דיון נספח לאתגר הדו שבועי - אומן הרגש

[אפרת תהל]

ברוכים הבאים.
כאן המקום להאיר, להעיר, להחמיא ולבקר.
בהצלחה.

חזרה לאתגר.

 

[anotherית]

בכל סיפור בדרך כלל, יש מכלול רגשות, המטרה היא לכתוב ולהביע אך ורק רגש אחד? או רגש מרכזי אחד?

 

[אפרת תהל]

המטרה היא לכתוב סיפור שבו הרגש מרכזי.
אני רוצה שהקורא יצא מהסיפור כשהוא דומע/ מפוחד/ שמח וכן הלאה.
את יכולה לעשות זאת בכל דרך שנוחה לך.
אך תזהרי שמרב רגשות לא נצא מבולבלים/ לא נבין לאיזה רגש התכוונת.

 

[הנף מקלדת]

וכאן השובינסט שואל:
האם לסופרות. תהיה נקודת פתיחה חזקה יותר, מסופרים (שמאובחנים לרוב ככהי רגשות) ?

 

[הזדמנות]

וכאן השובינסט שואל:
האם לסופרות. תהיה נקודת פתיחה חזקה יותר, מסופרים (שמאובחנים לרוב ככהי רגשות) ?

כל סיפור שכתוב היטב אמור להעביר רגש כלשהו וזה לא משנה מי כתב אותו, סופר או סופרת. אם הוא עשה את זה טוב זה יעבוד בכל מקרה

 

[דניאל גופזר]

כל סיפור שכתוב היטב אמור להעביר רגש כלשהו וזה לא משנה מי כתב אותו, סופר או סופרת. אם הוא עשה את זה טוב זה יעבוד בכל מקרה

לא ענית על הטענה.
השאלה הייתה שיש לבעלי/ות רגש נקודת פתיחה גבוהה יותר.
ומשום שלעזרת הנשים יש יותר בעלות על מאגרי הרגש היהודי, (כפי שיעידו פגרי הטישואים המפונים במוצאי ימים נוראים מעזרת הנשים...) העיר השואל שמא התחרות אינה שווה.

 

[הזדמנות]

לא ענית על הטענה.
השאלה הייתה שיש לבעלי/ות רגש נקודת פתיחה גבוהה יותר.
ומשום שלעזרת הנשים יש יותר בעלות על מאגרי הרגש היהודי, (כפי שיעידו פגרי הטישואים המפונים במוצאי ימים נוראים מעזרת הנשים...) העיר השואל שמא התחרות אינה שווה.

השאלה אם הרגש צריך להיות דביק ברמה של טישו או שמספיק שיעביר בקורא רגש חזק. שזה כל סופר טוב אמור להצליח להעביר כי אחרת במה הוא סופר, זה לא חלק מהיכולות שלו?

 

[אפרת תהל]

רגש זה לא רק דמעות!!
רגש - מילה מכלילה לכל כך הרבה רגשות.
קחו למשל את הרגש פחד.
הסופרים עושים בו שימוש מעולה, עיין ערך נחמן גרשונוביץ, מ.ארבל, חיים גרינבוים וכו'
הבאתי לכם מאגר רגשות בדיוק בשביל זה, כל אחד יבדוק איזה רגש מתאים לו ויכתוב לפיו את הסיפור שלו.

וכאן השובינסט שואל:
האם לסופרות. תהיה נקודת פתיחה חזקה יותר, מסופרים (שמאובחנים לרוב ככהי רגשות) ?

אתה שואל? לא יוצא לי מהראש הסיפור עם התמונה שהעלתה באתגר של @7שבע7 .
אם זה לא רגש אז מה כן?

 

[אפילו]

הבאתי לכם מאגר רגשות בדיוק בשביל זה

הנה קישור למאגר רגשות. (קצת לתת לכם השראה).

תודה.
באמת מעניין אותי, אבל חסום לי.
יש איזושהי דרך אחרת?

 

[wanderwomen]

@מוצג - וואו!
איזה סיפור!
נשארתי עם פה פעור...
התיאור הכי מדויק שאפשר לתת למילים אומן הרגש...

 

[מוצג]

@wanderwomen
תודה !!
כל כך כיף לקבל כאלו פידבקים...
שמחה מאד שנהנית: )

 

[שלמה שקד]

@מוצג
סיפור כל כך יפה, פשוט, ציורי ותמים
ומרגש.

 

[סיפור8]

בס"ד

@דניאל גופזר - קטע יפה. מעביר את האווירה ואת המסר מצוין. רק את הסוף אפשר לחזק יותר נראה לי.


@ה. רז אני במקומך הייתי שמה באתגר את זה...

השאלה היא", אני שומעת את אהרון אומר לידי בהטעמה, "האם נכתוב גם את ההיסטוריה האישית שלנו"...

ואני בולעת את רוקי בהפתעה.

נהנית מהאומץ.



השקיעה צובעת את פנינו באלף גוונים ואנו מביטים אל הנוף והשתיקה שעוטפת אותנו לפתע בנעימות מאפשרת לנו להאזין לקולותיו של היום המתמזג לאיטו עם הלילה.

אני מציצה על אהרון בגניבה. הוא עומד שליו לידי, נשען על מעקה הגג וצופה איתי אל המרחב הפתוח ואני מרגישה שאני רוצה. רוצה לקשור את חיי בחייו ולצעוד מעתה, ביחד, על מסלול חיים משותף.

אולי הוא גם מרגיש משהו דומה כי לפתע מסב אהרון את פניו ומביט לעברי. מבטנו נפגש, אני משפילה את ראשי וחיוך משותף מאיר בו זמנית את פני שנינו.

אחד מהקטעים המתוקים, העדינים והמרגשים יותר שראיתי כאן בפורום

 

[ה. רז]

אחד מהקטעים המתוקים, העדינים והמרגשים יותר שראיתי כאן בפורום

עשיתי כהצעתך ותודה על המחמאה.
אגב, המשכתי את הסיפור בפורום חוכמת נשים.

 

[דניאל גופזר]

הנאום האחרון.
מישהו הבין מה ניסיתי לעשות?

 

[שלמה שקד]

הנאום האחרון.
מישהו הבין מה ניסיתי לעשות?

להציף את רגש הרחמים? על גנצבי

 

[דניאל גופזר]

להציף את רגש הרחמים? על גנצבי

יפה.
האתגר הוא להעביר רגש כלשהו.
ניסיתי לייצר טיפל'ה סימפטייה לאדם הכי לא מסומפט בסביבה... קצת להיכנס להלך רוח שלו.
הצלחתי?

 

[סיפור8]

בעז"ה


בעיניי כן, למרות שאני חייבת להודות שריחמתי עליו גם לפני כן...

 

[דניאל גופזר]

חייבת להודות שריחמתי עליו גם לפני כן...

נראה לי שהרבה ריחמו עליו.
ניסיתי גם לסמפט, להיכנס קצת קצת לדמות כדי להבין את הרציונל..

 

[מוצג]

@אפילו,
רק עכשיו ראיתי את מה שכתבת בסוף, וזה גרם לי לקרוא שוב את הקטע המתוק הזה : )

משפטים שאהבתי:

מה יש להן בחיים שהן מקפצות בכזו חדוה?/ "שרה'לה את לא רוצה לספר לי לאן ברח החיוך החמודי שלך?"/
האותיות מחוללות מולה בריקוד מתחנן. /כשאגיע אספר לך מה עשית בתור ילדה קטנה כשרצית משהו /
אולי הוא כן יבוא./


הערונת : )

מהילדה הנחמדה והחייכנית, נשארה צל.

נשאר.

תיקנתי הרבה מלשון הווה לעבר. (כי ככה התחלתי והיה לי יותר קל להמשיך בזה.) בזכות...
אבל היו ביטויים שהשארתי ככה כי היה נראה לי לא נורא. ויותר יפה.
תגידו לי אם זה כן נורא.

לי זה ממש לא הפריע.