ליבי קליין|קראתן?

[מריומה~]

את מתבלבלת. כי אתה עימדי-ספר ישן שכתבה אחות בבי"ח.
מדובר כאן על ספרים יחסית חדשים כשהראשון בעל שם דומה.

תודה על הדיוק

 

[shoshi shot]

אני קראתי את הראשון
וממש ממש לא התחברתי
זה ענין של טעם..

 

[michal23]

סופרת מדהימה נוגעת ללב פשוט!!
קראתי את שלושתם והתחברתי ממש
אהבתי את הכתיבה הדמויות והכל..

 

[ה. בקר]

אמת, אבל הספר נכתב מנקודת מבט מאד מסוימת. לענ"ד היא לא ראיינה מידי הרבה בנות עם נכויות לצורך הכתיבה. דיברתי עם מספר נשום ובנות נכות ברמה זו או אחרת. חוץ מאחת שהתחברה 100%- השאר טענו שזה מידי קשה ועצוב לעומת החיים.

אמנם במיוחד טענו כך, כמובן, אלו עם נכות מולדת ולא בעקבות תאונה, או מגיל מאד מאד צעיר. שזה ברור, כי אין את ההתמודדות של המעבר מחיים רגילים.

ההבדל בין נכה שנולד כנכה לבין מי שחי חיים רגילים עד גיל 12 או 18 הוא הבדל שמים וארץ. ואין בכלל מה להשוות ביניהם.
נכה שנולד נכה לא מכיר מציאות אחרת וממילא כל מציאות החיים שלו שונה והנכות מתקבלת אחרת.
מי שהיה רגיל והפך לנכה בגיל העשרה, אחרי שחווה חיים רגילים, אין ספק שהשבר גדול פי כמה וכמה ולא משהו שניתן להשוות לנכה מלידה.
זה נכון לגבי כל דבר, עיוור מלידה/עיוור כתוצאה מתאונה או מחלה בגיל מבוגר יותר, חירש וכיוצ"ב.
אין בכלל מקום להשוואה.

 

[תא]

אני שמעתי מחברה שלי שזה היה קשה לקרוא על הזמן שהיתי בבי''ח (עוד לא קראתי) ושהיתה לה הרגשה של ''כמה זמן היא יכולה להיות בבי''ח ולסבול ככה??'' זה היה נראה לה סוחט רגשית ונסחב. זה היה ככה, לדעתכן?

 

[ה. בקר]

אני מכירה מישהי שנפצעה פציעה קלה ללא השוואה והיתה בבית חולים שלושה חודשים.
פציעה כמו שגיטי נפצעה היא פציעה כזו שאפשר להתאשפז אחריה תקופה מאוד ארוכה, כולל שיקום אחר כך.
ב"ה שאנחנו לא מכירים דברים כאלו. אבל הם קיימים.

יצא לי פעםלהיות במחלקה אורטופדית. פגשתי שם מישהי שנפלה מגובה רב לאחר שמעקה ניתק ממקומו, היא היתה מאושפזת שם כבר חצי שנה והיה נראה שלפניה עוד תקופת אשפוז לא קצרה בשיקום.

 

[איכות]

בכ"א, לי זה נתן הסתכלות שונה על מתמודדים ונכים בכלל.
ממש פתח לי את העיניים..

 

[שושן ורד]

כל הספרים זה סדרה בהמשכים ? כלומר אם
יש לי רק כי אתה עמדי אז יחסר לי להבנת הסיפור את גם כי אלך? וכן אך טוב וחסד יחסר לסיום?

 

[sari1100]

כן.

 

[מרחבית]

זה ענין של טעם..

אני גם חושבת. יש כאלו שהספרים הללו מתאימים להם, יש שלא. כמו כל דבר.

 

[sari1100]

אני גם חושבת. יש כאלו שהספרים הללו מתאימים להם, יש שלא. כמו כל דבר.

מקווה ששמת לב שאת מגיבה למשהו מלפני שנה...

 

[בת7]

אני קראתי, של ליבי קליין 4 ספרים מוכרים השלושה הראשונים הם בעצם בהמשכים והרביעי גם קצת קשור אך מדבר על משהו אחר לגמרי
השלושה הראשונים מדהימים. הרביעי לפי דעתי הוריד מאוד מכל הבחינות- הכתיבה מיוחדת כמו תמיד אך התוכן...
ו דעתי האישית הבנתי שיש גם כאלה שנהנו ממש
ודרך אגב מחפשת את שלושת הספרים הראשונים להשאלה בביתר

 

[הכל מהשם]

אני ישמח להשאיל את כל הספרים בירושלים

 

[sari1100]

הבנתי שיש גם כאלה שנהנו ממש

טוב שהבנת, כי אני לא מצאתי...
התחלתי לקרוא אותו בשבת, אני טיפוס ממש לא רגשן.
בעמוד 100 נאלצתי לסגור, כי זה היה אובר אפילו בשבילי...
כמות אדירה של סבל בספר אחד, אין אחד שטוב לו. לכל אחד צרה איומה אחרת.
יש לציין לשבחה- היא ממש גיוונה בצרות, ואין צרה דומה לחברתה...

 

[תמר אלי]

זה לא ספרים כבדים מידי ועצובים? אני לא קראתי, רק מעניין אותי אם לקרא.

ממש לא
שווה מאד לקרוא!
ספרים מדהימים!!
מלאי אמונה ותוכן.

 

[מלי]

אני קראתי, של ליבי קליין 4 ספרים מוכרים השלושה הראשונים הם בעצם בהמשכים והרביעי גם קצת קשור אך מדבר על משהו אחר לגמרי
השלושה הראשונים מדהימים. הרביעי לפי דעתי הוריד מאוד מכל הבחינות- הכתיבה מיוחדת כמו תמיד אך התוכן...
ו דעתי האישית הבנתי שיש גם כאלה שנהנו ממש
ודרך אגב מחפשת את שלושת הספרים הראשונים להשאלה בביתר

את מתכוונת לרביעי 'אל תסתר' ?
הוא הוריד מהתוכן?

 

[sari1100]

את מתכוונת לרביעי 'אל תסתר' ?
הוא הוריד מהתוכן?

לא הייתי אומרת הוריד, כי הוא ממש לא קשור לקודמים.
לדעתי- הגזימה עם הצרות והעומס הרגשי.
אה- והוא לא נגמר...
יהיה המשך, אמרו.

 

[efrat1]

את מתכוונת לרביעי 'אל תסתר' ?
הוא הוריד מהתוכן?

הוא מאד כואב וקשה לקריאה. אבל כתוב באומנות מדהימה.

 

[מרחבית]

מקווה ששמת לב שאת מגיבה למשהו מלפני שנה...

לא, לא שמתי לב...
תודה!

 

[פילפל]

קראתי את גם כי אלך ועוד ספר - לא זוכרת שם,
לא נהניתי.
לא הרגשתי שאני קוראת עלילה, אלא רק תיאור של מקרה,
אם יש בספר טוב עם עלילה איכותית, פה ושם בין השורות, קצת ידע רפואי או שיקומי, זה לא מפריע,
אך ספר שמבוסס ברובו על תהליך רפואי, משעמם אותי.

הספר האחרון - תזכירו לי את שמו - ממש לא חינוכי בעיני, לא מוסרי וכמובן שלא אמין. לא זכור לי שאי פעם התייעצו שם בדעת תורה...
הכל סובב בשקרים ובכחש את האמא... אם יש ל"ע לבנאדם מחלה סופנית הוא אמור לשמוע דעת תורה, אם להסתיר מאימו או לא, כמו"כ כשכבר נודעה התגובה לא אמינה -אמא מצויה היתה כועסת מאד על ההסתרה, ומצרה על התפילות, יעוץ, וכו' שיכלה לתת, וגם על האפשרות להיפרד נפשית.
כמו"כ האשה שבעלה חולה סכיזופרניה - דעת תורה בהרבה מקרים הוא לחתוך. לא זכור לי שנתנו שם מקום להלכה או לדעת תורה. הכל רק רגשנות ואמוציות. המוןןן אמוציות. הביטוי שחוזר על עצמו כל הזמן בויראציות שונות, בסגנון: "אמהלה. איזה פחד".
כל הנושא של "כיבוד הורים" בספר מעוות לגמרי וטעון טיפול שורש. במיוחד היחס של אשתו של לייבי לאמה. הצו האלוקי של כיבוד אם לא קשור לתכונות האופי של האמא.

אני קוראת כדי ליהנות או כדי לרכוש תובנות חדשות.
ספר טוב, הוא ספר שעונה על שניהם.

כדי לצבור ידע על תהליכים רפואיים יש את ויקפדיה ומאמרים מקצועיים אחרים.