חידות תורניות חידה לגברים

נראה לי טעות.
המקור הידוע לי בפסחים נא: לעניין ספיחים ולא מוזכר כלל שעת הדחק.
לסמוך בשעת הדחק מובא גם בשבת מה. לעניין מוקצה ולא מוזכר בפניו או שלא בפניו.
מובא גם בגיטין יט.
 
יש לי זכרון מעומם שגם בפטירת רשב"י לא שקעה השמש עד שסיים רשב"י להעביר את תורתו
ומסתבר שזו כוונתך..
 
תורת רשב"י
א. מימרא בענין מתנות שנתן לנו ה'
ב. מימרא בבן אדם לחבירו
ג. מימרא בענין התפילה
ד. מימרא על שימושה של תורה
ה. מימרא בענין אכילה
ו. בענין עליה לרגל
 
לגבי החידה שהועלתה כאן בעבר -

מה יש יותר בשנה:
ימים שקוראים בהם בתורה?
או ימים שאין קוראים בהם בתורה?

והתשובה שכתבו -
בשנה פשוטה יותר ימים שקוראים בתורה

השאלה היא גבי שנה מעוברת -
האם בשנה מעוברת זה חד משמעי שיש יותר ימים שלא קוראים בהם, או שגם זה משתנה משנה לשנה,
מישהו בדק?

אשמח לתשובה מדוייקת ואיכותית
 
חידה ששמעתי מהרב ג'קי יעקבזון:
איך יכול להיות מישהו שחייב מיתה. שר שיר כלשהו, והוא כבר לא חייב מיתה.
נפסק בסנהדרין שבן סורר ומורה שאכל מסעודת מצוה, פטור.
ופסק המ"ב הל' חנוכה שהסעודות בחנוכה רשות, אך אם שר שירות ותשבחות הוי סעודת מצוה של הלל והודאה.
וכאן מדובר על בן סורר ומורה שהתחייב מיתה בבי"ד, ובאו עדים שאמרו שאת הסעודה שגנב ואכל, היה בחנוכה, והעידו שהוא שר שירי תשבחות (כגון יודו לה' חסדו, מה אשיב וכדו'), וא"כ הוה סעודת מצוה וא"א להורגו.
 
איזה מצוה אפשר לקיים רק או ביום חמישי או ביום שישי?

עירוב תבשילין

תיקון טעות: ערוב תבשילין אפשר לקיים רק ביום רביעי או חמישי (ולא בשישי, שאז הוא יו"ט)
 
1) היכן מצאנו בתורה שאוכלים מצות ששה ימים?
2) שלושה מילים בתורה בפרשה אחת, עם אותם אותיות בסדר שונה? 5 מקומות
3) איך יתכן שאדם עובר עבירה ואם יש עדים על הדבר לא יהרגוהו, ובלא עדים יהרגוהו?
4) לאילו שבטים היתה נחלה בארץ ישראל בשני מקומות?
5) איזה שבט נחלו את הערים צרעה ואשתאול?
6) היכן מצאנו בתנ"ך שערכו מבחן עם שאלות הלכתיות?
7) אילו אנשים מוזכרים בתנ"ך שערכו חידון נושא פרסים?
8) מתי אומרים חמש ברכות ברצף שכולם מתחילות באותו מילה, (כמובן לא ברוך)?
 
בשאלה 3 במקרה שאכל חתיכה שהיא ספק איסור ועדים אומרים שהוא אכל איסור, והוא אומר שהיה מזיד.
בשאלה 4 יש את 'דן' (לשם) וגם יהודה (עם אדוני בזק).
בשאלה 5 התשובה היא 'דן'.
בשאלה 7 יש את שמשון.
 
בשאלה 3 במקרה שאכל חתיכה שהיא ספק איסור ועדים אומרים שהוא אכל איסור, והוא אומר שהיה מזיד.
בשאלה 4 יש את 'דן' (לשם) וגם יהודה (עם אדוני בזק).
בשאלה 5 התשובה היא 'דן'.
בשאלה 7 יש את שמשון.
3 למה אם אין עדים יהרגוהו
4 תשובה חלקית
5 לרש"י לא נכון למצודות נכון חלקית
7 יש עוד
 
לגבי החידה שהועלתה כאן בעבר -

מה יש יותר בשנה:
ימים שקוראים בהם בתורה?
או ימים שאין קוראים בהם בתורה?

והתשובה שכתבו -
בשנה פשוטה יותר ימים שקוראים בתורה

השאלה היא גבי שנה מעוברת -
האם בשנה מעוברת זה חד משמעי שיש יותר ימים שלא קוראים בהם, או שגם זה משתנה משנה לשנה,
מישהו בדק?

אשמח לתשובה מדוייקת ואיכותית
אני זה שכתבתי שבשנה פשוטה יש יותר. וזה פשוט בחשבון.

לגבי שנה מעוברת, אני עושה את החשבון תוך כדי כתיבה אז סליחה על הסרבול
אז ככה שנה מעוברת יכולה להיות בין 383 ימים ל 385
מתוכם 3/7 קוראים בתורה (שני וחמישי ושבת)
עכשיו צריך שיקראו עוד 1/14 כדי שהמאזו יתאזן, וזה בין 27 ל 28 יום
קוראים בשמונת ימי חנוכה, פחות 3 (שני וחמישי ושבת, שכבר ספרנו), יוצא 5
קואים בשמונת ימי פסח - 3=5 (ס"ה 10)
קוראים בשבעת ימי פסח - 3 = 4 (ס"ה 14)
20 ר"ח - 9 = 11 (ס"ה 25)
ה' צומות ופורים ר"ה שבועות ויו"כ
בחשבון גס נרא שגם בשנה מהוברת רבים הימים שקוראים בהם בתורה
 
קוראים בשמונת ימי חנוכה, פחות 3 (שני וחמישי ושבת, שכבר ספרנו), יוצא 5
ואם יום ראשון של חנוכה חל בשבת יש לך רק 4.
20 ר"ח - 9 = 11 (ס"ה 25)
נא להוריד את ר"ח טבת שחל בחנוכה, ואת ר"ח תשרי שבדיוק חל בר"ה...:p
קוראים בשמונת ימי סוכות - 3=5 (ס"ה 10)
ואם יום ראשון של חג חל בשבת הרי שבכל מקרה יש לך רק 4.
ה' צומות ופורים ר"ה שבועות ויו"כ
הם גם יכולים לחול ביום הקריאה, ולדוג' אם יום ראשון של סוכות חל בשבת הרי שאף יום ראשון של ר"ה חל בשבת, ויו"כ חל באופן זה ביום שני.
בחשבון גס נראה שגם בשנה מעוברת רבים הימים שקוראים בהם בתורה
לא מוכרח.
אולי מאוחר יותר אני אביא תשובה מוחלטת.
 
ואם יום ראשון של חנוכה חל בשבת יש לך רק 4.

נא להוריד את ר"ח טבת שחל בחנוכה, ואת ר"ח תשרי שבדיוק חל בר"ה...:p

ואם יום ראשון של חג חל בשבת הרי שבכל מקרה יש לך רק 4.

הם גם יכולים לחול ביום הקריאה, ולדוג' אם יום ראשון של סוכות חל בשבת הרי שאף יום ראשון של ר"ה חל בשבת, ויו"כ חל באופן זה ביום שני.

לא מוכרח.
אולי מאוחר יותר אני אביא תשובה מוחלטת.
חלק מהדברים כתבתי בתוך החשבון (כגון החסרת הר"ח של חנוכה ור"ה למי שהתבונן)
ובגלל כל ההערות האלו כתבתי רק בחשבון גס...
מכיון שזה היה נראה לי יותר מדאי ימים מבשביל שזה לא יגיע ל 28 הימים שבזה יעקפו הימים שקוראים בתורה
אמנם אח"כ עשיתי חשבון יותר מדוקדק והגעתי שזה תלוי בשנים
בח"ה יש יותר ימים שקוראים
בש"ז יש יותר ימים שלא קוראים
 
1) היכן מצאנו בתורה שאוכלים מצות ששה ימים?
2) שלושה מילים בתורה בפרשה אחת, עם אותם אותיות בסדר שונה? 5 מקומות
3) איך יתכן שאדם עובר עבירה ואם יש עדים על הדבר לא יהרגוהו, ובלא עדים יהרגוהו?
4) לאילו שבטים היתה נחלה בארץ ישראל בשני מקומות?
5) איזה שבט נחלו את הערים צרעה ואשתאול?
6) היכן מצאנו בתנ"ך שערכו מבחן עם שאלות הלכתיות?
7) אילו אנשים מוזכרים בתנ"ך שערכו חידון נושא פרסים?
8) מתי אומרים חמש ברכות ברצף שכולם מתחילות באותו מילה, (כמובן לא ברוך)?
1) דברים טז ח שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וכו'
2) בפרשת וארא: קחו לכם, מלך מצרים, ולא ימות מכל. בפרשת בא, בפרשת והיה כי יביאך: וכל פטר חמר, כל פטר רחם, בנך מחר. וכן כִּדְבַר מֹשֶׁה, מִהְיוֹת מִשֶּׂה, בֹּאֵנוּ שָׁמָּה. בפרשיות ויקהל ותרומה: כפתר פרכת כפרת.
3) הבא במחתרת, פירש רש"י לפי האונקלוס שאם יש עדים לדבר אסור להרוג אותו.
4) שבט מנשה (חצי בבשן וחצי מעבר לירדן) ודן (גם לשם)
5) ביהושע טו לג מפורש שהיה נחלת יהודה, וביהושע יט מא כתוב שהיה גבול נחלת דן (רש"י פירש שנחלת דן הוא על גבול הערים האלו שהיו ביהודה, והמצודות פירש שהערים האלו הם חוץ מהערים בנחלת יהודה.
6)חגי ב {יא}כֹּה אָמַר יי צְבָאוֹת שְׁאַל נָא אֶת הַכֹּהֲנִים תּוֹרָה לֵאמֹר: {יב} הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְנָגַע בִּכְנָפוֹ אֶל הַלֶּחֶם וְאֶל הַנָּזִיד וְאֶל הַיַּיִן וְאֶל שֶׁמֶן וְאֶל כָּל מַאֲכָל הֲיִקְדָּשׁ וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא: {יג} וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ בְּכָל אֵלֶּה הֲיִטְמָא וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא:
7) 1) שמשון בשופטים יא {יב} וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה אִם הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּמְצָאתֶם וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים: וכו'
2) מלכת שבא דברי הימים ב ט {א}וּמַלְכַּת שְׁבָא שָׁמְעָה אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה וַתָּבוֹא לְנַסּוֹת אֶת שְׁלֹמֹה בְחִידוֹת בִּירוּשָׁלִַם בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד וּגְמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב לָרֹב וְאֶבֶן יְקָרָה וכו'
8) במוסף ראש השנה: אתה גבור, אתה קדוש, אתה בחרתנו, אתה זוכר, אתה נגלית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה