טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

[סערצע]

לוח הזמנים בימי שישי ישראל ללא שינוי

[באם אינו מובן מאליו: צ"ל 'ישאר'].

 

[חגי פאהן]

החל מיום ראשון: בתי הכנסת נפתחים בהגבלה

חחח התחילו לכתוב בדיחות.... מישהו מכיר בית כנסת סגור?

דאס איז א חסידישע ווארט

 

[חד משמעית]

החל מיום ראשון: בתי הכנסת נפתחים בהגבלה

חחח התחילו לכתוב בדיחות.... מישהו מכיר בית כנסת סגור?

לא היו סגורים, אבל היו 'בלי הגבלה' אז אולי זה השינוי הגדול החל מיום ראשון...

 

[Deleted member 63178]

ודאי!
בסביבתי למעלה מעשרה בתי כנסת שמתפללים בחוץ בלבד!

מה ההיגיון?

 

[בדינג]

מה ההיגיון?

מה הפירוש מה ההגיון? הגיון בסיסי לגמרי. ההדבקה קורית ע"י טיפות רוק, במקום סגור הם מתקיימים הרבה זמן באוויר, ובמקום מאוורר הם מתנדפים.

 

[Goldidea]

תיעוד: במהלך סיום מסכת במלונית "מי ביוב" על בני ישיבה
לא מצאו שם יותר סימפטי?

 

[יוסי ב.ק]

ציטוט מתוך כתבה: "מצד התורה מותר להחרימם מכלל ישראל, אסור לתת להם למלאות רצונם הנזולה."

 

[Tzzpora]

צריכה רעיון איך אפשר להטעות את המסכות....

 

[Tzzpora]

נזכרת שקבלתי פעם מכתב אזהרה מהסמינר בערך בזו הלשון:
"באם תאחרי שוב, תושההי מהסמינר...." איזו הקלה! כבר כמעט חשבתי שישעו אותי מהסמינר

 

[חני גרינשטיין]

ציטוט מתוך כתבה: "מצד התורה מותר להחרימם מכלל ישראל, אסור לתת להם למלאות רצונם הנזולה."

יש כאן עוד שגיאה, חמורה יותר, משום שאינה שגיאת הקלדה, אלא שגיאה לשונית -
אין לומר למלאות אלא למלא.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

כשקראתי לביתי בשם (שני) אידישאי, עם צליל של שפה זרה - צ'רנה הינדא,
אמר לי דודי שיח' (מתעסק הרבה עם כתובות וגיטין)
לפני שהיא תתארש, תודיעו לחתן שזו חתונה קתולית.
אין מצב לגט.
כי איך כותבים צ'רנה? טשערנא? צ'ערנא?

קיצור, מקווה בשבילה (ולא מסיבה זו בלבד) שתחיה עם בעלה הראשון בטוב ובנעימים עד מאה ועשרים.

בדיוק בשביל זה נכתב הספר 'שמות גיטין'. ובברכה אמיתית שלא תגיעו לזה ח"ו. אבל בכל אופן רלוונטי גם לכתובה.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

יש כאן עוד שגיאה, חמורה יותר, משום שאינה שגיאת הקלדה, אלא שגיאה לשונית -
אין לומר למלאות אלא למלא.

ורצונם הנלוזה, זה הגיוני?

 

[יצחק ג.]

צעד גדול לאנושות...

 

[א-ירושלמית]

אינני זוכרת באיזה אתר או רשימת תפוצה או ובינר פגשתי את מספר החרוב.

 

[חני גרינשטיין]

ורצונם הנלוזה, זה הגיוני?

לא.

 

[טוהר השלום]

צ'רנה? טשערנא? צ'ערנא?

משחר ילדותי למדוני לאיית את שמי (הראשון): טשרנא.

 

[חגי פאהן]

ורצונם הנלוזה, זה הגיוני?

לתלמיד חכם זה הגיוני. שכן "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בדקדוק" (גיטין מג. פחות או יותר)

יש כאן עוד שגיאה, חמורה יותר, משום שאינה שגיאת הקלדה, אלא שגיאה לשונית -
אין לומר למלאות אלא למלא.

יש כך ויש כך.

 

[חני גרינשטיין]

יש כך ויש כך.

לפי איזה כלל?
שורש מל''א הוא משורשי נל''א, שניטים על דרך השלמים, מלבד הגדלת התנועה לפני הא' כשהיא בסוף מילה והא' הופכת לנחה.
לכן - למלא כמו לספר, לחבר, לפזר.

למלאות זו צורה שגויה (עד כמה שאני יודעת) שמקורה בדמיון לנל''ה, שם אומרים להטעות, לגלות.

 

[חני גרינשטיין]

לתלמיד חכם זה הגיוני. שכן "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בדקדוק" (גיטין מג. פחות או יותר)

זה התכוון להיות הומור?
מאמר חז''ל הוא אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם, או נתקל בהם.

 

[חגי פאהן]

לפי איזה כלל?
שורש מל''א הוא משורשי נל''א, שניטים על דרך השלמים, מלבד הגדלת התנועה לפני הא' כשהיא בסוף מילה והא' הופכת לנחה.
לכן - למלא כמו לספר, לחבר, לפזר.

למלאות זו צורה שגויה (עד כמה שאני יודעת) שמקורה בדמיון לנל''ה, שם אומרים להטעות, לגלות.

כל זה נכון. אבל בתנ"ך כתוב 'למלאות' כמה וכמה פעמים (שמות לא ה, שמות לה לג, דניאל ט ב, דה"י א כט ה, דה"י ב לו כא) או 'מְלֹאת', גם הוא בתבנית נל"ה (ויקרא ח לג ועוד הרבה). וכן יש לפעמים "זליגה" בין גזרות קרובות או שרשים קרובים. איני יודע לומר בזה כלל, אבל "ככה כתוב בתורה".