הילדים חולים מי ישמור עליהם????

[Xxx0]

מצד שני - האישה עובדת כדי שהבעל יוכל להשאר בכולל יום יום וללמוד, ללמוד באמת, ללא דאגות מאיפה הוא יקנה חלב בחודש הבא.. ואם היא תאבד את העבודה בגלל זה - בשוק של היום לא כ"כ פשוט למצוא עבודה מכניסה לנשים עם ילדים..
אז אולי הפסד של יום אחד כן שווה את כל יתר הימים בשנה שהוא ב"ה לומד ללא הפרעה?

מה גם שפעמים רבות אפשר ללמוד מהבית אז ההפסד הוא לא מוחלט לחלוטין (כמובן שאין להשוות וכו'... אבל זו הצרה שלנו בדור הזה, ובכלל בעולם הזה, שאנחנו כ"כ תלויים בפרנסה והיא כ"כ הפכפכה לפעמים...)

אף פעם לא מפסידים מלימוד תורה!
ואף פעם לא מרוויחים מביטולה!!!!!!!!

 

[מיסי]

אף פעם לא מפסידים מלימוד תורה!
ואף פעם לא מרוויחים מביטולה!!!!!!!!

איזה רווחים יש מילד שחולה?

"ביטולה זהו קיומה" זו לא המצאה חדשה.
גם התורה היא לא שחור לבן. היא תורת חיים.
יש מציאויות קצת יותר מורכבות
ויש מכלול שיקולים שלכולם חייבים להתייחס

 

[Carter's]

אני חושבת שזה תלוי גם בכמות הילדים, הגילאים שלהם ותדירות המחלות.

באופן כללי אמא אמורה להיות עם ילד חולה (במיוחד עם תינוק) ובשביל זה יש ימי מחלה.

אבל אם מחלות הילדים יוצאות מפורפורציה מבחינת תדירות, צריך לשקול מה לעשות,
כי לא הגיוני שחצי חורף אישה לא תהיה בעבודה.

וכל זוג צריך לדון עם עצמו על התחלקות, ביטולה זה קיומה, רווח מול הפסד והיכולות של כל אחד.
זה לא רלוונטי לך, אם (נגיד) כל הבעלים נשארים בבית עם ילדים חולים ובעלך מרגיש שהוא לא בנוי לזה.

 

[Carter's]

המושג של ביטולה הוא קיומה הוא לא מושג חדש והוא בוודאי נכון.
אבל לפעמים חורה לי שהיחס לאברך הוא כאל מובטל
והיד מאוד קלה על ההדק לבטל אותו מתורתו.
היחס צריך להיות כמו שהבעל עובד בעבודה עם משכורת גבוהה מאוד.
וכן, יש מקרים שהבעל צריך להיעדר מ"העבודה", אבל לא כברירת מחדל.
---

בעלי מתייחס ללימוד התורה כעבודה לכל דבר לא פעם שמעתי אותו אומר (לפקיד בבנק וכו') "בשעות האלו אני בעבודה ואני לא יכול להגיע"...

 

[מלפפון]

זה כל כך תלוי בהרבה גורמים, שאי אפשר להסיק מהתנהלות בבית אחד להתנהלות בבית אחר.
סדר העדיפות הוא שלימוד תורה מעל הכל.
ולכן צריך לחשוב מה יגרום ללימוד התורה הזה להמשיך.
אם הבעל ימשיך ללכת לכולל והאשה תפוטר, מה עשינו כאן?

מכיון שאני עצמאית, אני יכולה להרשות לעצמי להשאיר ילד בבית,
כי אני יודעת שאני יכולה להמשיך לעבוד ולימוד התורה של בעלי לא ינזק מפחות 400 שקל לחודש.

אבל אם הייתי שכירה, לא יודעת מה היה קורה.
הייתי בהחלט עושה שיקול לגבי פיטורין.

בעלי מספר שיש אברכים שמביאים ילד לכולל והוא יושב בעגלה, מוצץ אצבע או מוצץ,
ופשוט מסתכלת יפה בשקט על הלומדים.
מכיון שהילדים שלי לא ישבו אפילו 5 דקות בעגלה, זה אפילו לא עולה על דעתי..
היו פעמים שהתחייבתי לדד ליינים קצרצרים, ואז השארתי את הילד, ובעלי הגיע בצהרים אחרי הכולל, ושמר עליהם כדי שאוכל לסיים ולשלוח את החומר.
המטרה של שנינו היא אחת.
בשביל מה אנחנו נמצאים פה בעולם?
כדי לעבור אותו, או להגיע אחרי 120 ולדעת שהשתדלנו לעשות את התפקיד שלנו?

ותמיד אני מתפללת שאם כבר יהיו חולים, שזה יקרה בימי שישי- שבת...
(ואישית, אני יכולה לספר שזה באמת עובד אצלנו. הבת שלי נהגה לפתח חום, חורף שעבר מדי פעם, וכל פעם זה התחיל בחמישי אחרי הגן, והסתיים במוצש.. מקסימום השארתי אותה ליום ראשון).

אגב, כשהילדים גדולים יותר, זה כבר לא קשה לי להשאיר ילד.
כי אני ממשיכה לעבוד והוא משחק ומחסל ממתקים מהארון..
ילד קטן יותר -ישן במהלך הבוקר, ואם לא, אדחה את העבודה לערב.

שכירה- זה באמת מחייב מערך מחודש.
(אולי אפשר להציע לבוס לעשות את העבודה מהבית במקרה שיש מחשב)?
והרבה תפילות שהילדים לא יחלו, ואם כן, שיהיה בשישי שבת..

 

[רחשי הלב]

קורא ומתרגש. אשריכן נשות ישראל, בזכותכן יש לנו עתיד ויש לנו תקווה.

 

[אלישקף]

@NAAMA123, סליחה על החוצפה, אבל מה מטרת האשכול?

 

[השמח בחלקו]

האבא צריך לקחת יוזמה ולומר לאשה בואי נתחלק ונהיה שותפים לעניין, יום אני בבית ויום את בבית.

אין כאן עניין של 'לא לעניין' או לקיחת יוזמה,
זה עניין של מטרה, אם לשני ההורים יש מטרה שהבעל ילמד, כל השאלה היא רק איך עושים את זה,
וכמו שנראה מהתגובות באשכול, כל משפחה וכל מקרה זה נידון בפני עצמו !


סיפור שנכתב פה בפרוג, אתמול על ידי בעל המעשה.
סיפור מפעים על זקן המשגיחים פורסם היום על ידי אחד מתלמידיו, ומלמד אותנו הן על ענוותו של המשגיח זצוק"ל, הן על היחס הראוי לאשה הנמצאת כל היום עם הילדים וגם עד כמה החשיבו בשמיים את תורתו של המשגיח רבי דב יפה זצוק"ל
סיפורים רבים נשמעו בשעות האחרונות על ידי תלמידיו הרבים של מרן, זקן המשגיחים, הגאון רבי דב יפה זצוק"ל, הסיפור שלפנינו, אותו פרסם היום חיים אריה וינברגר, מלמד אותנו כמוסר השכל הן על היחס הנדרש לאשה המשקיעה כל היום בילדים, גם על מידת הענווה של המשגיח זצוק"ל וגם על חשיבות לימוד התורה, וכיצד מסייעים ללומדי התורה משמיים.

להלן הסיפור כפי שנכתב על ידי חיים אריה וינברגר:

לפני מעט יותר מעשר שנים הזמין אותי מורי ורבי המשגיח הרב דב יפה זצוק"ל לסעוד אתו את סעודת הפורים. כטוב לב המלך ביין וכטוב לבי גם אני, פנה אלי המשגיח ואמר לי 'כן, חיימאריה האם יש משהו שהיית רוצה לשאול?'

ואני כילד חצוף מאז ומעולם וכתלמיד אוהב ומעריץ לרבו עניתי, כן. יש ברשותי סיפור, שהייתי רוצה לספרו בפני הרב ובפני הרבנית והייתי רוצה לקבל אישור או הכחשה לסיפור. והתחלתי לספר:

לפני כמה עשורים, כמה שנים לאחר נישואיו של המשגיח ורעייתו, התגלה ביניהם ויכוח. שנאלצו להגיע בשל כך לדין תורה בפני הדוד של הרבנית, הגאון רבי אהרון כהן זצ"ל, ששימש לה כאב חורג ושימש גם כרבו של המשגיח בבחרותו בישיבת חברון.

וכה הרצו הם טענותיהם: כל לילה כשהתינוקות בוכים יש לנו ויכוח מי יקום בלילה לתינוקות. המשגיח ר' דוב זצוק"ל טען, שהוא רוצה לקום ולטפל בהם. טענתו בפיו, אני כל היום לא בבית, את עם הילדים כל היום, אז בערב כשאני חוזר ראוי שאני אטפל בהם ואת תוכלי לנוח ככה זה שותפות מלאה!

הרבנית רבקה תחי' לעומת זאת טענה, שהוא כל היום יושב ולומד בישיבה ועסקו עם בחורים ובתורה והיא רוצה שיהיה לו כח ביום להמשיך בעבודת הקודש ולא מסכימה שהוא יקום. וככה כל לילה הם לא מגיעים לעמק השווה אלא שניהם קמים.

רבי אהרון כהן זצ"ל שומע את הטענות, חושב מעט ופוסק את פסיקתו. מהיום, אתם עושים תורנות, לילה אחד את קמה לילה אחד המשגיח יקום. פשרה.

הכול היה טוב ויפה, בלילה שהיה תורה של הרבנית, התינוקות בכו והיא קמה והמשגיח המשיך לישון, כמו בהסכם. בלילה לאחר מכן כשהגיע תורו של המשגיח פתאום בשעון הוא רואה שכבר בוקר, אוי ואבוי, הוא לא עומד בהסכם!

המשגיח ניגש אל הרבנית לברר למה לא העירה אותו כשהתינוקות בכו. הרבנית מכחישה שהיא קמה, אף אחד מהם לא קם. פשוט התינוקות לא בכו באותו לילה!

אבל זה לא נגמר, מאז במשך שנים עד שגדלו הילדים, בתור שלה הילדים בכו והיא הייתה קמה. בלילה שלו מעולם לא בכו הילדים! מעולם הוא לא נדרש לטפל בהם בלילה!

סיימתי את הסיפור, שאלתי את הרב והרבנית האם הסיפור נכון?!

עונה לי המשגיח, זה לא שהם לא בכו בלילה הם פשוט לא קמו. ככה בענוותנותו מנסה לגמד את האירוע.

הרבנית לעומת זו קמה ממקומה, מזדעקת, ואומרת, זה היה! בדיוק ככה זה היה! במשך שנים בלילות שלו היתה דממה בבית! ובלילות שלי עולם כמנהגו נוהג! תבינו איך בשמיים מחשיבים את התורה של בעלי!

 

[אלישקף]

אין כאן עניין של 'לא לעניין' או לקיחת יוזמה,
זה עניין של מטרה, אם לשני ההורים יש מטרה שהבעל ילמד, כל השאלה היא רק איך עושים את זה,
וכמו שנראה מהתגובות באשכול, כל משפחה וכל מקרה זה נידון בפני עצמו !

בדיוק, ולכן אני שואלת - מה מטרת האשכול? שכל ניק וניקית יעלו ויגידו איך זה אצלם בבית???

 

[Rotem100]

מה זה קשור האשה עושה הכל..היא לא חייבת לעשות הכל.
וזה שהיא שומרת על הילדים --מי החליט מה קשה יותר לשמור על ילדים או לעבוד
אני אישית הייתי מאוד רוצה להשאר עם ילד חולה בבית רק לא תמיד זה מסתדר יותר קל לי להיות עם ילד חולה מאשר לעבוד.

כל אחד והסתכלות שלו--זה נשמע שהעבודה היא סוג של בריחה משמירה על ילדים ולא "בזעת אפך"...אז תחליטו...

 

[סטודיו פוינט]

לפותחת האשכול היקרה,
במטותא ממך, בירור קטן-
האם את שואלת כי את רוצה להיות צדיקה ולא להוציא את הבעל מהכולל ופשוט מחפשת חיזוק?
או שמא-
את מרגישה מצפון שאת קורסת ומחפשת גיבוי--?
כי לעניות דעתי הלא קובעת, זו לא שאלה לפורום שבו אלפי רמות וגוונים בכל התחומים. החל מדרגתם הרוחנית של המגיבים וכלה ביכולתם הכלכלית ומצב הזוגיות שלהם.
זוהי שאלה אישית בינך לבין בעלך והכי הרבה אם הסתפקת ואת מכירה בערך של דקת לימוד תורה- שבעלך ישאל רב.
כשאת שואלת כאן את לוקחת בחשבון התקררות למצבך או אם התמזל מזלך- חיזוק ודחיפה.
רפו"ש!!

 

[אלישקף]

לפותחת האשכול היקרה,
במטותא ממך, בירור קטן-
האם את שואלת כי את רוצה להיות צדיקה ולא להוציא את הבעל מהכולל ופשוט מחפשת חיזוק?
או שמא-
את מרגישה מצפון שאת קורסת ומחפשת גיבוי--?
כי לעניות דעתי הלא קובעת, זו לא שאלה לפורום שבו אלפי רמות וגוונים בכל התחומים. החל מדרגתם הרוחנית של המגיבים וכלה ביכולתם הכלכלית ומצב הזוגיות שלהם.
זוהי שאלה אישית בינך לבין בעלך והכי הרבה אם הסתפקת ואת מכירה בערך של דקת לימוד תורה- שבעלך ישאל רב.
כשאת שואלת כאן את לוקחת בחשבון התקררות למצבך או אם התמזל מזלך- חיזוק ודחיפה.
רפו"ש!!

כל מילה.

 

[דסי גולדברג]

התחלתי עבודה חדשה עם תנאים מאד נוחים.
וכל כמה שבועות אחד הילדים חולה הרבה זמן - מאושפז, אבעבועות רוח, מחלת הפה והתלפיים ועוד. בתחילה נשארתי, ועכשיו אם עוד פעם אני לא מגיעה לעבודה מפטרים אותי ובעלי הפסיד כמעט שבוע כולל, מה לעשות???

 

[מלי רקפת]

אף אחת לא הזכירה פה את הענין של מחויבות למקום עבודה
לא רק כדי שלא יפטרו אותי בחודש הבא,
אלא כי המעסיק סומך עליך שתפתחי בזמן את החנות או שתגישי את הדוחות בזמן
אני מדברת ממקום של אחת שהילד שלה חולה כמעט כל חודש וזה באמת קונפליקט
וכולם צודקים הבוס, הבעל שלומד, הילד החולה שצריך אמא, ואני צריכה לתמרן...

 

[שריתיש]

התחלתי עבודה חדשה עם תנאים מאד נוחים.
וכל כמה שבועות אחד הילדים חולה הרבה זמן - מאושפז, אבעבועות רוח, מחלת הפה והתלפיים ועוד. בתחילה נשארתי, ועכשיו אם עוד פעם אני לא מגיעה לעבודה מפטרים אותי ובעלי הפסיד כמעט שבוע כולל, מה לעשות???

אם שאלתך בענין שאינך רוצה לבטל תורה - הרי זו שאלה לרב שינחה אותכם.
כמענה פרקטי: אפשר להעזר בשכנה / אחות קרובה או מטפלת (פרטית) בתשלום. תוכלי אפילו להביא בחורה שאינה עובדת וכ'ו

 

[שרלוט]

רק לא מבינה
הרי צורכי עמך מרובים, איך עדיין לא נבראה האישה
שתתחיל לעבוד כשמרטפית נודדת?
אחת כזו שתבוא לשמור על הילדים החולים בביתם בזמן שהאימא
בעבודה והאבא לומד.
או לחלופין, שיביאו אליה הביתה את הילדים.
כולם ירוויחו, והעיקר שיהיה מתוך בריאות

 

[שרלוט]

מטפלת (פרטית) בתשלום. תוכלי אפילו להביא בחורה שאינה עובדת וכ'ו

לא ראיתי שכבר כתבת.
וזה רעיון שצריך לבצע אותו, לדעתי.

 

[דודסטו]

בעלי לומד

אז ילדים שצריכים רק שיהיה מישהו באזור אבל בעיקר מעסיקים את עצמם הוא נשאר בבית - בדרך כלל רק אם החברותא גמיש גם כן ומוכן לבוא לבית

ילדים שצריכים (בין מחמת גיל בין מחמת מצב) תשומת לב יותר אני תמיד נשארת

 

[חוה ש]

לא קראתי את האשכול, אבל במחילה הילדים הם לא נטל!
הם עבודה. ועבודה רבה. הם יכולים להתיש לפעמים. אבל נטל?
יש המון יהלומים פזורים על החוף מי יכול לבוא לשאת בנטל?

 

[רוטב שום]

אני התייעצתי בזמנו עם הרב שלמה פוזן שליט"א הרב של שכונת נאות הפסגה במודיעין עילית

השאלה היתה עד כמה המחויבות של הבעל להשאר עם ילדים חולים בבית כדי שהאשה תצא לעבוד
דובר על נשים שעובדות במעון
הרב ענה "הבעל חייב לשאת בנטל המחלה של הילד וצריכים להתחלק"

נקודת המוצא היא שעבודה זה לא משחק, זה הסכם ברור וצריך לעמוד בו בס"ה זאת האופציה שלכם לכלכל את הבית
ובסוגריים זאת בדיוק הסיבה לשכר הנמוך שמוצע לנשים חרדיות
המציאות היא שהן מחסירות המון!!! לעומת גברים, רווקים/ות
ואח"כ תתלוננו על המטפלות שמחסירות ולא מגיעות ועל הכמות המטורפת של מ"מ במעון

אפשר למצוא הרבה סידורים לילדים בזמן מחלה, וכן חלק מהסידור הוא גם שהאמא תשאר איתו,

השאלה עד כמה אנחנו מוסריות לעבודה?! - אני מודעת לזה שהרבה יקפצו אבל זאת האמת - לצערי