שוב פסקי הלכה בפרוג?
רבנים רבים וטובים הורו שההפרדה אינה איכותית וטובה
וממילא אסור בכלל להשתמש בתנור דו תאי לבשרי וחלבי
אפילו לא כשהשימוש ביחד
אלא אם התנור הוא דו תאי הוא יכול לשמש לבשרי ופרווה או לחלבי ופרווה!
כי האדים עולים וממילא התא העליון מתחמם מאדי האפיה של התא התחתון
ולפרוט ההלכה כל אחד יבדוק טוב עם רבו
ולא יסתמך על פרוג
או על פרסומים בעיתון (שמפרסמים מטעם כל מיני שיש היתרים)
אם כבר הלכה, אז נציין גם שיש נוהגים לאפות באותו תנור בשרי ובנפרד חלבי וכך מצאתי כתוב:
אחת השאלות המצויות ביותר במטבח המודרני היא השימוש בתנורי אפייה לאפיית בשרי וחלבי.
הבעיות ההלכתיות הכרוכות בשימוש בתנור בעל תא אחד, נוגעות בעיקרן לאופן בליעת הטעם בתנור מן המאכל. יתכן ויש הבדל בין בליעת ממשות לבליעת אדים, ובין בליעת אדים מדבר שיש בו לחלוחית לבליעת ריח מדבר יבש. מאידך, יתכן ואין כלל בליעה מאחר ומחמת החום הרב בתנור האדים נשרפים מיד ולא 'מספיקים' להבלע בדפנות התנור1.
למעשה - הפוסקים חלוקים האם להתיר תנורים אלו ובאיזה אופן.
למסקנה הטוב ביותר לייחד תאים נפרדים לבשרי ולחלבי (ולקמן נבאר את צורת ההפרדה בין התאים).
עם זאת, דעת רוב הפוסקים שאם יקפיד על מספר תנאים ניתן להשתמש בתנור חד תאי לבשרי וחלבי לכתחילה2 (מכיוון שלא כל התנאים מוסכמים, ויש אומרים שצריך כמה תנאים יחד, לכן כדאי לעיין במקורות שם הובאו שיטות הפוסקים בפירוט).
התנאים הם:
- להמתין 24 שעות בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
- לנקות היטב בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
- לאפות את הבשרי או החלבי רק כשהוא מכוסה.
- להפעיל את התנור 'על ריק' בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
כמו כן, מוסכם על כל הפוסקים שיש להקפיד על תבניות נפרדות לבשרי וחלבי.
כל האמור לעיל הוא לעניין אפיית חלבי אחרי בשרי או להיפך. מובן, שבאפיית פרווה אחרי בשרי או חלבי ואכילתו עם המין הנגדי, הדין קל יותר, שהרי אפילו אם נאמר שנבלע בשר או חלב בתנור, מה שבולע הפרווה הוא 'נ"ט בר נ"ט'.
אולם, גם במקרה שאופה פרווה לאחר חלבי או בשרי, יש להקפיד שהתנור נקי.
אם התנור אינו נקי, המאכל בולע מ'ממשות' הבשר או החלב ולא רק מטעמו.
כמו כן, לדעת רוב הפוסקים גם כשאופה מאכל פרווה יש להקפיד שהתבניות יהיו נפרדות, דהיינו שיאפה מאכל שמתכוון לאוכלו עם בשרי בתבנית בשרית, ומאכל שמתכוונים לאוכלו עם חלבי בתבנית חלבית.