שיר אַל תְּדַבְּרוּ עַל לֵב

[אוריצפת]

אַל תְּדַבְּרוּ עַל לֵב

אַדְמַת הַבּוּר, זְרוּעָה טַרְשֵׁי בַּזֶּלֶת
גַּם הִיא עָרְגָה לְנַהַם הֶנֶף הַקַּנְקַן
כָּמְהָה לְלַחַשׁ בֶּתֶר
חֲרִישָׁה.
קַרְקַע בְּתוּלָה, מֻשְׁפֶּלֶת
נוֹתְרָה צְמֵאָה, מְבֻיָּשָׁה
כִּי לֹא עָבַר בָּהּ נֹחַם תֶּלֶם
לֹא לָטַף לָהּ, אַף לא חֶרֶץ נֶעֱקָם
וְלֹא קָשַׁר לָהּ כֶּתֶר
לְרֹאשָׁהּ.

תְּקִיעָה, תְּרוּעָה, תְּקִיעָה וָטֶפֶשׁ.
לֹא סוֹרַק בְּשַׂר הַלֵּב
בְּמַסְרְקוֹת בַּרְזֶל
יְמֵי תְּשׁוּבָה, וְלוּ סִימָנֵיהֶם עָמְקוּ
שׁוֹפָר בְּעִיר, וְלֹא חָרְדָה בִּי נֶפֶשׁ
טָחָה עַיִן, גַּם אָזְנַיִם נִפְקְקוּ
נֶאְטַם הַדֶּמַע, הַכְּאֵב
קָהָה לְקוֹל הַמְּסַלְסֵל.

אַדְמַת הַבּוּר, בַּזֶּלֶת סֶלַע
אֲשֶׁר חִכְּתָה, אִוְּתָה לְפֶלַח
עוֹד מְקַוָּה לוֹ, לַחוֹרֵשׁ.
וְכִי יָבוֹא –
הִיא מִתְעַנֵּית וּמִתְיַסֶּרֶת בִּסְלִיחָה
הִיא נַעֲנֵית וּמִתְמַסֶּרֶת וּשְׂמֵחָה
לִדְרשׁ וּלְהִדָּרֵשׁ
בְּהִמָּצְאוֹ.

(וּמַה לִּבִּי? נָבַל, כְּפֶרַח אֶבֶן
שֶׁנִּסְגְּרוּ עָלָיו.
תּוֹעֶה, נוֹהֶה אַחַר הַהֶבֶל.
אַל תְּדַבְּרוּ עָלָיו
כִּי לֹא יָדַע לִקְרוֹא
גַּם בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב.)

 

[הנף מקלדת]

חיכינו לשירתך שתחרוץ בנו תלם.
במחי מילתך ינוע ליבנו העקשן.

מדהים כתמיד.
תודה.