התייעצות ילדה בת 10 שמתעקשת על-

[בתיה G]

יש לי הרבה מה להגיב על נושא האשכול חלק מהתגובות אך מכיון שהמגדר שלי שונה אעדיף לבחור שלא להגיב. אבל על העניין הזה של לומר לילדים תעשה X כי כך אבא ואמא אומרים, שמעתי בשם הרב דיאמנט כמדומני שאכן יש לזה חשיבות עליונה בחנוך ילדים כי אם הילד התרגל שהוא עושה את מה שההורים שלו אומרים לו מכיון שהם נתנו לו סיבה אז כשהסיבה לא תגיע הוא לא יעשה את מה שאומרים לו. וחלק מהעניין של כיבוד הורים או דומה לקיום המצוות גם כשאין כ"כ חשק והבנה,. אז אולי בנושא של צניעות יש מקום לעשות את זה יותר בעדינות אבל העיקרון לדעתי הוא מבורך.

הגרוע בלומר על נושא זה של לבישת חצאית קצרה:
אין מה לדבר, אבא ואמא לא מרשים!
הוא לא כי חייבים לספק סיבות,
אלא כי זה לא אבא ואמא שלא מרשים.
(אחרי החתונה אני צריכה לשמוע בקול בעלי ולא בקול ההורים שלי. אז אם בעלי מרשה לי ללכת עם חצאית קצרה - אני יכולה?)
זה ד' שלא מרשה.
וד' הוא זה שנותן לך חיים, ובריאות, והורים ,ומשפחה יפה, וחברות, והצלחה בחברה, וכשרונות טובים וכו' וכו', את לא יכולה לעשות מה שהוא לא מרשה.
הוא כ"כ הרבה מייטיב איתך ומשמח אותך - ואת תצערי אותו?

 

[m a r g a l i t]

חצאית קצרה.
איך הייתן פועלות?
אצלי זה עקרון, ובנפשי הדבר- חצאיות אמצע לפחות ועדיף יותר ארוכות.
וכיון שאני חיה את המציאות ואת הדור, אני לא מבקשת ממנה ללכת עם חצאית אמצע, אבל בפרוש- חצאית שעוברת את כל הברך ממש ועוד טיפה.
קניתי לה חצאיות יפהייפיות אבל היא לא רוצה ללבוש אותן, אלא רק את הקצרות יותר.
ברור שהקצרות שלה לא מעל לברך, אבל רק טיפונת מתחת לעצם הבולטת.

אני כבר אחרי ההסברים שהיא הילדה הכי יפה כשהיא שומרת על הצניעות, וכמה זה חשוב לבנות וכו' אבל אולי זה עדיין לא הגיל, כי זה לא הרשים אותה במיוחד כנראה.
חשבתי אולי להעלים את החצאיות הקצרות ואז היא תלבש את מה שיהיה לה בארון וזהו.
השאלה אם נכון לפעול בכח או שזה סתם יעשה לה אנטי, מצד שני- זה נושא שהוא עקרוני. אין לי פה פשרות או עיגול פינות.

מה אומרות?

אין לי עדיין ניסיון בחינוך ילדים, אבל אני חושבת שאני יכולה לענות על זה לנסות לחשוב מה אמא שלי הייתה עושה
אמא שלי עברה איתי את כל מה שאימא יכולה לעבור...
הייתי ילדה מאוד מרדנית! מאוד עקשנית! מאוד גאוותנית! כל מה שאומרים לי הייתי חייבת לעשות ההפך, הייתי משגעת את העולם..

אבל יש לי את האמא הכי מדהימה בעולם, שידעה לחנך אותי בצורה הכי טובה שיכלה להיות, גרמה לי לעשות מה שהיא רוצה שאני אעשה, אבל היא גם גרמה לי לחשוב שאני בחרתי את זה.

איך היא עשתה את זה בדיוק? אני לא יודעת להגיד, אבל היא אף פעם לא נכנסה איתי לפינות , אף פעם לא ראש בראש, תמיד אהבה תמיד חיבקה, תמיד דאגה להגיד לי שאני הילדה הכי טובה ושהיא כ"כ נהנית מההתנהגות שלי.
בבית הייתי מקבלת המון מחמאות (ובביה"ס הרבה עונשים..) כל היום אמא שלי הייתה משבחת אותי על כל דבר קטן שעשיתי ואני חושבת שזה גרם לי שאני אף פעם לא ארצה לאכזב את אמא שלי,
אני יכולה לספור באצבעות את הפעמים שאמא שלי אמרה לי לא ללבוש בגד מסויים,
ןאני יכולה גם לספור באצבעות (אבל הפעם נוסיף גם את האצבעות של הרגליים) את מספר הפעמים שלבשתי בגד שאמא שלי לא רצתה שאני אלבש.
כי לא רציתי לאכזב אותה.

ילדה בת 10 היא ילדה קטנה, ברעיון מותר לשים לה חצאיות קצרות, אני מנסה לחשוב מה אמא שלי הייתה עושה, נראה לי שהיא הייתה שמה לה את החצאיות שהיא רצתה אבל כשהיא הייתה שמה חצאיות ארוכות היא הייתה מצ'פרת אותה על זה שהיא התגברה (ואולי גם לוחשת לכל מי שנמצא בסביבה שיחמיא לה על החצאית היפה שלה).

פשוט לגרום שיהיה לה שווה לשים את החצאית הזאת.

מקווה שהועלתי.
המון הצלחה!!

 

[גלבוע]

זה ד' שלא מרשה.
וד' הוא זה שנותן לך חיים, ובריאות, והורים ,ומשפחה יפה, וחברות, והצלחה בחברה, וכשרונות טובים וכו' וכו', את לא יכולה לעשות מה שהוא לא מרשה.
הוא כ"כ הרבה מייטיב איתך ומשמח אותך - ואת תצערי אותו?

אני חושבת שלא פייר לשים כזה 'תיק' על כתפיים של ילדה בת 10,
במיוחד שהיא לא עושה מעשה אסור. (הרי דובר על חצאית מכסה ברך).
הנזק בריחוק שנוצר מהקב"ה עלול לעלות על התועלת.

 

[גלבוע]

אין לי עדיין ניסיון בחינוך ילדים, אבל אני חושבת שאני יכולה לענות על זה לנסות לחשוב מה אמא שלי הייתה עושה
אמא שלי עברה איתי את כל מה שאימא יכולה לעבור...
הייתי ילדה מאוד מרדנית! מאוד עקשנית! מאוד גאוותנית! כל מה שאומרים לי הייתי חייבת לעשות ההפך, הייתי משגעת את העולם..

אבל יש לי את האמא הכי מדהימה בעולם, שידעה לחנך אותי בצורה הכי טובה שיכלה להיות, גרמה לי לעשות מה שהיא רוצה שאני אעשה, אבל היא גם גרמה לי לחשוב שאני בחרתי את זה.

איך היא עשתה את זה בדיוק? אני לא יודעת להגיד, אבל היא אף פעם לא נכנסה איתי לפינות , אף פעם לא ראש בראש, תמיד אהבה תמיד חיבקה, תמיד דאגה להגיד לי שאני הילדה הכי טובה ושהיא כ"כ נהנית מההתנהגות שלי.
בבית הייתי מקבלת המון מחמאות (ובביה"ס הרבה עונשים..) כל היום אמא שלי הייתה משבחת אותי על כל דבר קטן שעשיתי ואני חושבת שזה גרם לי שאני אף פעם לא ארצה לאכזב את אמא שלי,
אני יכולה לספור באצבעות את הפעמים שאמא שלי אמרה לי לא ללבוש בגד מסויים,
ןאני יכולה גם לספור באצבעות (אבל הפעם נוסיף גם את האצבעות של הרגליים) את מספר הפעמים שלבשתי בגד שאמא שלי לא רצתה שאני אלבש.
כי לא רציתי לאכזב אותה.

ילדה בת 10 היא ילדה קטנה, ברעיון מותר לשים לה חצאיות קצרות, אני מנסה לחשוב מה אמא שלי הייתה עושה, נראה לי שהיא הייתה שמה לה את החצאיות שהיא רצתה אבל כשהיא הייתה שמה חצאיות ארוכות היא הייתה מצ'פרת אותה על זה שהיא התגברה (ואולי גם לוחשת לכל מי שנמצא בסביבה שיחמיא לה על החצאית היפה שלה).

פשוט לגרום שיהיה לה שווה לשים את החצאית הזאת.

מקווה שהועלתי.
המון הצלחה!!

נשמע שיש לך אמא מדהימה, ושאת בת מכבדת הורים. לכל אחת מכן המחמאה מגיעה בנפרד

 

[שני זאת אני :)]

בלת"ק
רב הסיכויים שזה השפעת חברות, ואז לא יעזר כמעט מה שתגידי או לא.
אם יש מקום מסוים שיש שם חברות שמשפיעות בענין הזה, כמו חוג או משהו, ואפשר לשנות, כדאי.

לא מומלץ בכלל להחביא או להעלים לה את החצאיות, היא תמצא אותן, והיא תלמד מזה להחביא ולהעלים ממך דברים!

וכמובן תפילה ותפילה, את כל הפעמים שזה מעסיק לך את הראש, תקדישי לתפילה, ובעז"ה ה' ינחה אותך בדרך הנכונה.

 

[גלבוע]

לא מומלץ בכלל להחביא או להעלים לה את החצאיות, היא תמצא אותן, והיא תלמד מזה להחביא ולהעלים ממך דברים!

לייק.
כמו האבא שכל הזמן מסתכל איך הבן שלו מתפלל במקום להתפלל בעצמו,
ואז הבן גם הוא לומד להסתכל על אחרים במקום להתפלל בעצמו...

 

[ניהול האתר]

כולנו יודעים שלאשכול כזה יש נפיצות גדולה.
אני מודה לכל המגיבים ששמרו על ענייניות והתמקדו בפן החינוכי נטו.
הלוואי שככה ייראו כל האשכולות באיש את רעהו.

 

[יראת]

כולן מדברות פה על יופי. אני חושבת שבגיל הזה - זה נטו עניין חברתי, ולא עניין של מראה אישי.
גם הבת שלי בגיל הזה 'לא היתה מסוגלת' ללבוש חצאית עם עוד כמה סמ' כדי שיכסה בשופי את הברך מקדימה ומאחורה. והיא אמרה לי: "כשאהיה בסמינר אלך חצאית אמצע. כל הבנות ביסודי הולכות קצר ובסמינר - יותר ארוך".
מציעה לך לבדוק אל מי היא מתחברת. אצל הבת שלי, אחרי שהחליפה חברה, היה שיפור. היא היתה חברה של בת פופולרית ממשפחה טובה, שבלי מילים, היא העבירה את המסר - שללכת עם חצאית עד הברך בדיוק, זה בסדר, ומעבר לזה - לא לעניין.

בסך הכל הבנות שלנו רוצות מאוד לרצות אותנו.
אני לא הייתי מציעה 'לעשות מזה מאבק'
אבל הבת שלך צריכה לדעת מה את אוהבת ומעריכה

 

[אדם לעמל יולד]

הגרוע בלומר על נושא זה של לבישת חצאית קצרה:
אין מה לדבר, אבא ואמא לא מרשים!
הוא לא כי חייבים לספק סיבות,
אלא כי זה לא אבא ואמא שלא מרשים.
(אחרי החתונה אני צריכה לשמוע בקול בעלי ולא בקול ההורים שלי. אז אם בעלי מרשה לי ללכת עם חצאית קצרה - אני יכולה?)
זה ד' שלא מרשה.
וד' הוא זה שנותן לך חיים, ובריאות, והורים ,ומשפחה יפה, וחברות, והצלחה בחברה, וכשרונות טובים וכו' וכו', את לא יכולה לעשות מה שהוא לא מרשה.
הוא כ"כ הרבה מייטיב איתך ומשמח אותך - ואת תצערי אותו?

מה את מצפה מילדה בת 10 שתעשה משהו רק בגלל שד' רוצה? הרי גם אנחנו בגיל 30 לא עושים רק מה שד' רוצה. זה כמו מה שאמר הרב יעקובזון: "אי אפשר לשכנע ילד לעשות מצווה רק בשביל שבעוד 110 שנה הוא יקבל על זה שכר". כלומר ברור שאם היא ממש מבינה ורוצה לשות רק מה שד' רוצה זה מעולה, אבל לא הייתי מצפה שילדה בת 10 תקבל כוחות רק מהסיבה הזו (ואני ממש לא רדוד מבחינה רוחנית...). זה מזכיר לי שראיתי פעם אמא שלא הסכימה לתת לבת שלה בת 11 כוס חלב בגלל שצריך להסתפק במועט ולהתגבר על תאוות... . אם הילדה הזו לא תתגבר על רצונותיה בהמשך אני מייחס את זה להתנהגות של האמא, מכיון שהיא משניאה עליה את עניין עבודת המידות כי היא לא מבינה את זה בצורה נכונה כי היא עדין צעירה. מקווה שהובנתי.

 

[אדם לעמל יולד]

אני חושבת שלא פייר לשים כזה 'תיק' על כתפיים של ילדה בת 10,
במיוחד שהיא לא עושה מעשה אסור. (הרי דובר על חצאית מכסה ברך).
הנזק בריחוק שנוצר מהקב"ה עלול לעלות על התועלת.

כל מילה!!!

 

[dini pitrkowski]

זה ד' שלא מרשה.
וד' הוא זה שנותן לך חיים, ובריאות, והורים ,ומשפחה יפה, וחברות, והצלחה בחברה, וכשרונות טובים וכו' וכו', את לא יכולה לעשות מה שהוא לא מרשה.
הוא כ"כ הרבה מייטיב איתך ומשמח אותך - ואת תצערי אותו?

מה את מצפה מילדה בת 10 שתעשה משהו רק בגלל שד' רוצה? הרי גם אנחנו בגיל 30 לא עושים רק מה שד' רוצה. זה כמו מה שאמר הרב יעקובזון: "אי אפשר לשכנע ילד לעשות מצווה רק בשביל שבעוד 110 שנה הוא יקבל על זה שכר". כלומר ברור שאם היא ממש מבינה ורוצה לשות רק מה שד' רוצה זה מעולה, אבל לא הייתי מצפה שילדה בת 10 תקבל כוחות רק מהסיבה הזו (ואני ממש לא רדוד מבחינה רוחנית...). זה מזכיר לי שראיתי פעם אמא שלא הסכימה לתת לבת שלה בת 11 כוס חלב בגלל שצריך להסתפק במועט ולהתגבר על תאוות... . אם הילדה הזו לא תתגבר על רצונותיה בהמשך אני מייחס את זה להתנהגות של האמא, מכיון שהיא משניאה עליה את עניין עבודת המידות כי היא לא מבינה את זה בצורה נכונה כי היא עדין צעירה. מקווה שהובנתי.

אני מאד מתחברת לתגובה הראשונה מבין השתיים שאני מצטטת,
ולא רואה השוואה בין להגיד לילד לא לשתות חלב כדי להתגבר על תאוות, כשהמושג של התגברות על תאוות שייך לאנשים בוגרים ובשלים וגם שייך למותרות ולא לדברים בסיסיים (כלומר בניסוח עדין אפשר להנגיש אותו לילד על ממתק),
לבין לדבר איתו על שיבחין בטוב שסובב אותו, ולעורר אצלו הכרת הטוב כלפי הקב"ה, שזה שייך מגיל אפס, ובהחלט אפשר למען זה להתגבר על כל דבר, כולל כוס חלב בזמן לא מתאים.

 

[dini pitrkowski]

יש לי הרבה מה להגיב על נושא האשכול חלק מהתגובות אך מכיון שהמגדר שלי שונה אעדיף לבחור שלא להגיב. אבל על העניין הזה של לומר לילדים תעשה X כי כך אבא ואמא אומרים, שמעתי בשם הרב דיאמנט כמדומני שאכן יש לזה חשיבות עליונה בחנוך ילדים כי אם הילד התרגל שהוא עושה את מה שההורים שלו אומרים לו מכיון שהם נתנו לו סיבה אז כשהסיבה לא תגיע הוא לא יעשה את מה שאומרים לו. וחלק מהעניין של כיבוד הורים או דומה לקיום המצוות גם כשאין כ"כ חשק והבנה,. אז אולי בנושא של צניעות יש מקום לעשות את זה יותר בעדינות אבל העיקרון לדעתי הוא מבורך.

שמעתי משהו הפוך מאשה חכמה , שהקב"ה בעצמו בתורה נתן לנו הסברים לכל המצוות, לבד מ-3 מצוות שאין להן טעם והן חוק וצריך לעשות אותן בלי להבין.

וככה גם אנחנו כהורים צריכים לתת הסבר אנושי לכל בקשה, אפשר שיהיו כמה עקרונות שהם בלי סיבה ורק כי ככה אבא ואמא אמרו, אבל רק 3...

ואם ה' נתן לנו סיבות כנראה שזה הצורך האלמנטרי שלנו לפעול ולשמוע בקול בעלי הסמכות רק כשאנחנו מבינים, ורק אחרי שאנחנו מבוססים באמון שמאחורי ההוראות יש הגיון וסיבה, אפשר גם לעשות דברים שאמרו לנו ללא סיבה מתוך אמון שבטוח יש תכלית לדרישה גם אם לא גילו לנו אותה.

ואז גם אפשר לצפות שהדרישות שלנו יהפכו לעקרונות במשפחה גם בלי שאנחנו השוטרים.

 

[ronron]

היא ניסתה מאוד לשמר בבית אך בשום אופן לא להשניא. .

איך היא עשתה את זה?

הערה: אשכול מאוד מאוד רלוונטי!

 

[צנונית]

אני חייבת לספר לכל נותני העצות והתובנות הנפלאות והמופלאות כאן:

דיברתי עם הבת שלי ברוגע, שיחה מלב אל לב, שאלתי אותה אם עושים צחוק מבת שהולכת עם חצאית ארוכה (לא), ואולי היא מתביישת כי היא תראה כמו.... (בת מהכיתה שהולכת יותר ארוך מאמצע רגל),
הסברתי לה עד איפה צריכה להגיע החצאית לפחות כדי לכסות בהליכה ובישיבה ומדדנו עד איפה זה מגיע אצלה בדיוק, ואז הסתכלנו לראות במראה שזה לא נראה "חנון" אבל זה מספיק צנוע.
אח"כ הדינו 5 דקות איזה סרט יותר מתאים לשיער מכל הגוונים שיש לה..... כדי שיראה ממש מושלם....
וכל הזמן החמאתי לה כמה שהיא נראית יפה, ובדיוק "כמו שהולך" אבל- כמו שה' רוצה.

ב"ה אני מרגישה בדרך הנכונה, והרבה בזכותכם!

תודה רבה גדולה לכולם!

 

[אדם לעמל יולד]

אני מאד מתחברת לתגובה הראשונה מבין השתיים שאני מצטטת,
ולא רואה השוואה בין להגיד לילד לא לשתות חלב כדי להתגבר על תאוות, כשהמושג של התגברות על תאוות שייך לאנשים בוגרים ובשלים וגם שייך למותרות ולא לדברים בסיסיים (כלומר בניסוח עדין אפשר להנגיש אותו לילד על ממתק),
לבין לדבר איתו על שיבחין בטוב שסובב אותו, ולעורר אצלו הכרת הטוב כלפי הקב"ה, שזה שייך מגיל אפס, ובהחלט אפשר למען זה להתגבר על כל דבר, כולל כוס חלב בזמן לא מתאים.

גם בעניין של צניעות יש כאלו שלא כ"כ בשלות גם בגיל 30... זה לא עניין של גיל אלא משהו פנימי. ואת זה צריך לדעת איך לדרוש או ללמד ילדה קטנה.

 

[אדם לעמל יולד]

שמעתי משהו הפוך מאשה חכמה , שהקב"ה בעצמו בתורה נתן לנו הסברים לכל המצוות, לבד מ-3 מצוות שאין להן טעם והן חוק וצריך לעשות אותן בלי להבין.

וככה גם אנחנו כהורים צריכים לתת הסבר אנושי לכל בקשה, אפשר שיהיו כמה עקרונות שהם בלי סיבה ורק כי ככה אבא ואמא אמרו, אבל רק 3...

ואם ה' נתן לנו סיבות כנראה שזה הצורך האלמנטרי שלנו לפעול ולשמוע בקול בעלי הסמכות רק כשאנחנו מבינים, ורק אחרי שאנחנו מבוססים באמון שמאחורי ההוראות יש הגיון וסיבה, אפשר גם לעשות דברים שאמרו לנו ללא סיבה מתוך אמון שבטוח יש תכלית לדרישה גם אם לא גילו לנו אותה.

ואז גם אפשר לצפות שהדרישות שלנו יהפכו לעקרונות במשפחה גם בלי שאנחנו השוטרים.

א. זה שהקב"ה נתן הסברים זה לא אומר שזה מה שעוזר בזמן נסיון או קושי, המדד הוא הכניעה למרות ההסבר או אי ההסבר. כי כשיש הסבר זה לפעמים מקל על ההחלטה.
ב. ודאי שלא התכוונתי שהבית ייהפך למקום של רודנות, אלא שהם ידעו שיש דברים שעושים כי ככה אמרו להם. ולכאורא עדיף שזה יהיה בדברים מהותיים ולא "למה רק אני זורקת את הפח כל הזמן"

 

[prozt]

ברור לי שזו הצרה של הדור, אני רק מחפשת להתמודד איתה בלי להזיק.

למה להתמודד אתה ילדה צדיקה שעושה רק קצת ירידת הדורות
ההמלצה שלי במקרים אלו זה שאנחנו נעשה בעצמנו ואצלנו פעולה לטובת העניין קצת יותר ארוך בשביל הצניעות , זה עוזר לילדה להתמודד עם החברה ואם עצמה כמו תרופת פלא

 

[דבורה לוינסון]

פעם אישה חכמה אחת, אמרה לי כלל שאהבתי מאוד, בנוגע לחינוך הילדים לקיים תורה ומצוות.
כהורים, השאיפה שלנו היא שהילדים יקיימו מצוות מתוך אהבה ושמחה, בחשק וברצון פנימי ולא מתוך כפיה חיצונית.

אבל הדיוק הוא, שהאחריות שלנו בתור הורים היא לא שהילד *יקיים* מצווה ספציפית, אלא, שהוא *ירצה* לקיים מצוה זו. שהילד *יעשה* זאת בפועל- אין זה באחריותי, לא לפני גיל מצוות (שאז אינו חייב במצוות) ולא אחרי גיל מצוות (שאז זוהי אחריותו כבוגר).
אבל מה שכן באחריותי- הוא לגרום שיהיה לו/ה רצון וחשק ואהבה בקיום מצווה.
וזה דורש מאיתנו הרבה הרבה יותר. אי אפשר להסתפק בכללים ואיסורים.

אז קודם כל צריך לזכור את הנקודה הזו, ומשם להתמקד. איך אני גורמת לילדה שלי לאהוב להיות צנועה. (או לחילופין, מה גורם לה לא לאהוב צניעות).
אם את שואלת אותי, זו בעיה לדרוש ממנה להיות צנועה מעבר למקובל במוסד החינוכי אליו שלחתם אותה. ואולי זה הזמן לחשוב שוב, אם המוסד מתאים לכם או פחות...

 

[רוחי ברג]

חצאית קצרה.
איך הייתן פועלות?
אצלי זה עקרון, ובנפשי הדבר- חצאיות אמצע לפחות ועדיף יותר ארוכות.
וכיון שאני חיה את המציאות ואת הדור, אני לא מבקשת ממנה ללכת עם חצאית אמצע, אבל בפרוש- חצאית שעוברת את כל הברך ממש ועוד טיפה.
קניתי לה חצאיות יפהייפיות אבל היא לא רוצה ללבוש אותן, אלא רק את הקצרות יותר.
ברור שהקצרות שלה לא מעל לברך, אבל רק טיפונת מתחת לעצם הבולטת.

אני כבר אחרי ההסברים שהיא הילדה הכי יפה כשהיא שומרת על הצניעות, וכמה זה חשוב לבנות וכו' אבל אולי זה עדיין לא הגיל, כי זה לא הרשים אותה במיוחד כנראה.
חשבתי אולי להעלים את החצאיות הקצרות ואז היא תלבש את מה שיהיה לה בארון וזהו.
השאלה אם נכון לפעול בכח או שזה סתם יעשה לה אנטי, מצד שני- זה נושא שהוא עקרוני. אין לי פה פשרות או עיגול פינות.

מה אומרות?

ילדה בת עשר וכבר נאמת לה את כל הנאומים האלו?
מה תגידי לה כשתגיע לטיפשעשרה?
זה לא קצת הגזמה? היא בת עשר! תני לה את הזמן שלה,
בקצב הזה בגיל חמש עשרה היא תשנא חצאיות לא קצרות.
חבל אפילו להתייחס בגיל הזה. זה לא שווה את המילים ולהפך.

 

[מרחבית]

כתגובה לעניין הסברים על המצוות: טוב לתת הסברים לדברים שמבקשים לקיים, אך אסור שזה יהיה תנאי לקיום אותם ציוויים!
הקב''ה נתן לנו מצוות, ויש לנו מחויבות אליהן. כל ההסברים שנכתבו הם כדי להטעים לנו את המצוות, אך לא כתנאי לקיומן! זה הבדל מאוד משמעותי. קיום דברי התורה, כולל דברי חז''ל, לא תלוי במידת הבנתנו.
(ואגב, מה שנראה לנו כאילו אנחנו מבינים, זה רק הרובד הפחות עמוק, המתאים להשגתינו. תמיד יש עוד עומק!).

ילד שמתרגל לקיים דברים רק אם הוא מבין אותם, מקבל בזה חינוך בעייתי. הוא עלול לא לציית למחנכיו בהמשך הדרך וגם לא לשמוע לגדולי תורה, כל עוד הוא לא מבין את הסיבות שלהם.

חשוב לקיים את שני הדברים במקביל: הסברים וערוצים פתוחים. שיחות, הקשבה, הבנה לעומק מה עובר על הילדים רגשית ומעשית. בית לא אמור להיות מחנה צבאי ולא דומה לו.
יחד עם זה שיהיה ברור שמקיימים ומצייתים לדברים לא בגלל שמבינים. אם החלטנו לדרוש משהו מילד (ותמיד כדאי לחשוב טוב לפני הדרישה!) צריכה להיות אווירה שברור שעושים את זה! במקביל להסברים שבאים ללמד ולהטעים, אך לא כתנאי לציות.
וילד מרגיש את ההבדל. האם ההסברים הם במטרה ללמד אותו, להסביר לו דברים, להטעים לו וכדו', או כדי לשכנע אותו לקיים ועד שלא יבין לא יקיים.

בדברים לא עקרוניים, אפשר ורצוי מאוד לתת לילד אפשרות בחירה מראש. להסביר לו על מנת שיחליט בעצמו, וכל בחירה שלו תתקבל. זה מצב אחר ושונה מאשר בדברים עקרוניים.

בנוגע לצניעות ויופי: צניעות ודאי לא סותרת יופי. אפשר להיות צנועים ויפים או צנועים ולא יפים. והיופי בעינינו הוא בדרך כלל מה שמקובל. כשהלכו ארוך, הארוך היה נראה יפה. כשהולכים שחור לבן- מתרגלים שזה מה שיפה. כשהלכו צבעוני ופרחוני - פתאום זה נראה יפה.
מה יותר יפה, משקפיים עגולות גדולות או מלבניות צרות? - תלוי באיזו שנה שאלתם את השאלה הזו.
אם ילדה רוצה הופעה מסוימת, זה ברוב המוחלט בגלל הסביבה. דבר שטעון ברור. (ופחות נראה שמדובר על מרדנות של בנות אחדות בגיל העשרה).