עזרה איך עוזרים לילד שחווה התעללות בכיתה?

  • הוסף לסימניות
  • #21
עדין זה לא יעזור,
אתם יודעים מהי רמת ההצקה.
צריך לדעת עד איפה לצפות מהילד להתמודד (כמובן עם תמיכה אין סופית, ומתי לקום ולומר- סטופ! צריך לחשוב הלאה אולי מעבר של חידר. אבל צריך לוודא שאין איזושהי התנהגות בילד שבלי לשים לב מושכת אליה את ההצקות. ואז ללא טיפול רגשי וכד' גם המעבר חידר לא יעזור.
בינתיים תתפללו ותתפללו ותתפללו-----

אם זה רק ילד אחד שמציק אני לא חושבת שמשהו פה מושך הצקות.
אילו מספר ילדים היו מציקים, הייתי יותר חושבת בכיוון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נשמע סיפור ממש עצוב וקשה במיוחד לילד וגם להורים.
קודם כל טוב שאתם מודעים ומנסים לעשות בשבילו הכל, זה התפקיד שלכם עכשיו.
מלבד מה שכבר כתבו רציתי להוסיף שייתכן והילד המתעלל עובר התעללות קשה פי כמה בבית
כך שההורים שלו לא יעזרו כאן בעניין, וההיפך - הוא גם בבעיה וצריך עזרה.
זו כמובן רק אפשרות שצריך לבדוק אותה, אי אפשר לדעת אם זה באמת המקרה.
אבל אם מדובר במשהו בעייתי תוכלו להפנות לשם גורמים מקצועיים כמו רווחה וכד'
וכך תעזרו בסופו של דבר גם לילד ההוא, המסכן, וע"י כך כמובן לילד שלכם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
כמו שכתבו חבל על כל יום ועל הביטחון העצמי של הילד שאולי לא יחזור לעצמו אף פעם. קשה מאוד להחדיר עוצמה לילד עדין. זה אופי.

אני הייתי ניגש ומדבר קשות עם הורי הנודניק ודורש מהם במפגיע להעביר את הילד שלהם בית ספר. סביר להניח שהאופי הוא תורשתי והם לא יתרשמו ואז אולי אתם תעבירו את הילד שלכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
יש ילדים רגישים מאד או עדינים שהם כר נוח לרדיפות והתעללויות.
אני חושבת שהעברת חיידר לא תמיד תעזור להם. מה שבעיקר יעזור להם זה ליווי רגשי שיצייד אותם בכלים. אם לא יתנו להם כלים הם יכולים לעבור למוסד אחר והבעיות תעבורנה איתם.

וכמובן כמו שכתבו כאן - לא לשתוק על התעללות. לא לוותר על טיפול וגיבוי מצד הצוות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
ילד בכתה ו' חווה התעללות נמשכת מאחד הילדים בכתה [ילד כוחני] שככל הנראה נובעת מקנאה. כמה שמדברים עם הצוות - זה לא עוזר כלום, [פעם זה היה על ידי מכות, וזה פחת אמנם - כנראה בעקבות עזרת הצוות, אבל זה עדיין על ידי הרבה זלזול ופרצופים וכדו'] בפועל המתוק חוזר הביתה כל יום עם דיכאון ועצבות על הפנים ואף בכיות.
מה עושים?? למישו יש ניסיון??
לי יש נסיון
והוא- להגיע בעצמך בסוף יום הלימודים, להמתין למציק מחוץ לשער, לתפוס אותו חזק ביד [לא חובה], להתכופף לגובה שלו, להסתכל לו בעיניים מקרוב ממש, ולומר בקול רם, איטי, נחוש וסמכותי:
"עם הילד שלי
לא מתעסקים
לא מדברים
לא נוגעים.
ברור???"

ורק כששומעים את ה"כן" המבוהל - חוזרים הביתה.
מנסיוני- זה הפתרון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לי יש נסיון
והוא- להגיע בעצמך בסוף יום הלימודים, להמתין למציק מחוץ לשער, לתפוס אותו חזק ביד [לא חובה], להתכופף לגובה שלו, להסתכל לו בעיניים מקרוב ממש, ולומר בקול רם, איטי, נחוש וסמכותי:
"עם הילד שלי
לא מתעסקים
לא מדברים
לא נוגעים.
ברור???"

ורק כששומעים את ה"כן" המבוהל - חוזרים הביתה.
מנסיוני- זה הפתרון.


חוזרים הבייתה, לניידת שמחכה מחוץ לבית...
נו באמת, בימינו זה יכול להיות פלילי...

חוץ מזה, שבגיל הזה של כיתה ו' - זה רק יכול לעשות נזק יותר מאשר תועלת.
זה יכול להועיל גג עד כיתה ג'.

ובכל מקרה, כשלא יודעים מה בדיוק עובר על הילד המתעלל
צריך לזכור שבסופו של דבר גם הוא ילד וגם לו יש נשמה,
ואין שום היתר לפצוע אותו, אין לו עדיין בחירה בין טוב לרע,
גם בזה יכול המשפט "אין ילד רע יש ילד שרע לו" נכון,
וגם אני בעל ניסיון, ועדיין אני לא חושב שזה צריך להיות הפתרון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
חוזרים הבייתה, לניידת שמחכה מחוץ לבית...
נו באמת, בימינו זה יכול להיות פלילי...

חוץ מזה, שבגיל הזה של כיתה ו' - זה רק יכול לעשות נזק יותר מאשר תועלת.
זה יכול להועיל גג עד כיתה ג'.

ובכל מקרה, כשלא יודעים מה בדיוק עובר על הילד המתעלל
צריך לזכור שבסופו של דבר גם הוא ילד וגם לו יש נשמה,
ואין שום היתר לפצוע אותו, אין לו עדיין בחירה בין טוב לרע,
גם בזה יכול המשפט "אין ילד רע יש ילד שרע לו" נכון,
וגם אני בעל ניסיון, ועדיין אני לא חושב שזה צריך להיות הפתרון.
אין שום דבר פלילי בלצעוק על ילד.
למתעלל יש נשמה, אבל אין לי אחריות עליה, אלא על הנשמה של הילד שלי.
נשמה של ילד שמתעללים בו שווה לא פחות מילד מתעלל. מה לעשות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
לתת לילד כלים להתמודד.
לפעמים ילד לא מבין מה ימנע ילד אחר להפסיק לעשות מעשים (כגון להתעלם)
לכן כדאי להתייעץ עם אישיות חינוכית כגון הרב סגל.
הכלים האלו ילוו את הבן שלכם כל החיים!
מאשר להעביר חיידר והוא ילמד לברוח מבעיות.
אני לא אומרת שלא.. לפעמים להעביר חידר הוא הפתרון הטוב ביותר, אבל כדאי לנסות לתת לו כלים ולראות אם זה עוזר והוא מתמודד.
בנתיים מה שאתם יכולים לעשות-
לתת לו ים של חיזוקים חיוביים.
ואפילו למשל לקחת אותו להתנדבות כלשהי כדי שהוא יקבל פידבקים חיוביים ובונים.
להתפלל עליו כל יום הרבה מאד!! וגם תפילת השל"ה.
ואולי אפילו.. אני מעזה לומר, ללמד את הילד לומר למתעלל "למה אתה מקנא בי? "
אם כי יש דרך הפוכה - והיא ליצור קשר חיובי עם המתעלל וממילא רגשות הקנאה שלו אמורים לרדת.

רק דבר אחד חשוב נוסף- ילד שסובל ללכת לחיידר הוא ילד שעובר סבל יומיומי ממושך!! זה לא מתחיל ונגמר בחיידר. זה ממשיך בבית.. בדאגה מה יהיה מחר, בלילה במיטה מפריע לו להרדם, מפחית תאבון... כי הוא סוחב את זה איתו לכל מקום!! אל תתנו לו להמשיך עם זה רגע אחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אין שום דבר פלילי בלצעוק על ילד.
למתעלל יש נשמה, אבל אין לי אחריות עליה, אלא על הנשמה של הילד שלי.
נשמה של ילד שמתעללים בו שווה לא פחות מילד מתעלל. מה לעשות?

מה לעשות שבזמנינו לצעוק על ילד בצורה כמו שתוארה - זה בעייתי מאד!!!

חוץ מזה שעיקר הבעיה זה לא הפלילי אלא המעשי והכדאי,
אפשר לטמון את הראש בחול, ולהגיד מה אכפת לי מהשני, אני צריך לדאוג לעצמי,
זה נכון שחייך קודמים, אבל אם יש דרך אחרת להתמודד עם הבעיה, בלי להחריף אותה, אז לא כדאי לעשות את זה,

מה לעשות? - עניתי לפותח האשכול בתשובה פרטית בצורה מפורטת,
אם מעניין אתכם, אני יכול גם לשלוח לכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
לי יש נסיון
והוא- להגיע בעצמך בסוף יום הלימודים, להמתין למציק מחוץ לשער, לתפוס אותו חזק ביד [לא חובה], להתכופף לגובה שלו, להסתכל לו בעיניים מקרוב ממש, ולומר בקול רם, איטי, נחוש וסמכותי:
"עם הילד שלי
לא מתעסקים
לא מדברים
לא נוגעים.
ברור???"

ורק כששומעים את ה"כן" המבוהל - חוזרים הביתה.
מנסיוני- זה הפתרון.
כמו שכתבו חבל על כל יום ועל הביטחון העצמי של הילד שאולי לא יחזור לעצמו אף פעם. קשה מאוד להחדיר עוצמה לילד עדין. זה אופי.

אני הייתי ניגש ומדבר קשות עם הורי הנודניק ודורש מהם במפגיע להעביר את הילד שלהם בית ספר. סביר להניח שהאופי הוא תורשתי והם לא יתרשמו ואז אולי אתם תעבירו את הילד שלכם.
זה לא לטפל בבעיה זה לקבור אותה!
וזה הכי לא חינוכי אגב מה אתה באה ללמד שמ שיותר חזק הוא המנצח?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
מה לעשות שבזמנינו לצעוק על ילד בצורה כמו שתוארה - זה בעייתי מאד!!!
לא בעייתי ולא מאוד, כל זמן שאין תקיפה פיזית.
חוץ מזה שעיקר הבעיה זה לא הפלילי אלא המעשי והכדאי,
אפשר לטמון את הראש בחול, ולהגיד מה אכפת לי מהשני, אני צריך לדאוג לעצמי,
זה נכון שחייך קודמים, אבל אם יש דרך אחרת להתמודד עם הבעיה, בלי להחריף אותה, אז לא כדאי לעשות את זה,

מה לעשות? - עניתי לפותח האשכול בתשובה פרטית בצורה מפורטת,
אם מעניין אתכם, אני יכול גם לשלוח לכם.

אני לא חושב שקורה שום נזק לילד מתעלל שמעמידים אותו במקומו ומראים לו שלכל מעשה רע יש מחיר. זה אפילו יכול להועיל לו בהמשך החיים.
אני לא אמור לחפש פתרונות אחרים מורכבים יותר להקל מצוקה של ילד מציק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
זה לא לטפל בבעיה זה לקבור אותה!
וזה הכי לא חינוכי
לא מעניין אותי מה חינוכי. מה שמעניין אותי זה לא לטפל בבעיה אלא לפתור אותה. מי שקובר את הבעיה ואת הילד שלו גם יחד זה יפי הנפש האחרים.
אגב מה אתה באה ללמד שמ שיותר חזק הוא המנצח?
אני בא ללמד שמי שאכפת לו הילד שלו ומרחם עליו צריך לא לרחם על מציקים אכזרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני לא אמור לחפש פתרונות אחרים מורכבים יותר להקל מצוקה של ילד מציק.
הפתרונות המורכבים זה לא לילד המציק, זה לילד "המוצק"!!!
אף אחד לא ביקש ממך לעזור לילד המציק, רק אל תהרוס עוד יותר לילד שלך!!! ועל הדרך תפצע עוד נשמה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אף אחד לא ביקש ממך לעזור לילד המציק, רק אל תהרוס עוד יותר לילד שלך!!! ועל הדרך תפצע עוד נשמה!!!
מנסיוני זה לא הורס לילד שלי ולא פוצע עוד נשמה. וגם אם זה היה פוצע קצת הייתי נרדם בלילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
לא יעזור לכם לצעוק.
יש ילדים שמציקים. יש ילדים שמתעללים.
יתכן שקשה להם בבית, יתכן שהדרישות מהם גבוהות מידי, אבל הסיבה לא מבטלת את העובדה הפשוטה שיש ילדים מתעללים. והרבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
מנסיוני זה לא הורס לילד שלי ולא פוצע עוד נשמה. וגם אם זה היה פוצע קצת הייתי נרדם בלילה.

אדם שבשוויון נפש מוכן לפגוע באחר ולישון אח"כ בשקט בלילה, אני יותר מפחד ממנו...

להבדיל, ישנם אנשים שהרגו מחבלים ואמרו, שאפילו שהם עשו את זה בשביל להגן ואין להם שום נקיפות מצפון והם יודעים שזה מצווה,
עדיין קשה להם לישון אח"כ בלילה מעצם זה שנטלו חיים ממישהו גם אם הוא בן מוות, וזה רגש יהודי!!!

אולי לא הבנתם את דברי בצורה נכונה,
דווקא אני, שמגיע מהצד "הפגוע" דווקא בגלל זה אני יותר רגיש לסבל של אחרים...
ולכן אני שוב אומר, ילד הוא ילד ולא רשע אכזר, זה נכון שילדים הם עם אכזר, אבל זה כול גם את הילד הפגוע ואם נלך בצורה הזו, אז אין בעיה לפגוע בו מכיון שסו"ס גם הוא אכזר...

ולגבי ה"פתרון" שכתבתם, אני אסביר שוב - א. בצורה שבה תיארתם את איך לעשות את זה - יש רק נזק לילד הפגוע, מכיון שהמצב רק יחמיר ויש לילדים מספיק שכל איך לדאוג שיהיה מי שיפגע בילד גם אם זה לא הם...
ב. מה שכן אפשר לעשות - זה להגיע אל הילד ולומר לו בצורה סמכותית, בלי הפוזה של עיניים מקרוב וכל הסרט הזה, אלא פשוט חד וחלק, - אני יודע מה קורה בכיתה ואני יודע שאתה פוגע בילד שלי, תדע לך שזה ממש משהו נורא, ואני לא מסכים לכך שזה יקרה!! ואפשר להוסיף - אוי ואבוי אם זה ימשך..

יותר מזה - רק יהרוס!!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה