קורונה בא לי להמשיך לחיות בעיר הזאת :(

  • פותח הנושא neom
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
המאמר של חיים ולדר מצויין, אבל שלוש נקודות להעיר:

א. גילוי נאות, הוא עובד עם מחלקת הרווחה בעיריית בני ברק (המרכז לילד ולמשפחה).
ב. הוא כתב בשבוע/שבועיים האחרונים מאמר גלוי של הגנה על ראש עיריית בני ברק.
ג. חיפוש אשמים (ובפרט תוך כדי המשבר כשתוצאות החיפוש יכולות למנוע את התפשטות האסון) זה דבר טוב כהפקת לקחים, אחרת נחזור שוב ושוב על אותו משגה.

בברכה והצלחה
 
מותר להודות בטעות .
החברה החרדית כתוצאה מהחשדנות הטבעית שלה [ובצדק רב] מהממשלה בכלל ומהוראותיה בנוגע לעניני דת בפרט .
פספסה את רכבת ההתמודדות עם הקורונה .
לא למדה לקח ממה שקרה בברוקלין וסטמפורד היל , ולא עשתה חישוב של אחד ועוד אחד .
מותר לאמר שהחשדנות והניתוק הרגו .
אנחנו לא צריכים כל היום להתבכיין [ובצדק] כנגד התקשורת , אלא בעיקר לטפל בבעיות שכן קיימות בתוכינו .
 
מותר להודות בטעות .
החברה החרדית כתוצאה מהחשדנות הטבעית שלה [ובצדק רב] מהממשלה בכלל ומהוראותיה בנוגע לעניני דת בפרט .
פספסה את רכבת ההתמודדות עם הקורונה .
לא למדה לקח ממה שקרה בברוקלין וסטמפורד היל , ולא עשתה חישוב של אחד ועוד אחד .
מותר לאמר שהחשדנות והניתוק הרגו .
אנחנו לא צריכים כל היום להתבכיין [ובצדק] כנגד התקשורת , אלא בעיקר לטפל בבעיות שכן קיימות בתוכינו .
חולק על זה.
מחוץ לבני ברק ואלעד הכל בסדר.
מה בדיוק קרה בבני ברק צריך מישהו שיביא נתונים מדוייקים איך זה קרה, האם בגלל זלזול של הציבור או בגלל הצפיפות. (או שניהם יחד).
 
אני רק שאלה-
לדברים חיוניים מותר יותר מ 100 מטר?
 
מקור מכאן (ביזפורטל)
עדכון 3/4 10:39
חזרתי (אבישי עובדיה) מקניות בסופר השכונתי - סניף של מגה (יש לי חשק לחשוף אותו - אבל אני מתאפק). הייתי בהלם. בני ברק זה כאן - במרכז תל אביב. אף אחד לא עוצר את האנשים בכניסה לסופר. כולם נכנסים, לא שומרים מרחק, רבים נמצאים בצמוד למקרר החלב, צפופים, דחוסים. הלכתי למנהל. אין מנהל. הלכתי לקופאית הראשית ושאלתי - "מי אחראי כאן?"
- "למה, באיזה עניין?"
לא היה לי חשק וזמן להתווכח, במיוחד שמרגיש לי צפוף. אז אמרתי לה - "איזה חוסר אחריות, אנחנו יותר גרועים מבני ברק. את רואה מה קורה בסניף?".
-"זה רק ליד היין".
די, כבר לא התאפקתי - "את בסדר? איזה ליד היין. כל הסופר עמוס. תראי מה קורה ליד החלב, בקופות. זה חוסר אחריות". פתאום הצטרפו אליי עוד כמה אנשים, אבל בחצאי משפטים. לא שומעים טוב עם המסכות המאולתרות. זה נשמע כמו מלמול.
ואז נזכרתי בפרופ' גבי ברבש - כמה האיש הזה חכם ומנוסה. האיש הזה הוא "הנחמן שי" של מלחמת הקורונה. הוא אמר לפני כמה ימים - מסכה עוזרת בעיקר כדי לא להדביק אחרים, אבל החשש שלחייב במסכה יגרום לאנשים להקל על עצמם בשאר אמצעי המניעה. הם יגידו - 'טוב, יש מסכה' ולא ישמרו על הכללים האחרים.
רוב האנשים בסופר היו עם מסכות - זה יצר להם תחושת ביטחון, אבל היו גם כאלה בלי מסכות, היו כאלו שהורידו והחזירו. בקיצור היה שם קן גידול של קורונה. איך זה קורה, אנחנו הרי לא טיפשים, לא חסרי אחריות? הסיבה פשוטה - הלכתי לקניות בסופר, מה אתם מצפים, שאחזור בלי מצרכים? נו, יאללה, יהיה בסדר...זה מה שרוב האנשים כנראה חושבים, זה כל כך לא נכון - גם אני אגב, טעיתי וקניתי שם.
ביציאה שאלתי את השומר למה הוא לא עוצר את האנשים מלהיכנס - "אני השומר, לא בעל הבית".
ואז בדרך הביתה עברתי דרך הגינה השכונתית (בין בניינים) - משפחות יושבות כמו בפיקניק. משפחות צעירות עם ילדים קטנים שמסתובבים, משחקים. לא ניתן לעבור שם בלי להזיז אותם, אלא אם חוצים איזו רחבת דשא מוגבהת. איזו חוצפה. ראיתי שם חבר מהשכונה עם כל המשפחה שלו. קרוב אליהם הלכו זוג קשישים עם כלב - עוד 20 שניות הם נפגשים. לקשישים לא אכפת, הילדים כמובן לא מבינים, האבא - לא רואה לא שומע. אדם רציני, חכם, מוצלח, הייטקיסט.
רציתי לדבר איתו, אבל הייתי כבר מיואש. הבנתי - תל אביב זה בני ברק. הלכתי לסופר אופטימי חזרתי ממנו פסימי. אין כאן ערבות הדדית, אין כאן משמעת של הצעירים, אין גם משמעת של הקשישים - מה שאנחנו נקבל - חולים, מתים, כנראה מגיע לנו!
 
חולק על זה.
מחוץ לבני ברק ואלעד הכל בסדר.
מה בדיוק קרה בבני ברק צריך מישהו שיביא נתונים מדוייקים איך זה קרה, האם בגלל זלזול של הציבור או בגלל הצפיפות. (או שניהם יחד).
לא יודע מה בדיוק קרה בבני ברק אבל מישהו מעסקני הציבור (עיירית בני ברק?) היה צריך לבדוק מה עושים במצב של ערב פסח וצפיפות של כזו עיר ולטפל בזה, לא לחכות שהממשלה תבין שצריך להכניס 16000 חיילים כדי לעזור לעיר, זה קצת מאוחר מדי.
עיינו ערך טלז סטון איך לקחו את זה רציני ומיגרו את זה שם, עכשו הם סוגרים את שערי הישוב כדי שלא ידביקו אותם שוב.
 
אני רק שאלה-
לדברים חיוניים מותר יותר מ 100 מטר?
כן.

סתם הערה,
מניסיוני אדם שהולך בב'ב עם מטרה מסוימת ולא מתעכב לא עושים לו צרות. גם כשעובר ליד מפקד המחוז ושיירת סגניו.... וגם כשסוחב עמו התינוק.
כמובן שדברים משתנים מדי פעם.

בנוסף, נכון לשישי היה אפשר לצאת רגלי מהעיר ללא ניד עפעף. דרך המחסומים.
בנוסף 2, קרוב משפחה הראה בשישי בקוקה קולה אישור עובד חיוני - מטעם המעביד, גם אתם יכולים להדפיס כזה - והוציאו אותו בלי שאלות עם הרכב.
הנהלים לדעתי עדיין לא מחודדים פשוט.
בנוסף 3, היו בשבת סיורי רגלי של בלשים סמויים. מידיעה.
 
מישהו יודע כמה חולים יש בביתר עילית או איפה אפשר לראות נתונים לפי ערים?
 
קחו לדוגמא את כולל בית הלל
כולל צפוף עם 500 אברכים מתוכם ידוע על 50 אברכים חולים תכפילו ב 4 לפחות (זוג ושני ילדים - אם מדובר בצעירים)
הגענו ל 400.
ואם תחשבו על האברכים שהסתובבו בשטיבלך והילדים שמשחקים עם ילדים אחרים...
 
"קמחא דפסחא"...
מישהו יודע על איזה אתר שאפשר עוד להזמין בו מוצרי אוכל עם זמינות משלוחים לבית שמש לפני החג???
אנחנו בבידוד, אבל צריכים מצרכי מזון לחג.
בישיר אונליין זמין רק ב-19/4...
 
הכרתי כמה וכמה זקנים שחיו לבד (וחלקם עדיין חיים לבד לאורך ימים טובים ושנים)
מעולם לא שמעתי על זקן שמת בגלל שכמה ימים לא באו לבקר אותו.
ואם הוא יודע שזה להציל את חייו אז להיפך הוא מודה לכל אלו שנמנעים לבקר אותו כדי לדאוג לשלומו.
אנשים זקנים בדרך כלל יש להם אותו שכל כמו אנשים לא זקנים, (אלא אם כן הם דמנטים ולזה באמת צריך טיפול מיוחד)
צר לי לחלוק
אבל בתור מי שאחראית על פרויקט שנקרא 'איחוד הצלה - תן כבוד' שלמעשה אנחנו מצמידים מתנדב לקשיש על מנת למנוע בדידות שגורמת לתמותה אצל קשישים. הסיבות הן מגוונות אבל לצערי זה דבר שקיים!!!!!!!!! קורה לנו לא פעם שאנחנו מקבלים קריאה על קשיש שכמה ימים לא נראה מחוץ לבית... ובגלל שהבן/ השכן/ וכו.. לא הגיע כמה ימים לא התקשר לא אחז שיש משהו חריג אותו קשיש נמצא ללא רו"ח כי הוא נפל על הרצפה או לא היה לו אוכל וכו...או הסוכר שלו עלה והוא נהיה מבולבל . מינון יתר של תרופות. חוסר תאבון. התייבשויות... הרשימה ארוכה ועצובה ! ולא בהכרח שמדוברר על קשישים דימנטיים! יש לנו המון מתנדבים שפרוסים בארץ ותפקידם למנוע כאלו מקרים!
 
מקור מכאן (ביזפורטל)
עדכון 3/4 10:39
חזרתי (אבישי עובדיה) מקניות בסופר השכונתי - סניף של מגה (יש לי חשק לחשוף אותו - אבל אני מתאפק). הייתי בהלם. בני ברק זה כאן - במרכז תל אביב. אף אחד לא עוצר את האנשים בכניסה לסופר. כולם נכנסים, לא שומרים מרחק, רבים נמצאים בצמוד למקרר החלב, צפופים, דחוסים. הלכתי למנהל. אין מנהל. הלכתי לקופאית הראשית ושאלתי - "מי אחראי כאן?"
- "למה, באיזה עניין?"
לא היה לי חשק וזמן להתווכח, במיוחד שמרגיש לי צפוף. אז אמרתי לה - "איזה חוסר אחריות, אנחנו יותר גרועים מבני ברק. את רואה מה קורה בסניף?".
-"זה רק ליד היין".
די, כבר לא התאפקתי - "את בסדר? איזה ליד היין. כל הסופר עמוס. תראי מה קורה ליד החלב, בקופות. זה חוסר אחריות". פתאום הצטרפו אליי עוד כמה אנשים, אבל בחצאי משפטים. לא שומעים טוב עם המסכות המאולתרות. זה נשמע כמו מלמול.
ואז נזכרתי בפרופ' גבי ברבש - כמה האיש הזה חכם ומנוסה. האיש הזה הוא "הנחמן שי" של מלחמת הקורונה. הוא אמר לפני כמה ימים - מסכה עוזרת בעיקר כדי לא להדביק אחרים, אבל החשש שלחייב במסכה יגרום לאנשים להקל על עצמם בשאר אמצעי המניעה. הם יגידו - 'טוב, יש מסכה' ולא ישמרו על הכללים האחרים.
רוב האנשים בסופר היו עם מסכות - זה יצר להם תחושת ביטחון, אבל היו גם כאלה בלי מסכות, היו כאלו שהורידו והחזירו. בקיצור היה שם קן גידול של קורונה. איך זה קורה, אנחנו הרי לא טיפשים, לא חסרי אחריות? הסיבה פשוטה - הלכתי לקניות בסופר, מה אתם מצפים, שאחזור בלי מצרכים? נו, יאללה, יהיה בסדר...זה מה שרוב האנשים כנראה חושבים, זה כל כך לא נכון - גם אני אגב, טעיתי וקניתי שם.
ביציאה שאלתי את השומר למה הוא לא עוצר את האנשים מלהיכנס - "אני השומר, לא בעל הבית".
ואז בדרך הביתה עברתי דרך הגינה השכונתית (בין בניינים) - משפחות יושבות כמו בפיקניק. משפחות צעירות עם ילדים קטנים שמסתובבים, משחקים. לא ניתן לעבור שם בלי להזיז אותם, אלא אם חוצים איזו רחבת דשא מוגבהת. איזו חוצפה. ראיתי שם חבר מהשכונה עם כל המשפחה שלו. קרוב אליהם הלכו זוג קשישים עם כלב - עוד 20 שניות הם נפגשים. לקשישים לא אכפת, הילדים כמובן לא מבינים, האבא - לא רואה לא שומע. אדם רציני, חכם, מוצלח, הייטקיסט.
רציתי לדבר איתו, אבל הייתי כבר מיואש. הבנתי - תל אביב זה בני ברק. הלכתי לסופר אופטימי חזרתי ממנו פסימי. אין כאן ערבות הדדית, אין כאן משמעת של הצעירים, אין גם משמעת של הקשישים - מה שאנחנו נקבל - חולים, מתים, כנראה מגיע לנו!
תודה!!!!
 
לדעתי כמו שכבר כתבו, הפיצוץ בבני ברק עכשיו זה בגלל הצפיפות ,אבל, וגם בעיקר בגלל החגיגות לפני שבועיים כשהכל היה רק דיבורים... ואנשים נקטו בשיטת ה"סמוך" ועשו חתונות בשפע ומנינים גדולים שכולם נוגעים אחד בשני, וכולם נדבקים מידיות של דלתות ומחדרי מדרגות...
התעוררו מאוחר מידיי, אבל עכשיו זה כבר שעת התשלום, והוא במזומן...

הרוב המוחלט של החילונים יושבים ורועדים בבית, אני שם ואני רואה... אין שם הרי מניינים ופגישות בחנות מכולת קטנטנה...

לפני שבועיים הייתי היחיד שהיה עם מסכה וכפפות בחנות מכולת חרדית, אה, כן השליחים של תנובה חיכו בחוץ גם עם מסכה וכפפות ופחדו לעבור בין התורות הצמודים... זה היה יום למחרת שהורידו ללא יותר מ 10...

עצוב שזה ככה, אבל אולי אין מה לעשות, יש דיליי גדול מאוד בין מה שאומרים השלטונות, לבין ליבו של חרדי ממוצע, והרבה מזה בצדק, אך לפעמים, וכמו עכשיו, זה מתנגש ויוצר כאוס מטורף...
למה להכליל?
כשהיתה חתונה מתחת לבית שלנו, בשטח פתוח, נהנינו מאד לצפות ולצלם.
אבל כשהמוצץ של הקטנה נפל למטה, אסרתי על הילדים מכל וכל לרדת לאסוף אותו!!
אמרתי להם: מספיק שמישהו אחד כאן חולה ולא יודע את זה, ואפשר להדבק.

כבר לפני שבועיים וחצי שאני לא נותנת ללקוחות להתקרב אלי, גם כשהגיעה מישהי בתאום היא התבקשה לעמוד רחוק.
אחרי שילדה אחת השתעלה קרוב יחסית אלי, הפסקתי את הביקורים האלה. ואפשרתי הזמנות באתר/במייל בלבד (כשהיה מותר 10 איש)


ויש עוד הרבה מאד אנשים שלא הוציאו את קצה אפם מהבית.
נכון, אצל חלק מהציבור היתה שאננות, היה זמן עיכול ארוך יותר.
אבל דיי כבר עם הכללות על הבני ברקים הלא ממושמעים ושאננים.
באמת, נמאס!
 
למה להכליל?
כשהיתה חתונה מתחת לבית שלנו, בשטח פתוח, נהנינו מאד לצפות ולצלם.
אבל כשהמוצץ של הקטנה נפל למטה, אסרתי על הילדים מכל וכל לרדת לאסוף אותו!!
אמרתי להם: מספיק שמישהו אחד כאן חולה ולא יודע את זה, ואפשר להדבק.

כבר לפני שבועיים וחצי שאני לא נותנת ללקוחות להתקרב אלי, גם כשהגיעה מישהי בתאום היא התבקשה לעמוד רחוק.
אחרי שילדה אחת השתעלה קרוב יחסית אלי, הפסקתי את הביקורים האלה. ואפשרתי הזמנות באתר/במייל בלבד (כשהיה מותר 10 איש)


ויש עוד הרבה מאד אנשים שלא הוציאו את קצה אפם מהבית.
נכון, אצל חלק מהציבור היתה שאננות, היה זמן עיכול ארוך יותר.
אבל דיי כבר עם הכללות על הבני ברקים הלא ממושמעים ושאננים.
באמת, נמאס!
אם תשימי לב לא הכללתי, אלא אמרתי שהיו כאלו שעשו...
חוץ מזה ברור לי שגם אם 70% התנהגו אז פיקס, עדיין החתונות והמפגשים פיזרו את הכל אצל הרבה אחרים...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה