דיון נושאים פוגעניים

  • הוסף לסימניות
  • #1
שאלה ישנה שלי, שלאחרונה צפה פה כמה פעמים.
רגישות. חברה.

בארצות הברית, לו סופרת תכתוב בספר שלה את המילה "כושי" היא תיתבע מיידית.
ופה, זה נכתב פעם אחר פעם, בלי לחשוב פעמיים.

בבית הוריי, היה אסור לשיר את השיר כושי קטן, וגם לא להתחפש לכושי בפורים.

יש לי בן משפחה, מוכשר, גאון. שמדבר רהוט בדרך כלל, אבל פה ושם, נתקע.
פעם אחת, כשמישהו זרק בדיחה על בני גנץ, הוא העיר שהבדיחות שנעשות על חשבון הגמגום, פוגעות במגמגמים כולם.

חשבתם פעם מה מרגישים נמוכי קומה כשהם נתקלים בדדי גמדי?
מכרה שלי, מתרגמת את הספרים האלו לאנגלית. והזדעזעה מהשימוש במילה "גמד".
התארחה אצלה בחורה נמוכת קומה, (מאוד!) והציע לילדים לקרוא להם ספר, הלכו הילדים בהתרגשות והביאו את דדי גמדי, הרי מה יותר מתאים מזה.
(ברור שהספר לא היה נכנס הביתה לולא שהיא עצמה מתרגמת אותו) והיה לא נעים. בכלל לא.

והשאלון על אתיופים באיש את רעהו, עבר כל גבול.
נסו לחשוב פעמיים, האם הכתיבה שלכם פוגעת במישהו, או אולי קטע ההומור מגיע על חשבונו?

מצד שני, יש סופרים וסופרות, שכותבים על הנושא ממקום ניטרלי רק כדי להעלות את הנושא, ואת המודעות.
מניחים את המציאות, והולכים.

לא נכנסת לביקורת האם זה נכון לכתוב על זה, רק מצטטת את קפלר: "להתגזען אותה זה ראוי, אבל לדבר עליה - ס'פאסט נישט. לא מתאים"?

אבל, אולי זה נכון לכתוב על זה בשביל הצד הלא רגיש, או הגזען, אבל מה מרגיש הצד השני בקריאה על מציאויות אלו?
אמת, זה קיים.
וזו המציאות.

אבל האם נכון לזרוק להם אותה בפנים? להעמיד אותם בכח מול המציאות האכזרית, לתת להם לקרוא על הכאב שבמציאות הזו? לספר להם עליה ברחל בתך הקטנה? (גם אם זה בצורה לועגת כביכול)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
אבל המצב הקיים שזה טאבו יותר גרוע, לא?
אם ניגשים בידיעה שכאן נמצאים אנשים שרוצים לשנות ולעזור, זה לא אחרת?
יש לי ידיד אתיופי שממתין לגזר הדין שייגזר על בתו העולה לכיתה א'.
דברתי איתו על הברוך בפתיחות, מה אפשר לעשות וכו'.
הנושא כאב לו? - ברור!
האם אני פגעתי בו? - לא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לדבר אתו על בעיה שהוא נתקל בה - זה שונה לגמרי. וסביר להניח שהוא גם רוצה שידברו אתו. כי הוא שקוע בה עד צואר.

מכאן ועד לדבר עליו מאחורי הגב - פוגע מכל כיוון שהוא, גם אם הוא היה רוצה להגיב, הוא לא יכול, וסתם כך, הוא מספיק מתקשה להתמודד עם הבעיה שלו.

ובכל זאת - בעיות נמצאות לכל אורך הדרך, והם רבים מאוד, איך לא מדברים על אף בעיה?

כל הכבוד למי שיכול להזהר עד כדי כך. ומה שבטוח, הוא שצריך כן לשים לב.

יישר כח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לדבר אתו על בעיה שהוא נתקל בה - זה שונה לגמרי. וסביר להניח שהוא גם רוצה שידברו אתו. כי הוא שקוע בה עד צואר.

מכאן ועד לדבר עליו מאחורי הגב - פוגע מכל כיוון שהוא, גם אם הוא היה רוצה להגיב, הוא לא יכול, וסתם כך, הוא מספיק מתקשה להתמודד עם הבעיה שלו.

ובכל זאת - בעיות נמצאות לכל אורך הדרך, והם רבים מאוד, איך לא מדברים על אף בעיה?

כל הכבוד למי שיכול להזהר עד כדי כך. ומה שבטוח, הוא שצריך כן לשים לב.

יישר כח!
נכון, זה סיפור של בעיה נקודתית מתוך מכלול הבעיה שיוצרת הגזענות.
אבל במקרה של ההעלאות בפורום - הקריאה היא למלחמה על הגזענות בכלל.
כדאי שזה יצוף, יפומפם, ידוברר, עד שכבר לא נצטרך את זה בעז"ה.
אדרבה, יש מישו שמוכן לומר 'תשאירו את זה כך כדי שלא אראה את האמת בפרצוף'?!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #5
סופרים וסופרות
אני ממש נעלב שקוראים לי סופר
אני רוצה שיקראו לי 'יוצר מילים', או 'אמן כתיבה', או 'לוחם מקלדות קשוח'....

נו באמת. מה השטויות האלה?
כושי הוא כושי.
למה זה יותר מעליב מ"כהה עור", או "אפרו אמריקני"?
למה 'נמוך קומה' פחות מעליב מ'גמד'?
אתיופי הוא אתיופי, שמן הוא שמן, זקן הוא זקן, ערבי הוא ערבי.
מספיק עם הפוליטיקלי קורקט המטופש הזה
(סליחה, לא מטופש, מאותגר תבונה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני ממש נעלב שקוראים לי סופר
אני רוצה שיקראו לי 'יוצר מילים', או 'אמן כתיבה', או 'לוחם מקלדות קשוח'....

נו באמת. מה השטויות האלה?
כושי הוא כושי.
למה זה יותר מעליב מכהה עור, או אפרו אמריקני?
למה 'נמוך קומה' פחות מעליב מ'גמד'?
אתיופי הוא אתיופי, שמן הוא שמן, זקן הוא זקן.
מספיק עם הפוליטיקלי קורקט המטופש הזה
(סליחה, לא מטופש, מאותגר תבונה)
ופרענק הוא פרענק? (במחילה @מ"ם על הקורה שנטלתי מכם והנחתי במקום אחר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
השאלה איך מציגים את הכושי או הערבי.
אי אפשר לצנזר את המילים, אפשר לצנזר את הנימה. ואת הנושא.
אני חושבת שכולנו נפגענו במידה זו או אחרת כשדיברו על החרדים החולים והמחליאים.
אז בואו ניטול קורה...
נכון, זה סיפור של בעיה נקודתית מתוך מכלול הבעיה שיוצרת הגזענות.
למה זו גזענות להזכיר כושי? כמובן אם לא מתכוונים לדחות אותו.
למה זו גזענות להזכיר גמד? כמובן אם לא מתכוונים לצחוק עליו.
אנחנו צריכים לקבל את האחר, ולא משנה איך נגדיר אותו. אם יהיה לו מקום ברור על המפה, זה לא יקרה גזענות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אני ממש נעלב שקוראים לי סופר
אני רוצה שיקראו לי 'יוצר מילים', או 'אמן כתיבה', או 'לוחם מקלדות קשוח'....

נו באמת. מה השטויות האלה?
כושי הוא כושי.
למה זה יותר מעליב מ"כהה עור", או "אפרו אמריקני"?
למה 'נמוך קומה' פחות מעליב מ'גמד'?
אתיופי הוא אתיופי, שמן הוא שמן, זקן הוא זקן, ערבי הוא ערבי.
מספיק עם הפוליטיקלי קורקט המטופש הזה
(סליחה, לא מטופש, מאותגר תבונה)
המציאות בה אנו חיים היום היא עולם המוכה בתבואת שיגעון. תבואת השיגעון היא לא רק גזענות, אלא מתח חברתי וסוציולוגי באופן כללי.
לא נכון ולא מוסרי לקרוא תיגר על המציאות הזו.
להיות 'מפגר' או 'אוטיסט' זה מעליב. נכון? לא יפה לקרוא לאדם מפגר, גם אם הוא עוד לא יודע לקרוא בגיל 30 או חסר טקט באופן מחפיר.
אבל אני אבוא ואוכיח לו: מה מעליב בזה? הרי אתה מפגר! עובדה שאתה עוד לא יודע לקרוא, הנה, תראה את האבחון שלך. מה, העלבתי אותך? זה נכון!
זה מעליב גם אם זה נכון.
למה זה מעליב? כי תבואת השיגעון היא מציאות קיימת.
תבואת השיגעון טוענת שלהיות סופר זה לא מעליב, ולהיות כושי זה כן מעליב.
היות וזו המציאות היום, לא נכון להעליב אדם שהוא 'מפגר' או 'כושי', גם אם זה צודק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
המציאות בה אנו חיים היום היא עולם המוכה בתבואת שיגעון. תבואת השיגעון היא לא רק גזענות, אלא מתח חברתי וסוציולוגי באופן כללי.
לא נכון ולא מוסרי לקרוא תיגר על המציאות הזו.
להיות 'מפגר' או 'אוטיסט' זה מעליב. נכון? לא יפה לקרוא לאדם מפגר, גם אם הוא עוד לא יודע לקרוא בגיל 30 או חסר טקט באופן מחפיר.
אבל אני אבוא ואוכיח לו: מה מעליב בזה? הרי אתה מפגר! עובדה שאתה עוד לא יודע לקרוא, הנה, תראה את האבחון שלך. מה, העלבתי אותך? זה נכון!
זה מעליב גם אם זה נכון.
למה זה מעליב? כי תבואת השיגעון היא מציאות קיימת.
תבואת השיגעון טוענת שלהיות סופר זה לא מעליב, ולהיות כושי זה כן מעליב.
היות וזו המציאות היום, לא נכון להעליב אדם שהוא 'מפגר' או 'כושי', גם אם זה צודק.
"מפגר" זאת לקות ולכן זה מעליב, אבל להיות כושי זאת לא לקות.
היום כבר לא אומרים פיגור אומרים "מוגבלות שיכלית התפתחותית", לדעתי אין בשינוי שם הזה משהו פחות מעליב
כי המצב הוא אותו מצב
אז למה לשנות למילים שכביכול הן פחות פוגעניות? זה גם ככה לא משנה את המצב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בעצם הנידון, ברור שאסור לכתוב בצורה פוגענית אלא אם כן הכוונה היא לטובה.

לגבי הסוגיא של 'כושי',
בארצות הברית, לו סופרת תכתוב בספר שלה את המילה "כושי" היא תיתבע מיידית.
ופה, זה נכתב פעם אחר פעם, בלי לחשוב פעמיים.

בבית הוריי, היה אסור לשיר את השיר כושי קטן, וגם לא להתחפש לכושי בפורים.
החילוק הוא מובן מאליו, בין מקום ששחורי העור הם חלק בלתי נפרד מהאוכלוסייה, כמו בארה"ב, שכשמזכירים את המילה 'כושי' רוב הסיכויים שהם ישמעו את זה ויפגעו, לבין מקום כמו ארצנו, שהשחורים מהווים מיעוט מזערי, ואין כמעט סיכוי ששחור עור יקרא את מה שקוראים ב'פרוג'. יתכן שבכל זאת יש מקום 'למהדרין' לשמור על 'תקינות פוליטית' ולכתוב בצורה אחרת [אפרו-ישראלי?]

יש לי בן משפחה, מוכשר, גאון. שמדבר רהוט בדרך כלל, אבל פה ושם, נתקע.
פעם אחת, כשמישהו זרק בדיחה על בני גנץ, הוא העיר שהבדיחות שנעשות על חשבון הגמגום, פוגעות במגמגמים כולם.
זה אכן דבר שזעזע אותי מאד, הקמפיין של ביבי שהיה מבוסס על הפיכת בני גנץ לנלעג, בשל כושר דיבורו שאינו כל כך רהוט כמו ביבי, אשף ההופעות. היה אפשר לראות בסרטון של אותה הופעה של מרכז הליכוד, שלאחר הקרנת הסרטון שבו גנץ מגמגם, מסביר ביבי 'פעם זה היה או אנחנו או הם, היום זה או אנחנו או אההההה'... והאנשים מסביבו פשוט מתקשים לרדת לרמה הזו, וללעוג על הגמגום. מיותר להזכיר שלאחר הקמת ממשלת האחדות, כל הפרשנים החרדיים שהסבירו לנו איזה אסון יהיה אם גנץ המגמגם יהיה ראש הממשלה, פתאום נזכרו שבעצם הוא לא כזה לא שליימזל, והוא היה רמטכ"ל, שהוביל את הצבא...

אבל האם נכון לזרוק להם אותה בפנים? להעמיד אותם בכח מול המציאות האכזרית, לתת להם לקרוא על הכאב שבמציאות הזו? לספר להם עליה ברחל בתך הקטנה? (גם אם זה בצורה לועגת כביכול)
כמדומני שזה לא נוגע רק לנושאים פוגעניים, אלא לכל נושא רגיש, כולל מעוכבי שידוכים, וממתינים לילדים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
המציאות בה אנו חיים היום היא עולם המוכה בתבואת שיגעון. תבואת השיגעון היא לא רק גזענות, אלא מתח חברתי וסוציולוגי באופן כללי.
לא נכון ולא מוסרי לקרוא תיגר על המציאות הזו.
אנחנו לא צריכים להתאים את עצמנו לאופנות מתחלפות של שיגעון, אלא לנסות לשמור על שפיות ויושר מוסרי אמיתי.

כל השיח המצטדק ומגלגל העיניים על "גזענות" מגיע ממקומות בהם השוויון הוא הערך הנעלה ביותר ואין בלתו.
אני למדתי שעל פי התורה אין שוויון אלא יש הבדלי מעמדות.
יש בני חם, ויש בני שם.
יש גויים ויש יהודים.
יש ישראלים ויש כהנים.
יש עמי-ארצות ויש תלמידי חכמים.
כמובן שזה לא מצדיק לקחת את זה למקומות של התנשאות על בני עדה אחרת וכדו'. וכמובן שצריך להיות רגיש שלא לפגוע ולצער אף אחד.
אבל בניגוד לתרבות המערבית, אצלנו הערך העליון ביותר הוא לא להיות 'נחמד'.
כי גם להרוג תינוקות עמלקים קטנים זה לא הדבר הכי נחמד והומני, ובכל זאת התורה אומרת לנו שזה הדבר המוסרי והנכון לעשות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני שמעתי את הקולות, נפגעו מהיחס.
אם באמת אנחנו היינו גורמים לקורונה בישראל, ובאמת כל החרדים לא היו שומרים על הכללים
גם אז היו נפגעים מהיחס?
נראה לי שיחס שמגיע בצדק- קל יותר לקבל אותו ופחות נפגעים ממנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני ממש נעלב שקוראים לי סופר
אני רוצה שיקראו לי 'יוצר מילים', או 'אמן כתיבה', או 'לוחם מקלדות קשוח'....

נו באמת. מה השטויות האלה?
כושי הוא כושי.
למה זה יותר מעליב מ"כהה עור", או "אפרו אמריקני"?
למה 'נמוך קומה' פחות מעליב מ'גמד'?
אתיופי הוא אתיופי, שמן הוא שמן, זקן הוא זקן, ערבי הוא ערבי.
מספיק עם הפוליטיקלי קורקט המטופש הזה
(סליחה, לא מטופש, מאותגר תבונה)
דמגוגיה.
אם המילה כושי פוגעת במישהו, למרות שזו לא מילת גנאי, אמורים להימנע מלהשתמש בה.
וקטע הומור שצוחק על בני גנץ והגמגום הוא פוגעני.

ודבר שני, הסדרה דדי גמדי, היא בעייתית בעיני, לאו דווקא בגלל השימוש במילה "גמד", אלא כמו שלא השימוש במום של אדם אחר בשביל סדרה לילדים.

ואם אפשר, שלא להעביר את הדיון האם נכון להתגזען באופן כללי או לא,חבל לי אם ינעלו את האשכול,
הדיון הוא אם אפשר לנסות לכתוב בצורה רגישה יותר.

התרגום הפשוט של פרנק זה סך הכל צרפתי.
וכשמשתמשים במילה, מתכוונים לצרפתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מכנה שם רע לחבירו

בגמרא במסכת בבא מציעא (דף נח: ) אמר רבי חנינא, כל היורדים לגיהנם עולים (כל הרשעים שדנים אותם בשמים לגיהנם, סוף דבר שאחרי איזה זמן שקצבו להם לפי מעשיהם, הם עולים ויוצאים מגיהנם, וכמו בהלכות כבוד אב ואם, שאין דנים אדם לגיהנם יותר משנים עשר חודש). חוץ משלושה שיורדים לגיהנם ואינם עולים, ואלו הן: הבא על אשת איש, המלבין פני חבירו ברבים, והמכנה שם רע לחבירו.
והקשו בגמרא, מכנה היינו מלבין, כלומר לשם מה שנינו גם "המלבין פני חבירו ברבים", וגם "המכנה שם לחבירו"? והלא כל מכנה שם לחבירו ממילא הוא מלבין פני חבירו ברבים.
ותירצו בגמרא, שאפילו באופן שהמכונה בשם, רגיל שמכנים אותו כך, ואינו מתבייש בכך, כגון אדם שכל העולם קוראים לו "הצהוב" וכדומה, מכל מקום יש איסור לכנותו בשם זה, מכיון שהמכנה מתכוין לביישו, וכל העושה כן אינו עולה מגהינם לעולם.
וברור הדבר ששורש האיסור בכינוי שם רע לחבירו, הוא מכלל איסור "אונאת דברים" שנתבאר : יזהר שלא לכנות שם רע לחבירו, אף על פי שהוא רגיל באותו כינוי, אם כוונתו לביישו, אסור.
ומכאן יש להתעורר אודות אלו הנוהגים לכנות חבריהם בשמות שונים, ובפרט אצל הנערים בבתי הספר וכיוצא בזה, שרגילים הרבה פעמים בעוון זה, כאשר מתחיל להשתרש כינוי כלפי אחד מבני הכיתה, ויש בזה איסור חמור כמבואר, וכמה פעמים נגרם בשל כך צער ועגמת נפש, ולעתים אף נזק ממש, לאלו שנתכנו בכינויי גנאי כאלה ואחרים, והעוון רובץ על הראשונים שהחלו בדבר מגונה זה, ואשרי מי ששם סוף לענין רע כזה.
ולענין מה שכתבנו שהמכנה שם לחבירו אין לו חלק לעולם הבא, כתב רבינו הרמב"ם, שמה שהפליגו חכמים כל כך בעונש המכנה שם רע לחבירו, היינו דוקא ברגיל בכך, כלומר מי שדרכו לכנות שם רע לחבירו הרבה פעמים, ולכן אין לו חלק לעולם הבא, אבל הנכשל בכך באקראי, באופן חד פעמי, אף על פי שחטאו גדול, יש לו חלק לעולם הבא. ומובן שצריך לפייס את חבירו ולשוב בתשובה על כך.

--

לעניינינו,
כנראה שהכל נגזר לפי האדם והמקום והמנגינה. ולא פחות - הכוונה.

לדוגמא:
אם בארה"ב כושי הוא 'שם רע' יש צורך להשמש במינוח המקומי המקובל.
אבל כאן, בארה"ק 'כושי קטן' הוא ממש חומד של דמות. (יחסית)
לעומת זאת,
סיפורי כושים לא יתפסו כאן כמעודנים יותר עם הכינוי 'אפרו אמריקאי' או שחור אלא רק יסרבלו את הטקסט.

זכורה לי שיחה עם סופרת, עדינה ורגישה באופן מיוחד, שכתבה באחד הספרים שלה על מגזר מסויים, נניח הונגרים, והעבירה את הטקסט למספר הונגרים לבקרה אמיתית. ולמרות הניפוי המדוקדק, ורגישותה הרבה, קיבלה לא מעט הצלפות מן הקוראים.

יש מקומות שהם שדה קוצים, וכל זיק ידליק בו תבערה.
אמרנו פרענק? מסתבר שבארצינו זו דוגמא
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אם המילה כושי פוגעת במישהו, למרות שזו לא מילת גנאי, אמורים להימנע מלהשתמש בה.
אני אשמח מאד אם תסבירי לי מה ההבדל בין כושי לבין כהה-עור.
ולמה 'איש לבן' לא נחשב לגנאי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
התרגום הפשוט של פרנק זה סך הכל צרפתי.
חידוש בשבילי...!
מתכוונים למי שבא מהאזור, כמו ספרדי שאומרים את זה גם על מרוקאים ולאו דוקא על כאלה שסבא שלהם חי בספרד.
מהאזור של צרפת?
צרפת זה באירופה, ההתייחסות לפרנק היא לא לאירופיים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

רגע לפני שתפתחו את הספר, תבדקו שאתם לבד ושיש לכם זמן. לא כי הוא ארוך, אלא כי הוא מסוכן.
הוא עלול לגרום לכם לצחוק בחוסר שליטה תוך כדי נסיעה באוטובוס, להנהן בכפייתיות שוב ושוב תוך הסכמה עם דמות בדיונית, ולחשוב שאולי, רק אולי, המציאות שלנו לא כזו גרועה.

אז נתחיל קודם עם הרעיון- גאון!

כמה פעמים לקחתם לידיכם ספר וגיליתם בו קשקשת מדומיינת, שאפילו טיסה למאדים כבר נשמעת סבירה יותר?
כמה פעמים קראתם ספר והרגשתם כי מנסים למשוך אתכם אחורה בזמן? כאילו משעמם בהווה, אז קדימה! בואו נחזור לעבר. יהיה מעניין...
ואם זה ספציפית לא מסתדר בלו"ז- לא לדאוג. יש תחליף! יש מי שניתנה להם הרשות לנסות ולנבא את העתיד. ממש ככה. כאילו מאלפים את הבינה בינה, ולוחשים לה: "הלו, תתעוררי! את בתרדמת. עוד נכונו לך גדולות ונצורות". (לא רעות בכלל, יש לציין).

ובכן, כל זה אינו תקף לספר זה.
למה, אתם שואלים?
קודם כל תודה ששאלתם. עכשיו אפשר לענות.

כאן מדובר בספר הנכתב בשיטת ארבעת המ"מים. מכירים?
גם מעניין.
גם מציאותי.
גם מוסרי.
וגם מצחיק.

זו בדיוק השיטה הידועה לארבעת המ"מים המקבילים:
זה לא משעמם.
זה לא מדומיין.
זה לא מטיפני.
זה לא מדכא.


טוב, זו היתה רק הקדמה. מי שהתעייף - מוזמן לפרוש. גם ככה, אני לא מאלה שמוודאים נוכחות בסיום : )


הספר נכתב בשפה קלילה על גבול המדוברת, נעימה, מתלוצצת ומסודרת.
כן, בדיוק ההפך מביתה של אשת נעוריו של אלוף נעוריה.
אוי, איזה כיף היה לקרוא על אותו אחד בעל שם אחד, אך מוזכר בספר בשלל כינויים מגוונים ומגניבים, קרי: אבי הטף, אבי הצאן, אבי העדר, אבו-אל-בנאת, אביר, מנטור, אלוף נעורי, ואיך לא? כינוי הדגל- אבא של הבלאגן.

יש בו - בספר הזה - המון המון הומור, בכל מיני צבעים וצורות.
המון חומר למחשבה שמתפצפץ בין המילים. בין המבחנים לעבודה המעשית- בעיקר לזו של החיים.
המון רגישות, המון אנושיות, המון הזדהות.

יש בו - בספר הזה - גם מושגים מעניינים, לאו דווקא הקשורים לפנסיה, קרנות ואחוזים (סתם מעניין אם יש סיבה שייעדו לגיבורה דווקא את המקצוע הזה : )
גם עצות יש בו (אמיתיות, למי ששאל). אבל אל תיישמו, טוב?

מה עוד תוכלו למצוא בספר?
מכשפות, או יותר מדויק - מכשפה אחת ו... כן, צריך להיזהר ממנה. גם אם מדובר לעיתים במישהי אמממ... לא חשוב!
ויש גם מפלצת אחת גדולה ואימתנית שיודעת להפוך לא רק את הבית, אלא גם ובעיקר - את הרוגע, את המצפון, את הזמינות, את השפיות.

מה עוד?
יש תוכחות. טוב, לא ממש תוכחות. נקרא לזה מסרים.
מסרים יפים שגורמים לקורא לעצור רגע ולומר: "וואו. זה כל כך נכון. כל כך אמיתי. כל כך... מוצדק!"
אז למה? למה עד היום לא פגשנו את האמת הזו פנים אל פנים?
אולי כי אף אחד לא טרח לכתוב ספר עם רעיון מבריק ויצירתי כמו זה?

גם משפטים יפים ניתן בקלות למצוא, למסגר או לתלות על מקרר. רוצים דוגמא? תקראו. יש שם יותר מאחת. (וגם ככה הספר הספיק לעבור דירה : )

ובקצרה?
הספר מתאר באופן הומוריסטי ומרגש את חייה של צביה, אמא לשבעה ילדים חמודים ונשואה לאלוף נעורים אחד, המתמודדת עם אתגרי היום יום תוך תמרון בין דרישות מערכת החינוך וניהול משרדה, לבין בלאגן אחד גדול המתרחש ומתחדש תדיר.
יחד עם ניצחונות קטנים והפסדים מרהיבים מול מפלצת הבלאגן, לומדת צביה להציב גבולות (אבל רק למה שחשוב באמת), להשלים סוף סוף לימודי התמחות, ולנהל חברויות שונות, מרגשות ומצחיקות כאחד.

ועכשיו, רותי קפלר, אני חייבת לשאול אותך משהו שתפס אותי מהרגע הראשון: למה בחרת לקרוא למשפחה הזו בשם הזה? האם זה מלשון בָּלוּי או בִּלּוּי?? מה ניסית לרמוז כאן, תגלי?

לסיכום -
זהו ספר שיגרום לכם קצת (הרבה) לצחוק, קצת לנשום מציאות, קצת להרגיש הזדהות, קצת להיבחן במבחן החיים.
וקצת מכל אלו - שווה בעצם המון!

אז תודה,
@Ruti Kepler , על ספר עשר (תרתי משמע).
ותודה לך @7שבע7 , על המלצה שבע. סתם... : ) עשר.

האמת? מתחשק לי לתייג כאן את כל מי שלפי דעתי תיהנה ממנו. אבל לא נעים, לא רוצה שיחשבו שאני רומזת משהו : )

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה