חוברות סיפורי החג

  • הוסף לסימניות
  • #81
שווה אשכול בפני עצמו, האשכול כאן הוקדש כבר לנאקת הַמוּשְׁוָוקִים...
שכחת להוסיף: "הוקדש כבר, בעל כורחך, לנאקת" וכו'.
אישית רציתי לשמוע את דעת הקהל ודעת המקום בדיני סיפורים והמסתעף. אבל...
לא מדובר על העורכים, אלא על דרג גבוה יותר - מנהלי שיווק ומנכ"לים.
והם לא יפנימו דבר, אם לא תכתבו להם זאת, במיילים ובמכתבים רבים ככל האפשר.
למכתבים של ציבור נזעם יש כוח השפעה גדול במערכות העיתונים. יותר מכוחם של הכותבים, ואפילו לפעמים יותר מכוחם של העורכים.
בהחלט, אך מי שקובע בסופו של יום הוא הציבור, האם יקנה את העיתון אם לאו.
לי ברור, משום מה, שהוא ימשיך לתת למנכ"לים את כספו, גם אם מחצית מחוברת הסיפורים תוקדש ל"סִיפּוֹרְמֵת" (תנסו להבין לבד את המשמעויות). והם מצדם ימשיכו לפרסם "סיפורמות" שכאלו. ואפילו הסופרים עצמם לא יצייצו.
כי כסף מדבר להרבה אנשים; הרבה כסף מדבר לאנשים, לכולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
מידיעה, זה לא ממש מדויק.
כי כמעט כל סיפור אפשר לקשר איכשהו לכל נושא שיידרש.
עיין ערך הסיפור השיווקי המדובר, שהותאם לנושא של כל עיתון.
אני אישית כתבתי סיפור (לא בעיתוני החג), ולאחר מעשה שיניתי בו כמה פסקאות כדי להתאימו למוטיב שנצרך.
אבל בגדול, ודאי שיש צדק בטענתך, ואני לא באתי אלא להביא זווית נוספת.
היה בהמודיע במוסף סיפור על גבי ציבור [מוסף שהיה גדוש כולו ביחסי ציבור].
ובתוכו היה סיפור על 'זכאי' של כללית.
ונראה היה בפירוש כי הסיפור לא נכתב בשביל כללית אלא שופץ לאחר מכן.
זה הרס גם את הסיפור, גם לא הביא לכללית את האפקט שהם רצו [להבדיל מהסיפור של הראל, שאכן הביא להם את התועלת הפרסומית שהם רצו].
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
לא מדובר על העורכים, אלא על דרג גבוה יותר - מנהלי שיווק ומנכ"לים.
והם לא יפנימו דבר, אם לא תכתבו להם זאת, במיילים ובמכתבים רבים ככל האפשר.
למכתבים של ציבור נזעם יש כוח השפעה גדול במערכות העיתונים. יותר מכוחם של הכותבים, ואפילו לפעמים יותר מכוחם של העורכים.
נשמח אם תביאי לנו את המייל שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
הסיפור של הראל היה זהה בכל העיתונים, או שרק הגרעין והרעיון היה זהים והסופרות לקחו זאת כל אחת למקום אחר?
[אני קראתי רק חוברת סיפורים אחת לצערי]

בחלק מהעיתונים - הסיפור היה זהה, תחת השם ר' גיל. (המודיע, משפחה ובקהילה, כמדומתני).
בחלק מהעיתונים - הוא הורכב בתוך סיפור מסגרת. (יתד והמבשר).

גם בעיתונים שהכניסו את הגירסה האחידה, היו שינויים קלים בהתאם לביקורת הרוחנית של כל עיתון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
לא מדובר על העורכים, אלא על דרג גבוה יותר - מנהלי שיווק ומנכ"לים.
והם לא יפנימו דבר, אם לא תכתבו להם זאת, במיילים ובמכתבים רבים ככל האפשר.
למכתבים של ציבור נזעם יש כוח השפעה גדול במערכות העיתונים. יותר מכוחם של הכותבים, ואפילו לפעמים יותר מכוחם של העורכים.
בעקבות אשכול זה שלחתי כעת מייל לכתב באחד העיתונים ששנים מהכתבות שכתב בסוכות האחרון היו שיווקיות בעליל, למוצרים שאותו כתב עצמו התבטא לא פעם נגדם.
שאלתי אותו האם הוא עצמו מסכים עם מה שכתב
וזו התשובה שקיבלתי:
כשאומרים שאסור להאמין למילה אחת בעיתון הכוונה בדיוק לשני אלו
עד כאן תשובתו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
ואפילו הסופרים עצמם לא יצייצו.
כי כסף מדבר להרבה אנשים; הרבה כסף מדבר לאנשים, לכולם.

1. רוב מוחלט של הסופרים המוכרים, מסרבים לכתוב סיפורי-שיווק, או לכל הפחות מסרבים לעשות זאת תחת שמם.
אין כאן כסף גדול, כי את התשלום על הפרסומת מקבל העיתון - לא הסופר.

2. בערבי חגים, המצב הוא בדרך כלל שעורכים רודפים אחרי הכותבים, ולא להיפך. כך שכתיבת הסיפור השיווקי, היא לא איזו הצעת עבודה יחידה ונחשקת שקשה לוותר עליה.

3. בנוסף, אם לפחות היו נותנים לסופרים לכתוב את הסיפור השיווקי בצורה אמנותית, אולי עוד היה מה לדבר.
אך מהיכרותנו רבת השנים עם תבונתם של אנשי השיווק והחוש האמנותי המנוון שלהם, יש להם דרישות שמתנגשות מיניה וביה עם רמה ספרותית, מקצועית ואמנותית.
לו היו נותנים להזכיר בסיפור בעדינות, מתחת לשולחן, את החפץ או המוצר המשווק, ואפילו לפתח אודותיו דיון - עוד היה אפשר להשלים עם זה. אבל מה שקורה בפועל זה שמשפטי השיווק נתחבים כמו פיל בחנות חרסינה אל תוך היצירה.

(גם אם הכותב מתנגד, מרגע שהסיפור יצא מידיו - הרי הוא בידיהם של אנשי השיווק והם יעשו בו כרצונם, יוסיפו משפטים לא קשורים, יחתכו ויערכו).
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
מעניין לדעת האם הסיפור הפרסומי הלז אכן הביא את התוצאה היחצ"נית המבוקשת, או שבגלל שהוא העלה את זעמם של חלק מהקוראים, הוא גרם את ההיפך.
מקובלנו מרבותינו בעולם הפרסום "לא משנה מה כתבו עליך, העיקר שכתבו...", למעשה כל האשכול הזה עוסק בחברת הביטוח הראל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
נשמח אם תביאי לנו את המייל שלהם.
מטעמי אתיקה מקצועית ונאמנות למקום עבודה, מעדיפה שלא להעלות כאן...
יש בעמודים הראשונים של כל עיתון, כתובות מייל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
מקובלנו מרבותינו בעולם הפרסום "לא משנה מה כתבו עליך, העיקר שכתבו...", למעשה כל האשכול הזה עוסק בחברת הביטוח הראל...

דנו כאן בעבר בפורום הפרסום, על נכונות המשפט המצוטט.
לכאורה, הוא לא נכון. בוודאי לא באופן גורף. ההקצנה שלו נראתה בפרשת רמדיה, אבל גם דוגמאות הרבה פחות מוקצנות קיימות, לנזקים שנגרמו מדברים שנכתבו.

בפועל, בשטח, אנשי השיווק עוקבים אחרי כל מילה ואות שכותבים על הלקוח שלהם, ומשייפים ומדייקים כל משפט שלא נראה להם. ככה שהם כנראה, גם כן, לא מאמינים ב'כתבו עליי מה שתרצו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
כך תמצת באוזני אחד העורכים את גליונות החגים:
טינופת מסחרית.

אגב, חשבתם על כך שאם יפלו שלושה מעיתוני החג עם מוספיהם ונספחיהם
מקומה שלישית על ראשו של עובר אורח, הרי זה מוות בטוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
אגב, חשבתם על כך שאם יפלו שלושה מעיתוני החג עם מוספיהם ונספחיהם
מקומה שלישית על ראשו של עובר אורח, הרי זה מוות בטוח.
נו, בשביל זה עושים ביטוח חיים בהראל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
כל שבוע, לא רק בערבי חגים, הכל פירסומת אחת גדולה. ובין פרסומת לפרסומת יש איזה חומר קריאה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
ולנושא האשכול: מוסף סיפורי יתד היה נהדר. הסיפור של גוטמן מצויין ועסיסי, נוגע היטב לתקופה ולמקום, מתאר את אוכלי הטריפות ומקדשי הסולו קוקוש בלי שמץ של התנצלות. מומלץ לכל מי שמכיר הונגרים ויק'ס של פעם. תענוג.
את הסיפור של מיה קינן קראתי אולי ארבע פעמים, נפלא, נוגע ללב, עצוב, אמיץ, כנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
כל שבוע, לא רק בערבי חגים, הכל פירסומת אחת גדולה. ובין פרסומת לפרסומת יש איזה חומר קריאה...
ישבנו בחג אני ואחי וספרנו בספר של עיתון משפחה את עמודי הפרסומת ואת עמודי הקריאה, כ 45% הוא פרסומת.
(ולא שעמודי קריאה היו מלאים - חלק מהעמודים היה חצי טור קטן לקריאה עם המון תמונות מסביב, גם ספרתי חצאי עמודים כשבחצי השני יש פרסומת)
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
היה לי מוזר שסיפור זהה נכתב בכל העיתונים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
בדיוק בגלל הטינופת המסחרית לא קניתי השנה עיתוני חג
בזבוז כסף משווע לשלם 38 ש"ח (המחירים עולים משנה לשנה)
ולקבל בחג! מקומונים במקום כתבות וחומר קריאה
בכסף שחסכנו על עיתוני הפרסומות הללו קנינו ספרים שווים!

לגבי השאלה של פותח האשכול
בסיפורים קצרים אני בד"כ נהנית אם יש מסר חזק ותמציתי.
רעיון שאפשר לסכם במשפט או שניים
קצת קשה להתחבר לדמות בסיפור קצר
וכנ"ל לגבי העלילה, קוראים לפחות עשרה סיפורים בנשימה אחת
וכמעט ואין סיכוי לזכור את פרטי העלילה של כל סיפור
אבל אם המסר חזק אני ייהנה וגם אקרא את הסיפור שוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
איננו מנויים על שום עיתון מטעמי עודף ניירת ו'שמות', אבל לשבתות ולחגים אנו קונים עיתון אחד, בעיקר בשביל המוסף התורני המעניין והמגוון שלו, ואגב כך מקבלים גם את שאר החוברות השבועיות שלו, חלקן חביבות יותר וחלקן פחות. הפעם, כשפתחנו את עטיפת הניילון מעל הערימה הכבדה (חן-חן לאברוּמי על ההתיחסות לנושא המשקל:D) הרגשנו מרומים עוד לפני שקראנו אות אחת: גליון פלוני בחסות קופ"ח פלונית, תוספת אלמונית בחסות חב' הסעות אלמונית, חוברת פלמונית בחסות ארגון וכו'. כך שאפילו לא הגעתי לקרוא את הסיפור המושמץ כל כך, כי מראש התיחסתי לכל העיתון כאל מסע שיווקי מחוצף, שתחת לשלם לי על הסכמתי להביאו אל ביתי עוד העזו לדרוש (ולקבל) ממני תמורתו שלושים ומשהו שקלים טבין ותקילין!
אגב, מוסף סיפורים שהוא לפי 'נושא' מפיל עלי שעמום מראש - לאחר שקראתי סיפור אחד או שניים כבר שבעתי מהנושא לשבע שנים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
כל שבוע, לא רק בערבי חגים, הכל פירסומת אחת גדולה. ובין פרסומת לפרסומת יש איזה חומר קריאה...
ועל זאת המלחמה כאן, שחומר הקריאה שבין לבין - יהיה ויישאר חומר קריאה.
אחרת, על משקל האמרה הלעגנית הגורסת כי ב"בני ברק בין בניין לבניין - יש בניין", נטען אנחנו: "בין פרסומת לפרסומת - יש פרסומת".
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
הבעת דעה שלא קשורה באופן ישיר לנושא האשכול:
כשאני רואה חוברת סיפורים, אני תמיד תוהה מי המציא את הרעיון המשוכלל הזה
מבחינתי, אם אני קוראת סיפור טוב, הוא מפעים אותי, מעורר אותי, מלמד אותי ואני מתענגת עליו - אין לי יכולת ורצון להמשיך לקרוא, מבחינתי הוא נקודה למחשבה לזמן הקרוב.
כאשר הנקודה נמוגה - אני יכולה להמשיך בסיפור הבא
אם הסיפור הוא גרוע, אני מאבדת את היכולת להמשיך לקרוא וזונחת את החוברת במקומה
כך שאיני מבינה מה הרעיון של חוברת סיפורים שלמה, האם מישהו יושב וקורא את כל החוברת מתחילתה ועד סופה כאילו התיישב על קופסת עוגיות ולועס אותן אחת לאחת?
במחשבה שניה, סיפור נועד להעביר משהו
אולי לחלק מן האנשים הוא נועד רק להעביר את הזמן?
 
הבעת דעה שלא קשורה באופן ישיר לנושא האשכול:
כשאני רואה חוברת סיפורים, אני תמיד תוהה מי המציא את הרעיון המשוכלל הזה
מבחינתי, אם אני קוראת סיפור טוב, הוא מפעים אותי, מעורר אותי, מלמד אותי ואני מתענגת עליו - אין לי יכולת ורצון להמשיך לקרוא, מבחינתי הוא נקודה למחשבה לזמן הקרוב.
כאשר הנקודה נמוגה - אני יכולה להמשיך בסיפור הבא
אם הסיפור הוא גרוע, אני מאבדת את היכולת להמשיך לקרוא וזונחת את החוברת במקומה
כך שאיני מבינה מה הרעיון של חוברת סיפורים שלמה, האם מישהו יושב וקורא את כל החוברת מתחילתה ועד סופה כאילו התיישב על קופסת עוגיות ולועס אותן אחת לאחת?
במחשבה שניה, סיפור נועד להעביר משהו
אולי לחלק מן האנשים הוא נועד רק להעביר את הזמן?
אז את מציעה שכל חג יבחר סופר אחד והוא יתן את ספור השנה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה