האם בעידן שלנו עדיין מרביצים בחיידרים?

מצב
הנושא נעול.
האשמת הנושרים את משקעי ילדותם לא הוגנת, ובבית משפט היתה מסומנת כ"לא קביל"
זו לא האשמה, זהו הסבר, והוא לא מפחית מהאחריות.
גם בבית המשפט יש מקום להבין את הרקע, והנסיבות שהובילו את הנאשם לביצוע הפשע, אבל זה אף פעם לא יפטור אותו מאחריות (לפעמים כן יקל על העונש).
אנחנו לא באות להצדיק את הנושרים, אבל כן לפנות להורים שלא רוצים שזה יקרה אצלם.
 
לא בעד מה שהולך בציבור הכללי, רק ציינתי עובדה.
העובדות מוכיחות שהדור שלנו הוא אחרת מכל הדורות.
ולא אני המצאתי את זה.

מכירה אישה מדהימה מדהימה שגידלה (ועדיין) הרבה ילדים, ויכולה להעיד על עצמה שבחיים (!) לא הרימה יד על ילד שלה, ואת צריכה לראות את הילדים שלה - מאחלת לכל עמ"י כאלו ילדים טובים, ממושמעים, מדהימים. והיא ממש לא היחידה.

דברת על נושרים, אני אגיד לך משהו, למה שמישהו יצא בשאלה?!
למה שמישהו שבטוח בדרך שלו, שטוב לו במקום שהוא נמצא - ילך ויחפש דרך אחרת?!
כי לא טוב לו! כי הוא סובל! תעשי בירור קטן ותגלי שרוב מקרי הנשירות זה כל מיני סיפורים כאלו ואחרים, כי הכל שותקים, והכל בסדר אצלינו (אלימות למשל), והכל מעבירים, והכל אסור שידעו ולא מדברים.
יש הרבה שמאלימות, יש הרבה שנפלו קרבנות.... ועוד סיבות.
(ולא שאני חושבת שאח"כ טוב להם, אבל הם פשוט בורחים.
וכמובן יש את אלו שיוצאים בשאלה כי הם פשוט גילו עולם והעולם הזה קורץ להם מאוד. וזה ניסיון גדול שהם לא עמדו בו.)
הדור חלש כי יש ירידת הדורות. מה לעשות.

אני מסכימה עם זה שמי שמתמודד - מתחזק ומתחשל, אבל מכות?! זו ההתמודדות??!!

גם אני לא תמיד מבינה את הקב"ה, לכל אחד יש את השליחות שלו בעולם, ואנחנו לא יודעים מהי, אבל משהו אחד פספסת - שאותי מחזיק -
הקב"ה לא מכה כי מעניש (לא הכל בעולם זה תוצאות ותגובות), אותי לימדו בסמינר שהקב"ה רוצה אותי קרובה אליו, הוא רוצה שאתפלל אליו, שאדבר איתו, וזה מקרב. וניסיונות מחשלים ומקרבים אותי אליו.
את רואה את זה כמכה, אחר יראה את זה כקריאה. מבינה?!
זה הרבה עניין של השקפה, וגלשנו מנושא האשכול...


מלכי מסכימה מאד מאד עם מה שאמרת.
מכירה באופן אישי משפחה שאחד ההורים היה מכה והשני לעולם לא הרים יד אלא חינך בנועם באהבה והרבה הרבה מוסר בדרך נכונה.
כל הילדים מכבדים אותו פי כמה מאת ההורה המכה, וכל הילדים אם הקשיבו למישהו בבית זה היה להורה שלא הרים יד. לשמוע בקול הורה שכן מכה - זה רק מפחד ולא שום דבר אחר.
והחוכמה היא מי ציית בגיל 15 ולא בגיל 8-9!!

וBBR , עם כל הכבוד לשיטה שלך,
אני לא מסכימה. משמעת לא צריכה לבוא באלימות.
מענין אותי לשמוע איזה רמה של אלימות מגיעה אצלך כשהילד מתחצף מלכתחילה , בלי מצב של חוסר אונים.
ומה תעשי כשהבן שלך יהיה בן 14 ויקלל אותך איזה קללה או אין לי מושג משהו גרוע יותר (ואם את חושבת שתחנכי אותם בשיטתך והם לא יגיעו גם לזה , אף אחד לא ערב לך. הדור של היום נוראי, את יכולה לחנך הכי טוב שיכול להיות ויבוא חבר אחד ותאמרי לילד שלך שלום. חס וחלילה.)
מה תעשי אז? אם בגיל חמש נתת לו שתי סטירות על זה שהתחצף , מה תעשי בגיל חמש עשרה??? את חושבת שהסטירות הן אלו שיחנכו אותו אז?
את טועה.
זה ירחיק אותו פי כמה ממה שאת מדמיינת.

לכי תראי את סבתא שלי , היו מרביצים פעם , אוהווווווו , שלא תדעי.
ויצא חלק חרדים חלק חצי חצי ויותר חילונים לגמרי.
אז איפה הדרך הזו עובדת , באיזה כדור הארץ?
באיזה שהוא גיל הפחד הזה מתרופף , ולא נשאר שם כלום רק החינוך שהשרשת בהם בנועם ואהבה.

יש ילדים שהדרך שלך יכולה לעבוד עליהם , ילדים פחדניים עדינים ולא מופרעים מטבעם
ויש ילדים שלא. זה מקומם אותם , מתסכל אותם , מכעיס אותם בפנים, מרתיע אותם
והם צוברים את הכעס השקט הזה עד גיל ההתבגרות,
ואז? ניפגש.
הכל תלוי באופי , חנוך לנער על פי דרכו. ויש ילדים שזו טעות חמורה לחנך אותם עם אלימות מכל סוג שהוא.
 
מה תעשי כשהבן שלך יהיה בן 14 ויקלל אותך איזה קללה או אין לי מושג משהו גרוע יותר
באופן כללי, אני לא מבינה את כל ההורים המכים,
למה בגיל 3 זה בסדר, ובגיל 20 לא?
כשילד בגיל 20 מתחצף/ לא מסכים לעשות מה שרוצים / מדבר לא יפה גם תרביצו?
 
באופן כללי, אני לא מבינה את כל ההורים המכים,
למה בגיל 3 זה בסדר, ובגיל 20 לא?
כשילד בגיל 20 מתחצף/ לא מסכים לעשות מה שרוצים / מדבר לא יפה גם תרביצו?
הלכה.
אסור להכות ילד גדול, מכיון שיש חשש שיחזיר.
"לפני עיוור לא תתן מכשול".
 
האשמת הנושרים את משקעי ילדותם לא הוגנת, ובבית משפט היתה מסומנת כ"לא קביל"...
כל אחד אחראי לבחירות שלו.
ויש נושרם מכל סוגי המשפחות והבתים.

רוב הנושרים הם מבתים שנראים לך בתים טובים.
ובפנים?
או שאין אהבה. אין חום. השפילו. אלימות פיזית. אלימות מילולית. וכד'.
רוב הילדים שגדלו בבתים שלווים רגועים אוהבים נינוחים סבלניים מחבקים מחנכים מאמינים חזקים - תוסיפי כאוות נפשך , ימשיכו להיות כאלו.
אבל זה חייב להיות בית עם משמעת בלתי מתפשרת!!!!
רכות איפה שצריך, ונוקשות איפה שצריך.
כשילד שלך בוכה כי קשה לו בישיבה והוא רוצה לחזור הבית - אמא רחמנית שתבכה איתו ותסכים לו - היא טועה. הילד הזה נפל!! כל הילדים שלה! מכירה אישית.
והילד שבכה ואמר שלוקח אוטובוס הבית מהישיבה , ואבא שלו ירד ובצורה שאינה משתמעת לשני פנים העלה אותו חזרה לאוטובוס לישיבה אבל בדרך הסביר לו גם בנועם והראה לו חום ואהבה - והילד נשאר ללמוד בישיבה.
גם מכירה אישית. משפחה אחרת.
זה הדרך האמיתית של החינוך.
אם האבא היה מחטיף לו - אולי הוא היה עולה לאוטובוס. אבל לא בהכרח לישיבה.
ואם זה לא הפעם הזו , זה פעם אחרת.
 
רוב הנושרים הם מבתים שנראים לך בתים טובים.
ובפנים?
או שאין אהבה. אין חום. השפילו. אלימות פיזית. אלימות מילולית. וכד'.
רוב הילדים שגדלו בבתים שלווים רגועים אוהבים נינוחים סבלניים מחבקים מחנכים מאמינים חזקים - תוסיפי כאוות נפשך , ימשיכו להיות כאלו.
אבל זה חייב להיות בית עם משמעת בלתי מתפשרת!!!!
רכות איפה שצריך, ונוקשות איפה שצריך.
כשילד שלך בוכה כי קשה לו בישיבה והוא רוצה לחזור הבית - אמא רחמנית שתבכה איתו ותסכים לו - היא טועה. הילד הזה נפל!! כל הילדים שלה! מכירה אישית.
והילד שבכה ואמר שלוקח אוטובוס הבית מהישיבה , ואבא שלו ירד ובצורה שאינה משתמעת לשני פנים העלה אותו חזרה לאוטובוס לישיבה אבל בדרך הסביר לו גם בנועם והראה לו חום ואהבה - והילד נשאר ללמוד בישיבה.
גם מכירה אישית. משפחה אחרת.
זה הדרך האמיתית של החינוך.
אם האבא היה מחטיף לו - אולי הוא היה עולה לאוטובוס. אבל לא בהכרח לישיבה.
ואם זה לא הפעם הזו , זה פעם אחרת.
זה נראה שכותרת האשכול היא "איך נראה בית מושלם".
וזו כותרת שגויה.
בית מושלם זה לא מושג אוניברסלי,
יש ילד שאבא שהיה מעלה אותו על האוטובוס - היה עוזב ת'דת.
יש ילד שאבא שלו היה משאיר אותו בבית - והיה נהיה גדול הדור.
בן אדם הוא יצור מורכב. איך אפשר להתיימר ליצור כללים שיהיו נכונים לכל הורה ולכל ילד?
אלוקים יוצר אותנו עם נתוני האופי והחיים שלנו, קובע 40 יום קודם יצירתנו עממי נתחתן, ונותן לנו ילדים שנכון וטוב להם שיגדלו אצלנו.
כל הנ"ל אינו סותר עבודת המידות , ומחייב שימוש בכוחות האלוקיים שקיבלנו, ובשכל הישר שחנן אותנו ה'.
 
רוב הנושרים הם מבתים שנראים לך בתים טובים.
ובפנים?
או שאין אהבה. אין חום. השפילו. אלימות פיזית. אלימות מילולית. וכד'.


דברי עם אנשים שעובדים עם נושרים והם יגידו לך שיש נושרים מכל סוגי הבתים.
נכון שמבתים שאין בהם אהבה וחום יוצאים יותר נושרים,
ונכון שכל גדו"י אומרים שדרך החנוך המתאימה היום היא אהבה,
אבל עדיין, אין ביטוח לאף אחד.
אולי זה מה שהתכוונת כשכתבת "רוב", אבל אני חושבת שההתנסחות הזאת פוגעת בציבור גדול, ושלא בצדק.
 
בדור של היום ילד שנשאר בבית?
חח. ואיך יצא גדול הדור? תני לי מתכון.
ילמד בספרייה שבסלון?
באמת.

לא התיימרתי ליצור כללים כל אחד יודע את הדרך של הבן שלו.
הסברתי בדרכים שונות איך האלימות לא פותרת ולא מחנכת ולא נעליים.
ואני מכירה הרבה משפחות , משפחה שהאמא היתה מרביצה - כיום יש לה שני בנים חילוניים, בת שהתחתנה בגיל 17 עם איזה בחור דתי ועלום כי היתה בהריון. בת אחריה בדרך
וכל השאר עדיין קטנים והיד עוד נטויה. אם האמא לא תלמד לשנות גישה - בעיה שלה.
אלימות לא מחנכת היום , והילדים שלה היו סופרררר צדיקים עד גיל 14 - 15.
הבנות אפילו עד 16.
 
דברי עם אנשים שעובדים עם נושרים והם יגידו לך שיש נושרים מכל סוגי הבתים.
נכון שמבתים שאין בהם אהבה וחום יוצאים יותר נושרים,
ונכון שכל גדו"י אומרים שדרך החנוך המתאימה היום היא אהבה,
אבל עדיין, אין ביטוח לאף אחד.
אולי זה מה שהתכוונת כשכתבת "רוב", אבל אני חושבת שההתנסחות הזאת פוגעת בציבור גדול, ושלא בצדק.

קודם כל אמרתי רוב כי יש מקרים חריגים.
ולמה עוד אמרתי רוב?
כי אני מכירה כל כך הרבה שאת יכולה לומר וואוו. איזה הורים! איזה חינוך!! איזה בית אוהב וחם.
ובפנים? השם ישמור. הכל רקוב. והילד לא מקבל את מה שצריך, ואם הוא ילד טוב סטנדרט הוא ימשיך ולא יפול. אם הוא קצת שונה וצריך מעבר - הוא יחפש בחוץ.

ואני לא צריכה לדבר עם אנשים שעובדים עם נושרים
מכירה מקרוב , דיברתי ומדברת , אני לא מדברת סתם.
 
הלכה.
אסור להכות ילד גדול, מכיון שיש חשש שיחזיר.
"לפני עיוור לא תתן מכשול".
אז אתם לא מכים בגלל זה? או שאז אתם מבינים שהוא גדול, וזה משפיל וזה גורם להפך?
למה ילד קטן הוא לא יצור אנושי שראוי לכבוד?
 
אז אתם לא מכים בגלל זה? או שאז אתם מבינים שהוא גדול, וזה משפיל וזה גורם להפך?
למה ילד קטן הוא לא יצור אנושי שראוי לכבוד?

מה קרה לך?
החל מגיל שנראה להורים שהוא עלול להחזיר הם כבר פוחדים מההלכה.
מענין איפה החינוך שלהם ירד לטימיון אם הילד עלול להרים יד חזרה על אמא שהחטיפה לו סטירה כי הוא התחצף או חילל שבת או -- לקח שוקולד בלי רשות?

מעולם לא שמעתי שרב אמר להורה שמע, בגיל 15 אתה כבר לא יכול להרביץ לו. זו הלכה! לפני עיוור לא תיתן מכשול!
 
אז אתם לא מכים בגלל זה? או שאז אתם מבינים שהוא גדול, וזה משפיל וזה גורם להפך?
למה ילד קטן הוא לא יצור אנושי שראוי לכבוד?
זה כבר פתיחה לאשכול חדש ומענין,
השינוי בגישה לפי הגיל.
בית ספר לעומת סמינר - יש השוואה?
 
מה קרה לך?
החל מגיל שנראה להורים שהוא עלול להחזיר הם כבר פוחדים מההלכה.
מענין איפה החינוך שלהם ירד לטימיון אם הילד עלול להרים יד חזרה על אמא שהחטיפה לו סטירה כי הוא התחצף או חילל שבת או -- לקח שוקולד בלי רשות?

מעולם לא שמעתי שרב אמר להורה שמע, בגיל 15 אתה כבר לא יכול להרביץ לו. זו הלכה! לפני עיוור לא תיתן מכשול!
תפתחי קצוש"ע. ותראי.
 
אין לי נסיון עם ילדים גדולים, הגדולה שלי סך הכל בת שנתיים וחצי, אני רק יכולה לשתף בתהליך שעברתי מאז שנולדה, בהתחלה היה לי מאוד קשה' הייתי מתעצבנת עליה הרבה והייתי בהלם מעצמי, לאט לאט הבנתי שהבעיה היא בי, התחלתי לעבוד על עצמי על השליטה ברגשות שלי וברוך ה' אני רואה פרות. אני מענישה את הילדות שלי והרבה אבל מתוך מחשבה, ותוך כדי העונש אני מחבקת, מרגיעה, מסבירה להם שאני אוהבת אותם ועושה את הכל רק לטובתם.
נכון שלפעמים עדין יש נפילות ותגובות שמגיעות מעצבים אבל ברוך ה' אני מיד עוצרת את עצמי ומפיסת וברוך ה' התדירות יורדת מפעם לפעם.
בכלל עונש לא אמור להגיע על מעשה שנעשה אלא כדי למנוע השנות של המעשה שוב, ילדה שמרביצה לאחותה אני אשים במיטה לא בגלל שהרביצה אלא כדי שלא תרביץ ואחרי כמה דקות אוריד ואבדוק אם למדה את הלקח, ואם לא היא תחזור למיטה לעוד כמה דקות.
בסופו של דבר זה עוזר גם בגיל הקטן ואני חושבת שבגיל יותר גדול כשהילד מבין זה אמור לעזור יותר מהר, צריך לזכור שגם הילד הוא נשמה ורוצה שיתיחסו אליו כמו אל בן אדם ולא כמו חתול שצריך לאלף.
וגם אם הוא מקבל מכה קטנה ומסבירים לו בנועם ובכבוד שהמכה תזכיר לו פעם הבאה לא לחזור על הטעות (לא בצעקות מול כל הכיתה אלא בשקט) הוא לא אמור להפגע מזה ולא לחוש מושפל אלא לקבל את המסר.
וכמובן תמיד צריך להתפלל שלא תצא תקלה תחת ידינו
 
זה כבר פתיחה לאשכול חדש ומענין,
השינוי בגישה לפי הגיל.
בית ספר לעומת סמינר - יש השוואה?
אפשר לשנות את הגישה לפי הגיל
אי אפשר לשנות את הערכים הבסיסיים של כבוד, הגינות, ויחס נכון לבן אנוש.
הלוואי שבבית הספר יתיחסו ויסמכו על בנות כמו בסמינר, לא שבסמינר זה מספיק...
 
אני מציעה להסתכל במבט כולל יותר.
אם רב'ה בחיידר הוא בכללות רב'ה טוב: אוהב, מכבד, עם ערכים נכונים, עם הבנה לילדים, יודע ללמד בצורה שמתאימה לילדים - אזי גם אם פעם ב.. יתן לילד מכה מבוקרת כדי לעצור אותו - זה בסדר.
לפעמים זו התגובה הכי בריאה לילד.

אם רבה הוא לא מתאים - אז גם אם בחיים לא יכה - אסון להשאיר אותו.

ההתמקדות הלא פרופורציונית דווקא בנושא המכות - מגיעה לאבסורדים.
בחינוך הכללי אוי למורה שיעז להכות אפילו פעם אחת - בצורה מבוקרת ילד שאיבד לגמרי את הצפון.
הוא בקלות יכול להגיע לכלא.
אבל יכול להיות מורה ציני, אכזרי, לועג, מוחק, יהיר - והוא יישאר על מקומו.
החוק לא להכות לא בא בגלל הבט חינוכי - אלא מתפיסות עולם שחלקן שגויות לגמרי.
אז בואו לא נדבר בשם החוק, כי לא זה העניין.

אני לא בעד מכות. אני לגמרי נגד. ודאי ודאי אם זה בא בהתפרצות ובצורה לא מבוקרת. אני חושבת שמכות, לפחות היום, לא מתאימות ולא ראויות בתור שיטת חינוך. אני בפירוש אתנגד למוסד לימודי שמכים שם כשיטת חינוך. אבל מוסד שמחנך טוב, שיש בו הבנה, כבוד, שהחינוך שם לא בנוי על מכות, אבל כן מכים לעיתים רחוקות בצורה מבוקרת - כדי לעצור ילד שאיבד גבולות - לא אתנגד לו. להיפך.

למדתי בחיים שמילת המפתח היא איזון. אם אתה מתמקד טוטאלית בדבר אחד - כגון לא להכות בשום פנים ואופן שבעולם בשום מקרה - אתה מאבד את הראייה הכוללת. ומפספס הרבה דברים בדרך.
 
@מרחבית אהבתי את ההודעה שלך, למרות שאני לא מסכימה איתה לגמרי,

אני לא אוהבת את התפיסה של "אם אתה אבא אוהב אז לא יקרה כלום אם תצעק פעם ב"
כי כל פעם היא פעם, וכל פגיעה היא פגיעה, וצריך לשאוף לא לעשות אותה.
אני כן מסכימה עם "אם אתה אבא אוהב ופגעת בלי שליטה, אתה בסדר גמור"
כלומר - מסכימה עם הבנה שכולנו בני אדם ואין מושלמות, לא מסכימה עם לגיטימציה לאלימות , צעקות , השפלה וכו'.

וזה נכון שאסור להתמקד בדבר אחד, צריך לדבר על מכות ובאותה נשימה על אלימות מילולית, השפלה , כעס ועוד.

לגבי החינוך החילוני - זה פשוט כי מכות זה קל להגדיר, כל השאר יותר מעורפל ותלוי סיטואציה.
כנל זה גם התיחסות המשטרה לגבי אלימות פיזית לעומת אלימות מילולית במשפחה.
 
אני חושב שכשילד מתחצף וכו' - מול כל הכיתה - הרבה יכול להעניש אותו בעונש שיראה לילדים האחרים וכן לילד בעצמו שאין כזה דבר להתחצף, ולהוציא החוצה וכן לומר לילד שיאמר לאבא להתקשר אליו - לא תמיד זה עונש במקום כי זה לא מרתיע את שאר הילדים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה