קורונה מודל הרמזור - השוואת נתוני תחלואה לסימון ערים (ענייני!)

  • הוסף לסימניות
  • #21
זה פשוט נותן מקום לשפץ את הנתונים כפי ראות עיני המשפץ.
בטוחה? את מכירה את הנושא?

ואולי זה המפתח?
"נוסחה זו משמשת גם לאמידת מקדם המתאם של פירסון באוכלוסייה כולה, כאשר ברשותנו רק מדגם מתוכה".

כידוע הבדיקות הם רק מדגם. אז אולי יש כאן כלי עזר לאמוד מה קורה באוכלוסיה כולה?

זו באמת הסיבה להתפטרות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
בטוחה? את מכירה את הנושא?

ואולי זה המפתח?
"נוסחה זו משמשת גם לאמידת מקדם המתאם של פירסון באוכלוסייה כולה, כאשר ברשותנו רק מדגם מתוכה".
כידוע הבדיקות הם רק מדגם. אז אולי יש כאן כלי עזר לאמוד מה קורה באוכלוסיה כולה?

זו באמת הסיבה להתפטרות?
הם כתבו בפירוש - שלערים גדולות נקבע מקדם הדבקה שלילי לכל עיר גדולה, והוא משפיע על הנתון הסופי.
נשמע שהיה כאן חוסר אחידות בחישוב הדירוג הסופי בין הערים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
הם כתבו בפירוש - שלערים גדולות נקבע מקדם הדבקה שלילי לכל עיר גדולה, והוא משפיע על הנתון הסופי.
נשמע שהיה כאן חוסר אחידות בחישוב הדירוג הסופי בין הערים.
מי כתב? משרד הבריאות או המתפטרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
המתפטרים.
אני מניחה שאם הם היו בעניינים הם יודעים מה שהם אומרים.
תקראי את מכתב ההתפטרות המובא כאן.
אני לא מניחה כלום... בפרט שהם לא מתמטיקאים. בפרט שלא נראה שהם התייעצו ובררו אצל מתמטיקאים. בפרט שהם גילו את זה פתאום בזום. בפרט שלא הסבירו לציבור הרחב את העוול לדעתם בצורה מובנת.

לפני שיתנפלו עלי - לא קבעתי כל עמדה. מנסה לברר, זה הכל.
מצטערת, לא מניחה באופן אוטומטי שהנציגים בקיאים בנוסחאות המתמטיות ומשמעותן.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #26
אני לא מניחה כלום. בפרט שהם לא מתמטיקאים. בפרט שלא נראה שהם התייעצו ובררו אצל מתמטיקאים. בפרט שהם גילו את זה פתאום בזום. בפרט שלא הסבירו לציבור הרחב את העוול לדעתם בצורה מובנת.

לפני שיתנפלו עלי - לא קבעתי כל עמדה. מנסה לברר, זה הכל.
מצטערת, לא מניחה באופן אוטומטי שהנציגים בקיאים בנוסחאות המתמטיות ומשמעותן.
כנראה לא הייתי מובנת.
התכוונתי לומר שכנראה הם יודעים שלערים שונות נקבע מקדם הדבקה שונה, כי על כך התפטרותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני אכתוב כאן משהו, אפילו שאולי שוב יאשימו אותי באמון עיוור ומגונה במשרד הבריאות.

יש הרבה דברים - מכשירים, טכנולוגיות, מודלים, שבנויים על חישובים מתמטיים מסובכים ומורכבים.
כדי להבין אותם וכדי לדעת אם הם נכונים - צריך ללמוד את הנושאים הרלוונטיים, ולהבין את החישובים והנוסחאות ואת משמעותם ואת השלכותיהם.

משרד הבריאות בנה מודל. די מורכב.
אם חוששים שהוא בלוף או מוטה, צריך למצוא מתמטיקאי אמין או סטיסטיקן אמין, או כל אדם שיודע מקצועית איך לבחון את הדברים, כדי שיגיע למסקנה נכונה, וייגיד לנו את חוות דעתו.

אנחנו משום מה מצפים שכל אחד מאיתנו יבין את החישובים ואת הנתונים ואת המשמעות שלהם - אחרי הסבר קצר. ואם משרד הבריאות לא מספק את זה - אין לו שקיפות.
אולי המודל לא כל כך פשוט להסברה למי שלא בעניינים?

אולי למשל מקדם לערים גדולת דווקא מתקן הטיה שהיתה נגרמת אילולא התיקון, בגלל גודל מדגם שהוא קטן יחסית למספר התושבים בעיר גדולה? מה שלא קורה בעיר קטנה?
אני סתם ממציאה, כן? לגמרי מקשקשת. לא מבינה בזה כלום.

כנראה שאני לא היחידה. כנראה רבים מאיתנו לא מבינים. ואולי, אולי - סליחה על ההעזה - גם שני המתפטרים.
אני לא מכירה אותם. ואין לי חלילה שום דבר נגדם. ואולי הטענה שלהם צודקת מאה אחוז.

אני מביאה את זה בתור דוגמא, לאיך בקלות אפשר להחליט שיש עוול במודל, בלי באמת לברר כמו שצריך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
@מרחבית יש לי קצת ידע בנושא. במבחן בסטטיסטיקה קיבלתי 98.
בגלל היעדר זמן והעדר נתונים אין לי יכולת לבחון דבר דבר
אבל כן אפשר להגיד שנתונים סטטיסטים מאוד קלים לשיפוץ זה דבר ידוע.
ברגע שאנו מוסיפים כל מיני מקדמים רכים כאלה ואחרים יש לנו הרבה יותר יכולת לשחק עם הנתונים כרצונינו.
ברגע שהאמון שלי במערכת הוא אפס, יש לי חשד סביר להניח שההחלטות לא מתקבלות ממקום של אמת ושל יושר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
ברגע שהאמון שלי במערכת הוא אפס, יש לי חשד סביר להניח שההחלטות לא מתקבלות ממקום של אמת ושל יושר.
זה משפט שחשוב לי להתייחס אליו.
אין למישהו אמון בגלל כל מיני סיבות, מוצדקות או לא? - יפה.
אך לתלות את זה בכל מיני טבלאות וכדו' שלא מוכיחות את זה, לא נראה לי נכון.

אם כותבים שטבלה או מודל משקרים או מפלים - רק כי ברעיון יש אפשרות להטייה, ואין לנו אמון בגלל דברים אחרים - לכן הם בטוח משקרים - אני לא מקבלת טענה כזו.
מקבלת רק, שכדאי לבדוק אם בפועל משקרים.

ומי שנופל מהכסא כששומע על ערים חרדיות אדומות - כדאי באמת שיבדוק האם חישבו בפועל בצורה שיוויונית, או לא. אבל רק אצל מקצוען, ורק עם עובדות ולא עם השערות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #30
@מרחבית יש לי קצת ידע בנושא. במבחן בסטטיסטיקה קיבלתי 98.
בגלל היעדר זמן והעדר נתונים אין לי יכולת לבחון דבר דבר
אבל כן אפשר להגיד שנתונים סטטיסטים מאוד קלים לשיפוץ זה דבר ידוע.
ברגע שאנו מוסיפים כל מיני מקדמים רכים כאלה ואחרים יש לנו הרבה יותר יכולת לשחק עם הנתונים כרצונינו.
ברגע שהאמון שלי במערכת הוא אפס, יש לי חשד סביר להניח שההחלטות לא מתקבלות ממקום של אמת ושל יושר.
גם אני קיבלתי ציון גבוה, לא זוכרת כבר כמה, וגם לא זוכרת הרבה מהחומר לצערי.

מה שברור לי, זה שאם משחקים עם הנוסחאות, אפשר כנראה להכניס יותר יישובים לאדום, לפי הנתונים הקיימים היום
אם הנוסחה נקבעה מראש, לנתונים עתידיים, והיא אותה נוסחה לכל היישובים (שזה שתי דברים שנאמרו)
אז מה שאת כותבת לא נכון.
גם המתאם שהבאת (אגב, יש מקור שמשתמשים בו?) יעבוד לפעמים לרעת החרדים בבני ברק, ולפעמים לרעת החילונים בתל אביב, ולפעמים לטובת החרדים ברכסים, תלוי בנתונים עתידיים שיגיעו.

המקרה היחיד שבו תהיה הצדקה למה שאת כותבת, זה אם ישנו את הנוסחה כשהנתונים ישתנו, וגם אז, אם לא יהיו באמת הרבה חולים, לא יצליחו.
לצערינו היום מאד קל להכניס יישובים חרדיים לקטגוריה האדומה, יש לנו המון חולים ;(
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
שבוע טוב,
אז השקעתי קצת מחשבה, אפילו הוצאתי דף ועט והתחלתי לנסות "לשבור" את הנוסחה.
@מרחבית ו @מבקשת מידע עושה רושם שצדקתם, הנוסחה עושה הרבה שכל (לצערי).
עבור הקוראים שלא מתמצאים במודלים סטטיסטים אקדים הקדמה קצרה.
(אין לי עניין חלילה לזלזל באף אחד מהקוראים, רק לקחת בחשבון שמאלפי משתמשי פרוג יתכן שיהיו אחד או שנים שלא מכירים לעומק את המושגים, ולכן אשתדל להסביר בצורה נהירה גם לחסרי רקע. מי שזה ארוך ומלאה בשבילו מוזמן לעבור הלאה)
מודלים סטטיסטים שנותנים ציון סיכון בשימוש נרחב בתעשיה ובמחקר. הרעיון בקצרה הוא שלכל גורם סיכון נותנים משקל מסוים וכך מרכיבים ציון סיכון עבור אותה פעולה\מצב. ככל שהציון גבוה יותר, המצב\פעולה מסוכן יותר.
דוגמאות לשימוש במודלים סטטיסטים:
1) ציון סיכון יכולת החזר אשראי. כולנו זוכרים את מאגר נתוני האשראי שהתחיל בשנתים האחרונות והטיל אימתו על בעלי החובות למיניהם. חברת BDI מקבלת מנותני שירותים פיננסים היסטוריה של חריגות אשראי, פעולות אשראי כגון הלוואות ושומרת את אותם נתונים במשך מספר שנים. כאשר הבנק מעוניין לבדוק לווה מסוים, מה הסיכון לתת לו את ההלוואה BDI מחזיר לו רשימה של סיכונים וציון. הציון הוא שכלול של גורמי הסיכון עבור אותו אדם. למשל, צ'קים שחזרו, הלוואות שלא נפרעו, איחור בתשלומים, חריגות בחשבון וכדומה. בעלי ציון גבוה כנראה לא יוכלו לקבל אשראי או משכנתא ובעלי ציון בינוני ישלמו ריבית גבוהה יותר.
2) מחלות מסוימות מקבלות ציון סיכון ע"י שכלול גורמי הסיכון. למשל במחלות ממאירות מסוימות שלא נדע ונהיה כולם בריאים יש ציון עבור דרגת החומרה או הסיכון באותה מחלה. גורמים כגון עישון, משקל עודף, היסטוריה משפחתית, ועוד יכולים להשפיע על כמות ותדירות הטיפול. יכול להיות אדם רזה, בריא ושמתעמל בצורה בריאה, אך מכיוון שיש לו דוד מצד אמא שנפטר מאותה מחלה, הוא יקבל ציון גבוה ויצטרך לעבור טיפולים קשים יותר. (לא נשמע מידי פיר, אבל זו המציאות)
3) פעולות (טרנזקציות) בבנק או בכרטיס אשראי מקבלות גם הן ציון סיכון. האם זהו האדם בעצמו שמעוניין להעביר עכשיו סכום עצום לצפון קוריאה, בשעה שהוא גר בשכונת רוממה בירושלים? או אולי זהו האקר שהצליח לקבל את שם המשתמש והסיסמה של אותו יהודי? לוקחים בחשבון גורמי סיכון כגון סכום העסקה, מאיפה היתה הבקשה, מדינות אדומות (כן, יש רשימה שחורה של מדינות שבהן יש סיכון גבוה לגניבות סייבר. אך היום בגלל הפוליטיקלי קורקט אסור להגיד רשימה שחורה ולכן כתבתי אדומה). כאשר הטרנזקציה מקבלת ציון גבוה - היא מסוכנת יותר ולכן או שיבקשו עוד אמצעי זיהוי כגון שיחה חוזרת או שלא יאפשרו את הפעולה, בציון גבוה מאוד.

עכשיו לעניינינו - מודל הרמזור של גמזו ונוסחת החישוב הציון לתחלואה ברשות:
1599332757118.png

גם כאן יש מודל ניהול סיכונים סטטיסטים כמו שכתבתי למעלה.
אסביר את חלקי המשוואה
א) ln(NiXGi^2) - לוקחים את מספר החולים החדשים בשבוע (חלקי 10000 תושבים, כדי שיהיה יחסי) ומכפילים אותו בקצב הגידול יחסית לשבוע הקודם.
על תוצאה זאת מפעילים את הפונקציה ln.
הפונקציה ln יכולה לתת לנו אינדיקציה על הזווית של הגידול המעריכי של מספר החולים.
גידול מעריכי (או אקספוננציאלי) הוא גידול של חזקות. למשל, אם יש ברשות 8 חולים וכל חולה מדביק 2 חולים (נניח שרק ביום הראשון מדביק חולים ואח"כ נכנס לבידוד כחוק ולא מדביק עוד חולים) מחר יהיו 16 חולים + 8. מחרתים יהיו 32 + 16 + 8. ביום השלישי יהיו 64+32+16+8. ביום הרביעי יהיו 128+64+32+8 וכן הלאה.
את הגידול הזה אפשר לראות בגרף שמתאר את קצב הגידול של e בחזקת x. לשם פשטות ההסבר, נניח ש e=2 אבל בפועל הוא מספר מעניין מאוד - הקבוע של אוילר.


1599333207752.png

(מקור - המכלול)
תראו איך הקצב גדל במהירות עד אינסוף.
הפונציה ln מוסיפה לציון שלנו את הסיכון של קצב ההכפלה באותה עיר - כמה מהר מספר החולים עולה בצורה מעריכית. אם העליה נמוכה, נקבל ציון נמוך.
ולבסוף - שיעור הבדיקות החיוביות נותן אינדיקציה לתחלואה סמויה. כלומר אם יש שיעור בדיקות גבוה מאוד ברשות מסוימת, יש חשד סביר להניח שיהיו עוד חולים באותה רשות.

בנוגע לתוספת עבור ערים גדולות, גם זה מובן מתמטית.
אם מדובר על רשות קטנה שבה מספר התושבים קטן, יש לנו פחות סיכון להדבקה מחוץ לאותה רשות, כיון שיש פחות סיכוי להתפרצות עצומה. בניהול סיכונים, עיר גדולה בעלת סיכון גבוה, מסוכנת יותר להפצת מגיפה מעיר קטנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
באקסל שקיבלתי יש את מספר התושבים,
ניסתי להוסיף שם נוסחה אבל חסר לי את מה שכתבתי קודם:


מצרפת את הנוסחה שכן עשיתי,
היא לא מושלמת אז כמובן שיש פערים
זה בינתיים לא נראה בכיוון
יש עדכון?
היכן מוצאים את זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אם מדובר על רשות קטנה שבה מספר התושבים קטן, יש לנו פחות סיכון להדבקה מחוץ לאותה רשות
קפץ לי המשפט הזה.
ידוע שערים קטנות הינם ערים שרוב התושבים עובדים בערים גדולות.
אז זה הופך את הקערה על פיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
קפץ לי המשפט הזה.
ידוע שערים קטנות הינם ערים שרוב התושבים עובדים בערים גדולות.
אז זה הופך את הקערה על פיה.
אכן, אפשר להסכים שאולי יש להוסיף גם את הרשויות הקטנות.
אבל זה עדיין לא מוריד את הערים האדומות הגדולות מהרשימה. כי עושה רושם מובהק שהן אדומות ובעלות סיכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אכן, אפשר להסכים שאולי יש להוסיף גם את הרשויות הקטנות.
אבל זה עדיין לא מוריד את הערים האדומות הגדולות מהרשימה. כי עושה רושם מובהק שהן אדומות ובעלות סיכון.
לא יודע איך מודדים את זה.
כשאני עובר באיילון ומבין מה הולך במדינתנו הקטנטנה, כל הצפון והדרום נוסע למרכז, וגם בצד השני של הכביש יש עומסים לכיוון הצפון והדרום, לא יודע כמה אפשר לחשב את זה.

זה שאני נניח גר בירושלים ברמות, ועובד בהר חוצבים.
לא אומר שאני פוגש מהר יותר את ההוא מהר נוף מאשר את ההוא מנתיבות שעובד משרד לידינו.

אבל כנראה שיש חכמים שיודעים לומר שזה כן משמעותי.
לא חולק עליהם
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #36
לא יודע איך מודדים את זה.
כשאני עובר באיילון ומבין מה הולך במדינתנו הקטנטנה, כל הצפון והדרום נוסע למרכז, וגם בצד השני של הכביש יש עומסים לכיוון הצפון והדרום, לא יודע כמה אפשר לחשב את זה.

זה שאני נניח גר בירושלים ברמות, ועובד בהר חוצבים.
לא אומר שאני פוגש מהר יותר את ההוא מהר נוף מאשר את ההוא מנתיבות שעובד משרד לידינו.

אבל כנראה שיש חכמים שיודעים למור שזה כן משמעותי.
לא חולק עליהם
בדיוק בגלל שאי אפשר לרדת לרזולוציות של שמערל שגר ברמות ובערל שגר בנתיבות בונים מודלים סטטיסטים שמנסים לקחת את המספרים הגדולים ולנהל איתם סיכונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
@אפשרי ו @אשת_חבר ושאר המשקיעים פה בהודעות.

קחו לתשומת לבכם שייתכן והאשכולות ימחקו, ועמלכם יהיה לשווא.

האשכול הארוך והענייני "למה בני ברק עיר אדומה", נמחק בדקות האחרונות, לתשומת לב.
עדיין, אם היו אפילו עשרה אנשים שקראו והשתכנעו ובשבת הקפידו קצת יותר.
ואולי מהשקעתי ניצל יהודי אחד ממוות או ממחלה בעלת השלכות קשות...
היה שווה כל המאמץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
שבוע טוב,
אז השקעתי קצת מחשבה, אפילו הוצאתי דף ועט והתחלתי לנסות "לשבור" את הנוסחה.
@מרחבית ו @מבקשת מידע עושה רושם שצדקתם, הנוסחה עושה הרבה שכל (לצערי).
עבור הקוראים שלא מתמצאים במודלים סטטיסטים אקדים הקדמה קצרה.
(אין לי עניין חלילה לזלזל באף אחד מהקוראים, רק לקחת בחשבון שמאלפי משתמשי פרוג יתכן שיהיו אחד או שנים שלא מכירים לעומק את המושגים, ולכן אשתדל להסביר בצורה נהירה גם לחסרי רקע. מי שזה ארוך ומלאה בשבילו מוזמן לעבור הלאה)
מודלים סטטיסטים שנותנים ציון סיכון בשימוש נרחב בתעשיה ובמחקר. הרעיון בקצרה הוא שלכל גורם סיכון נותנים משקל מסוים וכך מרכיבים ציון סיכון עבור אותה פעולה\מצב. ככל שהציון גבוה יותר, המצב\פעולה מסוכן יותר.
דוגמאות לשימוש במודלים סטטיסטים:
1) ציון סיכון יכולת החזר אשראי. כולנו זוכרים את מאגר נתוני האשראי שהתחיל בשנתים האחרונות והטיל אימתו על בעלי החובות למיניהם. חברת BDI מקבלת מנותני שירותים פיננסים היסטוריה של חריגות אשראי, פעולות אשראי כגון הלוואות ושומרת את אותם נתונים במשך מספר שנים. כאשר הבנק מעוניין לבדוק לווה מסוים, מה הסיכון לתת לו את ההלוואה BDI מחזיר לו רשימה של סיכונים וציון. הציון הוא שכלול של גורמי הסיכון עבור אותו אדם. למשל, צ'קים שחזרו, הלוואות שלא נפרעו, איחור בתשלומים, חריגות בחשבון וכדומה. בעלי ציון גבוה כנראה לא יוכלו לקבל אשראי או משכנתא ובעלי ציון בינוני ישלמו ריבית גבוהה יותר.
2) מחלות מסוימות מקבלות ציון סיכון ע"י שכלול גורמי הסיכון. למשל במחלות ממאירות מסוימות שלא נדע ונהיה כולם בריאים יש ציון עבור דרגת החומרה או הסיכון באותה מחלה. גורמים כגון עישון, משקל עודף, היסטוריה משפחתית, ועוד יכולים להשפיע על כמות ותדירות הטיפול. יכול להיות אדם רזה, בריא ושמתעמל בצורה בריאה, אך מכיוון שיש לו דוד מצד אמא שנפטר מאותה מחלה, הוא יקבל ציון גבוה ויצטרך לעבור טיפולים קשים יותר. (לא נשמע מידי פיר, אבל זו המציאות)
3) פעולות (טרנזקציות) בבנק או בכרטיס אשראי מקבלות גם הן ציון סיכון. האם זהו האדם בעצמו שמעוניין להעביר עכשיו סכום עצום לצפון קוריאה, בשעה שהוא גר בשכונת רוממה בירושלים? או אולי זהו האקר שהצליח לקבל את שם המשתמש והסיסמה של אותו יהודי? לוקחים בחשבון גורמי סיכון כגון סכום העסקה, מאיפה היתה הבקשה, מדינות אדומות (כן, יש רשימה שחורה של מדינות שבהן יש סיכון גבוה לגניבות סייבר. אך היום בגלל הפוליטיקלי קורקט אסור להגיד רשימה שחורה ולכן כתבתי אדומה). כאשר הטרנזקציה מקבלת ציון גבוה - היא מסוכנת יותר ולכן או שיבקשו עוד אמצעי זיהוי כגון שיחה חוזרת או שלא יאפשרו את הפעולה, בציון גבוה מאוד.

עכשיו לעניינינו - מודל הרמזור של גמזו ונוסחת החישוב הציון לתחלואה ברשות:
צפה בקובץ המצורף 721678
גם כאן יש מודל ניהול סיכונים סטטיסטים כמו שכתבתי למעלה.
אסביר את חלקי המשוואה
א) ln(NiXGi^2) - לוקחים את מספר החולים החדשים בשבוע (חלקי 10000 תושבים, כדי שיהיה יחסי) ומכפילים אותו בקצב הגידול יחסית לשבוע הקודם.
על תוצאה זאת מפעילים את הפונקציה ln.
הפונקציה ln יכולה לתת לנו אינדיקציה על הזווית של הגידול המעריכי של מספר החולים.
גידול מעריכי (או אקספוננציאלי) הוא גידול של חזקות. למשל, אם יש ברשות 8 חולים וכל חולה מדביק 2 חולים (נניח שרק ביום הראשון מדביק חולים ואח"כ נכנס לבידוד כחוק ולא מדביק עוד חולים) מחר יהיו 16 חולים + 8. מחרתים יהיו 32 + 16 + 8. ביום השלישי יהיו 64+32+16+8. ביום הרביעי יהיו 128+64+32+8 וכן הלאה.
את הגידול הזה אפשר לראות בגרף שמתאר את קצב הגידול של e בחזקת x. לשם פשטות ההסבר, נניח ש e=2 אבל בפועל הוא מספר מעניין מאוד - הקבוע של אוילר.


צפה בקובץ המצורף 721679
(מקור - המכלול)
תראו איך הקצב גדל במהירות עד אינסוף.
הפונציה ln מוסיפה לציון שלנו את הסיכון של קצב ההכפלה באותה עיר - כמה מהר מספר החולים עולה בצורה מעריכית. אם העליה נמוכה, נקבל ציון נמוך.
ולבסוף - שיעור הבדיקות החיוביות נותן אינדיקציה לתחלואה סמויה. כלומר אם יש שיעור בדיקות גבוה מאוד ברשות מסוימת, יש חשד סביר להניח שיהיו עוד חולים באותה רשות.

בנוגע לתוספת עבור ערים גדולות, גם זה מובן מתמטית.
אם מדובר על רשות קטנה שבה מספר התושבים קטן, יש לנו פחות סיכון להדבקה מחוץ לאותה רשות, כיון שיש פחות סיכוי להתפרצות עצומה. בניהול סיכונים, עיר גדולה בעלת סיכון גבוה, מסוכנת יותר להפצת מגיפה מעיר קטנה.
את יכולה לתת דוגמה איך מוציאים ציון מתונים של עיר כלשהי? (לאו דווקא עיר אמיתית)
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
@אשת_חבר תודה על ההסבר המפורט של הנוסחא.
ממש שווה לכל נפש
רק שאלה - האם לי כאזרחית קצה, יש את כל הנתונים שצריך להזין לנוסחא הזו על מנת לקבוע את הניקוד של הישוב?
בתחילת האשכול פה היו כמה שניסו לעשות את זה בפועל ולהכניס את הנתונים של הערים לנוסחא, ואז לקבל ניקוד
הם לא הצליחו
אם יש נוסחא נורא מפורטת, אבל אין נתונים שקופים - זה לא נותן לי אמון שהנתונים שהוזנו לנוסחא אינם מוטים לטובת עיר אחת או אחרת
דוגמא אחת למשהו שנכתב פה בתחילת האשכול ולא הוזכר בהסבר שלך:
מה זה 'מקדם שלילי לכל עיר גדולה'?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה