עזרה האם יש לאכוף אי הגעת ילדות עם ראשים נגועים למוסדות החינוך

חוק שימנע הגעת ילדות נגועות בכינים למוסדות הלימוד. יישום החוק ייעשה ברגישות ובעדינות. דעתך?

  • בעד. כך נמגר את המטרד סופית, כמו בארה"ב ובמדינות נוספות

  • נגד. אין סיבה לנקוט באמצעי קיצוני כל כך. אפשר להסתפק בהסברה ציבורית נרחבת.

  • אין לי דעה. אני מצביע בסקר רק כדי לראות את התוצאות.


תוצאות הסקר יוצגו רק לאחר הצבעתכם.
מצב
הנושא נעול.
ואגב @רותי קפלר - אני יודעת למה לכינים את לא אומרת את המשפט הנ"ל של היתושות - עליתי על זה! כי בקצב הזה - זה מה שתאלצי למלמל כל היום בכפיתיות. כנגד כל אחת ואחת.[/QUOTE]

כי הכינים מוצצות דם בשביל עצמן. הן פרזיטיות מלכתחילה. אין מה לומר להן.
היתושות מגיעות לעקוץ רק כשהן צריכות חלבון בשביל לגדל את הדור הבא.
 
לא קראתי הכל, אבל לא בעד להרחיק ילדה עם כינים
כאמא לילדה בת שלוש וקצת עם שיער ארוך ומתולתל, היא נדבקת לעיתים קרובות.
העבודה בניקוי הראש היא אכן מתישה ומעייפת, אבל גם כשאני מסרקת, ומטפחת לוקח לכל הענין כמה ימים וכמה סירוקים בשביל לעבור לגמרי (אני לא יכולה לסרק במשך שעתיים).
ואני אמא עובדת אז לו יצויר שאכן יישמו את החוק, אני אמורה להשאר שבוע בבית עד שבטוח הצלחתי להוציא את כולם (גם אלה שהיו ביצים ונהפכות לכינים קטנות)? לא נשמע לי הגיוני, במיוחד בבית עם כמה בנות, שהסבב הזה קורה מידי פעם. ולא, לא תמיד נדבקים בכיתה, לפעמים בגינה או בדרך אחרת.
אמא מטפחת, ודואגת לנקיון ראשה של ביתה, אבל חרדה מחוק כזה שבטח ישאיר אותה בבית שבוע בחודש לפחות. (אלא אם כן החוק החדש יגרום לכך שאחוז ההדבקויות ישאף ל-0)
 
שום דבר לא יחזור אחרי יומיים, זה מה שאנחנו מנסות להסביר כאן 17 עמודים ללא הצלחה :(

כי אם כל הכיתה נקיה, ואף אחת לא נכנסת לבית ספר עם ראש נגוע - לא נדבקים אחרי יום ולא אחרי יומיים, כי אין ממי להידבק.

עכשיו אני רואה את התיאוריה, שתוכל להבדק רק במבחן המציאות.
אני מסתכלת באזור שלי- הבת שלי לא בגן עירוני ולא בבי"ס. גן פרטי. לא לכולן יש ילדות בבית ספר חלק מהמשפחות חוצניקיות, חלק מכל מיני סגנונות, לא כולן לומדות בבתי ספר של בי"ע.
אם במשפחה כזאת, לא מטפלים - כל ילדי הגן נדבקים. מילדי/ות הגן- עובר לכל אחיותיהן באותו יום.
ילדת בית הספר החמודה קלטה כינה אחת ולאחר שלשה ימים האמא מגלה את התופעה ונאלצת להשאר שבוע בבית. מעניקה טיפול מסור לכל ילדי המשפחה (בינתיים הילדה שבגן ממשיכה ללכת ולהדבק.) האמא נשארת עוד שבוע...
כלומר- לא בטוח שהתיאוריה שברגע שילדות בית הספר יישלחו הביתה, העולם יהיה חף ונקי מכינים.
 
לא קראתי הכל, אבל לא בעד להרחיק ילדה עם כינים
כאמא לילדה בת שלוש וקצת עם שיער ארוך ומתולתל, היא נדבקת לעיתים קרובות.
העבודה בניקוי הראש היא אכן מתישה ומעייפת, אבל גם כשאני מסרקת, ומטפחת לוקח לכל הענין כמה ימים וכמה סירוקים בשביל לעבור לגמרי (אני לא יכולה לסרק במשך שעתיים).
ואני אמא עובדת אז לו יצויר שאכן יישמו את החוק, אני אמורה להשאר שבוע בבית עד שבטוח הצלחתי להוציא את כולם (גם אלה שהיו ביצים ונהפכות לכינים קטנות)? לא נשמע לי הגיוני, במיוחד בבית עם כמה בנות, שהסבב הזה קורה מידי פעם. ולא, לא תמיד נדבקים בכיתה, לפעמים בגינה או בדרך אחרת.
אמא מטפחת, ודואגת לנקיון ראשה של ביתה, אבל חרדה מחוק כזה שבטח ישאיר אותה בבית שבוע בחודש לפחות. (אלא אם כן החוק החדש יגרום לכך שאחוז ההדבקויות ישאף ל-0)

היא הנותנת. אם יאכפו חוק שכזה את לא תשבי בבית שבוע עם הילדות - פשוט כי לא יהיה להן ממי להידבק......:D:D:)
 
אני באה להגיב על תגובה, ומגלה שנוספו עוד 5 עמודים אחריה.
מראה כמה הנושא 'מגרד'.
מקוה שמה שאני כותבת רלוונטי ולא עברו בינתיים נושא:)

לגבי ה80% - אני בעד לאכוף מאותה סיבה של אותה אחת שאין לה כח לסרק.
גם לי אין כח לסרק, אני בהחלט לא מסרקת כל יום, אלא רק שמתעורר לי חשד
(או שהיו מכונמות בסביבה, או שהילד גרד),
בחורף- אני מקפידה לא לקלח ילדים כל יום,
כשיש לי עומסים, קשה לי לפנות זמן אחרי האמבטיה ולהילחם עם הילדה,
ולהסביר לה שאני עושה לה טובה וגם לי אין חשק לסרק לה,
ושעליה לכתוב לי אחכ מכתב תודה..
ולכן אני בעד לחייב.

א. ככה יכריחו אותי גם בימי עומס.
ב. ככה לא יצטרכו להכריח אותי, כי לא יצטרכו. לא יהיו כינים.

השאלה שמתעוררת היא אחרת:
באו נניח שכולן מסרקות, שולחות רק ילדות נקיות.
האם זה ימגר את התופעה סופית?
כלומר מאין מגיעות הכנים?
הילדות שלנו הרי לא משחקות עם בעלי חיים בד"כ.

לו יצוייר שכל ביה"ס נקי, האם זה אומר שמיגרנו כינים ולא נצטרך לסרק יותר?
חוששתני שהתשובה תהיה שלילית.
וזה אומר שכל המאמץ כאן לחינם.
כי יתכן שההדבקה מגיעה בכלל ממקורות שונים שאין אפשרות למגרם, אולי רק להפחית.
 
לא קראתי הכל, אבל לא בעד להרחיק ילדה עם כינים
כאמא לילדה בת שלוש וקצת עם שיער ארוך ומתולתל, היא נדבקת לעיתים קרובות.
העבודה בניקוי הראש היא אכן מתישה ומעייפת, אבל גם כשאני מסרקת, ומטפחת לוקח לכל הענין כמה ימים וכמה סירוקים בשביל לעבור לגמרי (אני לא יכולה לסרק במשך שעתיים).
ואני אמא עובדת אז לו יצויר שאכן יישמו את החוק, אני אמורה להשאר שבוע בבית עד שבטוח הצלחתי להוציא את כולם (גם אלה שהיו ביצים ונהפכות לכינים קטנות)? לא נשמע לי הגיוני, במיוחד בבית עם כמה בנות, שהסבב הזה קורה מידי פעם. ולא, לא תמיד נדבקים בכיתה, לפעמים בגינה או בדרך אחרת.
אמא מטפחת, ודואגת לנקיון ראשה של ביתה, אבל חרדה מחוק כזה שבטח ישאיר אותה בבית שבוע בחודש לפחות. (אלא אם כן החוק החדש יגרום לכך שאחוז ההדבקויות ישאף ל-0)
אבל אם יהיה חוק כזה הסיכוי שהבת שלך תדבק שואף ל-0. ברגע שמתחילים שנת לימודים בראשים נקיים, מה הסבירות שתהיה הדבקה?
 
ושל גירודים


לא רואה פגיעה.
בגנים ובבית הספר החסידי באידיש בי-ם. היתה פעם בחודש בודקת וכל בת קבלה אח"כ פתק מהודק ובו סימון: נקי, נמצאו ביצים, נמצאו כינים. במקרה והיו ממצאים צורפה הערה לטיפול ושתהיה בדיקה נוספת, זהו.

המציאות היתה הרבה יותר נקיה. (אם כי לא הרמטית)

בביה"ס של הבנות שלי עדיין נהוג כך (או אמור להיות כך - בפועל זה הרבה הרבה פחות מפעם בחודש) מקבלים הודעה שבימים הקרובים תבוא הבודקת.
ואז כשכתוב 'נמצאו כינים' הילדה צריכה להיבדק שוב ע"י הבודקת שמגיע הפעם בלי הודעה מראש אחרי כשבוע בערך.
ויש גם אופציה ד' של 'הרבה כינים' ואז היא לא יכולה לחזור לביה"ס רק באישור הבודקת. גם בגנים וגם ביסודי.
אציין, שרק המורה יודעת מה מצוין בפתק שמהודק לגמרי.

ואגב, אשכול הכי מגרד שקראתי אי פעם
 
רק לי לא מגרד האשכול??
 
אין איזה חיסון נגד כינים?
אולי נממן יחד איזה מחקר לזה?
שימו לב, מתוך ויקיפדיה:
כיני הראש אינן מקור למחלות עבור האדם, והן בעיקר גורמות לגרד חזק ומכאיב. יש הטוענים אף כי הן תורמות למעין התחסנות טבעית של הגוף מפני מין קרוב להן, כיני הגוף, שהן מסוכנות יותר.
 
לא.
הייתה אחת בשם @ששונית, שהעידה שילדיה נדבקו בארה"ב.
אחרות, חוצניקיות גם הן, העידו שאין אצלן כינים כלל, או לא היו כינים בתקופה בה גרו בחו"ל.
(כמדומתני @eg ,
@gg
@שריונה )

כך שהאחוזים לשני הצדדים קיימים באשכול זה. הם לא בדמיונו של איש, כמו בבדיחה על הרוסים.

אני לא זוכרת שכתבתי שאין אצלנו כינים כלל. כתבתי שכינים זה מגיפה כלל עולמית
ומשכך- זה נמצא בכל מקום שבני אנוש דרים.
יש אצלנו כינים, ובמו ידי זכיתי לפלות כמה מראשה המתוק של בתי.
רק מה? אצלנו למשל אין שיפוטיות. בנות נגועות אינן דחויות. הן מטופלות!!! המורה דואגת
שבת שנשלחה לביתה חוזרת רק אחרי שראשה נקי.
הבנות לא מרגישות רגשי נחיתות ברגע שנמצאו על ראשם אורחים. לא עושים מזה עסק משפיל.
ואם כבר קראתם לי הנה ותייגתם אותי אני מרגישה צורך להעיר בקטנה
כמה אימהות מסורות כתבו שהן בודקות עם שקית הקאה לידן. אוקי, אני מאמינה שבפועל
אין שקית ואין הקאות אבל שמנה לב שכשאתן שולפות מהראשים הקטנים את האוצרות לא להבליט את הדחייה. ילדה קטנה לא עושה את ההבדל בין זה שאימא דואגת לה לבין זה שהכינים דוחות את האם, בשבילה- היא והכינים שעל ראשה- חד הם.
בדיוק כמו שילד שב הבייתה לאחר ששיחק בארגז החול והוא מלא לכלוך והאמא שרוחצת אותו עושה זאת בפרצופים של גועל. הוא לא מבין שהאם אוהבת אותו אך נגעלת מהלכלוך הדבק הוא מקשר את הגועל אליו עצמו.
מקווה שהובנתי.
 
אני לא זוכרת שכתבתי שאין אצלנו כינים כלל. כתבתי שכינים זה מגיפה כלל עולמית
ומשכך- זה נמצא בכל מקום שבני אנוש דרים.
יש אצלנו כינים, ובמו ידי זכיתי לפלות כמה מראשה המתוק של בתי.
רק מה? אצלנו למשל אין שיפוטיות. בנות נגועות אינן דחויות. הן מטופלות!!! המורה דואגת
שבת שנשלחה לביתה חוזרת רק אחרי שראשה נקי.
הבנות לא מרגישות רגשי נחיתות ברגע שנמצאו על ראשם אורחים. לא עושים מזה עסק משפיל.
ואם כבר קראתם לי הנה ותייגתם אותי אני מרגישה צורך להעיר בקטנה
כמה אימהות מסורות כתבו שהן בודקות עם שקית הקאה לידן. אוקי, אני מאמינה שבפועל
אין שקית ואין הקאות אבל שמנה לב שכשאתן שולפות מהראשים הקטנים את האוצרות לא להבליט את הדחייה. ילדה קטנה לא עושה את ההבדל בין זה שאימא דואגת לה לבין זה שהכינים דוחות את האם, בשבילה- היא והכינים שעל ראשה- חד הם.
בדיוק כמו שילד שב הבייתה לאחר ששיחק בארגז החול והוא מלא לכלוך והאמא שרוחצת אותו עושה זאת בפרצופים של גועל. הוא לא מבין שהאם אוהבת אותו אך נגעלת מהלכלוך הדבק הוא מקשר את הגועל אליו עצמו.
מקווה שהובנתי.

אצלינו כל כינה נבדקת לעומק ועם סרגל מודדים גובה:D
 
אני לא זוכרת שכתבתי שאין אצלנו כינים כלל. כתבתי שכינים זה מגיפה כלל עולמית
ומשכך- זה נמצא בכל מקום שבני אנוש דרים.
יש אצלנו כינים, ובמו ידי זכיתי לפלות כמה מראשה המתוק של בתי.
רק מה? אצלנו למשל אין שיפוטיות. בנות נגועות אינן דחויות. הן מטופלות!!! המורה דואגת
שבת שנשלחה לביתה חוזרת רק אחרי שראשה נקי.
הבנות לא מרגישות רגשי נחיתות ברגע שנמצאו על ראשם אורחים. לא עושים מזה עסק משפיל.
ואם כבר קראתם לי הנה ותייגתם אותי אני מרגישה צורך להעיר בקטנה
כמה אימהות מסורות כתבו שהן בודקות עם שקית הקאה לידן. אוקי, אני מאמינה שבפועל
אין שקית ואין הקאות אבל שמנה לב שכשאתן שולפות מהראשים הקטנים את האוצרות לא להבליט את הדחייה. ילדה קטנה לא עושה את ההבדל בין זה שאימא דואגת לה לבין זה שהכינים דוחות את האם, בשבילה- היא והכינים שעל ראשה- חד הם.
בדיוק כמו שילד שב הבייתה לאחר ששיחק בארגז החול והוא מלא לכלוך והאמא שרוחצת אותו עושה זאת בפרצופים של גועל. הוא לא מבין שהאם אוהבת אותו אך נגעלת מהלכלוך הדבק הוא מקשר את הגועל אליו עצמו.
מקווה שהובנתי.
האמהות שיושבות עם שקית לא מקיאות בגלל הכינים אלא בגלל מצבן.
ככה אני הבנתי בכל אופן...
 
נניח יהיה חוק כזה, האוכף טיפול בכינים, ומשרד החינוך יפקח עליו
יתנו לו דריסת רגל במוסדות הפטור (חיידרים, גנונים, גנים פרטיים)?
מאמינה שכן מכמה סיבות.
1. חילול ה', כמו שכתבו על החיים בין הגויים.
2. כי רוב האמהות בעד.
3. כי גם הצוות החינוכי לא שש להידבק.
 
האמהות שיושבות עם שקית לא מקיאות בגלל הכינים אלא בגלל מצבן.
ככה אני הבנתי בכל אופן...
בכל מקרה, לא משנה מה ומתי.
כתבתי בכלליות שכדאי לשים לב לנקודה הזו.
(ובדרך כלל כשיש בחילות לא חייבים בזה הרגע לבדוק ראשים, כן?)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה