטל, יש לי שאלות, ב"ה לא מכירה מקרוב:
1. האם בתור ילדים אפשר כבר לראות כיוון? (ילדים קטנ ים הם בד"F יותר אנוכיים ורואים את עצמם, אבל אלו שיותר מוגזמים ורגישים? יותר פגיעים/פוגעים?)
2. למה בן/ת הזוג לא נכללים באופן אוטומט כמעגל צמוד לנרקסיסט שירצה בטובתם? זה הרי אמור להיות חלק ממנו, ולא נגדו?

1.
כן. אבל זה הפיך, עם טיפול פסיכולוגי אי"ה.
לא באבחנים לפני גיל 18.

 

[יהודית ק]

לא מאבחנים נרקיסיסזם לפני גיל 18

לא כתבתי זאת!
מאבחנים אפילו יותר מאוחר

 

[GRN]

המואשם

אשמה זה עניין של בית משפט, לא של פסיכולוגיה או הליך טיפולי.

כשנוצרת פגיעה במערכת יחסים, אפשר לאבחן על פי סוג הפגיעה את הגורם לה
האמת, שזה ממש לא משנה מה הטייפ של הפוגע
מה שמשנה זה אופי הפגיעה ודרכי ההתמודדות

עם זאת, לאנשים שמתמודדים עם פגיעה נרקיסיסטית עוזר מאוד להבין את מנגנון הפעולה הנרקיסיסטי.

כך או כך, הנושא הוא לא אשמה.

 

[ליליאן]

רגע, למה הוחלט שזה רוע? למה הוא לא חסר מודעות עצמית - שיש לו כח השפעה על הסביבה
אני באמת שואל לא בא לסנגר או משהו כזה

גם לא חושבת שזה רוע.

אבל למעגל הנפגע ניש סזכות להרגיש שהרסו לו את החיים
בצורה מרושעת ששולטת ברגשות.

אנחנו כחברה (במעגל בהמרוחק) צריכים לתת יותר מקום לדעתי -
לפי כל מה שכתוב כאן
פלא שאין פסק לנרקיסיסטים להתאבד.

אולי צריך להתיחס אליהם כמו אל מפגרים שכלית ברמה קשה
שאף אחד לא חושב לחתן או להעסיק
אבל בלי לרצות לשבור להם את המפרקת
סליחה, זאת התחושה שמתקבלת.

 

[שאלה ותשובה]

אם אי אפשר לאבחן את החשוד, אפשר לראיין, להקשיב, לתשאל אנשים נוספים בסביבה כדי לקבל תמונה מרחבית.

הם כ"כ שקרנים ורמאים וגורמים להפחדות
או שהסביבה (בן זוג, ילדים, ואפילו נכדים לפעמים) תשקר בגלל ההפחדות
או שהיא (הורים, אחים, שכנים, חברים וכו') גם מרומה, או עוצמת עיניים

 

[ליליאן]

א. כל איש מקצוע ששמע את סיפוריה של אשתי עלי (סיפורים אמיתיים!), העלה את החשד הזה.
ב. אני קורא הרבה תיאורים על נרקיסיטים (גם כאן באתר) וזה מתאים לי למפרע על מה שהייתי, אבל רק בהקשר להתנהגות. לא הפרשנויות. לב טוב ורצון טוב היה לי וכאב לי כל פעם כשגיליתי שסבלו ממני.
אלא שהייתי מרוכז בעצמי וברצונות והצרכים שלי ברמה שלא חישבנתי מה עוברים בני הבית.

כי היא לא טרחה לעשות את הדבר המינימלי של להבהיר לי שההתנהגות שלי מציקה ונוראית. אני לא הייתי מודע לכלום. כל מה שעשיתי היה ממצוקה וצורך נואש בכבוד והערכה מאשתי, בתקשורת איתה, ביחס ממנה, הייתי מרוכז בעצמי ובצרכים שלי ולא שמתי לב כמה אני איום.
והיה גם צד שני למטבע. אני גם סבלתי והיה לי ממה לסבול. והיא לא נתנה אפשרות לשמוע אותי, ואת מה שחשוב לי.
עובדה היא שברגע שמישהו טרח לעשות את המינימום הזה והסביר לי בצורה מכבדת מה קורה איתי, התהפכתי במאה שמונים מעלות ואח''כ כשסוף סוף התייחסו אלי לא רק כאובייקט לדיון ולטיפול אלא כאדם בעל לב זהב, ושמעו מה רע לי בבית, גם אשתי עשתה עבודה עם עצמה ושנינו הרווחנו והתחלנו חיים חדשים. ואת כל זה המטפלת חסמה בכל הכח וגם כשהשתניתי היא עבדה להרוס ולהסביר לה כל הזמן שהכל תעתוע והכל באמת נגדה וסיפקה לה אלף פרשנויות עקומות על כל משפט שלי.


אפשר לשאול הכל
מקווה שיהיה לי זמן וכח נפשי לענות

כתבו פה קודם על קווים נרקיסיסטיים
נראה מתאים

 

[חוחית]

לא אוכל לענות כאן על כל השאלות הרבות לגבי התפתחות האישות הזו, הגיל המשפיע ביותר, הקשר הזוגי לעומק עם כל מה שזה כולל, משולשי הדרמה שההפרעה יוצרת בכל מערכת יחסים ועוד ועוד, אלא בצורה פרטנית בלבד בדואר שלי
C5618997 שטרודל גימייל וכו'.
מה שכן, אני מצרפת לכם כתבה מופלאה שהתפרסמה בעיתון קטיפה לפני כחודש
המבדל בין 4 הפרעות שונות ונותן פרספקטיבה ומודעות מקצועית לנרקיסיזם
מצורף כאן, תוכלו להעביר בשמחה הלאה.
מצורף כאן בקישור אבל אם מישהו מעוניין כקובץ מצורף שלחו לי את הבקשה בדואר שהזכרתי

הדבר האחרון שהייתי מאמינה לו
זה כתבות בקטיפה על הנפש.
חלקן מהוות רשלנות פושעת במקרה הטוב.

 

[ליליאן]

כל התיאורים שלכם מתחברים לי לספר של @ליבי קליין
היה שם בדיוק את הסיפור הזה עם אבא של גיטי, בעלה של הניה לא זוכרת כרגע את שמו
כמה בכיתי בשבילם, זה פשוט אומללות...

פחות משתמע.
הוא מאוד נוקשה, קיצוני, חיצוני וקצת כוחני.
אבל לא מתקרב למדובר כאן.

הוא טוב לאשתו,
מסור לילדיו,
הוא כן מטיל אימה 'החלכתית' אבל לא ראיתי מניפולציות או הצגה כלפי חוץ.
הפוך, הוא מאוד ישר וחד וגאה בזה.

 

[שיינדי אייזנבך]

הנושא יכול להיות כן אשמה, כלומר האשמה.
אסביר את דבריי בסיפור אמיתי מהחיים, אחד מני רבים שראיתי בשנות עבודה רבות:
אשה בת 55+. חיתנה בית עם ילדים. חתן חדש נכנס למשפחה והחליט שהחמות נרקיסיסטית. היו לו הרבה ביסוסים לטעמו, התייעץ עם מי שהתייעץ, והחליט שזה אכן כך.
ניתק את אשתו מהמשפחה. התסיס את כל החתנים והכלות נגד החמות, והצליח לגרום לעוד משפחה לנתק קשר.
זה הלך והתפתח עד שעבר עם אשתו לחו"ל, כדי להתנתק סופית מהחמות הנרקיסיסטית.

החמות לא ידעה את נפשה, ביקשה עזרה, כבר התחילה להאמין שהיא באמת נוראית, ובסוף לאחר הרבה אבחון, תחקור, ועבודה הבינו שהיא אשה יקרה, מסורה, נורמטיבית לחלוטין בלי גרם של הפרעה כלשהי.
בהדרכה מקצועית (לא ממני) היא הצליחה להחזיר את המשפחה לצידה והאמת והשלום אהבו.

האברך הזה עם האישיות הלא פשוטה שלו (לא מתייגת אותו כי לא ראיתי אותו אף פעם ולא מכירה אישית) המשיך להתנהג איך שהוא מתנהג... עד שאשתו התגרשה ממנו. בחו"ל.
אבל היא כבר לא יכולה להודות בזה שאמא שלה אשה נורמטיבית. הרי ברחה מאמא שלה, והתסיסה עם בעלה את כל האחים והאחיות... אז היא ממשיכה את הנתק. ואין לה לא משפחה שלה ולא משפחה שלו.

זה סיפור אחד מני רבים רבים רבים, שיכל להסתיים בצורה שונה:
האברך מספר דברים קשים על חמותו. היועץ, במקום לתייג את החמות בלי להכיר אותה, עושה קצת עבודת מחקר. ואפשר לעשות את זה עם רצון טוב והבנה שזה דיני נפשות. מבין שהאברך בעייתי ומפנה אותו לשיחות טיפוליות, שיתכן והיו עוזרים וייתכן שלא, אבל היה נמנע פה צער עצום עצום בכל המשפחה המורחבת, צער שאגב, בלא מעט מהמקרים גורם בסופו של דבר למחלות קשות אצל הנפגעים.

עכשיו לא תגידו שאמרתי שכולם מפנטזים, ומי שחווה ילדות מרה או זוגיות איומה מדמיינת ומאשימה. אמרתי צריך לחקור. אסור להאשים ולהחליט על מישהו משהו, בלי חקירה ודרישה. יש לזה השלכות.

אם המתלוננת מקבלת תמיכה ולומדת איך להגן על עצמה, אין לי בעיה. שתתייג ותגן על עצמה. אבל אם היא מנתקת קשר, עושה ברית עם נפגעים נוספים נגד הפוגע, שזה אומר, היא עושה דברים אל חזור, שפוגעים במשפחות לחיים שלמים, אז חכמים היזהרו בדבריכם. להיזהר להיזהר להיזהר. צריך להיות בטוחים במאה אחוז לגמרי שהתמונה באמת כמו שהיא חווה את זה.

ולסיום, פעם שאלתי את הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל אם מותר לי לומר משהו למישהו. המשהו הזה יכל לגרום להשלכות מהסוג שתיארתי. הוא ענה לי: אני לא יודע. זה דיני נפשות. צריך להושיב סנהדרין על זה!!!!