(נעניתי לכם. ובכן, הנה טעימה ראשונה מן הסיפור)
מעשה בתכריך
על אותו היום אמרו: לא היו ימים קרים לישראל כשנים עשר בתשרי. תדע, שצינה ממהרת לבוא ורוחות שוהות לצאת. זקנים שבהם מה הם אומרים? לא ראינו כצינה זו מיום שעמדנו על דעתנו. באוזנינו שמענו, אבותינו סיפרו לנו, ואולם לא ראו עינינו ולא אחזתנו צמרמורת כהיום הזה.
אכן, נודע הדבר ונתפרסם, והיו סוחרי בדים עושים לילותיהם ימים, ונקבצים ובאים מכל עיר ופלך ומוכרים סחורתם על יד על יד. זה בא בגלימה שטלאים בה, וזה בא בצעיף שאין בו שלושה על שלושה, והלה בא בסודר שאין בו כדי עיטוף הראש. והלקוחות מתירים קשרי צרורותיהם ומונים מעות קמעא קמעא, ויש העושים קניין חליפין ונותנים בידם מיני ירקות תחת בתי ידיים וכלים קטנים תחת אנפילאות וגזרי עצים תחת מטלניות וכגון הא. ואף כפרים ועיירות קטנות מקדימים ביאתם ואף שאין יום הכניסה הוא זה. יום בואו של החורף קדם ובא יתר על כל שנה ושנה, וכולם מקבלים עליהם להיות עושים לביתם דברים המחממים את הגוף ומניחים דעתו של אדם.
בצריף העשוי כבורגנין, כאותם שמלאכתם בצידת חיות ועופות והם לנים בשדה, יושב היה מתושלח וכתבים בידו. בימינו קסת סופר דקה מן הדקה, ובשמאלו הוא מנפח על האש והעצים שבתנור, למען לא תיפסק הגחלת ולא תכבה האש, ונמצא הצריף מוטל בקרה. ולא די לו למתושלח זה שאין הוא עושה מעשה בני אדם ואינו דר במקום שבני אדם דרים, אלא שאף היה מהלך בבגדים המתמיהים כל אחד ואחד.
ואף על פי כן, אין מתושלח מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. אמנם כן, פעמים שהוא מתהלך לכאן ולכאן כמי שנטרפה עליו דעתו והוא סובב לכאן ולשם מבלי דעת, ברם באותו הזמן הוא מחשב בדעתו על איזה דבר מן הדברים שבכתביו. כתבים אלו נמלאים מיום ליום ומחודש לחודש במעשיות שדרך נשים לשוח בהן בשעה שעומדות על הנהר, אצל סל הבגדים העומדים לכביסה.
חישב מתושלח בדעתו, חקר ובדק עד שבא מעשה לידו. לאחר שבא, היה נכנס לביתו שבשדה ונוטל הקולמוס בידו מהיכן שנוטל, ולא היה מניחו מידו עד גמר מלאכתו. אמרו עליו על מתושלח, שבשעה שהוא עוסק בכתיבתו אין כל חפצי עולם שווים בעיניו, באהבה שאהב את התיבות ואותיותיהן.
והיו בני העיר מרננים אחריו שספרי מינות נושרים מחיקו, והוא מערב במעשיותיו יותר מקב של שטות. לעז יצא עליו שדעת חכמים איננה נוחה הימנו ומשכמותו, ויש שהגדילו לעשות ושחו באותה איגרת שנשלחה מחכמי העיר אל ראש הפלך, ובין השיטין כתבו בה שיגדיל עליהם טובתו ויעשה עמהם חסד ויבקשהו למתושלח זה שיתקע יתדות אוהלו בעיר אחרת רחוקה כמה מילין מעירם, כשם שמרחיקים את הנבלות ואת הבורסקי מן העיר.
לא הלך מתושלח מן העיר, ולא היו יודעים היושבים בה אם מחמת שלא שוגרה האיגרת כלל לא פירש הימנה, או שמא נשתגרה האיגרת אצל המושל ואולם לא התרצה לאשר נאמר בה.
כך היו משיחים הכל איש לרעהו על אודות סופר מעשיות זה, ועוד היו תמהים ומחככים ראשיהם כאדם שהוא מסתפק בדבר: הכיצד מוצא הוא לו את לחמו ממלאכת הכתיבה, והרי אין המגילות יוצאות מתחת ידו, וירק זה מהיכן הוא חי?
) ואז המצב יהיה הרבה יותר עגום...
rhon.co.il
הנושאים החמים
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //