חסכון לנישואי הילדים - גם כשאין לכך תקציב?

[קצרה]

כדאי שתשאלי רב,
זה ממש לא פשוט, לחתן את הילדים מכספי מעשרות.
ויש בזה כללים כמה מותר, אם בכלל.

שאלתי.
הורים לא מחוייבים לילדם מאומה. בטח ובטח לא בגיל זה.

שכל אחד ישאל את הרב שלו - אני כמובן לא פוסקת הלכה...

 

[יוחנן 1]

שאלתי.
הורים לא מחוייבים לילדם מאומה.

אם שאלת מצויין
אבל אל תכתבי את זה בכזו פשטות, כי זה ממש לא פשוט.

הרב גם אמר לך
שאת יכולה לקנות את הלחם והחלב לילדים מכספי מעשרות?

 

[קצרה]

הרב גם אמר לך
שאת יכולה לקנות את הלחם והחלב לילדים מכספי מעשרות?

לא . יש הבדל בהלכה בין מזונות הכרחיים לכאלו שאינם ...
וכשילד מתחתן בכל מקרה גם לחם וחלב אם תחליט לתת לו לאחר חתונתו- זו תהיה צדקה בהחלט .

 

[yonatanr]

לי נראה מוגזם ביותר לקנות ספרינג לחצי שנה מראש, להשתמש רק במזומנים ולהזין כל היום טבלאות הוצאות והכנסות באקסל, ומהעדף שנשאר להשקיע במניות לנישואי ילדים.
כל אחד והדרך בה הוא בחר לחיות את חייו.

אלף לייקים.

 

[yonatanr]

שאלתי מצפונית באופן מאוד ברור

מצפונית לא צריך לתת מעשרות.
אני נותן מספיק מיסים, ישירים ועקיפים, לטובת הכלל.

 

[yonatanr]

לא . יש הבדל בהלכה בין מזונות הכרחיים לכאלו שאינם ...
וכשילד מתחתן בכל מקרה גם לחם וחלב אם תחליט לתת לו לאחר חתונתו- זו תהיה צדקה בהחלט .

אם הוא יכול להתפרנס בעצמו - אני לא בטוח שמדובר בצדקה.

 

[yonatanr]

לא חושבת שלחתן ממעשרות שווה, הלכתית, ללחסוך את המעשרות מיום שהחתן נולד

לא מדובר על קופת חסכון, אלא על תרומה לגמ"ח שמקיים בזה את מצוות ההלוואה שהיא מצווה חשובה מאד.
אם על הדרך מרוויחים שגם הילדים מקבלים הלוואה, ואפילו מענק, לנישואיהם - עוד יותר טוב.

 

[yonatanr]

אז צר לי לומר לך שרוב הציבור נמצא במצב הזה!!! ואת יכולה לברר.

יש הבדל גדול בין להיות במצב של חוסר שליטה מוחלט, לבין לקחת כל שקל לנשמה.

ומי שבוחר מלכתחילה, לחיות מהלוואות וצדקות, במקום עם קצת מחשבה לפני מעשה, אין לי אלא לרחם עליו! אבל ברור שיש שיטה רווחת כזאת, וראינו גם את תוצאותיה.

אני מבין שאת קנית דירה בלי משכנתא שהיא 'הלוואות וצדקות'...
מדובר כאן על הלוואה בסכום גדול, שקשה להשיג משום גמ''ח, והריבית שלהם [מה שנקרא 'תרומה לגמ"ח'] היא נמוכה בהרבה מכל הלוואה מהבנק.

3. לא לוקח 30 שנה בהחזרים של 10,000 להחזיר פחות ממליון שקל לבנק. גם בבנק בהחזרים של 10,000 לחודש משכנתא תגמור סכום בסדר גודל זה ב-12 שנה או פחות ... אנשים משלמים משכנתא 30 שנה כי הם רוצים את הפריסה נמוכה יותר מסכום זה.

הבנתי שהוא מתכוון ל10,000 לשנה, לא?!

 

[בובתי]

יש הבדל גדול בין להיות במצב של חוסר שליטה מוחלט, לבין לקחת כל שקל לנשמה

אבל עדיין רוב האנשים חיים במינוס שנובע מאי חשבון ובלי תקופה של טבלאות אקסל לעולם לבנ"א לא יהיה חשבון ואפי' אם יתקשר כל יום לבנק החשבון מנהל אותו ולא הוא את החשבון גם אם זה לא חוסר שליטה אלא רק מינוס של כמה מאות שקלים בחודש שיכולים להסתדר עם חשבון נכון.

 

[yonatanr]

אבל עדיין רוב האנשים חיים במינוס שנובע מאי חשבון ובלי תקופה של טבלאות אקסל לעולם לבנ"א לא יהיה חשבון ואפי' אם יתקשר כל יום לבנק החשבון מנהל אותו ולא הוא את החשבון גם אם זה לא חוסר שליטה אלא רק מינוס של כמה מאות שקלים בחודש שיכולים להסתדר עם חשבון נכון.

אפשר לחיות בלי טבלאות אקסל, ועדיין להיות בפלוס.
אפשר לבדוק מדי פעם את מצב החשבון, ולראות שההכנסות עולות על ההוצאות, ודי בזה.
ואם ההוצאות מרובות - אז מהדקים את החגורה.
לטעמי, חיים עם חשבון על כל שקל, הם לא חיים. יש כאלו שחולים על זה, ויש כאלו שחולים מזה.

 

[מקצועי בלבד]

לטעמי, חיים עם חשבון על כל שקל, הם לא חיים. יש כאלו שחולים על זה, ויש כאלו שחולים מזה.

תזכיר לי, איפה נכתב שצריך לחיות עם חשבון על כל שקל?

 

[yonatanr]

תזכיר לי, איפה נכתב שצריך לחיות עם חשבון על כל שקל?

עוד טיפ בענייני קניית מזון, והפעם החלב,
לאחרונה נכנס אצל הרבה אנשים לקנות חלב בקרטון, או בבקבוק, בטענה שזה רק טיפה יותר יקר אבל זה יותר נוח.
עכשיו אני לא באה לסתור את הטענה הזו, אלא רק להעיר את תשומת לבכם לכמה נתונים,
מחיר שקית חלב הוא בערך 4-5 ש"ח,
מחיר חלב בקרטון הוא בערך 5-6 ש"ח,
ובקיצור כשקל יותר לכל ליטר חלב,
ומשפחה שצורכת ליטר חלב ביום, כפול 365 יום בשנה, יוצא ששילמו רק על סעיף החלב כ-365 ש"ח, יותר ממי שקונה חלב בשקית.
ואם זה משפחה שצורכת 2 ליטר ביום, אז זה כבר מגיע לכ-730 ש"ח, וכן על זה הדרך.
ואני חושבת שאמנם בשקית זה טיפה פחות נוח, אבל לא שווה את המחיר הזה.
פשוט קונים קנקן חלב עם סכין בקצה, וזה מאד פשוט.
והנה הגענו לחיסכון של כ- 60 ש"ח לחודש, [למשפחה ששותה 2 ליטר ביום] רק על סעיף החלב, וזה עם שימת לב קטנה.

שלב ראשון:
לעשות טבלה, ובה לרשום את כל ההכנסות שלנו, משכורות קצבאות וכו'] ולרשום כמה סה"כ ההכנסות החודשיות שלנו.
שלב שני:
לעשות טבלה נוספת, ובה לרשום בטור אחד, את כל סוגי ההוצאות שלנו, ובפירוט, לדוגמה כמה אנחנו מוציאים בחודש על דיור, [משכנתא, ו/או שכירות] החזרי חובות, חשמל, גז, מים, ארנונה, גנים לילדים, קייטנות, בתי ספר ותלמודי תורה, ישיבות, סמינרים, חוגים, טלפון קווי, טלפון נייד, אינטרנט, מנוי לעיתון וכדו', מעשרות, ביטוחים [משכנתא, בריאות וכו'] ביטוחים משלימים בקופות חולים, תרופות, מזון, ביגוד והנעלה לנו ולילדים, רכב, ביטוח רכב, תיקוני רכב, דלק וחניה, עוזרת בית, עמלות בבנקים ובכרטיסי אשראי, אופטיקה, לימודים, בריכה, רופאי שיניים, הוצאות חגים [מצות בפסח, משלוחי מנות, ארבעה מינים, סוכה, וכו'] סיגריות, גנרטור, תחבורה ציבורית, צעצועים, מתנות לאירועים ושמחות, תספורות, מוצרי חשמל, מסעדות ובילויים, קופה קטנה, [דברים קטנים שצריך לבית] אוכל מחוץ לבית, נופש, טיולים, ביטוח לאומי [למי שלא עובד], וכו' וכו',
שכל אחד ירשום את הוצאותיו החודשיות, וגם את הוצאותיו השנתיות, וגם את אלו שפעם ב3 שנים.
בטור ליד, תרשמו כמה אתם מוציאים בממוצע לכל סעיף, כשהוצאה שנתית, מחלקים ל12, וככה יודעים מהי ההוצאה החודשית עליה, ואותו חשבון בהוצאה של אחת ל3 שנים, רק מחלקים ל36.

ואיך יודעים כמה מוציאים על כל סעיף? בשביל זה נדרש לבדוק טוב! טוב! כמה מוציאים בכל סעיף, בדפי חשבון, בפירוט אשראי, קבלות וכו'.
ולא לעשות את השלב הזה בחיפוף, כדי שלא תעבדו על עצמכם, כי אם כך מה הרווחנו?
זה פשוט השלב הכי משמעותי.
עכשיו שימו לב, אחרי שעשיתם את כל סעיפי ההוצאות תוסיפו סעיף שנקרא דברים בלתי מתוכננים, [פתאום צריך לקנות מקרר חדש, או הוצאה גדולה אחרת] וכמה תקציבו לה בחודש?
המומחים אומרים להקציב 3% מהתקציב החודשי רק לזה.
אחרי שגומרים לחשב כמה אנחנו מוציאים על כל סעיף בחודש, עושים חישוב כמה סה"כ הוצאות בחודש, [כשזה כולל את ההוצאות השנתיות כאמור].
שלב שלישי:
משווים בין סה"כ ההוצאות, לסה"כ ההכנסות, ובודקים שסכום ההוצאות לא גדול מסכום ההכנסות.
[אם ההוצאות גדולות מההכנסות אז כאן הזמן לחסוך, תכף אני יסביר איך]
שלב רביעי:
אחרי שיש לנו תקציב מסודר לכל סעיף, הולכים לחנות למכשירי כתיבה, וקונים תיקיה שמחולקת להרבה תאים, ומעטפות, ועל כל מעטפה רושמים לאיזה סעיף מיועד, אחד להוצאות דיור, אחד לכל הוצאות החינוך, אחד למזון, לביגוד, לתחבורה, וכו' לכל משפחה של הוצאות מעטפה נפרדת, ואז שמים כל מעטפה, בתא נפרד בתיקייה,
ואז בתחילת חודש הולכים לכספומט, ומוציאים את הכסף של התקציב החודשי של ההוצאות, ושמים בכל מעטפה את התקציב שלה ע"פ הטבלה.
ואז כל פעם שצריך כסף [לשלם שכירות או לקניה השבועית, וכו'] פותחים את התיקייה ומוציאים את הכסף מהמעטפה של אותו סעיף.

 

[בובתי]

אפשר לחיות בלי טבלאות אקסל, ועדיין להיות בפלוס.
אפשר לבדוק מדי פעם את מצב החשבון, ולראות שההכנסות עולות על ההוצאות, ודי בזה.
ואם ההוצאות מרובות - אז מהדקים את החגורה.
לטעמי, חיים עם חשבון על כל שקל, הם לא חיים. יש כאלו שחולים על זה, ויש כאלו שחולים מזה.

ואפשר גם להתכחש לעובדות שככה זה רוב האנשים שבלי חשבון כשהם בודקים בבנק מה החשבון אומר להם לעשות היום הם רואים שההוצאות גדולות יותר כשאדם יודע מראש כמה הוא עתיד להוציא הוא חי רק בהתאם לזה בלי לרדת על כל שקל כי את התכנית הוא ביסס על טבלאות שמשקפות את הרגליו.

 

[בובתי]

מה הכוונה? לקנות את החלב בקרטון אפי' שאתה יודע שתגמור במינוס? תשומת לב לזה היא חיים בחשבון ולא ירידה על כל שקל

 

[yonatanr]

ואפשר גם להתכחש לעובדות שככה זה רוב האנשים שבלי חשבון כשהם בודקים בבנק מה החשבון אומר להם לעשות היום הם רואים שההוצאות גדולות יותר כשאדם יודע מראש כמה הוא עתיד להוציא הוא חי רק בהתאם לזה בלי לרדת על כל שקל כי את התכנית הוא ביסס על טבלאות שמשקפות את הרגליו.

ברצינות?
אין אנשים שההכנסות שלהם עולות על ההוצאות, גם אם לא יחשבו כל שקל?
אין אנשים שיודעים לחיות בחסכנות, גם אם לא יחלקו את הכסף במעטפות?
האם רוב האנשים הם כל כך פזרניים, שגם אם שני בני הזוג עובדים, בהכרח ההוצאות שלהם יעלו על ההכנסות, אם לא יחיו במשטר קפדני?

מה הכוונה? לקנות את החלב בקרטון אפי' שאתה יודע שתגמור במינוס? תשומת לב לזה היא חיים בחשבון ולא ירידה על כל שקל

לפעמים ה'חיים בחשבון' כמו שקראת לזה, הם אלו שגורמים לאדם להרגיש מחנק בחיים, ולחוש שהוא חייב חייב לצאת לנופש קטנטן במלון, רק אלף שקל ללילה, וכל מה שהוא עמל לחסוך שקל לשקל, מתאדה בשניות. ולעיתים, אם הוא מצליח להכריח את עצמו לא לצאת לנופש שהוא מרגיש לחובה - זה יכול להיגמר על ספת הפסיכולוג, שם מדובר בסכומים גדולים יותר.
ולא נותר לי אלא לשלוח לסיפור שכתבתי כאן. סיפור על בסיס אמיתי.

 

[מקצועי בלבד]

אין אנשים שההכנסות שלהם עולות על ההוצאות, גם אם לא יחשבו כל שקל?
אין אנשים שיודעים לחיות בחסכנות, גם אם לא יחלקו את הכסף במעטפות?

יש

האם רוב האנשים הם כל כך פזרניים, שגם אם שני בני הזוג עובדים, בהכרח ההוצאות שלהם יעלו על ההכנסות, אם לא יחיו במשטר קפדני?

כן!
אולי לא כולם חייבים משטר קפדני, אבל אם חייבים משטר.

לפעמים ה'חיים בחשבון' כמו שקראת לזה, הם אלו שגורמים לאדם להרגיש מחנק בחיים, ולחוש שהוא חייב חייב לצאת לנופש קטנטן במלון, רק אלף שקל ללילה, וכל מה שהוא עמל לחסוך שקל לשקל, מתאדה בשניות. ולעיתים, אם הוא מצליח להכריח את עצמו לא לצאת לנופש שהוא מרגיש לחובה - זה יכול להיגמר על ספת הפסיכולוג, שם מדובר בסכומים גדולים יותר.

אז בשביל זה לבן אדם יש שכל, ועושים את זה בחכמה!! וכך אין שום טראומות!

 

[nori]

אולי לא כולם חייבים משטר קפדני, אבל אם חייבים משטר.

מענין אותי מאד (ברצינות, לא בציניות) מאין הבטחון הזה מה כולם חיבים.
לרב האנשים יש מינוס, כולם מגלגלים הלאות, כולם חייבים משטר. ועוד אמירות מכלילות. מאיפה לכם?
אני חושבת שכוון החשיבה הזה הוא מסיר אחריות. כאילו אם כולם יש מינוס וחובות, אז אני במצב טוב. ואם כולם צריכים לחסוך את הקרטון של החלב אז צורת החיים הזו היא לא רק מקרה חרום (ואלף פעמוני אזהרה) אלא ככה זה. ככה חיים היום.

 

[הארז]

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על פי סקר רחב שנים - האוברדרפט גדל משנה לשנה. ל-46% מכלל משקי הבית בישראל יש קשיים לסגור את החודש והם פשוט לא מצליחים לסגור לפחות חודש אחד בשנה. שליש מתוכם נמצאים במינוס תמידי. מדובר 1.14 מיליון משקי בית.

רוב הנושאים בנטל הם מעמד הביניים, שמכניס בין 15 אלף שקל ל-20 אלף שקל בחודש לכל משפחה. הסקר של הלמ"ס החל ב-2012 ונמשך עד לאחרונה. הסקר בחן 5,000 משקי בית המהווים מדגם מייצג. לפי הלמ"ס, ל-4% מהמשפחות נחסם החשבון לפחות פעם אחת.

מקור

 

[nori]

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על פי סקר רחב שנים - האוברדרפט גדל משנה לשנה. ל-46% מכלל משקי הבית בישראל יש קשיים לסגור את החודש והם פשוט לא מצליחים לסגור לפחות חודש אחד בשנה. שליש מתוכם נמצאים במינוס תמידי. מדובר 1.14 מיליון משקי בית.

רוב הנושאים בנטל הם מעמד הביניים, שמכניס בין 15 אלף שקל ל-20 אלף שקל בחודש לכל משפחה. הסקר של הלמ"ס החל ב-2012 ונמשך עד לאחרונה. הסקר בחן 5,000 משקי בית המהווים מדגם מייצג. לפי הלמ"ס, ל-4% מהמשפחות נחסם החשבון לפחות פעם אחת.

מקור

מה שאתה אומר שהרב לא נמצאים באוברדרפט אפילו לא חודש בשנה.
ו2/3 שזה הרב. לגמרי הרב. לא נמצאים במינוס תמידי.

אוקי, ברור לי שהמצב בחברה החרדית הוא יותר קשה, ואין לי בכלל ספק לגבי מימדי העוני ושיש לא מעט אנשים במינוס. הרבה יותר מדי (ואני לא אכתוב הרב בלי שיהיו לי נתונים... אגב מכירה אנשים במינוס והם לא עניים, מצב העוש לא תמיד משקף)
פשוט הדיבור על הרב הזה והחיבור שלו לטבלאות אקסל מביאים בעיני למסקנה לא נכונה שזו הדרך לפתור את הבעיה. בעוד שהדרך הנכונה והראשונית היא להגדיל הכנסות.
מה שאני קוראת פה זה השלמה עם אורח חיים שממנו באמת אין איך לרדת (אחרי שחסכת את הקרטון מה שנותר זה פשוט לא לקנות את החלב). וזה מדאיג.

 

[קייקס]

חברים,
אין חכם כבעל הנסיון.
עובדה.

ע"פ התגובות כאן, נראה כי רוב המגיבים עדיין לא נמצאים בשלב המשמח הזה של השאת הצאצאים.
(ואם נרצה לדייק, אולי אין להם גם בנים בגיל השידוכים.)

ידידים יקרים,
צאו מהקנוכיה
צאו ובדקו.

שאלו את האחים המבוגרים שלכם שכבר 'שמה',
שאלו את אלו שנמצאים עמוק בתוך הקלחת,
התעניינו אצל הוריכם היקרים (כן! זו לא בושה.)

ואז תחזרו לכאן עם התשובות.


או אז תבינו ותשכילו,
האם שווה יותר להצטדק כעת ולתרץ את עצמכם בהמון תירוצים על השאלה הבוערת: "למה אנחנו לא מצטרפים לגמ"ח המרכזי?".
או פשוט להכנס לתוכנית המדהימה הזו שהצילה ומצילה אלפי הורים בציבור החרדי.


נ.ב.
גילוי נאות
אני כבר 'שמה'.
ואני כל יום מכיר טובה לאחי הגדול שבזמנו פשוט ישב לי העצבים
ולא עזבני עד שעשיתי לכל ילד 4 יחידות.
אני רואה את החברים שלי שאין להם, ולבי נמס מצער בשבילם.
לא מאמינים? - שאלו שוב.
שאלו את אלו שכבר חיתנו 5 / 4 ילדים - "בלי" ו"עם".
דרך צלחה!