התייעצות כתיבה כואבת. (עונש)

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #62
לא קראתי את כל התגובות, אז אם כבר כתבו לפני, תסלחו לי.

הרב יעקובזון מספר על ילד אחד שהגיע יום אחד מבסוט הביתה.
האמא שואלת אותו - לשמחה, מה זו עושה?
והוא אומר לה: הרבה נתן לי היום עונש לכתוב מאה פעמים אני לא אפריע בשיעור.
וכתבת?
כן.
אז על מה השמחה?
אח"כ כתבתי 200 פעם - אני כן אפריע בשיעור.

זה עונש חסר תועלת.
אם כבר לכתוב - אז משהו עם תועלת. תחפש קטע שמדבר על עניין החוצפה ותעתיק, תכתוב את אגרת הרמב"ן...

בעלי פעם קבל עונש להעתיק חצי מחומש במדבר.
הוא כמובן - לא כתב.
למחרת - כשבא בלי העונש הכתוב, הרב אמר לו שיעתיק פעמיים.
כמובן - לא כתב.
למחרת הרב אמר - לא כתבת, תעתיק גם את התרגום.

אז זה הגיע למנהל.
הרב קיבל נזיפה.
לילד שלום.

לצערי, גם לרב.
אחרי 25 שנה, הוא נתן עונש דומה לבן שלי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
בלת"ק
ריק לבוי (חכמה בגויים תאמין) באחד ההרצאות שלו שאל שאלה נכונה (במקור השאלה מדברת על ילדים לקויי למידה אבל זה נכון לכולם) - מה בעצם אנחנו אומרים על כתיבה כשאנחנו הופכים אותה לעונש?
ובנוגע אלינו: אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו ימלאו בעז"ה קלסרים של דברי תורה וכו' ויאהבו את המילים הכתובות (לימוד תורה) איזה אמירה אנחנו מעבירים להם כשאנחנו הופכים את הכלי היקר של מילים וכתיבה לעונש?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #64
בנוסף לגוף העונש הלא מוצלח, יש את הסיבה שבגללה הילד קיבל את העונש. זאת הזדמנות נפלאה לפתח שיחה טובה ופתוחה עם הילד, לדבר קצת על ההתנהגות שלו [אם יש צורך] ממקום מבין ומכבד, לעזור לו לשלוט בעצמו בפעמים הבאות, ללמד אותו לכבד מסגרת ומשמעת גם אם זה לא נח לנו, ועוד ועוד.
אבל חשוב לנצל את זה לפתיחות בריאה, שלא יתבייש בעצמו ושאנחנו לא נתבייש בו. יש נפילות וקשיים וצריך לדעת להתמודד איתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
כשאני אומרת לבת שלי לעמוד עד בפרוזדור של הבית עד שהיא כבר מוכנה להפסיק לריב עם אח שלה, אני לא מתכוונת לשום כלום לללמד אותה חוץ מלשים לה גבול.
עונש כזה נועד להרגיע את הילדה ולאפס אותה. לתת לה כמה דקות זמן לחשוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
עונש כזה נועד להרגיע את הילדה ולאפס אותה. לתת לה כמה דקות זמן לחשוב.
אני לא חושבת שזה בהכרח זמן חשיבה.
זה עצירה כפויה שמרגיעה באופן מלאכותי את התסיסה באותו רגע.
וגם את זה צריך לפעמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
בעלי פעם קבל עונש להעתיק חצי מחומש במדבר.
הוא כמובן - לא כתב.
למחרת - כשבא בלי העונש הכתוב, הרב אמר לו שיעתיק פעמיים.
כמובן - לא כתב.
למחרת הרב אמר - לא כתבת, תעתיק גם את התרגום.
היום, למי שרוצה, אפשר לייצר פונט מהכתב של הילד בקלות יחסית.
ויקיציטוט + העתק + הדבק לוורד + בחר פונט.
:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
אני זוכרת את העונש היחיד שקבלתי בחיי ביה"ס שלי ממורה לכיתה ג' - לדעת בעל פה 4 פרקים ראשונים של תהילים , עד היום אני זוכרת שניסיתי ללא הצלחה ללמוד ורעדתי מהמורה.... אז ללימוד בע"פ אין גמ"ח. ...
אני לא חושבת שהעונש הועיל לי במשהו ...
וב"ה אין לי טראומה מלומר תהילים אבל מורה שצריך להעניש זו תעודת עניות בשבילו [ אא"כ יש מקרים חריגים ואני לא מדברת על מורה מקצועי או רבה של אחה"צ שאז הקושי גדול מאד...]

דווקא המורה שלי לפרקי אבות נתנה לנו עונש פעם ללמוד בעל פה משנה אחת, שהתאימה ל"עברה" שעשינו.
ולמדנו, וממש אהבנו את העונש הזה, הרגשנו שהוא שווה, ומכבד, ולא משפיל.
אני זוכרת את זה כחוויה ממש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אני לא חושבת שזה בהכרח זמן חשיבה.
זה עצירה כפויה שמרגיעה באופן מלאכותי את התסיסה באותו רגע.
וגם את זה צריך לפעמים.
היה לי פעם אמא בכיתה שהיתה אישה מאוד רגועה ומסודרת, היה לה קו מאוד מעניין בחינוך. בבית שלה היו פינות: פינת מוזיקה, והייתה גם פינת המחשבות. לא התנהגת יפה, רבת? לך לפינה תחשוב על מה שעשית, תרגע.
הילדים שלה היו מאוד רגועים. - באמת משהו נדיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
היה לי פעם אמא בכיתה שהיתה אישה מאוד רגועה ומסודרת, היה לה קו מאוד מעניין בחינוך. בבית שלה היו פינות: פינת מוזיקה, והייתה גם פינת המחשבות. לא התנהגת יפה, רבת? לך לפינה תחשוב על מה שעשית, תרגע.
הילדים שלה היו מאוד רגועים. - באמת משהו נדיר.
לא מכירה את האמא הזו ולא את ילדיה, יכול להיות שיש בתים שזה נורא מתאים שם.
אותי פינה כזאת היתה מעצבנת פי אלף, ואין לי שום עניין לעצבן את הילדים שלי בכוח.
יאלה, מגיע עונש - נסגור עניין וחלאס.
מה חפירות עכשיו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
לא מכירה את האמא הזו ולא את ילדיה, יכול להיות שיש בתים שזה נורא מתאים שם.
אותי פינה כזאת היתה מעצבנת פי אלף, ואין לי שום עניין לעצבן את הילדים שלי בכוח.
יאלה, מגיע עונש - נסגור עניין וחלאס.
מה חפירות עכשיו.
ברור, ההודעה שלך הציפה לי סיפור נדיר מהעבר.
אל דאגה, אצלי אין כזו פינה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אולי זה לא המקום...אך לא אשכח שדיברתי פעם בשיעור,והענישו אותי שאכתוב את מה שדיברתי עם החבר 20
פעם ואתלה זאת על הלוח,למחרת היה תלוי הדף על הלוח,20 פעם,''אוווףףף,איזה שיעורים משעממים יש לרב'ה''
כשהרב הגיע לכיתה--כולם נקרעו מצחוק ופני המן חפו.אגב,עפתי על זה ליומיים מהחיידר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
כמלמד מספר שנים אכן אני חושב שבכתיבה אין הרבה תועלת, ולכן אינני משתמש בזה, אמנם צריך לזכור שאין היום כמעט שום כלים למלמד כי הכל אסור והילדים יודעים לנצל אתזה, כדי שיהיה משמעת ולמידה נדרש היום המון יצירתיות שאין להרבה,
כשאני רוצה להעניש ילד בכתיבה אני כותב לו דף בערך בן שלוש שורות שבו אני מספר את מה שקרה, כגון,
דברתי בשיעור והרב העיר לי וביקש להפסיק ואני המשכתי, שזה אומר שזלזלתי בהוראת הרב, וגם הפרעתי לזה שיושב לידי שהפסיק להתרכז וגרמתי לו לביטול תורה, והאמת שאני ילד טוב וזה לא מתאים לי כלל, ומעכשיו אשתדל יותר כדי שגם אני וגם החברים יוכלו ללמוד.
ואת זה הוא כותב פעם אחת בלבד! ואני רואה בזה תועלת עצומה כי הילד מבין ולא כועס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
עונש כזה הוא לא על פי דעת תורה.
מורה שפועל על פי דעת תורה לפני שהוא מעניש הוא אומר פרק תהילים ומתפלל על התלמיד, בפרט תלמיד שקשה לו, ובפרט בימים הזויים שכאלו. ורק אחרי שהתפלל על התלמיד, וניסה לדבר על ליבו בנועם ולא הצליח, שילך להתייעץ איפה הבעיה, ומה עושים.
זאת אומרת שאת רוב היום הוא יעביר בתפילה ובתחנונים
ולידיעתך חלק מהרעיון הוא שהעונש יפול ברגע על התלמיד
אין סיכוי לשלוט בכיתה בלי פחד של התלמידים
יודע את זה כל מלמד של בנים
(וגם אצל הבנות המורות שמחזיקות כיתה הכי טוב זה אלו שהבנות רועדות מהם)
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
לא קראתי הכל,
אבל אולי להביא למחר את ה40 פעמים שכתב ולצרף פתק שזה לקח לו כך וכך דקות, וימשיך היום בעזרת ה'.
מאמינה שהרבה יוותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
@element לא קראתי הכל
ממש התפעלתי מהיחס והרגישות לשבת יחד עם הילד ולכתוב ,ולהרגיש אותו!
וואו זה נשמע לי מיוחד.
לא מאמינה שהרב'ה שנתן את העונש ניסה לעשות זאת פעם בעצמו.
הלוואי והיה מנסה ורואה איך זה מרגיש.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
למעלה