מה הן הוצאות המחיה הסבירות למשפחה

[rachelevanon]

אז נכון לפעמים מצטמצמים קצת, אבל אם יודעים שזו המטרה, נראה לי שזה נותן מבט שונה על כל העסק.

שאלה אחרונה לאשכול זה:
המטרה של הזוג הזה זו מטרה של חסיכת כסף לעתיד.
לפי דבריך כרגע יש להם כבר
ארבע מאות חמישים אלף ש"ח בצד

והם הולכים לרב לבקש היתר לחסוך במעשרות? ומחשבים הוצאות חג במינימום של המינימום?

זה כל כך עצוב שמישהו חייב למחות על זה.

ואחר כך לא מבינים למה עולם התורה והאברכים בקשיים כשיש כל כך הרבה עשירי עולם בחו"ל שיכלו להחזיק כל אחד אלפי אברכים.
כי ככה הראש הזה, של התעסקות יתר בכסף עובד. ככה הוא מונע מהאדם לתת צדקה בהידור וכסף וחסכון שלו הופכים למטרה וכל האמצעים מקדשים אותה.

זה גרוע מאד להתגרות בעושר שיהיה בעתיד כשמקמצים בצדקה. לא מצליחה לראות פה אמונה. ולא מבינה איך אדם יכול להיות כל כך בטוח שהכסף שהוא חוסך יילך בדיוק למטרות שהוא מדמיין. צדקה בהידור זה בסיס ויסוד של העם היהודי.

 

[בחן ובחסד]

לפחות את השתיים הראשונות חיתן ברוגע. זה לא משהו??

אם אמר זאת כך, כנראה שלא הרגיש שהמאמץ היה שווה.

 

[shira bira]

בהחלט נכון, מצד שני - לאכול את העתיד בשביל שטויות, וכל אחד יודע מה אצלו שטויות, גם לא מומלץ.

זה לחסוך לדירות בשביל הילדים כדי שגם הם יחסכו לדירות בשביל ילדיהם.
בשורה התחתונה: אף אחד לא חי ברוגע. לא ההורים ולא הילדים.

 

[אשת_חבר]

הארטיק שאישה קונה לעצמה בערב אחרי השכבה בשביל בריאות הנפש לא תהיה משמעותית כל כך בחישוב הסופי.

ארטיק = 4 שקל * 25 ימים בחודש (לא מחשבת שבת) * 12 חודשים * 20 שנה = 24,000
לא מבקשת ממנה לוותר על בריאות הנפש חס ושלום
רק (אולי) על הבוגבו
על השיפוץ
על הרכב (שוב, אם הוא לא נצרך לבריאות הנפש)
על המותגים
על הפסטה של אוסם דווקא
וכו'
דברים שלא כואבים
אבל בסופו של דבר מצטברים לסכומים גדולים

 

[שוקוצ'יפס]

אם אמר זאת כך, כנראה שלא הרגיש שהמאמץ היה שווה.

לא מסכימה.
הוא פשוט לא הרגיש מה זה לקחת הלוואות ולהקרע בשביל לחתן.
חיתן 2 בנות בלי למצמץ ועכשיו מתלונן מה יהיה הלאה?? היה מעדיף שגם את שתי הבנות לא היה יכול לחתן?

 

[lea.dev.top]

לפי דרך התורה מעשר והידור בהוצאות שבת וחג (לא פזרנות ולא ארטיק מגנום לכל ילד לשבת. קנייה ברווח ובשמחה ללא חישוב הוצאות קפדני ומדוקדק) - יעשירו אותך פי כמה מ"חסכון" במעשרות.

לא מצטערת
אל תדאגי

 

[שרינה]

עכשיו אני רואה את החישוב שעשית אני לא מכירה

שוב, כשהכסף מושקע לאורך השנים, ומרוויחים תשואה ממוצעת של 7% לשנה.

א.לא מכירה בית השקעות שנותנים תשואה של 7 אחוז מהשקל הראשון
ב.מחישוב גס שעשיתי מגיעים אולי ל800 אלף
ג.אשמח שתגלי לי איפה הם משקיעים

 

[shira bira]

רק (אולי) על הבוגבו
על השיפוץ
על הרכב (שוב, אם הוא לא נצרך לבריאות הנפש)
על המותגים

קראת את האשכול? לא שמעתי פה שום עידוד למותגי על. גם לא מפי המתנגדים לפרדיגמה שהוצעה פה. להפך: אנחנו טוענים שיש לחסוך בדברים משמעותיים ולא במעשרות או סופגניה לחנוכה.

 

[אשת_חבר]

שאלה אחרונה לאשכול זה:
המטרה של הזוג הזה זו מטרה של חסיכת כסף לעתיד.
לפי דבריך כרגע יש להם כבר
ארבע מאות חמישים אלף ש"ח בצד

והם הולכים לרב לבקש היתר לחסוך במעשרות? ומחשבים הוצאות חג במינימום של המינימום?

זה כל כך עצוב שמישהו חייב למחות על זה.

ואחר כך לא מבינים למה עולם התורה והאברכים בקשיים כשיש כל כך הרבה עשירי עולם בחו"ל שיכלו להחזיק כל אחד אלפי אברכים.
כי ככה הראש הזה, של התעסקות יתר בכסף עובד. ככה הוא מונע מהאדם לתת צדקה בהידור וכסף וחסכון שלו הופכים למטרה וכל האמצעים מקדשים אותה.

זה גרוע מאד להתגרות בעושר שיהיה בעתיד כשמקמצים בצדקה. לא מצליחה לראות פה אמונה. ולא מבינה איך אדם יכול להיות כל כך בטוח שהכסף שהוא חוסך יילך בדיוק למטרות שהוא מדמיין. צדקה בהידור זה בסיס ויסוד של העם היהודי.

אם אני זוכרת נכון יש רבנים שמתירים לתת מעשרות לצורך חיתון ילדים

 

[java]

ארטיק = 4 שקל * 25 ימים בחודש (לא מחשבת שבת) * 12 חודשים * 20 שנה = 24,000

לא חושבת שזה עסק יומיומי.
ולא מבחינה כלכלית, מבחינה קלורית

 

[שירי12]

הארטיק שאישה קונה לעצמה בערב אחרי השכבה בשביל בריאות הנפש לא תהיה משמעותית כל כך בחישוב הסופי.

נכון,
אבל נופש בכמה אלפי ש''ח אולי כן.

 

[nori]

אם אמר זאת כך, כנראה שלא הרגיש שהמאמץ היה שווה.

אוי. אני לא יכולה לחשוב על זה שמישהו מתחרט על כך שסדר שתי בנות היטב.
לדעתי לא פרשו את דבריו נכון. אני מאד יכולה להבין את הרגשת התסכול והלחץ שהוא לא יודע מעכשיו מה יהיה (זה קשה בעיקר לאנשים שלוקחים אחריות על החיים). אבל על זה שהוא מצטער על מה שכבר כן עשה. קשה לי להאמין.

 

[אשת_חבר]

קראת את האשכול? לא שמעתי פה שום עידוד למותגי על. גם לא מפי המתנגדים לפרדיגמה שהוצעה פה. להפך: אנחנו טוענים שיש לחסוך בדברים משמעותיים ולא במעשרות או סופגניה לחנוכה

קראתי את האשכול בשקיקה
כל אחד עם החלק שקל לא לחסוך
למשפחה פלונית ש @מקצועי בלבד הביאה, נעים וכיף לחסוך בסופגניות (או להכין אותם לבד) בקשר למעשרות שלהם - עניין שלהם מול רבש"ע.
לא ראיתי עידוד לא לתת מעשרות
כן לחיות קצת עם ראייה קדימה

 

[מקצועי בלבד]

שאלה אחרונה לאשכול זה:
המטרה של הזוג הזה זו מטרה של חסיכת כסף לעתיד.
לפי דבריך כרגע יש להם כבר
ארבע מאות חמישים אלף ש"ח בצד

והם הולכים לרב לבקש היתר לחסוך במעשרות? ומחשבים הוצאות חג במינימום של המינימום?

זה כל כך עצוב שמישהו חייב למחות על זה.

ואחר כך לא מבינים למה עולם התורה והאברכים בקשיים כשיש כל כך הרבה עשירי עולם בחו"ל שיכלו להחזיק כל אחד אלפי אברכים.
כי ככה הראש הזה, של התעסקות יתר בכסף עובד. ככה הוא מונע מהאדם לתת צדקה בהידור וכסף וחסכון שלו הופכים למטרה וכל האמצעים מקדשים אותה.

זה גרוע מאד להתגרות בעושר שיהיה בעתיד כשמקמצים בצדקה. לא מצליחה לראות פה אמונה. ולא מבינה איך אדם יכול להיות כל כך בטוח שהכסף שהוא חוסך יילך בדיוק למטרות שהוא מדמיין. צדקה בהידור זה בסיס ויסוד של העם היהודי.

את מאירה נקודה חשובה.
אבל אני אכתוב לך נקודה קטנה, זה שיש להם 450,000 בחיסכון, עוד לא עושה אותם עשירים,
אם היו רוצים היו קונים דירה במרכז ולא היה נשאר להם מהחיסכון כלום,
לא כל מי שיש לו דירה במרכז נחשב עשיר.
ודבר נוסף, הרב שלהם גם אוחז, שעדיף לא לשלם מעשרות על החלק מההכנסות שלא חייבים להפריש עליהם, כשהמטרה בסופו של דבר, היא לא להיזדקק לידי קבלת צדקות למיניהם, כשיגיעו לפרק של חתונות ילדיהם.
וזו המטרה שלהם!

 

[rachelevanon]

אם אני זוכרת נכון יש רבנים שמתירים לתת מעשרות לצורך חיתון ילדים

מעדיפה להאמין בהשם שהבטיח "עשר תעשר בשביל שתתעשר" מאשר לחסוך כסף בצד כשהילדים בני עשר ולחסוך במעשרות במקביל.
אף אחד לא הבטיח לנו בריאות נצח, ולא שהכסף שאנחנו חוסכים יילך לחיתון הילדים. כן הבטיחו לנו שצדקה תציל ממוות, ושהיא תעביר את רוע הגזירה. כן נכתב בכל מקום אפשרי להדר בצדקה וששפע יורד משמים בזכותה.
אם נהפוך לקהילה שבה כל אחד שומר את הכסף שלו בשביל לחתן את הילדים שלו ברווח, נהפוך לאנשים אטומים שרואים את העולם מבעד לחור של האגורה.

 

[מקצועי בלבד]

זה לחסוך לדירות בשביל הילדים כדי שגם הם יחסכו לדירות בשביל ילדיהם.
בשורה התחתונה: אף אחד לא חי ברוגע. לא ההורים ולא הילדים.

מסכימה איתך, אבל מה התחליף?
בציבור מסוים א"א שלא לשלם סכום נכבד מאד לחתונת הילדים.

 

[shira bira]

קראתי את האשכול בשקיקה
כל אחד עם החלק שקל לא לחסוך
למשפחה פלונית ש @מקצועי בלבד הביאה, נעים וכיף לחסוך בסופגניות (או להכין אותם לבד) בקשר למעשרות שלהם - עניין שלהם מול רבש"ע.
לא ראיתי עידוד לא לתת מעשרות
כן לחיות קצת עם ראייה קדימה

את מציגה את זה כאילו יש שני קצוות: אלו שקונים בוגבו וטסים לחו"ל או אלו שנוהגים לפי השיטה שהוצעה פה.
אני אומרת שיש הרבה נקודות על הרצף ושאין בטענותינו משום עידוד לפזרנות ואהבת מותגים. זה הכל.

 

[אסתי3311]

ארטיק = 4 שקל * 25 ימים בחודש (לא מחשבת שבת) * 12 חודשים * 20 שנה = 24,000
לא מבקשת ממנה לוותר על בריאות הנפש חס ושלום
רק (אולי) על הבוגבו
על השיפוץ
על הרכב (שוב, אם הוא לא נצרך לבריאות הנפש)
על המותגים
על הפסטה של אוסם דווקא
וכו'
דברים שלא כואבים
אבל בסופו של דבר מצטברים לסכומים גדולים

נכון,
אבל נופש בכמה אלפי ש''ח אולי כן.

דברתי על הירידה לפרטי פרטים של שקלים.
יש המון במה לחסוך ולהשאר שפויים.

מים חמים במשורה, התלבטות כואבת בין עגבניה למלפפון או בין במבה בולי לאוסם זה לא חסכון מבחירה אלא מאילוץ.
ומי שבוחר בכך כדרך חיים מומלצת לכתחילה אינו אלא קטן אמונה. (בעיני)

 

[shira bira]

מסכימה איתך, אבל מה התחליף?
בציבור מסוים א"א שלא לשלם סכום נכבד מאד לחתונת הילדים.

שאלה קשה ועצובה.

 

[אשת_חבר]

את מציגה את זה כאילו יש שני קצוות: אלו שקונים בוגבו וטסים לחו"ל או אלו שנוהגים לפי השיטה שהוצעה פה.
אני אומרת שיש הרבה נקודות על הרצף ושאין בטענותינו משום עידוד לפזרנות ואהבת מותגים. זה הכל.

כל אחד עם הבוגבו שלו... לאחד זה נורות לד ולאחד זה שיפוץ כל שנתים