מה הן הוצאות המחיה הסבירות למשפחה

[שרינה]

האשכול הזה מגיע לרזולוציות שהן מצערות ומגוחכות כאחת.
מתפללת שהשם ייתן לאנשים שפע כלכלי וגם שפע נפשי ורוחני, ושלא יקצרו את המקלחת של הילדים, ושיפעילו בוילר וחימום בלי הרבה חשבונות, ושיחממו לילדים את המגבות במייבש (כי זה נעים לצאת למגבת חמה, זה למה.) וגם שיכבסו בלי הגבלה לפי הצורך ועם מרכך כביסה.

אני יודעת שהרבה מהכותבים כאן נהנים הנאה נפשית ממש מהחיסכון של חצאי השקלים או עשרות האגורות. הכרתי אישה שטענה בתוקף שבמרכז לא צריך חימום ולא מעילים לילדים. וקפוצ'ון זה מספיק לגמרי. ולא צריך לקנות בגד מיוחד לחתונה של דוד, היא באמת נהנתה מהחיסכון הזה. קשה להגיד שבן הזוג שלה וילדיה נהנו גם הם.

לרוב אצל נשים חסכון מגיע ממקום אמוציונלי יותר וההתרגשות סביב חצאי שקלים שנחסכו היא מה שמניעה לצמצום ההיסטרי, לאו דווקא תחשיב כלכלי. (בזבוז הזמן על חיפושי מבצעים של עשרות אגורות יכול לגמרי להתקזז עם זמן לימוד מקצוע או עבודות פרילאנס לעצמאית, לדוגמא).

עדיין כדאי לזכור שמה שמשנה באמת את המאזן הכלכלי אלו עשרים האחוזים של ההוצאות הכבדות (כמו דיור, רכב ועוד)
ולשים לב שלא גולשים למצב של אלימות כלכלית כלפי ילדים ובני זוג, שלא סופרים להם את הטישויים, את כמות החלב שהם שמים בקפה, שמפרגנים להם סופגניה בחנוכה, ושלא דופקים להם באמצע המקלחת כדי לחסוך בחשבון המים. (ואצל אנשים אובססיבים לחיסכון, זה יקרה וידרדר להתנהגויות חריפות יותר בהמשך. כל טיפת מים כואבת להם).

קוראים לזה נערווים!!!
הכרתי משפחה שמשעה תשע בערב כל האורות מכובים למעט אור אחד במסדרון,אין אמצעי חימום וקירור למעט מאווררר,מים חמים במשורה...
שיגעון!!!איך אפשר לגדל ככה ילדים בצורה שפויה

 

[חני בנני]

שמשעה תשע בערב כל האורות מכובים למעט אור אחד במסדרון,א

עד תשע כנראה יש להם שמש.......

 

[yudit10]

אני מבקשת סליחה מכל מי שנפגע!!
אין לי שום כוונה לפגוע, רק לעורר למודעות.

אבל במחילה, אני לא כ"כ בטוחה שבנתונים שלהם זה הכי קל לחסוך 2000 ש"ח בחודש, אני מאמינה שהרבה מפה מרוויחים יותר מהם, ועדיין חוסכים פחות מהם, ויש כאלו שגם עם פחות ילדים וכו'.
אבל שוב אני מבקשת סליחה מכל מי שנפגע, ממש לא הייתה לי כוונה להתרברב, או משהו כזה.

את שוב חוזרת למקום של ההשוואות וכו' וכו'
ועד כמה זה חכם מצידך ומה שמשתמע זה שזה פחות חכם מצידם.
במחילה,
נתונים זה לא רק גובה המשכורת ומס' הילדים.
יש עוד הרבה נתונים מסביב שצריך לשקלל.
אנסה לפרט כמה שקצת יפתחו את הראש.
* הסכום אותו קיבלו לדירה.
(אולי בציבור הליטאי הסכום הזה נחשב סביר, בציבור החסידי הוא נחשב יחסית גבוה. הרוב מקבלים באזור 100-200 אלף ויש כאלה שמקבלים באזור ה-80 ואפילו פחות.)
* נתון קריטי בעיני- כמה שעות ההורים נמצאים מחוץ לבית (לצורך העבודה / הלימודים)
אם יש פחות זמן, זה הרבה פעמים מתבטא בכסף.
(ומכאן שהמשפט הם מרוויחים יותר וחוסכים פחות, זה לפעמים הא בהא תליא)
*הכח הפיזי של ההורים.
(חולשה פיזית מצריכה עזרה חיצונית רבה יותר)
* יצירתיות, יכולת ארגון, חכמת חיים בניהול בית
לאו דווקא מבחינה כלכלית, אלא שהתנהלות נבונה בחיים עצמם, עולה בסופו של דבר פחות כסף.


וזה עוד לפני שנגענו בסביבה בה חיים

 

[lea.dev.top]

קודם כל הם לא התחילו היום, אלא לפני עשור, ופעם עוד חסכו יותר, ובעז"ה הלאה.
.

את כל הזמן כותבת כמה חכם שהם קנו דירה בפריפריה
אם הם הצליחו לחסוך ב10 שנים הראשונות , אז הדבר ה*טפשי* ביותר זה דירה בפריפריה
תחשבי איזה סכום היה להם היום, לו היו קונים דירה במרכז ומשכירים אותה
וגרים בפריפריה

למה הם לא עשו את זה? טפשים.
לא הם לא טפשים, יש מי שמנהל את העולם

 

[פוטושופר]

יש עיצות חכמות איך לחסוך- נשמח לקבל.

כשהמטרה ברורה לנו מול העיניים- לי ולשותף שלי גם יחד- וכל משפחה תגדיר לעצמה את המטרה שלה במילים ברורות וחיוביות (ולא על דרך השלילה)
אז אנחנו מרגישים אמביציה, ורצון לחסוך, כי יש לנו מטרה! אנחנו מוכנים לחסוך ולוותר על חפצים שונים על מנת להגיע למטרה הזו, ולא נחוש צמצום שמכביד עלינו

מטרות חיוביות:
לחסוך לכל ילד סכום X בהגיעו לחתונתו
לחסוך סכום X עבור שיפוץ/ הרחבת הבית/ מעבר לדירה שיותר מתאימה לנו
לחסוך לגיל זקנה סכום X



מטרות שליליות שלא כדאי לנו להציב מול העיניים:
אני מפחד מהמינוס
אני לא רוצה להיות כמו ההורים/אחים/דודים שלי
(בסוגריים: אפשר להציב מטרה כזו אחרי שהצבנו מטרה חיובית, אבל כבר נהיה מרוצים מהמטרה החיובית, והיא תספק אותנו, לא נצטרך את השלילי)

זה שווה אשכול נפרד בפני עצמו הנושא הזה,
אולי אפשר לפתוח נושא חדש בנושא: זריקת אנרגיה לחיסכון

 

[מקצועי בלבד]

אז הדבר ה*טפשי* ביותר זה דירה בפריפריה
תחשבי איזה סכום היה להם היום, לא היו קונים דירה במרכז ומשכירים אותה
וגרים בפריפריה

למה את חושבת שזה טיפשי?
א: יש לה עבודה טובה במרכז, מה שלא בטוח בכלל בפריפריה.
ב: הדירה בפריפריה, יותר מהכפילה את שוויה.
ועוד ועוד.
ג: יכול להיות שיש שיטה יותר חכמה, זה עדיין לא עושה את זה לטיפשי.

 

[גלינג]

@מקצועי בלבד סליחה על החפירה באישי..
מילא אם אין להם אז (אולי..) הם פטורים ממעשר.
אבל אם הם חוסכים 2.000 ₪ ובכ"ז הרב שלהם פטר אותם נשמע לי מאד מוזר..
ו10% זה רכיב הרבה יותר משמעותי מהרבה מהסעיפים המדוברים פה.

 

[מקצועי בלבד]

@מקצועי בלבד סליחה על החפירה באישי..
מילא אם אין להם אז (אולי..) הם פטורים ממעשר.
אבל אם הם חוסכים 2.000 ₪ ובכ"ז הרב שלהם פטר אותם נשמע לי מאד מוזר..
ו10% זה רכיב הרבה יותר משמעותי מהרבה מהסעיפים המדוברים פה.

שימי לב, הרב שלהם לא פטר אותם ממעשרות, אלא הוא פסק להם, שלא כל ההכנסות חייבות במעשר, אלא רק מה שנשאר אחרי ההוצאות המוכרחות.
[וכפי שכבר כתבתי]
באופן אישי, אני מסכימה איתך לגמרי בנושא המעשרות, ואצלי זו ההוצאה הראשונה.
אבל להם, יש את הרב שלהם.

 

[גלינג]

שימי לב, הרב שלהם לא פטר אותם ממעשרות, אלא הוא פסק להם, שלא כל ההכנסות חייבות במעשר, אלא רק מה שנשאר אחרי ההוצאות המוכרחות.
[וכפי שכבר כתבתי]
באופן אישי, אני מסכימה איתך לגמרי בנושא המעשרות, ואצלי זו ההוצאה הראשונה.
אבל להם, יש את הרב שלהם.

אני לא בא להתוכח אבל זה מאד מוזר.
השיטה הנזכרת הינה של מרן בעל השבט הלוי זצ"ל שפסק כן לתלמידיו האברכים שלא הצליחו לגמור את החודש.
אך בכל מקרה אנחנו חוזרים לנקודה שהעלו כאן שוב ושוב זלא ניתן לבוא ללמד אנשים איך לנהוג ממשפחה שנוהגת באופן חריג מהנורמל. וכאן אנחנו עוברים כבר למקובליות הלכתיות ולא ענייני נוחות וכדו'.


נ.ב. אתם ממליצם שוב ושוב על חיסכון בחשמל ע"י העברת התאורה ללדים.
ולמיטב חישובי, בבתים המוארים בכמות תאורה סטנדרטית הפער איננו גדול כ"כ כמו שנשמע.

 

[מקצועי בלבד]

אך בכל מקרה אנחנו חוזרים לנקודה שהעלו כאן שוב ושוב זלא ניתן לבוא ללמד אנשים איך לנהוג ממשפחה שנוהגת באופן חריג מהנורמל. וכאן אנחנו עוברים כבר למקובליות הלכתיות ולא ענייני נוחות וכדו'.

חבל להיתפס לנקודה כזאת או אחרת אצלם, תעשי מה שמתאים לך, ולא מה שהם,
ובאותה מידה אני יכולה לתת עוד דוגמאות, של משפחות אחרות. [רק שבאמת אין לי כוח לכל הבלגן מחדש]

נ.ב. אתם ממליצם שוב ושוב על חיסכון בחשמל ע"י העברת התאורה ללדים.
ולמיטב חישובי, בבתים המוארים בכמות תאורה סטנדרטית הפער איננו גדול כ"כ כמו שנשמע.

זה הבדל גדול בין לדים לתאורה אחרת.

 

[רבקהא]

@מקצועי בלבד - לא חושבת שמיצו את האשכול?
הניתוח של הוצאות המשפחה הספציפית- כמה חשמל/ דירה בפרירפיה/מעשרות/מקלחות- קלטנו!
אני חושבת שאפשר לסכם:
מקצועי בלבד העלתה כאן דוגמא למשפחה שמצליחה לחסוך כל חודש למרות שההכנסות שלהם לא גבוהות, ביחס לכמות הנפשות. על הדרך התעורר דיון איך אפשר לחסוך ובאילו תחומים.
מי שזה פתח לה את הראש לחשיבה על רעיונות לחיסכון- מצוין! לא צריך לעשות בכל תחום העתק הדבק.
מי שלא התחברה- חבל, לחסוך זה תמיד טוב, שתחפש רעיונות אחרים שכן מתאימים לה.
אבל הבחישה בחיי המשפחה הזו כבר קצת מוגזמת

 

[מקצועי בלבד]

@מקצועי בלבד - לא חושבת שמיצו את האשכול?
הניתוח של הוצאות המשפחה הספציפית- כמה חשמל/ דירה בפרירפיה/מעשרות/מקלחות- קלטנו!
אני חושבת שאפשר לסכם:
מקצועי בלבד העלתה כאן דוגמא למשפחה שמצליחה לחסוך כל חודש למרות שההכנסות שלהם לא גבוהות, ביחס לכמות הנפשות. על הדרך התעורר דיון איך אפשר לחסוך ובאילו תחומים.
מי שזה פתח לה את הראש לחשיבה על רעיונות לחיסכון- מצוין! לא צריך לעשות בכל תחום העתק הדבק.
מי שלא התחברה- חבל, לחסוך זה תמיד טוב, שתחפש רעיונות אחרים שכן מתאימים לה.
אבל הבחישה בחיי המשפחה הזו כבר קצת מוגזמת

מסכימה לגמרי!!

 

[גלינג]

זה הבדל גדול בין לדים לתאורה אחרת.

כמה לדעתכם צריכת הוואטים הכוללת לבית ממוצע של 3 חדרים לפני הלד?
זה יכול להביא לחיסכון של אולי 20 ₪ לחודש בזמן שהחלפת התאורה בעלות של הרבה יותר.

 

[גלינג]

חבל להיתפס לנקודה כזאת או אחרת אצלם, תעשי מה שמתאים לך, ולא מה שהם,
ובאותה מידה אני יכולה לתת עוד דוגמאות, של משפחות אחרות. [רק שבאמת אין לי כוח לכל הבלגן מחדש]

אני חושב שפער של 900 ₪ זה ממש לא 'עוד נקודה'

 

[rachelevanon]

קוראים לזה נערווים!!!
הכרתי משפחה שמשעה תשע בערב כל האורות מכובים למעט אור אחד במסדרון,אין אמצעי חימום וקירור למעט מאווררר,מים חמים במשורה...
שיגעון!!!איך אפשר לגדל ככה ילדים בצורה שפויה

המשפחות הללו לא תמיד סובלות, זה מה שאני רוצה להסביר. ההורים נהנים. הם חוסכים, יהיה להם מליון שקל לחתן את הילדים מהחסכון הזה, בעיניהם זה צעד חכם וכל אור שהם לא מדליקים ממלא את ליבם באור.

אני הראשונה שמתנגדת לתרבות המותגים, חנויות היוקרה ובכלל כל הוצאות הכספים המיותרות במגזר, שמגיעות בדיוק מהצד השני של עיסוק בלתי נגמר בחיצוניות ובחומריות. מאמינה בחיים פשוטים ורגועים שלא כוללים כל כך הרבה התעסקות בכסף

ודווקא מהגישה הזאת, אני לא מקבלת את הטענה שזה אשכול שמחנך לחסכנות, כי לא מחנכים לחסכנות ולחישוב כלכלי נכון ברמה של חסיכה היסטרית של שקלים ואגורות בצורה המתוארת כאן. יש כאן חינוך לסגידה לכסף, כסף בצד. זה חינוך חומרי בדיוק כמו החינוך לסגידה למותגים.

יש אנשים שאוהבים כסף בחסכון, אוהבים אותו עד שגעון ועד שהם מוכנים לעשות כל מה שאפשר בשביל להצטמצם בכל דרך אפשרית, העיקר שיהיה כסף בצד. עסוקים בלחשב כמה כסף יהיה להם בעוד שנה ועוד שנתיים.

לרוב בנאדם שמחשב הוצאות שבת וחג ברמה המתוארת כאן: חישוב של פלטה מול גז למרות שהפלטה יותר בטיחותית, קנייה של מצות הכי פשוטות ב"יש" וארבעת המינים בצמצום הכי מהודר....ובכלל עריכת חג בסכום מינימלי. קימוץ במעשרות ברמה היסטרית למרות שהוא חוסך כסף כל חודש!!!! זה מראה לא על אהבת החג או התורה אלא על אהבת החסכון, זו קמצנות ברמה של אהבת כסף. זו תאווה לכסף הכי חומרית שיש. שמטשטשת כל שיקול דעת הגיוני או רוחני.

אני מוכנה לקבל את זה שיש אנשים שאוהבים כסף בכיס בדיוק כמו שיש אחרים אוהבים לבזבז אותו. לא מוכנה שיציגו העדר שימוש בחימום ומיזוג, קיצור במקלחות, הדלקת בוילר במשורה, ובכלל חישוב של במבה בולי מול במבה אוסם (בתור חטיף יחיד שקונים לשבת!!!!) כאורח חיים סביר או מתבקש.

יש דרך ארוכה מאד לחיים חסכוניים רגועים, ולתודעת שפע. תודעת שפע לא מתחילה בצמצום היסטרי ומחשבתי כזה, ואני לא מאמינה שאיזה שפע נפשי יכול לצאת ממנו חוץ מריקוד בלתי נגמר סביב הכסף בדומה לעגל זהב מודרני. אז באשכולות השיפוצים עוסקים בהחצנת הכסף כלפי חוץ ובהתענגות עליו, וכאן מתענגים על הכסף שנשאר בכיס אחרי שלא קנו לשבת ירקות עלים וכרוב אלא רק תפוח אדמה וגזר, אין בעיניי שוני גדול בין השניים. שניהם עסוקים רוב חייהם בכסף ובנגזרותיו.

 

[מקצועי בלבד]

כמה לדעתכם צריכת הוואטים הכוללת לבית ממוצע של 3 חדרים לפני הלד?
זה יכול להביא לחיסכון של אולי 20 ₪ לחודש בזמן שהחלפת התאורה בעלות של הרבה יותר.

בחישוב מהיר שלי, זה 35 ש"ח בערך לחודש, [כ 70 ש"ח לחשבון דו חודשי] לבית עם פלורסנטים, ומחליפים לפלורוסנטים של לד.
ועלות ההחלפה כ200 ש"ח, מה שאומר שתוך חצי שנה, החיסכון מכסה את העלות החד פעמית הזאת.
ויש דוגמאות שגם יכולים לחסוך יותר.

 

[shira bira]

יש דרך ארוכה מאד לחיים חסכוניים רגועים, ולתודעת שפע. תודעת שפע לא מתחילה בצמצום היסטרי ומחשבתי כזה, ואני לא מאמינה שאיזה שפע נפשי יכול לצאת ממנו חוץ מריקוד בלתי נגמר סביב הכסף בדומה לעגל זהב מודרני. אז באשכולות השיפוצים עוסקים בהחצנת הכסף כלפי חוץ ובהתענגות עליו, וכאן מתענגים על הכסף שנשאר בכיס אחרי שלא קנו לשבת ירקות עלים וכרוב אלא רק תפוח אדמה וגזר, אין בעיניי שוני גדול בין השניים. שניהם עסוקים רוב חייהם בכסף ובנגזרותיו.

חבל שא"א לצלצל יותר מפעם אחת.

 

[מקצועי בלבד]

אני חושב שפער של 900 ₪ זה ממש לא 'עוד נקודה'

קצת לעשות סדר במספרים,
ההכנסות שלהם 10,588 ש"ח לחודש
והם מפרישים כ200 ש"ח בחודש,
מה שלדעתך הם צריכים להוסיף עוד 858 ש"ח
אבל הנה כמה נתונים, בהוצאות שלהם יש גם מטפלת פרטית וגם גן פרטי, שלשניהם הם לא היו שולחים את הילדים, אם האמא לא הייתה עובדת, ועל כן לכל הרבנים זה נקרא הוצאות בגלל העבודה,
ולכן ההכנסה מהעבודה שמכסה את זה לא חייבת במעשר, כנ"ל נסיעות לעבודה, עוד כ 100 ש"ח לחודש, כך שבסה"כ הם מוציאים בגלל עבודתה 1270 ש"ח,
אז 858 - 127 = 731 ש"ח,
תוסיף לזה את זה, שהרבה מאוד רבנים אומרים שמהקצבת ילדים, אם הם חוסכים את זה נטו לילדים, אין צורך להפריש מזה מעשרות, [מה עוד, שלא הכל נכנס להם לחשבון, אלא חוסכים בתוכנית חיסכון לכל ילד] אז תוריד עוד הכנסה של 888 ש"ח
י731 - 88.8 = 642.2 ש"ח
שזה הסכום שהיו אמורים להוסיף למעשרות, אם הרב שלהם לא היה פוסק להם את מה שפסק.

 

[מקצועי בלבד]

המשפחות הללו לא תמיד סובלות, זה מה שאני רוצה להסביר. ההורים נהנים. הם חוסכים, יהיה להם מליון שקל לחתן את הילדים מהחסכון הזה, בעיניהם זה צעד חכם וכל אור שהם לא מדליקים ממלא את ליבם באור.

אני הראשונה שמתנגדת לתרבות המותגים, חנויות היוקרה ובכלל כל הוצאות הכספים המיותרות במגזר, שמגיעות בדיוק מהצד השני של עיסוק בלתי נגמר בחיצוניות ובחומריות. מאמינה בחיים פשוטים ורגועים שלא כוללים כל כך הרבה התעסקות בכסף

ודווקא מהגישה הזאת, אני לא מקבלת את הטענה שזה אשכול שמחנך לחסכנות, כי לא מחנכים לחסכנות ולחישוב כלכלי נכון ברמה של חסיכה היסטרית של שקלים ואגורות בצורה המתוארת כאן. יש כאן חינוך לסגידה לכסף, כסף בצד. זה חינוך חומרי בדיוק כמו החינוך לסגידה למותגים.

יש אנשים שאוהבים כסף בחסכון, אוהבים אותו עד שגעון ועד שהם מוכנים לעשות כל מה שאפשר בשביל להצטמצם בכל דרך אפשרית, העיקר שיהיה כסף בצד. עסוקים בלחשב כמה כסף יהיה להם בעוד שנה ועוד שנתיים.

לרוב בנאדם שמחשב הוצאות שבת וחג ברמה המתוארת כאן: חישוב של פלטה מול גז למרות שהפלטה יותר בטיחותית, קנייה של מצות הכי פשוטות ב"יש" וארבעת המינים בצמצום הכי מהודר....ובכלל עריכת חג בסכום מינימלי. קימוץ במעשרות ברמה היסטרית למרות שהוא חוסך כסף כל חודש!!!! זה מראה לא על אהבת החג או התורה אלא על אהבת החסכון, זו קמצנות ברמה של אהבת כסף. זו תאווה לכסף הכי חומרית שיש. שמטשטשת כל שיקול דעת הגיוני או רוחני.

אני מוכנה לקבל את זה שיש אנשים שאוהבים כסף בכיס בדיוק כמו שיש אחרים אוהבים לבזבז אותו. לא מוכנה שיציגו העדר שימוש בחימום ומיזוג, קיצור במקלחות, הדלקת בוילר במשורה, ובכלל חישוב של במבה בולי מול במבה אוסם (בתור חטיף יחיד שקונים לשבת!!!!) כאורח חיים סביר או מתבקש.

יש דרך ארוכה מאד לחיים חסכוניים רגועים, ולתודעת שפע. תודעת שפע לא מתחילה בצמצום היסטרי ומחשבתי כזה, ואני לא מאמינה שאיזה שפע נפשי יכול לצאת ממנו חוץ מריקוד בלתי נגמר סביב הכסף בדומה לעגל זהב מודרני. אז באשכולות השיפוצים עוסקים בהחצנת הכסף כלפי חוץ ובהתענגות עליו, וכאן מתענגים על הכסף שנשאר בכיס אחרי שלא קנו לשבת ירקות עלים וכרוב אלא רק תפוח אדמה וגזר, אין בעיניי שוני גדול בין השניים. שניהם עסוקים רוב חייהם בכסף ובנגזרותיו.

אני לא רוצה להגיב,
אבל אין לי מושג מאיפה הוצאת את הדברים שהבאת פה, ולעצם דברייך, אני גם מצטרפת, שהכל אמור להיות במידה, ובתבונה.

 

[רִפְקִי.]

המשפחות הללו לא תמיד סובלות, זה מה שאני רוצה להסביר. ההורים נהנים. הם חוסכים, יהיה להם מליון שקל לחתן את הילדים מהחסכון הזה, בעיניהם זה צעד חכם וכל אור שהם לא מדליקים ממלא את ליבם באור.

אני הראשונה שמתנגדת לתרבות המותגים, חנויות היוקרה ובכלל כל הוצאות הכספים המיותרות במגזר, שמגיעות בדיוק מהצד השני של עיסוק בלתי נגמר בחיצוניות ובחומריות. מאמינה בחיים פשוטים ורגועים שלא כוללים כל כך הרבה התעסקות בכסף

ודווקא מהגישה הזאת, אני לא מקבלת את הטענה שזה אשכול שמחנך לחסכנות, כי לא מחנכים לחסכנות ולחישוב כלכלי נכון ברמה של חסיכה היסטרית של שקלים ואגורות בצורה המתוארת כאן. יש כאן חינוך לסגידה לכסף, כסף בצד. זה חינוך חומרי בדיוק כמו החינוך לסגידה למותגים.

יש אנשים שאוהבים כסף בחסכון, אוהבים אותו עד שגעון ועד שהם מוכנים לעשות כל מה שאפשר בשביל להצטמצם בכל דרך אפשרית, העיקר שיהיה כסף בצד. עסוקים בלחשב כמה כסף יהיה להם בעוד שנה ועוד שנתיים.

לרוב בנאדם שמחשב הוצאות שבת וחג ברמה המתוארת כאן: חישוב של פלטה מול גז למרות שהפלטה יותר בטיחותית, קנייה של מצות הכי פשוטות ב"יש" וארבעת המינים בצמצום הכי מהודר....ובכלל עריכת חג בסכום מינימלי. קימוץ במעשרות ברמה היסטרית למרות שהוא חוסך כסף כל חודש!!!! זה מראה לא על אהבת החג או התורה אלא על אהבת החסכון, זו קמצנות ברמה של אהבת כסף. זו תאווה לכסף הכי חומרית שיש. שמטשטשת כל שיקול דעת הגיוני או רוחני.

אני מוכנה לקבל את זה שיש אנשים שאוהבים כסף בכיס בדיוק כמו שיש אחרים אוהבים לבזבז אותו. לא מוכנה שיציגו העדר שימוש בחימום ומיזוג, קיצור במקלחות, הדלקת בוילר במשורה, ובכלל חישוב של במבה בולי מול במבה אוסם (בתור חטיף יחיד שקונים לשבת!!!!) כאורח חיים סביר או מתבקש.

יש דרך ארוכה מאד לחיים חסכוניים רגועים, ולתודעת שפע. תודעת שפע לא מתחילה בצמצום היסטרי ומחשבתי כזה, ואני לא מאמינה שאיזה שפע נפשי יכול לצאת ממנו חוץ מריקוד בלתי נגמר סביב הכסף בדומה לעגל זהב מודרני. אז באשכולות השיפוצים עוסקים בהחצנת הכסף כלפי חוץ ובהתענגות עליו, וכאן מתענגים על הכסף שנשאר בכיס אחרי שלא קנו לשבת ירקות עלים וכרוב אלא רק תפוח אדמה וגזר, אין בעיניי שוני גדול בין השניים. שניהם עסוקים רוב חייהם בכסף ובנגזרותיו.

את דרמטית מאד, אבל תשימי לב שייתכן ואת שואבת את הראיה המעט דיכוטומית הזו מהכרות שלך ספציפית עם משפחות ספציפיות.
אני לעומת זאת, מכירה משפחות רבות שחיות די דומה להמלצות של @מקצועי בלבד, והן לא אלימות... לא מסכנות ולא בעלות תאווה מטורפת לכסף, כדבריך.
חבל להכליל את כל העולם תחת מטריה של שחור לבן, בלי להיות מודעת שזו השקפת עולם שנגזרה מתוך מפגשים אישיים שלך עם העולם, ושיש עוד צרכנים נבונים, שגם אם הם מחשבנים את משך זמן הדלקת הבוילר, הם סך הכל חושבים אחרת ממך, ובעיני הם די חכמים

[***להלן סיפור חמוד על ילד להורים חסכניים, שחי חיים של תאווה ורדיפה אחר גשמיות, כסף, ולפעמים אומרים לו לצאת מהאמבטיה כי הבוילר צריך להספיק לכולם***
ישב לו הילד והקשיב בעינים גדולות לסיפור שספרה לו אמו, על הארמון, המשרתים, והנברשות המסתלסלות מהתקרה... לאחר שסיימה את הסיפור, בא אליה בעינים בורקות, ושאל אותה: אמא, נכון אנחנו גרים בארמון? וודאי, אשרה האמא בחיוך כשהיא מעבירה מבט על הבית הפשוט בו היא מתגוררת עם עשר נפשות נוספות. ואיך אתה יודע את זה? פשוט מאד! השיב בן החמש בהתרגשות, בן להורים תאוותנים לכסף, והצביע על מנורת הלד שלא חוברה לתקרה חזק מספיק והחוט מעט גלוי... אני רואה שגם אצלינו הנורות משתלשלות מהתקרה!***

סתם סיפור פשוט עד כמה אפשר לעוות את המציאות ולומר שילד שמחשבנים איתו את המים החמים וקונים לו במבה של באלי, יכול להיות הילד המאושר בתבל ולהיות בטוח שהוא חי בארמון נפלא. ]