אתגר אתגר 35 | נכנסים למנהרת הזמן...

[אריה ג.]

שמח להגיש לכם אתגר מרתק ומעניין.

היום אנו בשנת 2020 למניינם.
בעוד מאה שנה, השנה תהיה 2120. (לא טוב בחשבון אבל נס שיש מחשבונים...)
העולם משתנה במהירות מטורפת, ותחשבו כמה דברים עתידים להשתנות עד שנגיע לשנת 2120, עוד מאה שנה.
סביר להניח שהשינויים לא ידלגו על עולם המיתוג, על לוגואים ועולם העיצוב.

אז האתגר הוא כך:
נכנסנו למנהרת הזמן ונסענו מאה שנה קדימה. כעת אנו נמצאים בשנת 2120.
קחו לוגו או מותג או כל אלמנט עיצובי אחר שעולה לכם בראש,
ותדמיינו איך מתאים יהיה לו להיראות בשנת 2120.
נסו לשנות אותו ולהתאים אותו לתקופה של מאה שנה קדימה מהיום.
וזה אמור להיות מלווה בהסבר קצר ...

הפרמטר לזכייה מתחלק לשניים.
1. רעיון מוצלח.
2. עבודה נקייה וטובה.

תהיו יצירתיים. (הרעיון הראשון שעולה לכולנו בראש הוא שהעולם ייהפך ליותר דיגיטלי. זה בסדר גמור, אבל נסו לחשוב גם על כיוונים נוספים...)
תהיו מקוריים.
תהיו שנונים. ציניות בטעם טוב תתקבל בברכה..

חשוב לדעת ש:
1. יש להעלות עד שלוש יצירות.
2. ניתן להעלות יצירות עד ה - 12/08 כב' אב.
3. השיפוט אינו בהכרח לפי כמות הלייקים

לשאלות, פיטפוטים וכל השאר בנספח

בהצלחה לכולם!

דוגמאות:

 

[לב מרגיש]

ממש אהבתי את האתגר..!

 

[א-ירושלמית]

נתניהו יהיה בן 170 בערך

 

[נפש]

 

[כנפי דמיון]

 

[אבי ברמן ab]

 

[Yummi Weinreb]

קודם כל, אהבתי מאוד את הרעיון של האתגר. זה בהחלט משהו שמזכיר את פרוג של 2120...
תודה על ההזדמנות!

עכשיו הלאה, בוא ניגש לעניין שלשמו התכנסנו.

זה הולך להיות מגילה קצת ארוכה, כהרגלי בקודש, אז מבקשת את סליחתכם מראש וקופצת למים. מי שלא רוצה לקפוץ איתי – אני אבין, זה בסדר, לא צריך להתנצל, לא קרה כלום, לא הפסדתם כלום ממילא, בעיה שלכם ומה אכפת לי בכלל. אתם מפסידים.


טוב. אז ככה. אקדים ואזכיר למי שההין לשכוח שבכובע שני אני סופרת, וכותבת על כל מה שאני מעצבת ומעצבת בעצם את כל מה שאני כותבת. יוצא מכך, שהרעיון לאתגר עלה לי כהשראה מתסריט שכתבתי פעם, ובה סצנה שתתרחש בעוד כמה עשרות או מאות שנים.
אוקי? עד כאן רגוע? אפשר להמשיך הלאה? קדימה. תנועות רחבות, להמשיך לשחות.
ממשיכים. אותה סצנה התיימרה להמחיש את ישראל בעתיד, והכתיבה שלה דרשה ממני הרבה מקוריות. למה מקוריות? כי קל מאוד לכתוב "הוא סגר את הדלת בחבטה", אבל כשחושבים על זה ממש לעומק מתברר פתאום שאף אחד לא מבטיח לנו שבישראל של 2120 יהיו, בכלל, דלתות. אולי כולנו נגור במעין אוטובוס או מוזיאון או חללית בריטית מודרנית ומי צריך דלתות בכלל עופו לכל הרוחות.

טוב. אז היה לי אתגר. אז מה? מי מפחד מאתגרים. שינסתי מותניים וכססתי ציפורניים ובניתי לי עולם מופלא וגרנדיוזי בו התקשורת נעשית כולה עם השכל האנושי שלנו, אין יוצא ואין מדבר. רק חושב. ההשראה נלקחה כמובן מ'אחד מאלף' של מיה קינן מוערצתנו, וכל השאר הגיע ממוח קודח של סופרת נואשת.
במילים פשוטות, הדמיית אותו עולם כללה מציאות שבה אין טלפונים, אין טאבלטים ואין מחשבים בכלל. כל התקשורת מתרחשת במוח. כמאמר הסבתא הזכורה לטוב: "הכל מתחיל בראש ונגמר בראש".

ימין, שמאל, קדימה! תנועות רחבות! אנחנו כמעט מגיעים ליבשה.

כשהגיע האתגר כאן, על עולם הדיגיטל של 2120, נזכרתי באחת ההברקות של אז. בעולם שלנו אז, הוואטסאפ – תאורטית, דא? חלילה שלא יקרה במציאות – יתרחש דרך המוח, לא דרך הטלפון. בתוך המוח יהיה מושתל שבב תקשורת, וכשאתה רוצה ליצור קשר עם מישהו - את מתחבר לשבב שלו, ומוסר לו את ההודעה. הראש שלנו יהיה - חלילה, חלילה - מכוסה באייקונים של כפתורים. לחצת על וואטסאפ? המחשבה שלך משודרת ישר לכתובת הייעודית. לחצת על מייל? הגעת ל404. אין כזה דבר אצלנו.

אז קדימה, הנה העיצוב.

(הקרדיט הוא כדי שידעו את מי לקרדט על הלוגו, אם חלילה יצטרכו להשתמש בו יום אחד)

והנה ההדמיה, כמובן

 

[Reizy Esh]

אולי שווה למשקיעים החדשים לשקול כבר עכשיו את האופציה הזו.
עד לחזרת הטיסות הסדירות, כמובן.


2020

2120

 

[elisheva.rt]

 

[elisheva.rt]

אם גם האוכל יהיה וירטואלי, זה יהיה אקטואלי..

 

[אפילו]

משהו ממש בקטנה. ( ÷ גם ברעין וגם בבצוע...
סליחה אליש :) שזה באותו רעיון, זה לא העתקה וגם לא מתקרב לקרסוליים של העבודה שלך. „ ).

 

[אביה- סטודיו לעיצוב]

המודעות לתזונה נכונה לאחרונה גוברת, עוד 100 שנה גם המוצרים של עלית יהיו עם התו הירוק

 

[אריאל לוק]

אז אהפוך אל עמים שפה ברורה

 

[קידום !]

תרומתי הצנועה...

 

[פדהאל לסיים סיפורים]

סתם נחמד...
כלום לעומתכם.

 

[פדהאל לסיים סיפורים]

הנה:
מקווה שתבינו

 

[וו החיבור]

אין כאן התקדמות טכנולוגית, רק המשכתי את הקונספט...

 

[אפילו]

אוקי... מותר עד שלוש, נכון?
אז הנה עוד אחד (נשאר לי רק אחת? אויש.)

ספוילר: הסבר שכדאי לקרוא

כפי ההיענות, הדעה הרווחת היא שבעוד מאה שנה לא נכיר את העולם מבחינה טכנולוגית, ואולי בכלל.
לפי איך שהכל מתגלגל, זה לא כ"כ מופרך.
והוא מפחיד למדי....
או שמשיח יבוא מהר, מהרמהר, אמן. ויציל אותנו מכל פגעי הזמן והטכנולוגיה,
או שאני כבר לא אהיה פה, נס.
חפשתי משהו (פגז, פצצה.) יהודי, שיכול לבטא את הנבדלות של העם היהודי.
(לא היה לי כח, סבלנות, רעיון איך לבצע את זה מחדש. אז חפשתי משהו מתאים)
שלא משנה מה קורה, הוא נשאר אחר, יחודי. מיוחד.
לא רץ אחרי הכל עם עיניים עצומות,
אלא יחד עם ההתקדמות משמר את האותנטיות, מקרב לבבות וכו' וכו' וכו'


היו לי מדי הרבה משפטים, חלקם כבר פרחו לי....
אבל ללוגו עצמו זה לא כ"כ משנה.
אז אני כותבת כמה:
"כשכולם נוהרים לטכנולוגיה, אנחנו דוגלים ב>הידברות".
"הטכנולוגיה מפרידה, אנחנו מפגישים".
"גם מתקדמת הלאה".
"בעולם בו הכל אפשרי, גם לדבר אל/עם הנשמה אפשר".
"נשאר רק לדבר על/אל/עם הנשמה".
ותוסיפו כיד הדמיון הטוב.

ניסיתי גם לעשות ככה:

אבל זה כבר היה מדי.

 

[נעמי]

הפחד שלי זה איך יראו הכבישים במרכז: בני ברק, תל אביב... עוד שנה שנתיים (על עוד מאה שנה לא חשבתי).
והבנתי שיש לצאת מהריבוע ושמו הכביש... אין מצב להמשיך שם על הכביש, במיוחד לא בשעות הצהריים...
חברת דן תאלץ גם היא להתקדם הלאה. להתרומם מהאספלט, השלב הבא זה באויר.
אז זה הלוגו החדש:

וזה הדמיה. מתאים לכם להגיע ככה לר' עקיבא?

טיסה נעימה!!!

 

[צבי ג.]

האמת שזה כבר קיים כיום באתר "ישיר למהדרין" אבל מי יודע אולי עוד 100 שנה יהיו הזמנות רק מקוונות